גברים מתנשקים (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה)
גברים מתנשקים (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: ארכיון GoGay.

 >  >  > 

אטרף - פרק י'

2. חיובי

למחרת הם סיפרו לו סוף סוף, ידעתי שהוא יודע ברגע שהוא נכנס ושאל אם אני מוכן למקלחת שלי. פניו שהיו בדרך כלל קורנים ונעימי סבר היו הפעם קודרים, והחיוך שלו, התמים והילדותי, היה מאולץ.
''הם סיפרו לך.''
הוא הנהן והתחמק ממבטי.
''אני מצטער מייקי, אבל... תראה, דברים כאלה קורים לפעמים וסך הכל...''
''מה סך הכל? מה?'' התפרץ מייק בזעם - פעם ראשונה שראיתי אותו כועס.
''אל תתרגז, בבקשה. אמיר מבוגר ממך באיזה עשרים שנה, והוא ואסי... אתה יודע שהם היו בקשר עוד קודם ו...''
''אני יודע שהייתי רק ריבאונד, אבל...'' הוא התיישב על מיטתי ושחרר שטף מפתיע של קללות באנגלית שאת רובן לא הצלחתי להבין, ואולי טוב שכך. במיוחד חרה לו הרעיון שהוא יתחלף עם אסי בדירות. ''מה הם חושבים? שהחיים שלי הם משחק כיסאות מוזיקאליים? שאני איזה פיון שאפשר להזיז מפה לשם? אני מעדיף לגור ברחוב ולא לראות יותר את הפרצופים המגעילים שלהם.''
''לדעתי הם רק רצו לעזור לך, מייק.''
''לא צריך את הטובות שלהם, יותר טוב להיות הומלס!'' התמרמר מייק.
''תראה, אני מבין למה נעלבת, יכול להיות שאתה צודק אבל נוצר מצב כזה ש... בקיצור, אני חושב שאתה צריך לחשוב עוד פעם על ההצעה של אסי.'' ניסיתי להכניס קצת בינה בקדקודו.
''לא רוצה, לא מוכן לשחק במיטות מוזיקאליות.''
''אל תכעס מייק, בבקשה, תבין, הם רק ניסו לעזור לך. אתה יודע כמה קשה לעבור דירה? ולמצוא דירה סבירה זה קשה עוד יותר.''
''לא אכפת לי.'' ניסה מייק לעצור את דמעות העלבון, אגרף כף יד קטנה ורבועה, וחבט באגרופו על ארונית הלילה שלי.
לא הייתה לי ברירה, הייתי חייב להידרדר עד לתחנונים. ''מייקי בבקשה... אל תלך, מי יטפל בי אם לא תהיה פה? אף אחד לא יודע לעשות לי מקלחת ומסג' כמוך.''
''שהחברים שלך יטפלו בך.''
''הם לא באמת חברים שלי, את אמיר אני בקושי מכיר, ואסי הוא סתם יזיז שלי, אתה היחיד ש... בבקשה תישאר.''
''אני היחיד שמה?'' התרכך קולו של מייק והוא נשכב לצידי והשעין את ראשו על כתפי.
''היחיד שדואג לי באמת. אין לי טענות לאף אחד, אסי היה ממש בסדר כלפי, הרי הוא לא חייב לי כלום ובכל זאת הוא לקח אותי אליו וזה, אבל אני מרגיש שרק לך באמת אכפת ממני, לא הייתי עובר את התקופה האיומה הזו בלעדיך מייק. בעוד חודש יורידו לי את הגבס ואז אני אוכל להסתלק, אבל אולי תישאר פה עד אז?
מייק חשב קצת לפני שאמר בסדר, ואז שאל לאן אני מתכוון ללכת אחרי שאוכל לצעוד שוב על רגלי.
''לא יודע, דפקתי כהוגן את החיים שלי. מהעבודה התפטרתי מיד אחרי שקיבלתי תשובה שאני חיובי, ופספסתי לגמרי את הסמסטר הזה... אני חי עכשיו מחסכונות ומביטוח לאומי וגם זה ייגמר בקרוב...'' נאנחתי מדוכא מהסיכום העצוב הזה של חיי ומייק כדרכו נחלץ מיד לעזרה ונחפז לעודד אותי ולתמוך בי.
''עזוב שטויות תומר, כל זה לא משנה כלום. אחרי שתבריא, תמצא עבודה חדשה ותשלים את הלימודים, הכל יהיה בסדר, העיקר שאתה חי.'' הוא הציץ בי מודאג, ''נכון?''
''כן, נכון, העיקר שאני חי, זה הכי חשוב. איך אני אבצע את זה זו שאלה אחרת, אני אצטרך לחשוב על משהו.''
''קודם תבריא ואחר כך נראה, העיקר שתעמוד קודם על הרגלים, ועכשיו שב ותעזור לי לקחת אותך למקלחת.''
''ואחר כך תעשה לי מסג'?''
''בכיף, יאללה, קום.''
קמתי מחייך, השילוב של הסלנג הישראלי עם המבטא האמריקאי של מייק שעשע אותי כל פעם מחדש.
מעודד מכך שיש מישהו שעדיין זקוק לו, מייק קילח אותי בזהירות קפדנית, כמו תמיד. נתן לי לאכול, ואחר כך הלך לדירה של אמיר, אמר להם שנכון לעכשיו הוא מסכים להצעה שלהם, והתעקש לשלם לאסי הנבוך את שכר הדירה החל מתחילת השבוע, למרות שאסי אמר שזה בסדר, והוא יכול להתחיל מהחודש הבא.
מייק אמר שהוא לא יודע איפה הוא יהיה בחודש הבא ובכלל, הוא מעדיף לשלם את החובות שלו מיד, סיפר לי אמיר שבא לבקר אותי למחרת. לטענתו הוא קפץ אלי לביקור כדי לשאול מה שלומי ומה חדש אצלי, אבל היה לי ברור שהוא נכנס כדי לשאוב ממני מידע על מייק.
''הוא פגוע וכועס ומאוד נעלב.'' דיווחתי בדייקנות.
''ובצדק,'' הנהן אמיר, ''אבל...''
''ניצלת אותו בתור ריבאונד, ואחר כך זרקת אותו.'' הוספתי בצדקנות.
אמיר נע בחוסר נוחות, הסכים שאני צודק, אבל, הזכיר לי, הוא אף פעם לא אמר למייק שהוא אוהב אותו, ותמיד הזהיר אותו שהם לא מתאימים והקשר שלהם הוא עניין זמני.
''ובכל זאת... תסכים איתי שאתה ואסי יצאתם מניאקים.''
''נכון.'' הסכים אמיר, ''אבל מה לעשות שלמרות שכיום מייק נראה הרבה יותר טוב מאשר בהתחלה, כשרק הכרתי אותו, פשוט לא עומד לי איתו?''
''די, מספיק.'' מחיתי, ''יש דבר שנקרא יותר מידי אינפורמציה.''
אמיר חייך בעצב והתנצל, והוסיף שגם אם זה מביך אותי כדאי שאזכור שתמיד צריך להקשיב לגוף, ואם הזין שלך לא מזדקף עם מישהו זה סימן שאותו מישהו הוא לא המישהו הנכון. ''אם אתה מבין למה אני מתכוון.''
''כן, אני חושב שאני מבין...''
''נו, אז...'' אמיר נעץ בי מבט חודר שגרם לי מבוכה, ''שמת לב מה קורה לזין שלך ליד מייק, הרי הוא רוחץ אותך וזה...''
קימטתי את מצחי וניסיתי להבין על מה הוא מדבר, אבל לא, לא יכול להיות. הוא לא רציני, או שכן?
''על מה אתה מדבר אמיר?''
''על מה אתה חושב שאני מדבר?''
''לא יודע.''
אמיר נאנח ומלמל משהו בינו לבין עצמו על הטיפשות של הדור הצעיר, ''מייק בחור נחמד, נכון?''
''אהה...''
''והוא מתייחס אליך יפה, נכון? רק שתדע שמהרגע שהוא ראה אותך הוא שם לב אליך ואחרי ש... אה... שנפצעת הוא...''
''מה נפצעתי? ניסיתי להתאבד ונכשלתי אתה מתכוון.'' נכנסתי לדבריו.
''כן, נגיד ש... בכל אופן מאז שזה קרה מייק טיפל בך והקדיש לך זמן והיה מקסים אתך למרות שהוא לא חייב לך כלום, נכון?''
''כן, נכון, אבל זה רק כי הוא טיפוס כזה, בן אדם זהב שנולד לטפל ולתת, בדיוק ההיפך מאסי החרמן והמניאק.''
''אתה צודק.'' הסכים אמיר בלי לטרוח למחות על הלכלוך ששפכתי על אסי, ''מייק באמת בסדר גמור, חוץ מהעסק הזה של הסקס ושל זה שהוא קצת צעיר מידי בשבילי.''
''קצת?'' לגלגתי, ''מייק פרח, ואתה אמיר סתם ויאז'ה, אתה נראה טוב לגילך, זה נכון, אבל הוא יכול להיות הבן שלך. אתה טיפש שאתה מחליף אותו באסי.''
''זה לא אני.'' חייך אמיר בלי להיעלב, ''זה הזין שלי, אבל אתה צודק, לדעתי אתה מתאים לו הרבה יותר ממני.''
''אני לא מאמין, אתה מנסה לשדך לי את הריבאונד שלך? זה מה שאתה מאחל לו, להיתקע עם נשא איידס.''
''תומר, אל תדבר שטויות, יש בך הרבה יותר מזה, אתה בחור יפה ומתאים לו בגיל ואתם מסתדרים מצוין שמעתי אתכם צוחקים יחד, וזה, תאמין לי, חשוב יותר מסקס.''
''תגיד לי אתה מפגר או מה? אני נשא, עוד לא קלטת את זה? אני לוקח כדורים כל בוקר וערב.''
''נו, אז מה? יש המון אנשים שלוקחים כדורים, אני לוקח כבר כמה שנים כדורים נגד לחץ דם גבוה וכולסטרול, אז מה, זה אומר שאני לא שווה יותר?''
''לחץ דם גבוה לא מדבק כמו איידס.''
''תפסיק להגיד כל הזמן איידס, אין לך איידס, איידס זו מחלה איומה אבל אתה בריא לגמרי. יש לך וירוס, לא נעים אבל לא נורא, כל זמן שתקפיד על תרופות, הרמה שלו אצלך תהיה כל כך נמוכה עד שלא תוכל להדביק מישהו גם אם תרצה.''
''אני יודע, אבל...''
''כולה וירוס, אז תפסיק להיות דיכאוני כזה, ושלא תעז להתאבד לי יותר, פעם אחת הספיקה לי.'' הרעים אמיר בקול סמכותי של מפקד, התנגדות לדבריו לא הייתה אופציה.
''בסדר.'' הבטחתי בהכנעה.
''תראה,'' ריכך אמיר את קולו והתיישב לצידי, ''זה שאני מעדיף להזדיין עם אסי לא אומר שלא אכפת לי מהילד, הוא חמוד והוא נשמה טובה, ובגללי הוא עזב הכל ובא לארץ, אני חייב לו, ואני רוצה שיהיה לו טוב, ולדעתי אתה והוא... תנסו לפחות, מה אכפת לך?'' הפציר.
''אמיר, באמת, לא מתאים לך להיות שדכן, תשאיר את זה לאטרף.'' החצפתי פנים.
''ולך לא מתאים להיות חכמולוג, תשאיר את זה ל... לא יודע למי, לסטנדאפיסטים, אתה מבטיח לי לנסות לפחות?''
''לא.'' טפחתי על הגבס שלי שמייק עיטר בלבבות ופרחים מצוירים, ''תמצא מישהו אחר שיכול ללכת, ולזיין בלי קונדום. אגב, אסי קיבל כבר תשובה מהבדיקה השנייה?''
''לא, הוא עדיין בתקופת החלון, הוא יעשה אותה רק בעוד שלושה שבועות ועד אז גם אנחנו מזיינים עם גומי, דרך אגב, אתה פסיבי או אקטיבי?''
''זה לא עסקך.'' רתחתי.
אמיר התעלם מכעסי ובחן אותי במבט מהורהר, מעביר עלי מבט מכף רגל ועד ראש. ''ורסטילי עם נטייה לאקטיבי.'' פסק, ''יופי, טוב מאוד, זה בדיוק מה שמייק צריך. אל תשכחו להזמין אותי לחתונה.'' צבט את לחיי כמו דוד טוב והסתלק, מחייך חיוך מרגיז.
הייתי כל כך עצבני בגלל השיחה ההזויה איתו עד שלקח לי כמה דקות לתפוס שעומד לי, ואני חרמן רצח.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...