אילוסטרציה. צילום: Fox キヨ, Flickr.

 >  >  > 

לאהוב את המים - פרק ג'

בשבת בבוקר סגורות כל הדלתות במסדרון. כל אחד בחדרו, עסוק בענייניו, ורק אחי הגדול, דורון, התברך בשמחת חיים שחוצה את גבולות החדרים ומפריעה לשלווה שלי

אחי הגדול, דורון, התברך בהמון שמחת חיים. אולי בעולם הגדול הוא לא נתפס ככה, אבל במשפחה – כן, כי הכול יחסי. כולנו אנשים עצובים ובודדים. אנחנו חיים את חיינו, אבל איזו כבדות עוטפת את הכול, מונעת מאיתנו להצטרף לכל האנשים הרגילים שנמצאים שם בחוץ ועושים את מה שנהוג.

בשבת בבוקר סגורות כל הדלתות במסדרון. אחותי בטח שוכבת במיטה, אולי מחסלת שוב חבילה שלמה של ופלים. לפעמים היא שוכחת את כללי הזהירות ולא משליכה את האריזה לפח. אימא שלי בחדר השני, צופה בטלוויזיה, ראשה שעון על כרית ורודה, ענקית, במבצר שלה על המיטה הזוגית. אבא שלי בסלון או במטבח, בשטחים הציבוריים הריקים מאדם, מתקן או מסדר משהו. חותך ירקות לסלט, פורס פרוסות של גבינה צהובה ללזניה, מטגן קציצות, הכול בהתאם להוראות המפורשות של אימא.

אני ספון בחדרי. שעות על שעות עוברות ואני לבד. אבל דלתו של דורון פתוחה לכל. מוזיקה רועשת בוקעת משם באנגלית, והוא מלווה את המוזיקה בשירתו, שורק ומתופף. אני שומע את המוזיקה הזאת והקולות האלה מפריעים לי להתרכז במוזיקה שלי, בקולות העצובים והרכים שאני שומע, ופתאום עולה בי המחשבה לצאת מהחדר ולהגיד לו, כאילו חברה'מן, "היי, מה דעתך להנמיך קצת?" אבל אני מוותר.

בדירה הישנה, כשעוד גרנו באותו החדר, הוא היה הולך לישון מאוחר יותר ממני. אני לא נרדמתי עד שהגיע, וכשהגיע, היה מתחיל הכל – תזוזת כיסאות, פתיחת וסגירת מגירות, חריקת מיטה. זעמתי. זעמתי וידעתי שאני לא יכול לשנות דבר. פעם אחת כעסתי עליו במיוחד, אז העמדתי פנים שנרדמתי והתחלתי לנחור בקול רם. שמעתי אותו זז על יצועו, מנסה להירדם – לשווא. שעה החזקתי את שנינו כבני ערובה בחדר החשוך, מרוטים מרוב עייפות, והיום מי בכלל היה מאמין שהיינו פעם באותו החדר.

כנראה שנרדמתי בסוף. פתאום התעוררתי וכף ידו של אבי נחה על כתפי. גם אימא הייתה שם, בכותונת הלילה שלה. דורון אמר בתסכול, "עכשיו הוא נרדם, אבל קודם זה היה כל הזמן". אני הסתובבתי קלות לעבר אבי, מעמיד פנים שלא הבנתי דבר. "קרה משהו?" אבא שלי, שלבש רק תחתונים בצבע כחול כהה, לחש שהכול בסדר ושאפשר לחזור לישון. החדר דמם.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...