אילוסטרציה. צילום: Celine Nadeau, Flickr.

 >  >  > 

המשרד

הרגשתי אותך קופאת לרגע ומיד לאחר מכן שוקעת בכתפי, מביעה את תחושותיך בנגיסות ואחיזה, כמעט שריטה על צווארי.

השעה אחת בצהריים, הגעתי עם אבא לחיפה לרגל פגישת מחזור שלו שסקרנה אותי בשל הסיפורים על האנשים שלמדו איתו. החלטנו לשלב כל מה שאפשר ביום אחד. לאחר פגישת המחזור ניגשנו לסדר עניין במשרד עורכי דין. להפתעתי ראיתי את שמך על שלט המורה על עורכי הדין במשרד זה. החלטתי להפתיע אותך, חיפשתי ומצאתי את חדרך דופקת בעדינות על הדלת מחייכת אליך. הרמת את מבטך מערמת הניירת הפזורה על שולחנך. תוהה מי אני.
"היי זו אני," חייכתי אליך, "הבחורה מהאימיילים."
ישר קמת בהפתעה, סוגרת מאחורינו את הדלת, אולי אפילו נועלת. חזרת לטלפון וביקשת במערכת הפנימית שלא יפריעו לנו בשעה וחצי הקרובות.
חייכנו אחת לשנייה חיוך שובב. חדרך הואר באור שמש, מאוורר, מן החלון הגדול השתקף נוף ירוק. חשבתי לעצמי שאני מכירה עוד כמה אנשים שהיו שמחים לעבוד בנוף הזה. התיישבתי בבטחה על הכיסא מולך ושאלתי, "נו, אז על מה את עובדת עכשיו?"
"האמת, יש פה איזה תיק של חברה שאני לא מצליחה לפענח כבר כמה שעות... רוצה לנסות?"
"יאללה," עניתי, "תביאי לקרוא." לקחתי חלק מהניירת ושתינו המשכנו לקרוא במשך כמה דקות. בשלב מסוים קלטתי בזווית העין את ידך מעסה את צווארך. "תני לי, אני טובה בזה." אמרתי וחייכתי. "בואי שבי על הכיסא הפוך כך אוכל לטפל בהכל."
קמת מהכיסא העמוק ועברת לשבת לצידי על הכיסא כפי שביקשתי, נשענת קדימה על השולחן. הנחתי את ידי על כתפיך והתחלתי לעסות בעדינות. אספת את שיערך כדי שלא אכאיב לך. אט אט ירדתי מכתפיך לעבר גבך הנוקשה. ככל שירדתי ועיסיתי כל חלק בך הרגשתי כיצד את משתחררת ומתמסרת לי. כשהגעתי למותן ומשם לגבולות הישבן שמעתי אותך נאנחת ומיד אחר כך שואפת אוויר מחכה לבאות. עברתי לעסות את הירכיים בעדינות. מה שגרם לך לפסק את רגליך מעט יותר, מצפה רוצה. הרחקתי אותך מן השולחן והתיישבתי מולך, מניחה את זרועותיך על כתפי. ישבנו אחת מול השנייה בשקט, בלי צורך לומר דבר. אצבעותיי המשיכו לעסות את גופך עד שלפתע שמתי לב שעצמת את עיניך. ניצלתי את ההזדמנות ונגעתי בך עם שפתי, טועמת אותך בעדינות, מחכה לראות כיצד תגיבי. תוך שניות הידקת את אחיזתך בי מחבקת אותי אליך, מעמיקה את הנשיקה בינינו, נושמת לתוכי וחוקרת את החלל. הקמתי את שתינו, מצמידה אותך לקיר הקרוב. זרועותינו נמתחו מחוברות אחת לשנייה. רגלי נכנסה בן שלך ,מקרבת בינינו כמה שיותר. שפתי גלשו לצווארך. בתגובה התחלת לפרום את כפתורי חולצתך, מאפשרת לי יותר מקום. חושפת את עורך הבהיר לעיני. נישקתי את דרכי מטה עד ששקעתי בין שדיך, מושכת את החזיה מטה. נוגסת בך בעדינות ממשיכה ללטף אותך בשתי ידי, מעלה את החצאית אותה לבשת. בשלב זה כבר חיבקת אותי, מצמידה ושומרת אותי קרוב אליך. אצבעותיי התקרבו והגיעו אל הרטיבות המצטברת, נכנסות פנימה מעבר לתחתון ונעות במעגלים. הרגשתי אותך קופאת לרגע ומיד לאחר מכן שוקעת בכתפי, מביעה את תחושותיך בנגיסות ואחיזה, כמעט שריטה על צווארי. העיקר שלא להרים את קולך. המשכתי לנוע כך בתוכך מעסה אותך. כולי בתוכך לא משאירה אף חלק בחוץ. הרטיבות הנשפכת ממך אפשרה לי להיכנס עמוק יותר וחזק יותר ויותר, צמודות מחוברות אחת לשנייה עד שהרגשתי אותך רועדת עלי והבנתי שהנה, הגיע הרגע אותו אני הכי אוהבת בעולם. גמרת רועדת, מזיעה, רטובה בכל חלקי גופך, מבפנים ומחוץ ונפלת עלי שפוכה, מנשקת אותי עמוקות. מחובקות אחת בשנייה משכת אותי חזרה אל עבר הכיסא העמוק שלך, מתיישבת עליו, מחבקת מלטפת ונושמת אותי.
"אני חושבת שקיבלת יופי של הפסקת צהריים לא?" שאלתי אותך בחיוך רחב.
"כן, בהחלט!" הייתה תשובתך. אחרי רבע שעה בערך של התכרבלות אבא סיים את עניינו ואפשר היה לנסוע הביתה. נפרדתי ממך בנשיקה מתוקה וירדתי איתו לרכב.

 

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2018 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...