טנק ורוד במצעד הגאווה בבירמינהגם
טנק ורוד. צילום: Les Chatfield, Flickr.

 >  >  > 

דיווחים מהמרחב המוגן - פרק ט'

שלישייה

רוני חושב ששלישיות זה מדליק, אני מקווה שזה רק שלב שהוא יתגבר עליו במשך הזמן, אבל נכון לעכשיו הוא חם על הקטע הזה והוא תמיד מתביית על הטיפוס הפסיבי, הנשי והעדין שיש לו נטייה קלה לכיוון המזוכיסטי - כל מה שחסר לו אצלי אני מניח. בואו לא נתחסד, גם אני מסכים שיש משהו מחרמן בקטע הזה של שלושה במיטה אחת. בעיקר אם מדובר בשלושה חבר'ה שבאמת מכירים ומחבבים זה את זה, אם כי יש כאלו שיטענו בלהט שבדיוק ההפך - רק שלושה זרים גמורים הם מתכון בטוח לשלישייה מוצלחת. כשרוני אמר לי אתמול שהוא ישתדל להגיע הלילה הביתה, והעיר שהוא יבוא עם סיסי כי לא נעים לו להשאיר אותו בבסיס לבד, מיד ידעתי מה הוא זומם. בגלל זה הוא שלח את סיסי אלינו הביתה כדי להביא לו תחתונים נקיים.

לדעתו ככה אני לא אוכל להתנגד למזימות שלו בטענה המוצדקת שאני לא מוכן להיכנס למיטה עם זר מוחלט. אני יודע שזה נשמע מטופש, אבל ככה הראש הדפוק של הילד החרמן הזה עובד. אני חושב שהוא עושה את כל המאמצים האלו כי סיסי עם כל הפלספנות התל אביבית שלו מצא חן בעיניו.

כנראה שהוא קלט שמדובר במישהו שלא יסתפק בזיון סתמי אלא ירצה קצת יותר, וכדי לא להסתבך הוא החליט להביא אותו אלי הביתה לפני שיקרה משהו ביניהם.

ישבתי לחכות לו מול המחשב, גולש לי פה ושם, ותוך כדי כך מטפח טינה רצינית כלפי רוני שתמיד מסבך אותי בגלל החרמנות הפזיזה שלו - ראו מקרה מיצי ופזי והיו עוד כמה שהתביישתי לספר עליהם - ולתדהמתי נכנס פתאום יונתן למסנג'ר. כל כך הרבה זמן לא דיברנו, ממש התגעגעתי אליו. התחלתי לעדכן אותו באירועי החודש האחרון, ותוך כדי כך קלטתי איזה מין חיים מופרעים יש לי. עם יונתן יכולתי לדבר בפשטות ובכנות, לספר לו שאני שחוק מהימים האחרונים רצופי האזעקות והנפילות, ולהודות בפניו עד כמה קשה לי להסתיר את הפחד ולהתנהג בקור רוח גברי אמיץ למרות שהברכיים שלי רועדות כל פעם שאני שומע רעש חזק. יונתן החמוד לא הבין למען מי אני עושה את ההצגות האלו ואמר לי בתמימות המקסימה שלו שזה בסדר גמור לפחד ושעלי להיות חופשי להראות מה אני מרגיש ולא להתבייש. הוא כזה תמים, הוא לא מבין שאני לא יכול ליילל ולהתפרק מרוב פחד לפני כולם. רק זה עוד חסר לי, שכולם יצחקו על ההומו הפחדן הזה שרועד מכל טריקת דלת. תוך כדי הסברים הבנתי כמה כוחות נפש אני משקיע כדי להתנהג כמו שאני חושב שמצפים ממני להתנהג והתבאסתי נורא. כשסיפרתי לו על סיסי ועל מה שכנראה יקרה הלילה הבנתי פתאום שגם במקרה הזה אני לא הולך לפי הרצון האמיתי שלי אלא לפי הראש של רוני ועד כמה דוחה אותי הדרישה להפריח זיקוקי דינור סקסיים במיטה כדי לעמוד בצפיות שלו כשכל מה שאני באמת רוצה זה להיות איתו לבד בחושך. החלטתי שהפעם אני לא נופל במלכודת הזו של התדמית שבניתי לעצמי, הפעם אני הולך להגיד לו את האמת - אני עייף ובודד ואני מתגעגע אליו, ואין לי כוח להרשים ולהקסים ולהיות גבר גבר במיטה וכל השטויות האלו. 

ואז שמעתי את האופנוע הצבאי שלו (שייחנק הדביל שנתן לו לחתום על אופנוע) נפרדתי מיונתן והתכוננתי נפשית להתעקש בתוקף על זכותי להיות חנון פרובינציאלי פחדן ומתפנק. ברגע שראיתי את פניו שכחתי את כל ההחלטות הנחושות שלי, הוא נראה כל כך רזה, מותש ומרוט. כל מה שרציתי זה להאכיל אותו, ולפנק אותו עד שהצללים הסגולים מתחת לעיניו היפות ייעלמו והוא יחזיר לעצמו את המשקל שאיבד ויפסיק להיות כבוי ואיטי כל כך. הוא נצמד אלי כמו ילד, שם את הראש על הכתף שלי ואמר שהוא מת מעייפות ואין לו כוח לכלום, וכשהבטתי מעל כתפו בפנים של סיסי (מצטער סיסי אתה תקוע עם השם הזה) ראיתי שגם הוא גמור מעייפות וידעתי שכל מה שהילדים האלו צריכים זה מישהו שישלח אותם למיטה.

נתתי לסיסי לאכול, ואת רוני שאמר שהוא לא מסוגל אפילו לחשוב על אוכל לקחתי למקלחת. המים החמים והסבון הריחני עודדו אותו קצת, וכשהתחלתי לנגב אותו הוא חזר לעצמו (וזה, אם מישהו לא מבין רמזים, אומר שהוא נעשה שוב חרמן). עמדנו במקלחת ערומים ולא לגמרי יבשים והתנשקנו כשסיסי הציץ בביישנות פנימה ושאל איפה הוא אמור לישון.

מיד נזכרתי בהחלטה שלי ולפני שרוני יפלוט איזו שטות עטפתי אותו במגבת, גררתי אותו לחדר השינה שלנו וסגרתי אותו בפנים. אחר כך נתתי לסיסי שמיכת פיקה וסדין ואמרתי לו שירגיש כמו בבית על הספה שלנו (חדר האורחים היה תפוס - פזי וגולן החליטו שחיפה מסוכנת יותר מהקריות) וחזרתי לרוני שכבר ישן שנת ישרים.

לא היה לי אכפת. הדלקתי את המזגן, עטפתי אותנו בשמיכה, חיבקתי אותו חזק ונרדמתי מאושר. 

בחמש ומשהו בבוקר אזעקה. אנחנו מתעוררים מבולבלים ואז סיסי מתפרץ בתחתוניו בלבד לחדר השינה שלנו ושואל בבהלה איפה החדר ביטחון. "בחדר ארונות, אבל עזוב שטויות, זה בטח שוב אזעקת סרק כמו שהיה אתמול בבוקר." אני אומר, מפהק והולך להשתין. רוני מדליק רדיו ומשתין מיד אחרי בעוד אני מצחצח שיניים בשלווה מוקפדת, מקשיב לצליל הצפירה ההולך ונחלש עד שהוא משתתק לחלוטין. אני יוצא מהמקלחת ערום ורואה את סיסי פלוס זקפת בוקר בולטת עומד ומביט בי, וראה זה פלא, גם לי עומד, שנייה אחר כך רוני יוצא וכמובן שגם הוא... נו, טוב. הרי הוא תמיד במצב הכן.

"בוקר אור לכולנו." הוא אומר בעליזות, בבקרים הוא תמיד פורח ונמרץ בצורה מעצבנת, הודף אותי אל המיטה ומדביק לי נשיקה צרפתית בטעם משחת שיניים, ולפני שאני קולט מה ואיך גם סיסי מצטרף אלינו ואומר בלי מילים בוקר טוב לזין שלי.

סיפרתי לכם כבר שרוני תמיד מתביית על אותו הטיפוס – פסיבי למהדרין, נשי, עדין וצייתן וטיפונת מזוכיסט – כל מה שאני אמור להיות לדעתו, אבל אני לא. אני באמת לא יודע איך הוא מריח אותם מרחוק, או שאולי הם מריחים אותו?

טוב, סיסי הוא באמת כל הדברים שציינתי, אבל חוץ מזה הוא גם בחור נחמד, שנון ועוקצני כשמתחשק לו, מאוד פיקח ומבין עניין בחיי היום יום, ומאוד פסיבי וטיפה, (אבל רק טיפונת) חובב... איך אני אגיד את זה בעדינות ובלי להישמע יותר מידי סוטה? סיסי הוא אחד שאוהב שבן הזוג שלו קצת משפיט אותו במיטה, אבל באמת רק קצת, ובלי להשאיר סימנים, וזו - כמו שהשוויץ לפניו רוני בלי בושה - בדיוק המומחיות שלי.

עד שהגיעה השעה לאכול ארוחת בוקר הפגנתי לפני סיסי את המומחיות שלי ורוני היה יכול להיות אקטיבי ככל אוות נפשו בלי ויכוחים מעצבנים תור מי הפעם. בסוף כולנו היינו מרוצים ומסופקים - לי היה הלילה שרציתי והביחד השקט והאינטימי עם אהוב לבי, ולו היה הסקס שהוא אוהב בלי להרגיש אשם שהוא בוגד בי. אני מקווה שגם סיסי היה מרוצה. הוא נפרד ממני בפתח הבית בחיבוק חם כשהוא מחייך מאוזן לאוזן וכשחקרתי אותו בדאגה אם הכל בסדר ואם הוא לא כועס עלי בגלל כל מיני דברים שמביך אותי לפרט פה הוא ענה לי בנשיקה שהתחילה כנשיקה צרפתית עד שרוני התערב ודחף אותו ככה שזו הייתה רק כמעט נשיקה צרפתית. לכן אני מניח שהוא לא כועס עלי.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...