דנדוש
דנדוש. צילום: הנדל.

 >  >  > 

טריו - פרק כג'

החלומות שווא ידברו

"תבטיח לי לא לספר להם שום דבר על קסטרו." דרשה אנה כמה ימים אחרי הפגישה ההיסטורית שלנו בכרובית.

"מי זה להם?" התפלאתי.

"מה, אתה סתום?" התרגז ניסו, "לסבא ולסבתא של מישה, ואל תחשוב שהם לא יחקרו אותך, ובעיקר היא."

"מי, סוניה?"

"לא, המלכה האם." התיז ניסו בעצבנות, "בטח שסוניה, אלא מי?"

"וגם לא לאריק, אני לא רוצה שהוא ידע." הוסיפה אנה.

"מה את לא רוצה שהוא ידע? שאת וקסטרו... שאתם... את יודעת..." מוזר כמה קשה היה לי לדבר גלויות על היחסים בינה לבין קסטרו למרות שכל מי שראה אותם ידע מיד שהם יחד, מאוד יחד. "את לא חושבת שהוא יאמין שאתם רק מחזיקים ידיים וסופרים כוכבים?" תהיתי.

"מנשה, באמת, תתרכז." איבדה אנה את סבלנותה, "אין לי בעיה שאריק ידע שמצאתי לו תחליף, להיפך, שידע שיש לי גבר שאוהב אותי ועושה לי טוב, אבל אני לא רוצה שהוא ידע שקסטרו נשא."

"למה, מה זה עסקו?"

"מה, אתה לא מכיר אותו? אם הוא ידע הוא מיד יתחיל להציק ולבלבל לי את המוח, ומה שיותר גרוע הוא תיכף יספר לאימא שלו שתעשה מיד הצגות וסקנדלים."

"למה? מה זה עסקם עם מי את נמצאת?"

"זה לא, אבל בגלל מישה הם ידחפו את האף וינדנדו. גם ככה הוא עשה לי חקירה ממש מעצבנת ושאל מאה פעם איך קסטרו מסתדר עם מישה." זעמה אנה, "ממש נעלבתי מכל השאלות שלו, אפשר לחשוב שאני כל כך טיפשה ולא אחראית שאני אתן לאיזה פדופיל להתקרב לילד שלי."

"טוב, זה לא שאני אומר חלילה שקסטרו פדופיל." ניסיתי להגן על אריק, "אבל את הרי יודעת שפדופילים לא הולכים עם שלט על המצח ואריק פשוט דואג לילד."

"שטויות, זה סתם שטויות." התרתחה אנה, "הוא פשוט מנסה לשלוט בי דרך הילד, יושב לו שם בצרפת, אוכל שבלולים ברוטב שמפנייה, מזדיין לו עם הצרפתון שלו ומחלק לי הוראות. אם הוא כל כך דואג לילד שיבוא לארץ וישגיח עליו בעצמו במקום להמשיך להרוס לי את החיים משם."

"אני בטוח שהוא לא מנסה להרוס לך כלום אנה, אבל את צריכה להבין גם אותו, הוא עדיין אבא של מישה והוא דואג לו."

"ואני לא?" רקעה אנה ברגלה על הרצפה, פניה מאדימות מעלבון, "הייתי צריכה לדעת שאתם תתמכו באריק נגדי." רשפה, "אתם כולכם אותו דבר."

הכעס שלה היה מדבק ועכשיו גם אני כבר כעסתי. "למה בדיוק את מתכוונת ענת? מי זה כולכם?" שאלתי בקרירות למרות שיכולתי לנחש שכוונתה להגיד שאנחנו, כל ההומואים, תומכים זה בזה גם אם אנחנו גורמים בכך עוול לנשים ולסטרייטים, ואחר כך העיר לי ניסו חרש שבטח לא הייתי מתרגז ונעלב כל כך אם לא היה שמץ של צדק בדבריה...

הבטנו זה בזה זועמים ונעלבים ועוד רגע הייתה פורצת מריבה ביני לבינה, אבל בדיוק אז קסטרו נכנס עם מישה הצוחק רכוב על כתפיו, ובירך את כולנו בשלום צוהל, ואז הוריד בזהירות את הילד השמח שפרכס בעליצות בזרועותיו והגיש אותו לאימו.

"מאמה!" קרא מישה בעליצות כובשת, נאחז ביד אחת בצווארו של קסטרו ומושיט את השנייה אל אנה ששכחה מיד את כעסה וחייכה בעונג אל שני הגברים שלה. שלושתם עמדו שם - הוא כהה, גברי, חזק ומלא חן, היא בהירה, רכה וענוגה, הילדון היפה והזהוב מחבר בין שניהם - מציגים מבלי דעת מול ניסו הרגשן - שעיניו נעשו פתאום לחות - תמונה של המשפחה המושלמת, משפחה ששנינו יכולנו רק לערוג אליה בחשאי ואולי, אם נשתף פעולה וננהג בענווה ראויה, להסתפח אליה מהצד כמין צל שנועד להבליט את זהרה, אבל אף פעם לא להיות באמת חלק ממנה.

 

"היא צודקת." אמר ניסו אחרי שהם הלכו לדירה שלהם, "לקסטרו יש זכות לפרטיות, אין שום סיבה שכל העולם ידע שהוא נשא, ובכלל, עדיף שלא נתערב בעסק הזה."

"גם אם אריק ישאל אותנו?" הקשיתי.

"כן, גם אם הוא ישאל. אנחנו לא חייבים לו כלום, וחוץ מזה למה שהוא ישאל דבר כזה?"

"ומה אם אנה תצא עם גבר שעלול לפגוע בילד? גם אז תשתוק?"

"היא בחיים לא תעשה את זה, ואם אני אחשוד שנשקפת איזו סכנה לילד, לא חשוב לאיזה ילד, גם אם זה ילד זר, אני אלך למשטרה שהם יחקרו." אמר ניסו, נרגז מעט מעצם הרעיון שהעליתי, ואת מעט הזמן שנותר לי לפני שהלכתי לעבודה היה עלי להקדיש כדי לפייס אותו.

 

כמה ימים אחר כך אריק התקשר בצהרים ותפס אותי לבד בבית, מעיר אותי מהשינה בטענה ששכח שיש שעון קיץ ואני עדיין ישן, ושאל מה דעתי על החבר החדש של אשתו.

"היא כבר לא אשתך, והוא החבר הראשון שלה מאז שעזבת, ככה שזה לא הוגן מצידך לדבר ככה." עניתי בגסות קצרת רוח.

"למה אתה עצבני כל כך?" נפגע אריק.

"כי הערת אותי מהשינה בשביל לשאול שאלות מרגיזות, למה שלא תשאל אותה? היא זו שישנה איתו, לא אני."

"הם כבר ישנים יחד?" הזדעזע אריק, קצת בצביעות, "מה, הוא כבר גר איתה ועם הילד?"

"לא יודע בדיוק מה הסידור שלהם אריק, אבל הוא נמצא פה הרבה."

"נו, ומה דעתך עליו?" חזר אריק להציק.

"הוא בחור נחמד מאוד ונראה מאוד מאוהב בה." אמרתי וכבשתי פיהוק.

"יופי לו, ומה קורה איתו ועם מישה?"

"את מישה הוא פשוט מעריץ, איך אפשר לא? אין לך מושג איזה חמוד הוא נעשה, אתה מפסיד כשאתה לא נמצא איתו."

"אני אגיע בקרוב לביקור." הבטיח אריק בהיסח הדעת כמו שעשה תמיד, ושב לחקור אותי על קסטרו, מי הוא, ומה הוא, ומה הוא עושה בחיים, ומה לדעתי כוונותיו בקשר לאנה?

"הוא סטודנט, לומד בטכניון תואר שני בהנדסת מכונות, בחור נחמד ממשפחה טובה, אין לי מילה רעה להגיד עליו אריק, באמת, הטענה היחידה שיש לי נגדו זה שהוא מעדיף נשים, אבל אף אחד לא מושלם ואי אפשר לבוא בטענות לקסטרו שהוא סטרייט, ככה הוא נולד המסכן, נטייה מינית זה משהו שאי אפשר לשנות." הצטחקתי, והלכתי להשתין. "למה אתה שואל אותי?" שלפתי את אברי מתחתוני וכיוונתי אותו לעבר האסלה, "תשאל את אנה, היא זו שחיה איתו, לא אני."

"שאלתי אותה." אמר אריק בחומרה, "ומשום מה יש לי כל הזמן הרגשה שהיא לא מספרת לי הכול."

"אז מה, עכשיו אתה מתאם גרסאות? למה שלא תבוא ותראה אותו בעצמך?"

"אני לא יכול, אנחנו לקראת סוף הפרויקט ואני חייב להיות פה עוד חודש לפחות, ולכן אני מבקש ממך ומניסו כחברים שלי לשים עליו עין."

"אבל אריק, גם אם הייתי חושב שהוא חרא של בן אדם והייתי בטוח שהוא לא מתאים לאנה מה כבר אני יכול לעשות? היא בן אדם בוגר וזכותה להיות עם מי שמתחשק לה."

"לא אם הוא מזיק לבן שלי." הרים אריק את קולו בהתרגשות.

"אריק מספיק, אנה אימא נהדרת, היא בחיים לא תיתן לאף אחד לפגוע במישה, אני נשבע לך, אתה סתם דואג, הבן שלך הוא הילד הכי חמוד, שמח, בריא ומקסים שאני מכיר. הוא מסתדר נפלא עם קסטרו שפשוט מעריץ אותו, אין לך מה לדאוג בקשר אליהם, נשבע לך שאריק אוהב את מישה ומתייחס אליו כאילו הוא הבן שלו."

"יופי, אני שמח מאוד לשמוע את זה." אמר אריק בקול חמצמץ, "אנה אוהבת את קסטרו, מישה מעריץ אותו, ניסו חושב שהוא נהדר, ואתה מצטער שהוא לא הומו, אפילו אימא שלי מחבבת אותו."

"נשמע לי שמישהו מקנא קצת." הערתי בעוקצנות.

אריק רטן, אבל לא הכחיש את דברי, ומלמל משהו לא ברור כששאלתי מה נשמע אצלו ומה קורה איתו ועם החבר הצרפתי שלו.

"לא משהו." הודה בקדרות, "הצרפתית שלי השתפרה מאוד, ואני כבר מכיר יותר טוב את פריז, אבל חוץ מזה די עצוב לי פה, יורד כאן המון גשם, ויש פה אנטישמיות, והצרפתים לא כל כך נחמדים כמו שהם נראים."

"הם לא נראים נחמדים." הערתי בניסיון לנחם אותו.

"כי הם לא." הסכים איתי אריק בעצב, "אבל אני חייב להישאר פה עד שהעבודה תסתיים. טוב, סליחה שהערתי אותך מנשה, ותודה על הסבלנות שלך,ביי."

"ביי." עניתי חרש, וחזרתי למיטה. נותרו לי עוד שעתיים ומתוכן ישנתי בערך שעה וחצי. התעוררתי קצת לפני שהשעון המעורר צלצל כשאני מזיע ומתוח, ועצבני מאוד למרות שחלמתי חלום ארוטי שהיה יכול להיות נחמד למדי לולא כיכבו בו אריק שנעשה פתאום אקטיבי, בחלום הוא ניחן בזקפה ענקית, בלתי נלאית ותוקפנית שהוא התעקש להחדיר לישבנו של קסטרו שחשף ישבן חטוב ומפתה להפליא בעירומו השחום והחלקלק.

החלומות שווא ידברו, את זה יודעים כולם, וזה נכון בעיקר לגבי חלומות מסוג זה, ובכל זאת החלום הזה הטריד אותי לאורך כל המשמרת, ובמקום שיישכח, כראוי לחלום מסוגו, הוא התעקש להישאר בזיכרוני ועוד הגדיל לעשות והוסיף עוד ועוד פרטים מטרידים מאוד – למשל פניה של אנה שמשום מה נכחה שם גם כן ועשה רושם שהיא מתענגת מאוד לראות איך בעלה מבקע את בתוליו של קסטרו, נעזר בי ובניסו. בחלום לבשנו בגדי עור מגוחכים מהסוג שמוכרים בחנויות סקס, עשויים בעיקר רצועות מקושטות בניטים, ואחזנו בכוח בקסטרו שהתפתל בין שנינו, שרירי וחזק, ובעל עור קטיפה בצבע שוקולד וזקפה יפה להפליא, ועד שלא לקחתי אותה בפי ומצצתי אותה במסירות הוא לא נרגע ולא הניח לאריק לבצע בו את זממו... פעם ראשונה מאז גיל ההתבגרות שחשתי נבוך בגלל החלומות שלי.

חזרתי הביתה מותש ורצוץ, ועם כאב ראש נורא, לקחתי אדוויל והלכתי לישון. שעתיים אחר כך התעוררתי שוב בגלל אותו חלום, רק שהפעם אני הייתי זה שהסתער על ישבנו המפתה של קסטרו, וניסו טיפל בזקפה שלו. אריק היה שם גם כן, עסוק עם אנה שצחקקה ללא הרף וחזרה והפצירה בו להיות שקט כדי לא להעיר את הילד. התעוררתי חרמן להשחית והסתערתי על ניסו התמים שעבד בשקט ליד המחשב שלו. מתעלם ממחאותיו גררתי אותו למיטה ורק אחרי שכיליתי בו את חמתי נרגעתי ונרדמתי סוף סוף בתקווה שהחלום הנורא הזה לא יחזור לבעת אותי יותר. 

לפרק הקודם לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...