If you use this texture, please credit me with a link back to this texture. <a href="http://www.flickr.com/photos/spiritual_marketplace/sets/72157604604898332/"> Eddi07 Textures</a>
free texture- pink. צילום: Eddi van W, Flickr.

 >  >  > 

חולם בוורוד - פרק ט'

פרידה זוחלת

"תגיד אלי, יש מצב שנפסיק להזדיין ברכב כמו מסכנים ונלך למקום יותר אנושי?" הפתיע יום אחד אילן - הארוניסט הנשוי - את אלי.

"על איזה מקום חשבת?" שאל אלי בחשדנות.

"לא יודע, בטח יש איזה מקום שמשכיר חדרים לפי שעות, שמעתי על מלונית אחת באזור התעשייה ש..."

"מקום מגעיל לגמרי." קטע אותו אלי בפסקנות, "וחוץ מזה, למה שנשלם כסף טוב על חדר כשיש לי בית שלם לרשותי?"

"בית שלם, וואלה?" השתומם אילן, "ומה יגיד החבר היקר והאהוב שלך?" לא הצליח להתאפק מלהשחיל עקיצה קטנה, "אתם עדיין בפסק זמן?"

"אין לי מושג, אם ניפגש יום אחד אני אשאל אותו, ואם כבר מדברים על בני זוג, מה עם אשתך, איך תסביר לה שנעלמת מהראדר שלה לכמה שעות?"

"אין שום צורך בהסברים, השבוע היא אצל הוריה."

"ואתה לא מוזמן?"

"ממש לא, אני מוזמן לשבת לבד בבית, לאכול אוכל קר, לחשוב על ההתנהגות הרעה שלי ועל איך אני משיג מימון לעוד טיפול זוגי מאחר שלדעתה אני זה שגרם לכישלון הטיפול הקודם." סיפר אילן, ואפילו ניסה לחייך מן חיוך עקום ומעוות שעורר באלי רחמים ועצב.

"אתה לא הוגן כלפי אשתך, היא לפחות מנסה להציל את הנישואים שלכם, ולדעתי לא הוגן מצידך לא להסביר לה מה לא בסדר אצלכם." הוכיח אותו אלי בקול רך, "למה התחתנת אתה בכלל?"

"כי היא לא רצתה לעשות הפלה, ולפני שתשאל, אני זה שהכניס אותה להיריון, ודרך אגב, נהניתי מאוד לעשות את זה, לא ידעתי שחמש עשרה שנים ושני ילדים אחר כך אני כבר לא אוכל לגעת בה, ולא רק בה דרך אגב, ירד לי לגמרי מנשים."

"יכול להיות שזה ישתנה בעתיד?" תהה אלי.

"אני בספק." השיב אילן ודחף את ידו לתחתוניו של אלי, "מאוד בספק." שחרר את אברו של אלי מכלאו, נאנח בהנאה ולכד אותו בפיו החם.

"אז מה בקשר לפגישה הבאה?" שאל אילן אחרי שהם סיימו והתחילו לחזור הביתה, "בבית שלך או במלונית? ולפני שתענה אני רק רוצה להזכיר לך שבשבוע הבא אנחנו חוגגים שנה לפגישה הראשונה שלנו."

"באמת?" נדהם אלי, "כבר עברה שנה, איך הזמן רץ?" התפלא.

"כן, הזמן רץ ואנחנו לא נעשים צעירים יותר, בעוד שלושה חודשים אני עומד לחגוג יום הולדת ארבעים."

"ואני כבר בן שלושים ושמונה וחצי." העיר אלי שהמחשבה על יום ההולדת הבא שלו עוררה בו צמרמורת, ומיהר לקבוע עם אילן פגישה עם בביתו.

"באמת הגיע הזמן." הסכימה נועה כשאלי בישר לה שבשבוע הבא יבוא אליו חבר ויכול להיות שיישאר לישון.

"ואיפה תישנו?" שאלה נועה במעשיות, "בחדר השינה שלך או למטה, בחדר של אסף?"

"בחדר השינה שלי כמובן, החדר של אסף הוא החדר שלו בלבד."

"חוץ מאשר כשהוא מגיע לביקור ואז הוא נעשה החדר של שניכם." הרימה נועה גבות לועגות משהו, "מתי תחליטו כבר סוף סוף אם אתם יחד או לחוד? כל השטות הזו עם הפסק זמן נעשתה ממש מגוחכת."

"את צודקת," נאנח אלי, "אבל מה אני יכול לעשות, לתת לו אולטימטום?"

"כן, למה לא?"

"הוא בא לכאן כל כך מעט פעמים... חבל לי לבזבז את הזמן איתו במריבות ובשיחות מעיקות של יחסינו לאן."

נועה נאנחה, "לפעמים אין ברירה וצריך לעשות שיחות מעיקות, אתה חושב שנעים לי לדבר אתך על חיי המין שלך ועל הקשר המשונה שלך עם אסף? ממש לא, ואם כבר מדברים על מין וכדומה, אל תשכח לנעול את דלת חדר השינה שלך כשתהיה שם עם הארוניסט שלך, אני לא רוצה שנוני יכנס אליך ויראה אתכם יחד באיזה פוזה מביכה."

"בסדר," הבטיח אלי, חש מוקנט ונעלב מאזהרתה למרות שידע שנועה צודקת.

אילן הגיע כמובטח רק אחרי שנוני ישן כבר שנת ישרים, נועה ודורון הסתגרו ברוב התחשבות בחדר השינה שלהן וצפו שם בטלוויזיה ואילן לא היה צריך להתמודד עם פגישה אתן. סוף סוף זכו השניים לשכב יחד במיטה, להתקלח יחד אחרי הסקס ולאכול אחר כך יחד ארוחה קלה ומפנקת של טוסטים עם גבינה צהובה. "אתה מוזמן להישאר לישון פה אם בא לך." הזמין אלי את אילן שחייך בתודה ונעתר ברצון להזמנה. "אני עוד עלול להתרגל לכיף הזה." אמר כשהתכרבל עם אלי לשנת לילה.

"תצטרך לצאת מהארון קודם." הזכיר לו אלי.

"אני יודע," השיב אילן בכובד ראש, "ומאז הפעם הראשונה שלנו יחד אני חושב על זה כל הזמן, ואם הייתי יודע שאתה פנוי באמת ושנוכל להיות יחד אחרי שאני אתגרש, אז..." קולו התרומם בשאלה כשהביט באלי בתקווה.

"אילן," ליטף אלי את גבו החלק, מתענג על המגע בגופו, "אני ממש ממש מחבב אותך ואם תעז לצאת מהארון ולהתגרש אני מבטיח לעזור ולתמוך בך, גם נפשית וגם מעשית אם תצטרך מקום לגור בו עד שתתארגן, אבל כמו שאני מכיר גברים שיצאו מנישואים ממושכים אתה בטח תרצה, דבר ראשון, לפצות את עצמך על כל מה שהפסדת כשהיית נשוי, אני בטוח שישר תרוץ לטעום, לגוון ולהשתולל, ורק אחרי שתירגע... ואגב, אני מכיר כמה שלא נרגעו עד היום."

"אתה מתכוון במקרה לאקס שלך?"

"לגמרי, ואם חושבים על זה אז בעצם לשניהם, כי גם עוז וגם אסף... אין לי כוח לעבור את זה שוב, לתת את כל הלב והנשמה למישהו שאחרי שירח הדבש נגמר מתחיל לחפש משהו יותר טוב."

"אני מבין את החשש שלך אלי, אבל אל תשכח שאני מבוגר יותר משני האקסים הנחמדים שלך, ומיציתי את תקופת ההשתוללות שלי עוד כשהייתי נשוי. אני בוגד באשתי עם גברים כבר עשר שנים ותמיד הרגשתי לא נוח עם העניין הזה, אבל רק אחרי שהתאהבתי בך..."

"אתה מה?" לטש בו אלי מבט מבוהל מעט, "אתה רציני אילן?"

"כן." ענה אילן בשלווה, "אני אוהב אותך אלי, ואל תחשוב שלא שמתי לב כמה נבהלת כשאמרתי את זה, ואגב, לדעתי גם אתה אוהב אותי, אם כי כמו שאני מכיר הומואים בטח תתחיל לדבר עכשיו על פרפרים וכל השטויות האלה שנדמה לאנשים שהם צריכים להרגיש כשהם מאוהבים, אבל אחרי כל כך הרבה שנות נישואים אני יכול להגיד לך שזה שטויות. אהבה זה לא פרפרים ולבבות ובלונים צבעוניים, אהבה זה חברות ומשיכה ו... אה... קצת קשה לי להסביר, אבל בעיני אהבה זה ההרגשה הזו שהגעת הביתה, שאתה יכול להיות חופשי וטבעי ולדעת שיקבלו אותך כמו שאתה בלי פוזות והצגות."

"ואתה מרגיש את ההרגשה הזו איתי?"

"כן, לגמרי, מהרגע הראשון... פשוט נוח לי אתך חמוד, ואני חושב שגם אתה מרגיש ככה כלפי."

"כן," הודה אלי, תפוס הרהורים, "נכון, אתה צודק, אני... כנראה שאני באמת אוהב אותך אילן, אבל אני אוהב גם את אסף, וכשאנחנו כבר נפגשים אני... לא חשוב."

אילן שהבין למה כוונתו נאנח, "אני לא אשקר, הייתי מעדיף שתהיה רק איתי, אבל מאחר ואני נשוי ועדיין בארון..."

"אתה ואשתך, אתם עדיין... אתה יודע?"

"כן, אני יודע," נאנח אילן, "איך אתה חושב שנולדה לנו השלישית? נכון שהייתי צריך להתמסטל קודם..."

"להתמסטל, אתה משתמש בסמים?" נבהל אלי.

"רק לפעמים, בעיקר בערב, וזה לא ממש סמים, אני סך הכל מעשן קצת מריחואנה שתעזור לי להתמודד עם כל המתח והבלגן בחיים שלי, ואם אני מוסיף לזה גם בקבוק בירה... אשתי לא זקוקה להרבה סקס, אבל גם היא רוצה את שלה פעם ב... והרבה זמן הצלחתי לתמרן בינה לגברים, אבל הילדים גדלים ומתחילים לסבול מהמתח שיש בבית, וגם אני, אני לא נעשה צעיר יותר, כנראה שפשוט התעייפתי."

"יכול להיות שהתאהבת בי פתאום מרוב עייפות?" חקר אלי.

"כן, יכול להיות, אהבה חדשה מגיעה ברגע שהאהבה הקודמת נשחקת ונגמרת, אתה מבין שאתה מוכן לאהבה חדשה ואז היא מגיעה."

"האהבה הקודמת? לאיזה אהבה קודמת אתה מתכוון?" שאל אלי, חש להפתעתו דקירת קנאה.

"לאשתי כמובן, לא התחתנתי אתה כי הייתי חייב, או כי לא רציתי שיגלו שאני מעדיף גברים. באמת אהבתי אותה, והאמת שבמידה מסוימת אני עדיין אוהב, הרי היא אימא של הילדים שלי, וחיינו יחד כל כך הרבה שנים, אין לי מילה רעה להגיד עליה, עשיתי לה עוול, והייתי בעל די גרוע, בעיקר בשנים האחרונות. מגיע לה מישהו טוב יותר ממני." התוודה אילן, חיבק את אלי ונרדם, צמוד אליו.

כמה ימים אחר כך התקשר אילן לאלי ובישר לו בשמחה שהוא ואשתו החליטו להתגרש. "היא אמרה שנמאס לה מהחיים איתי, שכבר שנים אנחנו מתרחקים אחד מהשנייה, ושבשנה האחרונה היא מרגישה שהפרידה ממני היא כמו להוריד פלסטר לאט לאט, וזה כואב מידי, הפרידה הזוחלת הזו, היא מעדיפה למשוך אותו בבת אחת ודי."

"כן, אבל היא יודעת למה אתם נפרדים? אמרת לה שאתה הומו?"

"לא הייתי צריך, היא שכרה בלש פרטי שצילם אותנו."

"אתה רציני, צילם אותי ואותך?" נחרד אלי.

"כן, הוא עקב אחרי לבית שלך, חיכה שם כל הלילה כמו איזה מסכן, וצילם אותנו מתחבקים ומתנשקים כשנפרדנו ליד השער. ומה שהכי מצחיק זה שאשתי שחשדה כבר מזמן שאני בוגד בה שמחה לגלות שאני מעדיף גברים, כי זה אומר שזו לא אשמתה שאני מחפש סקס מחוץ לבית." צחק אילן שהרגיש, כמו שסיפר לאלי, כאילו פרק משקל כבד מעל גבו.

אילן ואשתו, שהתבררה כאישה מעשית ורגועה שחשבה בעיקר על טובת ילדיהם המשותפים, החליטו ללכת למגשרת במקום לעורך דין, ותוך זמן קצר להפתיע חילקו ביניהם את הרכוש המשותף. אילן קיבל את המכונית והשאיר לה ולילדים את הדירה, הם קבעו ימים לביקור של ילדיו, והחליטו על תשלום מזונות סביר לגמרי בהתחשב בכך ששניהם הרוויחו בערך אותה משכורת.

"צריך לדעת ממי להתגרש, היא יכלה לקרוע אותי במזונות, אבל למזלי היא בחורה הגיונית והוגנת." גילה אילן לאלי, ולקח אותו איתו לחיפוש דירה. די מהר הוא מצא לעצמו דירה קטנה וצנועה, אבל מרוהטת, לא רחוק מביתו של אלי, העביר אליה את בגדיו והמחשב שלו והזמין אליו את אלי לסוף שבוע בלי לדעת שדווקא בסוף השבוע הזה החליט אסף לבקר אצל אלי.

אסף היה מוכה תדהמה כשאלי אמר לו בהבעת צער שלא הצליחה להסתיר את שמץ השמחה לאיד שחש שהוא נורא מצטער, אבל יש לו תכניות אחרות, והוא לא יהיה בבית בסוף השבוע הזה. "בשישבת הזה אני אהיה אצל החבר החדש שלי, שמו אילן והוא בחור ממש נחמד, אולי תקפוץ לבקר בשבת? הוא גר לא רחוק מהבית שלך."

"אתה מדבר ברצינות?" זעם אסף, "אני יודע שיש לך כל מיני יזיזים, גם לי יש, אבל חבר חדש? חשבתי שהיינו בפסק זמן?"

"יכול להיות שזה מה שזה היה בהתחלה, אבל אחרי שנה, שלא לדבר על זה שלא ראיתי אותך כבר כמעט חודשיים, זה כבר לא פסק זמן חמוד, אחרי כל כך הרבה זמן זה נעשה פרידה זוחלת, ופרידה זוחלת זה כמו להוריד פלסטר לאט לאט, תסכים איתי שהרבה פחות כואב להוריד אותו במשיכה אחת זריזה ולא לסחוב את זה כל כך הרבה זמן."

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...