שקיעה בברייטון, בריטניה
שקיעה בברייטון, בריטניה. צילום: //joao paulo, Flickr.

 >  >  > 

השנים השקופות - פרק ו'

שבוע חם

השבוע שום דבר לא הלך טוב, רק עצבים וחום ובעיות, ועכשיו, אם לא די בכל הנאחס, גם רבנו, ואני יושב בחדר האורחים, רק אני והמחשב שלי, ורותח מכעס. אין לי מושג על מה בעצם רבנו, על שטויות, אני נדנדתי לו שהוא לא גומר לצבוע את המקלחת והוא העיר לי שאני פותח את הדלת של חדר השינה ברעש, איזה שטות!

הדלת אגב הייתה סגורה כי הפעלנו מזגן, ניסיתי להתרכז בקריאה, אבל איך אפשר כשהוא מעביר ערוצים ללא הרף, ונתקע בסוף על משחק כדור סל מאוס עם רעש רקע של מוזיקה מזרחית צרחנית, ואם לא די בכך מציק לי ללא הרף לבדוק חשבון בנק זה או אחר, ואחר כך מריץ אותי להביא לו אוכל למיטה, עם בצל כמובן, ומיד החדר הסגור מצחין כולו מהבצל הזה, ובסוף עוד יש לו טענות שפתחתי את הדלת ברעש.

מרוב כעס לקחתי את המחשב שלי והסתלקתי לקומה למטה, בין כה וכה אני ישן שם לאחרונה כי בקומה התחתונה קריר יותר. אתמול בלילה חלמתי חלום נורא על עכברושים ולפנות בוקר חזרתי למיטה שלנו, רועד כולי, קצת מקור ובעיקר בגלל החלום.

הכול בגלל החום, אני חושב. העצבים וכל התקלות, ומשום מה הוא התעקש לצבוע לבד את המקלחת שתפסה בחורף עובש, ואחרי יום זנח את העבודה באמצע, וכל פעם ששאלתי מה קורה מצא תירוצים, ובסוף צעק שאני נודניק, וחם לו, והוא עייף, ושאביא צבעי, הוא לא רוצה לצבוע, קשה לו!

אפשר לחשוב שזה היה הרעיון שלי. מרוב כעס החזרתי הכול למקלחת, ושטפתי את הרצפה וזהו, אז המקלחת לא צבועה עד הסוף, אבל לפחות אין בלגן מסביב. אני יושב לי פה בחדר הקטן, המאוורר מטרטר מעל לראשי, עדיין מזיע משטיפת הרצפה, כועס בגלל חילופי הדברים המכעיסים איתו - לא בא לי לפרט מה אמרנו אחד לשני, זה מעליב ומיותר - ומקווה שהלילה לא אחלום על עכברושים.

 

סקס ורגש
שקעתי במחשבות נוגות מאוד אירע שמכר שלי התוודה בפני שהוא אוהב סקס חסר רגש ונהנה מסטוצים. אני רוצה שיהיה ברור, אני לא שופט אף אחד, לא מטיף מוסר ולא מתכוון לחנך איש. תעשו מה שאתם רוצים, כל זמן שזה סקס מוגן ובהסכמה הדדית, מי אני שאגיד לכם מה לעשות?

אבל בכל זאת, המחשבה על הצעירים האלו שמקיימים יחסי מין עם זרים תחת השפעת סמים ואלכוהול מעציבה אותי כל כך לפעמים. ושתדעו לכם, אני לא מתחסד, גם אני הייתי צעיר פעם והיו שנים בהן התנסיתי עם גברים רבים שאת חלקם לא הכרתי כלל, וגם לא רציתי להכיר. היו כמה שנים - אי אז בשנות השבעים - בהן השתדלתי להיות פרוע ונועז, חסר מוסר ורגש, ופה ושם גם הצלחתי לכבוש כיבושים סתם, בשביל הריגוש ועקב חרמנות נעורים.

עד שפגשתי בבן זוגי הנוכחי אפשר להגיד שדי מיציתי את הקטע, ואם יש משהו שאני באמת מצטער עליו אלו הפגיעות שפגעתי בחלק מהאנשים שהכרתי אז. נכון, גם בי פגעו, וכיום, יותר משלושים שנה אחרי שזה קרה, אני מסוגל לספר שהיה גם אונס טראומטי ששנים לא הייתי מסוגל לחשוב עליו. זה קרה כשהייתי חייל, וכל פעם שניסיתי לשחזר מה באמת קרה שם הרגשתי מין חור שחור וכואב נפער בתוכי בולע את המעט שכן זכרתי. אני זוכר רק שם של אחד שהיה שם והכאיב לי, מה לבשתי אז, וכמה אשם ומלוכלך חשתי אחר כך - זה הכול. אני מניח שאם אחפור אצליח לזכור עוד פרטים, אבל אני לא רוצה, לא רואה בכך טעם, זה קרה בבסיס דרומי מרוחק אחד של חיל אוויר בסוף קיץ 75 או אולי סתיו 76?  די, לא רוצה לחזור לזה, ובכלל, לא על זה רציתי לכתוב אלא על סקס בלי רגש שכיום, ממרום שנותיי, נראה לי מכוער ובזוי, ומיותר לגמרי.

ושוב, אני לא אומר שצריך לעשות סקס רק עם אהבת חייך, או שכל סקס עם זרים יסתיים באונס, אבל להזדיין סתם עם זרים? סקס לשם סקס? אני אישית לא בנוי לזה, בדקתי וניסיתי ואני לא ממליץ על כך לאיש. וכיום, בגילי הבוגר מאוד, הרעיון של מגע אינטימי כל כך עם אדם זר פשוט מכבה אותי.

אין לי מושג למה ניסיתי את זה בנעורי – כנראה שזה נבע מצירוף של טיפשות וחרמנות נעורים ורצון להיות נועז ומודרני. למזלי האיידס טרם פרץ אז לעולם ועד שהוא הגיע לארצנו כבר הייתי במערכת יחסים, ולא יכולתי יותר לחזור לאחור ולעשות סתם סקס לשם סקס, לא משנה עד כמה חרמן הייתי.

לדעתי חלק גדול ממה שמכונה כיום הסצנה הוא חיקוי של דברים שקורים בארצות אחרות ושל אופנות אידיוטיות (בדומה למנהג הדבילי של נעילת נעלי התעמלות בקיץ למרות החום) ובגלל הטלוויזיה והאינטרנט כולם כמובן יודעים איך עושים את זה במקומות מגניבים ומוצלחים יותר מארצנו הקטנה השמרנית והפרימיטיבית, ורוצים להיות גם מגניבים ונועזים. לכן אי אפשר ליהנות מבילוי אם אין בו רעש איום שמחריש את האוזניים, וריקודים וסמים, סקס ואלכוהול ועשן, וכמובן שהכול חייב להתבצע במשך כל הלילה ולהיות יקר להחריד.

נו, טוב, אשרי שבגילי אני כבר מעבר לעניינים המעייפים הללו של מגניבות וזה.

האמת שגם בנעורי בילוי במועדונים רועשים, שפעם קראו להם דיסקוטקים, שאיפת עשן סיגריות וסביאת אלכוהול מעולם לא משכו את ליבי, ולשמחתי גם לא את ליבו של בן זוגי שפשוט מתעב רעש ועשן, אוהב ללכת לישון בשעה סבירה ולקום מוקדם בבוקר. אני יודע, אורח חיים משעמם וחנוני להפליא, ממש לא מגניב, לא נורא, זה אנחנו וככה טוב לנו.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...