אבא מחבק ילד
אבא מחבק ילד (צילום אילוסטרציה). צילום: fotolia.

 >  >  > 

אבא ובן - פרק ב'

ואז זה הכה בי, חזק נורא. זאת כניעה! לאיש, לאדם, לאבא טל. אני שלו.

אבא, או אבא טל (כמו שלפעמים אני קורא לו בשביל שנדע על מי אני מדבר אם אני מדבר על האבא הביולוגי שלי שגם לשם שלו אני מוסיף "אבא" לפני השם כאשר אני מדבר עם אבא טל, כך שיהיה ברור שאבא הוא אבא.) ביקש ממני להכין רשימה של כל הפעמים בהם שכבתי עם אשתי ואוננתי במהלך אותו השבוע. כשאני אומר אוננתי, זה כמובן רק ברשותו; אבל אני מודה, היו גם כמה שלא היו בהסכמתו. מה אני אעשה? התחרמנתי מדי.

קבענו יום אחד אחרי עבודה. אני, בטיפשותי, איחרתי. אמנם בכמה דקות רק, אבל איחרתי. דפקתי בדלת ואבא פתח. נכנסתי והוא ישר ציין שאיחרתי. "ככה מתחילים, באיחור?" הוא שאל.

נעמדתי, המום, מבין שזה קורה ועניתי, "סליחה אבא, היו פקקים."

"כן, כן, פקקים." הוא מילמל והוריד לי סטירה.

"סליחה אבא."

"בוא." הוא אמר והלכתי אחריו לחדר השינה. הוא התיישב על המיטה והורה לי  לשכב על ברכיו.

"כן אבא." עניתי ומיד, אמנם בהיסוס קל, נשכבתי על הברכיים שלו. הוא סידר את עצמו שיהיה לו נוח כשאני עליו וסמאאאק. מכה ראשונה נחתה על הטוסיק שלי שעדיין מכוסה בתחתונים ומכנסיים. כל הגוף שלי רעד. ביד שלי תפסתי בצד הגוף של אבא. מחזיק בחולצתו ובגופו.  סממאאק. סמאאאאק. יצאו לי קולות, אמיתיים של כאב, זה חדר את שכבות הבד. ואני מחזיק באבא, יודע שהוא עושה זאת למעני. למען חינוכי. תוך כדי אני מריח אותו, את אבא, והמוח מתחיל להסתדר ולזהות את הריח, מי הוא ומי אני ומה הוא בשבילי.

"קום." אבא אמר בקול סמכותי מאוד, קמתי במהרה.

"תתפשט." הורדתי מהר את החולצה, ואז התיישבתי להוריד את הנעליים, "לא אמרתי לשבת! ויאללה, מהר יותר!" עשיתי מהר והתחלתי להסתבך. אבא ניצל את האיטיות שלי להוריד לי עוד סטירה ולסובב לי את הפטמה. כשסוף סוף סיימתי להתפשט הוא אמר, "תביא את הרשימה".

"אממממ... אההה, שכחתי אותה אבא." אמרתי בקול מהוסס ועם עיניי אל הרצפה. "מה?" הוא שאל והרים לי את הפנים למעלה והוריד עוד סטירה. "אתה רציני? שכחת?"

"כן אבא." הוא התיישב, סימן לי עם האצבע לחזור למקומי על ברכיו. סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! "שכחת את הרשימה שביקשתי?" סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! פה כבר ממש ידעתי. בין צעקה לצרחה מהכאב, שאבא טל הוא באמת זה שחיפשתי. הסנפתי את הריח שלו מהצד של הגוף שלו שאדע אותו, שאדע את הריח. סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! "אתה צריך הרבה יותר חינוך ממה שחשבתי!" סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! סמאאאק! "קום!" כתם גדול של precum שלי הופיע על מכנסיו. "תראה, לכלכת אותי!" והוריד עוד סטירה, "ידיים על המיטה, טוסיק למעלה." הוא הלך לרגע לצד והביא חומר סיכה. פה קצת רעדתי, כבר כואב לי הטוסיק, עד היום אף פעם, אבל אף פעם לא הכו אותי בטוסיק ככה, לפחות לא כאדם בוגר. הוא מרח חומר סיכה על החור שלי ולאט הכניס את האצבע פנימה. יצאה לי גניחה.

"שכחת? עכשיו אבא יחלוב אותך טוב טוב." הוא מצא את הערמונית והחל ללחוץ. זאת הפעם הראשונה שידעתי שהדבר הזה קיים. וואו! זה משוגע, כל כך רציתי לאונן. אבל אבא תפס לי את הזין והוא מחליט. הוא דוחף את האצבע ומשפשף לי, לי אסור לגעת. "שכחת?" והוא לוחץ חזק יותר, ואני מתחרפן, לגמרי כנוע בידיים שלו "שכחת?" ואז הוא מוציא את האצבע. " אז תגיד לי בעל פה, מיד!"

ואני מתחיל, "אוננתי ביום ראשון," והוא נותן מכה רצינית בטוסיק, "שכבתי עם אשתי באותו הלילה." ועוד מכה ועוד מכה, וככה את כל הרשימה שזכרתי. אבא טל, שואל ומכה, עונה לי בטון סמכותי אך טיפה מזלזל, כאילו אני משקר לו.

באתי להתרומם, "ידיים על המיטה!" הוא אמר ומיד החזיר פנימה את האצבע. לחץ קצת ואמר לי, "שפשף!" התחלתי לשפשף. "אתה אוהב את האצבע של אבא בפנים?"

"כן אבא, כן אבא." עניתי בקול מתחנן. מבין עם עצמי שאני הולך להתמכר להרגשה הזאת. הוא לוחץ חזק ועמוק, "תעשה אותי גאה, בן, תגמור מהאצבע של אבא." ואני משפשף. מתרגש, מתחרפן. הטוסיק כואב, החור משתגע. אני ערום, והנה אבא לצדי, עם אצבע בתוכי ואני משפשף בכדי לעשות אותו גאה. יודע שאני שלו. כל כולי שלו, הגוף שלי, ההנאה שלי, החור שלי, הזין שלי, הפה שלי, המעשים שלי... כולם כולם שלו. "כן אבא, כן אבא!" אני צועק,

"כן בן, כן בן, תעשה את אבא גאה."

"אבא, אבא, אבא!" אני צורח ואני, מכופף עם יד על המיטה, יד על הזין, אצבע של אבא בחור שלי ועם אבא לצדי, משפשף מהר, ואבא לוחץ ודוחף ואני גונח וצורח ומיילל ואבא מעודד אותי, "כן בן, כן בן."

"אבא, אבא, אבא, אבא!" אני צורח בקול מתחנן. ואז, כבר לא יכול יותר, מרגיש את כל הגוף רועד כמו שאף פעם לא רעד... השפרצתי על כל המיטה, מנסה לכוון למקום אחד, מנסה לא ללכלך, אבל לא מסוגל להחזיק או לשלוט בעצמי. ואני מוציא, ומשפריץ, עוד ועוד.

"כן בן! כן בן!" אבא אומר בקול גאה ושמח. "אל תזוז." הוא אומר לי. הולך ומביא מגבונים. מנקה אותי, מנקה לי את החור, מנקה לי את הזין ומנקה את המיטה קצת. מנקה אותי כילד שצריך שאבא ינקה אותו.

"אתה גאה בי אבא?" אני שואל בקול מתחנן, רוצה לדעת שאני ילד טוב.

"גאה מאוד!" הוא עונה ומחבק אותי. חיבקתי בחזרה חזק. ממש חזק. הייתי צריך את החיבוק הזה מאבא. "עכשיו תתלבש." אני מתלבש, לאט, לוקח את הזמן לעכל את מה שהיה פה כרגע. הרי עד היום חשבתי שאני צריך להיות זה שמוצץ ומקבל בתחת ואבא צריך להשתמש בי לצרכים האלה. והנה, החינוך היה מושלם (וזה עוד כלום לעומת מה שאבא מתכנן לי לפעמים הבאות) והנה, אני גמרתי ואבא לא. אז איך זה שאני מרגיש כל כך שייך לו? איך זה שאני מרגיש כל כך כנוע? זה היה חדש לי לחלוטין ההרגשה הזאת. ידעתי שאני שלו. הוא עשה אותי באצבע ממש. זה היה כל כך חזק וכל כך נכון, שהתערבבו לי כל הפנטזיות. ואז זה הכה בי, חזק נורא. זאת כניעה! לאיש, לאדם, לאבא טל. אני שלו.

כשהייתי לבוש, עברנו לסלון, דיברנו קצת. קצת על מה שהיה, קצת על הא ודה אבל שמתי לב שאני תמיד שומר על השפה איתו, מרגיש יראת כבוד אליו. מרגיש בן מול אבא.

כשעמדתי ללכת, שמתי את הסוודר שלי מעלי כי קר בחוץ, ואבא נעמד מולי. "רגע, אני רוצה לבדוק משהו." הוא הכניס את שתי ידיו מתחת לחולצה שלי, תפס את הפטמות וסובב, סובב וסובב עוד. אני, שכבר כאב לי ממש, נעמדתי על קצות האצבעות. "אייי, אייי, איי אבא." אני לוחש מרוב כאב. והוא מסובב עוד ונהיה לו מבט כועס אך מסופק בפנים.

"אתה אוהב את זה, אה בן?"

"איי איי, כן אבא, איי." ואני נאבק לעמוד מרוב כאב אבל כנוע אליו כל כך. הוא משחרר לאט לאט את האחיזה ומניח יד על החלציים שלי, "כן, כן." הוא אומר ומחייך. "ביי." הוא אומר לי ופותח את הדלת ואני יוצא; כואב על הטוסיק, מסופק, כואב בפטמות וכמובן, כי אבא ידע מה הוא עושה, עם זקפה חזקה.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...