>  >  > 

המוצ'ילרו - פרק ג' (ואחרון.)

ניניו מיו
הם התיישבו במקום מבודד כדי שיוכלו לדבר בפרטיות, השולחן היה כבר ערוך עם מפת נייר אדומה, מפיות לבנות וסכו''ם. השניים הזמינו מנה ראשונה והתחילו עם בקבוק יין. לאחר חצי שעה הגיע הבשר המהביל והריחני, נראה רך ומפתה, בתוספת תפוחי אדמה וסלטים. בקבוק היין נגמר וטוני הזמין עוד בקבוק של יין אדום שהתאים לשתייה עם הבשר. היין גרם לשיר לחוש כאילו גופו צף חסר שליטה. טוני נראה לו שרירי ועליז, הוא צחק, משועשע מדבריו של שיר, ששיחק בעצבנות בפרורי הלחם על צלחתו. שיר בחן אותו בזמן שאכל והבחין שפניו סמוקות, עיניו נוצצות, שערו נראה לו שחור וחלק מאוד והיה לו רושם שהוא מעפעף תכופות בריסיו הארוכים. בתום הארוחה הזמין טוני קינוח מקומי וקפה ואחר כך ביקש את החשבון, דוחה את ניסיונו של שיר להשתתף במחיר הארוחה, ומתעקש בסמכותיות לשלם הכול לבד.
''אני הזמנתי ואני משלם.'' פסק והוציא את ארנקו.
הם ישבו ושתו יחד קפה, טוני היה מנומנם כתוצאה מהיין ששתה בעוד ששיר אימץ את כל כוח רצונו כדי להישאר ער.
לבסוף קמו ויצאו מהגריל, בחוץ כבר היה חושך והקור הציק מאוד, זה היה לילה נטול ירח אבל השמים היו זרועי כוכבים שהאירו את דרכם. הם פסעו, נתמכים אחד בשני, וטוני כרך בכבדות את זרועו סביב צווארו של שיר, שתהה אם זה סימן לחיבה או ניסיון להיתמך בו בגלל שהתקשה ללכת ישר.
המשאית חנתה בקצה המגרש, מאחורי כמה שיחים, ממש בסוף דרך העפר, ובדרך אליה כרך שיר את זרועו סביב טוני וחיבק אותו עד שהגיעו סמוך למשאית, שיר השעין את טוני על המנוע והתרחק מעט כדי לשחרר לחצים. הוא פתח את מכנסיו כדי להטיל את מימיו, אבל טוני נצמד אליו מאחור וחיבק אותו, מתבונן מעל כתפו בזין המבריק של שיר, ''גם אני רוצה להשתין אבל לא מוצא את הרוכסן, אתה יכול לעזור לי?''
שיר סיים והסתובב, נצמד אליו וחש בזקפתו של טוני, שלח את ידו למטה עד שמצא את תפס הרוכסן של הג'ינס, פרם אותו וקלט בידו את הזין הענקי והמתוח של טוני, לרגע נבהל אבל אחרי שהבין שהאיש שיכור למחצה, זז קצת הצידה בעודו אוחז באיברו וחיכה עד שישתין. בתחילה הזרם היה איטי מאוד אבל התגבר ככל שזקפתו של טוני נחלשה. בגמר ההשתנה הוא הכניס את איברו לתחתוניו, סגר את מכנסיו וסייע לו לעלות למשאית, חלץ את נעליי שניהם, התפשט והפשיט את טוני, סייע לו לטפס לכוך השינה שלו ושניהם הלכו לישון.
לשיר היה קר מאוד בקבינה, השמיכה לא הצליחה לחממו, וגופו רעד. טוני שרחש קפיצי המושב הפריע לו שרבב את ראשו מבעד לווילון, ''אתה מרעיש כל הזמן ומפריע גם לי לישון, אולי תעלה לכאן ונישן ביחד? יש מספיק מקום ופה יהיה לך חם יותר.''
שיר נענה להזמנתו ברצון, אמנם המיטה בכוך לא הייתה גדולה אבל היה די מקום לשניים. שיר נכנס מתחת לשמיכות, חש את רגליו של טוני צמודות לשלו, נהנה לשכב לצדו. הצרצרים והצפרדעים השמיעו את זמרתם בחוץ, הלילה היה כמו חור שחור שרוח החורף הקרה מנשבת דרכו - החורף השתלט על לילות ההר.
שיר שכב על גבו מתאמץ להירדם, אבל היה לו קר והוא הרגיש מגורה מנוכחותו של הגבר ששכב בסמוך אליו, לא מודע לכך שגם טוני מנסה להסתיר את השתוקקותו כלפיו. שיר לא רצה לזוז אבל הקור גרם לו לרעוד, וטוני הרגיש את הרעידות בחשיכה, ''ניניו, עדיין קר לך?''
''סי, מאוד.'' לחש שיר.
''בוא, תתקרב אליי.'' הציע טוני.
הצעתו גרמה לשיר לרעוד עוד יותר מהחשש מתגובת גופו למגע בגבר הנחשק כל כך. הוא היסס לרגע וטוני משך אותו אליו בעדינות אבל בהחלטיות והצמיד אותו לגופו החם, חזהו החליק על גבו של שיר, פרש שמיכה על גופו של הצעיר, וחיבק אותו. שיר התרפק עליו, חש בחמימות הנעימה של חיבוקו ההדוק והשתלטני, ונסער מתחושת נשימותיו הרכות על עורפו ועד מהרה הפסיק לרעוד, ''אתה מרגיש טוב יותר, ניניו?'' שאל טוני.
שיר לא אמר מילה, אבל בחושך הנהן בראשו. טוני נגע ברגליו בכפותיו של שיר והרגיש שהן קרות. ''רגליים קרות, סימן ללב חם.'' צחק.
''כן חם, חם מאוד, אבל לא רק בלב.'' השיב שיר וכשטוני הדק את חיבוקו ואחז בו בזרועותיו הוא רצה לצעוק מאושר, אך קולו לא נשמע כי טוני נישק אותו ממושכות, מגשש אחרי גופו, מלטף בידו האחת את ישבנו, משלב את רגליו בשלו בעוד ידו השנייה משתעשעת בשערו ובפניו, ושוב נישק אותו על פיו בתאווה נשיקה אוהבת, מתוקה ועדינה, אך גם חושקת, יוקדת, ולחה.
שיר רצה שהנשיקה לא תסתיים אף פעם, שלשונו של טוני תישאר בפיו תמיד, ושידיו ימשיכו לגעת בגופו לנצח, ושהזין הענקי שהזדקף במלוא תפארתו בחשכה לא יפסיק לעולם להתחכך בזקפתו.
מתנשף מרוב חשק, עיניו עצומות בעונג החזיר לו שיר את נשיקתו, חש איך גואה ומתנפץ בגופו גל של תשוקה. ליטף את איברו הענק של טוני במסירות ובעוצמה כזו עד שטוני נאלץ לבקש ממנו
להאט את תנועותיו. ''תן לאהוב אותך כל הלילה.'' הפציר בו ברוך.
הם פשטו את תחתוניהם תוך כדי לטיפות לוהטות ונותרו ערומים. טוני נישק אותו בעדינות ובתאווה על פני כל גופו, ממטיר נשיקות קטנות וחושניות על צווארו המצטמרר מרוב עונג. האוויר בכוך הקטן והדחוס ההביל מנשיפותיהם הלחות, ומהאדים שנפלטו מגופיהם ושיר התחמם והרגיש שהוא מתרומם, מרחף לגובה ועף באוויר החופשי בעוד טוני משתלט בחמדה על גופו המתמסר.
ידיו ירדו שוב לאורך גופו של אנטוניו, ממששות את הזין העבה והנוקשה כמוט ברזל. אצבעותיו מיששו את העטרה הלחה, הנאבקת לפרוץ את טבעת העור של אברו הלא נמול ואת אשכיו התפוחים. טוני עודד אותו לגעת בו כאוות נפשו והמשיך לנשק את שיר בחושניות גוברת והולכת עד ששיר לא החזיק יותר מעמד והכניס את הזין העבה והלח לתוך פיו, מתענג על ריחו האינטימי ועל חלקת עורו הרך.
טוני התנשם והתנשף ומלמל בשיכרון חושים, מפר את דממת הלילה החשוך בגניחותיו וכמעט בכה מהעונג שהסבה לו לשונו של שיר שנעה הלוך ושוב לאורך איברו. ידיו ליטפו את עכוזו החלק והמפתה של שיר, משתעשעות בו במשחק מגרה של צביטות עדינות עד שהחדיר לתוכו את אצבעותיו, ובאיטיות סיבב אותו על בטנו, הרטיב את פתחו ואת זכרותו במעט רוק מלשונו, ואחר הניח את ידיו על גבו, הגביה את ישבנו לזווית מתאימה ובדחיפה חזקה חדר לתוכו כשהוא נאנח מעונג הכיבוש.
אף על פי ששיר לא היה בתול הוא פלט אנקת כאב, והגביה את עכוזו, מתאים את תנוחתו לזו של טוני שנע קדימה ואחורה באיטיות, אברו מרחיב בהדרגה את המעבר הצר עד ששניהם התחלו להנות מהמשגל.
ידו של שיר נשלחה לאחור והונחה מעל הזין הזקוף שחדר לתוכו עוקבת אחריו, הוא התענג על המגע בזכרות הקשוחה המפלחת את גופו, התגרה מחום החיכוך ומתחושת הלחות הרבה מסביב, ותחושת סיפוק והנאה מילאה אותו – סוף-סוף הוא פגש בגבר שחלם עליו מאז שאיבד את יאיר.
הוא חש שטוני חדר לא רק לגופו אלא גם לנשמתו, ומרוב סערת נפש התייפח בשקט כמו ילד, בעוד מאהבו חודר לתוך גופו בעוצמה הולכת וגוברת בלי להפסיק לנשק אותו, לגפף אותו, ללטף את אשכיו, ללקק את עורפו ולהתנשף בחשק באוזניו.
ואז העולם עצר מלכת לרגע, גלי רעד חלפו בשניהם ובישרו את ההצפה המתקרבת, נושאת את הפורקן המיוחל. שיר התרגש כשהרגיש את הפרכוסים ושמע את אנקות העונג וכשהוא חש שאברו של טוני פותח מנעולים סגורים בנשמתו, האיץ בטוני לחדור לתוכו עד קצה היכולת, מכווץ את שריריו כדי לסחוט ממנו כל טיפת זרע.
אחר כך הם נחו, מחובקים בין נשיקות, מילים חמות וליטופים של אהבה עד שהתאוששו, ושיר הרגיש שגופו עדיין בוער מחשק לעוד מגע, עלה על טוני והתחיל לעסות אותו, עובר ביסודיות על הרגליים, הצוואר, הגב והכתפיים. הוא היה איטי ויסודי, בונה לאט את ביטחונו בשניהם, בעוד טוני שהתמסר לו, חש נינוח תחת מגע ידיו הנעימות, הגבריות והחזקות.
המגע העדין של שיר הטריף וגירה אותו, שיר נגע בגופו העירום, מעסה אותו בתנועות חלקות וזורמות, כאילו ידיו הפכו לחלק בלתי נפרד מגופו. התנועות העדינות והסיבוביות על ישבנו העירו אט-אט אצל טוני תחושות לא מוכרות. לרגע לא ידע אם רע לו או טוב. מעולם לא חש תחושות כאלה, ואפילו כשקיים יחסי מין עם אשתו או עם אחד מהגברים המזדמנים איש מעולם לא הקדיש לו תשומת לב מרוכזת כזו, וזה היה מוזר, מוזר ונעים.
ידיו של שיר טיפסו לעבר גבו באיטיות וגלשו מידי פעם לאזור בטנו, הבטן שטוני לא אוהב כי תמיד נראתה לו שמנה ולא סקסית. תחת מגע הקסם של שיר הפכה פתאום הבטן הזו להיות כל כך נעימה וחושנית. ידיו של שיר זרמו לכתפיו וירדו לחזהו. טוני חש שכרון חושים מהמגע שנועד לגרום רק לו סיפוק והתרכז אך ורק בו ובעונג שלו. הוא התמסר למגע בגופו, מבין פתאום עד כמה היה מוטרד תמיד מהמראה שלו, והתמקד כל כך בהנאתם של שותפיו למיטה עד ששכח להנות בעצמו.
''שיר, איזה תענוג! תמשיך, אהובי.'' קרא טוני בלהט כשהבין ששיר נוגע בו כך כי הוא באמת אוהב אותו.
טוני היה רגיל להיות תמיד בשליטה, ופתאום מצא את עצמו מרשה לאחר לעשות בגופו ככל העולה על רוחו, מניח לו לגעת בו ומתמסר אליו כי איתו הוא הרגש כמו מלך המאוהב בנסיך שלו - כמה פשוט וכמה מסובך בו זמנית.
שיר לא רק עיסה אותו אלא גם נגע בו נגיעות מיניות, יודע בחוש פלאי איפה ואיך בדיוק לגעת בו. הוא התנהג כאילו הייתה לו מפה מדויקת של הנקודות הרגישות בגופו של טוני שמרגע לרגע התמוסס תחת המגע העדין והמדויק, מאבד בהדרגה את השליטה על גופו, שוכח מי הוא ואיפה הוא נמצא. כל עולמו התמקד בידיו של שיר, וכשהוא החל לגעת בו במקומות האינטימיים טוני שוב היה חרמן ומגורה. ''שיר, ניניו מיו, אנא ממך, תזיין אותי, אני גם רוצה להיות שלך.'' אמר והסתובב כדי לנשק את שיר.
בצורה הכי טבעית, משוחררת ואמיתית קיבל טוני לתוכו את איברו של שיר שרכן מעליו, מתפוצץ מרוב תשוקה.
העונג היה עילאי, שיר חשק בטוני מבלי להרגיש בוגד בזיכרונו של יאיר. הוא גייס את כל גופו ורגישותו כדי להחזיר לטוני את כל הפינוקים שקיבל ממנו, נהנה מגופו הגברי ומהחדירה אליו. הזין של שיר נע בלי קושי הלוך וחזור בתוך ישבנו של טוני, והקצב הגובר הוביל אותם לאורגזמה שלא איחרה לבוא.
הם נותרו חבוקים עוד קצת, עטופים בשמיכות מקשיבים להלמות לבם, מנסים לעכל את כל מה שגילו על עצמם בלילה הזה, להבין ולהסביר זה לזה את רגשות השייכות שחשו, ולבסוף נרדמו. קריאת התרנגולים והשמש הזורחת העירו אותם ליום חדש ולחיים חדשים ביחד.
טוני חיבק את שיר והביט בו באהבה, ''הגיע הזמן לצאת לדרך, אתה בא איתי ניניו מיו?''
''תמיד, כל זמן שתרצה אותי אני איתך.''

הסיפור רק בתחילתו, ממתינה לשיר ולטוני עוד דרך ארוכה ומתפתלת כדי להתחלק באהבתם.

לפרק הקודם

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...