If you use this texture, please credit me with a link back to this texture. <a href="http://www.flickr.com/photos/spiritual_marketplace/sets/72157604604898332/"> Eddi07 Textures</a>
free texture- pink. צילום: Eddi van W, Flickr.

 >  >  > 

חולם בוורוד - פרק ו'

זה ייגמר בבכי

"תגיד אלי, מה אתה חושב שאתה עושה?" לכדה נועה בוקר אחד את אלי בין הכיור למקרר, דקה לפני שעמד לסיים את הקפה שלו ולצאת לעבודה.

"שותה קפה, עוד רגע אני יוצא." העמיד אלי פנים שאין לו מושג על מה היא מדברת.

"בחייך, תפסיק להיתמם, אתה יודע על מה אני מדברת."

אלי נאנח, "תראי, זה לא סיפור גדול, אני יודע שהוא צעיר מאוד, ברור שהוא צעיר מידי בשבילי, אבל הוא לא טיפש, והוא ממש חמוד, ובגיל הזה הוא גם כמובן תמיד חרמן... ולכן, אם זה לא יהיה אני זה יהיה מישהו אחר, ואני לפחות מספיק בוגר ואחראי להשגיח על הילד ו..."

"תגיד, אתה תמיד כזה דביל או שאתה ככה רק בגלל שזה מוקדם בבוקר?" שאלה נועה בעוקצנות.

"למה אני דביל?" הרים אלי גבות משתוממות.

"כי אתה לא מבין על מה אני מדברת, אין לי בעיה עם זה שאתה ואסף... שאתם מבלים לפעמים יחד במיטה, ואתה צודק שבגיל הזה החרמנות היא בשיא, ואם זה לא יהיה אתה זה עלול להיות איזה פסיכי שהוא יפגוש באטרף, או בטינדר, או באיזה מקום גרוע יותר, אז עדיף כבר שזה יקרה אתך, אבל אלי, הוא רק בן שבע עשרה ואתה..."

"אני יודע, אני כפול ממנו בגיל, אבל הוא ילד טוב והוא גם מאוד בוגר לגילו נועה, באמת."

"אידיוט!" רשפה נועה, "אני יודעת שהוא בוגר לגילו ושהוא ילד טוב, הוא גם נראה מעולה, מאז שאתה הולך איתו לחדר כושר הוא נעשה ממש כוסון ואתה... אתה פשוט סתום, אני לא דואגת בגלל אסף, אני דואגת בגללך, דביל אחד!"

"בגללי, למה בגללי? אני בסדר גמור, אני מרגיש מעולה." חייך אלי בלי להבין את כוונתה.

נועה נשפה בקוצר רוח, "כן, אני יודעת, זה תמיד ככה בהתחלה, אבל תזכור מה שאני אומרת, זה ייגמר בבכי אלי."

"מה ייגמר בבכי?" התפלא אלי.

נועה הרימה את עיניה כלפי התקרה כאילו ביקשה עזרה מאיזה כוח פלאי שמשקיף עליה מלמעלה, "אלוהים, תן לי כוח," גנחה, "אלי, חמוד שלי, איך אתה לא מבין? אתה מאוהב בילד בן שבע עשרה, נכון, בוגר מאוד לגילו וילד מקסים וחכם, וגם נראה מעולה, אבל אתה כפול ממנו בגיל והסיפור הזה ייגמר בדמעות ובלב שבור, הלב שלך אם תהית."

"את מדברת שטויות," מחה אלי, "מה פתאום מאוהב? אני פשוט... אנחנו רק..." ובעודו מוחה הבין שנועה, בחושיה הנשיים החדים, קלטה את מה שהוא היה צריך להבין מזמן, אבל איכשהו פספס, או אולי הדחיק?

הקשר בינו לבין אסף שהחל כידידות נעימה בין גבר לנער שחלקו חיבה לפיצות והמבורגרים, והמשיך כסוג של יזיזות אגבית בין שותפים לדירה, התפתח לאט לאט לקשר חם וקרוב שהיה הרבה יותר מסתם פריקת חרמנות זה על זה. בפעמים הראשונות שלהם במיטה אלי הדריך את הגבר הצעיר ממנו, נהנה ללמד את אסף איך עושים סקס עם גבר, ותוך כדי כך נקשר אליו, למד לחבב אותו ולהעריך אותו, הפסיק לחפש גברים אחרים ולהיפגש עם יזיזים ותיקים, ולאט לאט נשזרו חייו באלה של אסף.

אלי כבר היה מאוהב בעבר, כבר נפרדו ממנו, וגם הוא כבר הספיק לשבור לבבות, הקשר שלו עם גברים היה תמיד מסובך ורצוף קשיים ומאבקים. היו בגידות, והיו משחקי כוח וקנאה, סכסוכים ואי הבנות. הוא תמיד חשב שאהבה זה כואב, אבל עם אסף הכל היה כל כך נוח, נעים וקל, מה פלא שלקח לו זמן להבין שזו פשוט אהבה?

למרות שהם נפגשו כל יום ובעצם חיו יחד הם לא רבו אף פעם, הסקס שלהם היה פשוט מעולה והלך והשתפר כל הזמן. אסף היה כמובן תמיד חרמן, ותמיד היה מוכן לעוד סקס, ומה שהיה עוד יותר נחמד לדעתו של אלי, הוא שמח לנסות דברים חדשים, לא היה מקובע על שום דבר, נהנה מחדירות, אבל היה מוכן ברצון גם להיות גם החודר, ובניגוד לאחרים שרק התהדרו בתואר ורסיטלי, אבל ברגע האמת נסוגו, הוא באמת היה ורסיטלי, תמיד נמרץ ושמח, בלי שריטות וטראומות מהעבר.

אלי לקח אותו איתו לחדר כושר ונהנה לראות איך הצעיר הצנום מגדל שרירים ומתחטב, ותוך זמן קצר להפתיע מפסיק להיראות כמו חנון חיוור ונעשה לעלם מרשים שמשך מבטים של גברים ונשים כאחת. איזה טיפש אני חשב אלי, מופתע איך לא שם לב כמה הוא נהנה להיות עם אסף, ועד כמה נוכחותו משמחת אותו. חוץ מהסקס הוא גם אהב לאכול איתו, לישון איתו, לשוחח איתו, לגלות לו דברים שלא ידע, לחנך אותו, לעצב אותו, לתת לו לקרוא ספרים ולשמוע מוזיקה, לראות איתו סרטים ואחר כך לשמוע מה דעתו עליהם. לאסף היה תמיד מה להגיד על כל דבר, היו לו דעות מקוריות ורעננות והוא תמיד הצליח להפתיע את אלי, להצחיק אותו ולרתק אותו.

לא היה לו מושג איך להתלבש או מה לאכול, ואלי התענג מאוד ללכת איתו לקנות בגדים, לבקר איתו במסעדות, וללמד אותו לשתות אלכוהול. אסף העדיף יין, אבל נהנה גם מבירה. הוא למד לאהוב סושי ואוכל סיני, וגילה זריזות מפתיעה בשימוש במקלות אכילה. גם כששתה יותר מידי הוא התברר כשיכור חמוד ונעים הליכות, ולמזלו גם כמעט שלא סבל מחמרמרת.

הוא פשוט קסם של בחור סח אלי לעצמו כשעשה את דרכו לעבודה, אבל הוא צעיר מידי בשבילך אלימלך, עכשיו הוא עוד תלמיד, אבל בעוד שלוש שנים הוא יתגייס ועד שהוא ישתחרר אתה כבר תהיה בן כמעט ארבעים... שים לב מה אתה עושה אלי, או שהעניין הזה באמת ייגמר בבכי, תן לילד קצת חופש ממך, הגיע הזמן שתתחיל לבלות עם אנשים בגילך.

"היום אין לי זמן לראות אתך חדשות, אני הולך לפגוש כמה חברים בפאב." אמר לאסף שישב בחדרו וקרא ספר.

"איזה פאב? גם אני רוצה לבוא? מה ללבוש?" הניח אסף לספרו וקם, מוכן ומזומן להצטרף אליו.

"אספי, תשמע... אני לא חושב ש... תראה, אלה חברים בגילי, הם נחמדים והכל, אבל לא יהיה לך כל כך על מה לדבר אתם, אולי עדיף..." ליבו נחמץ למראה פניו של אסף שהתעננו ועיניו שקדרו, "אני אשמח אם תבוא איתי, אבל אני חושב שתשתעמם." סיכם בגמגום.

"בסדר." הנהן אסף, התיישב שוב וקבר את פניו בספרו, מעמיד פנים שהוא לא נפגע והכל בסדר.

אלי הבין לרוחו, אבל דבק בהחלטתו והלך בלב כבד לפגוש את חבריו, ניסה לחייך ולהיות נחמד וחברותי, אבל התקשה בכך. אחרי שנהנה מחברתו העליזה והפקחית של אסף מכריו הוותיקים נראו לו טיפשים וגסים, הבדיחות שלהם היו ילדותיות וסרות טעם, לעומת אסף הנבון והמשכיל הם היו משעממים וגם לא נראו משהו, הוא התגעגע לאסף והצטער שפגע בו, ובשביל מי, בשביל חבורת הלוזרים הזו? בתירוץ של כאב ראש נפרד מהם בזריזות וחזר מהר הביתה, לאסף.

אסף שכב במיטה ובהה בטלוויזיה שפעלה בלי קול. "אתה ישן?" לחש אלי והתחיל להתפשט בזריזות.

"לא, אני חושב."

"על מה?"

"עלינו, עלי ועליך." השיב אסף, ואלי נדהם לראות דמעות על ריסיו.

"אספי..." נרעש אלי, ונחפז לשכב לצידו של הצעיר, "מה קרה, למה אתה בוכה?"

"כי אני טמבל, חשבתי שגם אתה אוהב אותי כמו שאני אוהב אותך, ועכשיו אני מבין שטעיתי."

"לא נכון, לא טעית, ממש לא, אני... אתה אוהב אותי? באמת חמוד?"

"כן." הפך אליו אסף את גבו ומשך באפו.

"גם אני, אני ממש אוהב אותך אסף, והיה לי נורא עצוב ומשעמם בלעדיך." הוא הניח יד על כתפו של אסף, "תסתובב אלי חמוד." הפציר, ואסף נענה מיד, הסתובב והתרפק עליו בחמימות, "התגעגעתי אליך אלי."

"גם אני התגעגעתי, יותר אני לא אלך בלעדייך לשום מקום."

"אבל למה הלכת היום בלעדיי? רציתי לבוא אתך."

"אני יודע, אבל..." הוא נאנח ונישק את צווארו של אסף, מתענג על המגע בעורו החלק ועל ריחו הטוב, "אתה בטח תחשוב שאני דביל, אבל רק היום קלטתי שאני מאוהב בך, וזה הבהיל אותי כל כך עד שהחלטתי לנסות להתרחק ממך קצת, לבלות עם אנשים אחרים ו... אתה בטח חושב שאני טיפש."

"לא רק טיפש אלא גם פחדן." הצטחק אסף, נישק אותו, ושלח יד אל אברו שהזדקף מיד, "איפה הקונדומים?

אלי הצטחק, "הפתעה! לא צריך קונדומים, קיבלתי היום תשובה שלילית גם על הבדיקה השנייה, נפטרנו מהגומי המעיק הזה."

"נהדר!" שמח אסף, והסתער עליו במרץ נעורים. רק אחר כך, אחרי ששניהם התקלחו והתכרבלו יחד מוכנים לשינה נזכר אלי להגיד לאסף שנשארו לו עוד מספר קונדומים סגורים ושהוא משאיר אותם במגירת שולחן הלילה של אסף, "שיהיה, רק ליתר ביטחון."

"איזה ביטחון? למה אתה מתכוון?" השתחרר אסף מחיבוקו והתיישב במיטה, מביט עליו במבט נרגז, "אתה מתכנן לבגוד בי אלי?"

"נראה לך שיהיה לי כוח?" גיחך אלי שכבר היה די עייף בשעה זו, "התכוונתי שהם יהיו פה למקרה שאתה תצטרך... איתי אתה לא צריך קונדומים, אבל אל תשכח אותם כשתהיה עם מישהו אחר."

"איזה מישהו אחר?" נרעש אסף, "למה בדיוק אתה מתכוון אלימלך?"

"בחייך אספי, די להתעצבן, שכב כבר." משך אותו אלי חזרה לתוך חיבוקו, "אני יודע שאתה אוהב אותי ולא רוצה אף אחד אחר, גם אני מרגיש ככה, אבל אתה עוד לא בן שמונה עשרה ויש לפניך עוד איזה ארבעים שנה, אם לא יותר, של חיי מין, וגם אני, למרות שאני כבר לא ילד... הרי לא נזדיין רק אחד עם השני עד סוף חיינו."

"לא? למה לא? למה אתה מדבר בצורה מכוערת כזאת, אתה רוצה מישהו אחר? כי אני לא, ממש לא, אני רוצה רק אותך!"

"אני יודע, גם אני מרגיש ככה מתוק, אבל עם הזמן... ואל תשכח שבקיץ אתה הולך לעשות טירונות, או איך שקוראים לזה היום בצבא, לא נהיה יחד מעל חודשיים ו..."

"ומה? לא תוכל להתאפק חודשיים?" נפגע אסף, לטש בו מבט נוזף ולא שכח להזכיר לו שהוא בטח יגיע פעם בשבוע הביתה לאפטר.

"אני יודע, ואני בטח נורא אתגעגע אליך, אבל אתה... אל תשכח שתהיה כל הזמן עם חבורה של בחורים צעירים ויפים וחרמנים, ואתם בטח תתקלחו יחד והכל, רק ליתר ביטחון כדאי שתיקח אתך כמה קונדומים, ואל תשכח לבדוק קודם שהם לא פגי תוקף, שלא יהיו פאדיחות."

"איזה מאנייק אתה!" זעם אסף, אחז בכריתו וחבט בה בראשו של אלי שצחק מזעמו, משך מידיו את הכרית, נשכב עליו וריסן אותו בעדינות, מנשק את פיו הקפוץ במחאה ומסביר לו ברוך שכן, הם אוהבים וטוב להם יחד, אבל הם גברים וככה זה... לפעמים רוצים לגוון, ולפעמים סתם נורא חרמנים, בעיקר בגילו, אין לזה קשר לאהבה, ולכן חשוב שתמיד יהיו להם כמה קונדומים טריים בהישג יד.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...