גברים מתנשקים (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה)
גברים מתנשקים (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: ארכיון GoGay.

 >  >  > 

אטרף - פרק ד'

4. קובייה צהובה

שבוע לפני שנסע ארגן עבורי אמיר את מתנת הפרידה והוציא לפועל את השלישייה המתוכננת.
הצעיר שאמיר הזמין היה רק בן שלושים, קצת צעיר מידי לדעתי, ונמוך קומה. כפיצוי על קוצר קומתו הוא טיפח גוף שרירי מרשים, ולמזלו ניחן גם בזין גדול יחסית. בניגוד לגופו הרחב והשעיר פניו היו עגולות, ילדותיות, מעוטרות בגומות חן מקסימות. החיוך שלו היה חמוד, כמעט תמים.
''היי, אני קובי.'' הושיט לי את כף ידו, לחץ את כפי לחיצה איתנה והוסיף חיוך ילדותי שבצירוף גומות החן שלו שיתק אותי לגמרי. מה שהתחשק לי לעשות זה לא להזדיין איתו אלא לצבוט את לחיו העגלגלה ולתת לו ממתק.
אמיר הבחין שאין לי מצב רוח לסקס ולכן הדליק את הטלוויזיה, שם סרט פורנו חדש שטרם ראיתי, ואחרי שנתן לי לעשן קצת מאחת הסיגריות המיוחדות שלו הושיב אותי על כורסה, ביקש שאפשוט את חולצתי, נעמד מאחורי, נישק את עורפי וביקש ממני בשקט, לוחש לתוך אוזני, לזרום, ואחר כך החל לעסות את גבי ועורפי.
קובי שישב לצידי, עישן גם כן, וצפה איתי בסרט, ואחרי כמה דקות של צפייה שקטה הוא נאנח, ופשט את חולצתו, חושף גוף שעיר וחזק, והחל ללטף בעדינות את ברכי. משם העפיל אל ירכי, ואחר כך הגיע עד לחגורת מכנסי ופתח אותה. משם הכל המשיך בצורה טבעית והזין שלי, זקוף ועטוף כיאה בגומי, היה בפיו עוד לפני שהסרט נגמר.
בתום הסרט זרמנו בספונטניות מתוכננת היטב למיטה ועשינו כמיטב יכולתנו כדי לחקות את פועלם של השחקנים בסרט שראינו זה עתה.
קובי, למרות גופו החזק והשעיר, התברר כפסיבי ללא תקנה, אם כי פסיבי מלא מרץ ותשוקה שידע ואהב למצוץ, נהנה עד מאוד לקבל זין, והשתוקק לחוות חדירה כפולה. אחרי קצת תמרונים אקרובאטיים ובקבוק פופרס (שריחו לא מצא חן בעיני) הצלחנו להעניק לו את מבוקשו. הוא קיבל שני אברי מין בחור שלו וגמר בצעקה, אבל אני באתי על פורקני רק אחרי שהצעיר פרש למקלחת והשאיר אותי לבד עם אמיר.
''אתה צודק, שלישיות זה באמת לא משהו, החלטתי שאני מעדיף להיות רק עם בן אדם אחד.'' גיליתי לאמיר אחרי ששנינו גמרנו.
''באמת? מישהו שאני מכיר?'' חייך אמיר, והעביר את ידו באיטיות על גופי, מתחיל מהכתף ומסיים בקרסול.
''אידיוט.'' הצטמררתי מעונג. הוא נגע בי בצורה מדויקת כל כך, בהבעת רכושנות כזו שמלאה אותי סיפוק עצום, ובגלל הפרידה הקרובה גם העציבה אותי מאוד. הלוואי והייתי יכול להגיד לו מה אני מרגיש אבל המילים סירבו לעבור את דל שפתי והסתפקתי בכך שקראתי לו בכינויי גנאי ילדותיים ונצמדתי אליו. זה הספיק, הוא הבין הכל.
''אני יודע.'' נאנח אמיר, ''אבל אין לי ברירה חמוד.''
קובי יצא מהמקלחת לבוש, הודה לנו ונפרד מאיתנו בחביבות, ולפני שהלך אמר בלי שום מבוכה שישמח לפגוש אותי שוב גם אחרי שאמיר ייסע.
''תודה.'' אמרתי, נבוך קצת מהמבט שהוא תקע בי. הבחור היה צעיר ממני ביותר מעשר שנים, ונראה צעיר עוד יותר, לא להאמין שרק לפני שעה הוא ישב על הזין שלי והתאמץ לקבל גם את הזין של אמיר... ''אבל אין לי מושג איפה אתה גר.''
''עכשיו אני אצל ההורים בבאר שבע, אבל בשבוע הבא אני עובר לגור פה, אצל אמיר. מה, לא ידעת?'' קרן אלי קובי, כולו שמחה ואושר.
''אני לא מאמין.'' נדהמתי אחרי שהוא פרח לדרכו, ''בגלל זה השכרת לו את הדירה שלך? כי הוא הסכים לעשות אתנו שלישיה?''
''בטח שלא.'' נעלב אמיר, ''זה מה שאתה חושב עלי? קודם סגרנו על שלישיה, ואז הוא הזכיר שהוא מחפש דירה בתל אביב, אז הצעתי לו... תרגיש חופשי לבקר אצלו, זה בסדר.''
לא, זה לא בסדר חשבתי, אבל שבועיים אחרי שאמיר נסע החרמנות התגברה על הגעגועים, התקשרתי לדירתו וקבעתי להיפגש עם קובי אחרי שאסיים את הלימודים.

אם קיוויתי שקובי יחליף את אמיר התאכזבתי. הוא היה בחור נחמד, וחיבבתי אותו מאוד, אבל מבחינתי הוא היה רק תחליף לא מוצלח במיוחד לאמיר. נכון, הוא היה צעיר ממנו, ובשוק הבשר של אטרף הוא נחשב לשווה יותר, אבל אותי הוא שעמם. לא היה לי על מה לדבר איתו אחרי הסקס, והשהות בדירה של אמיר הנעדר עוררה בי גל של געגועים אל המנטור שלי שנטש אותי, ולכן התחמקתי מעוד פגישה עם קובי שלא התעקש יותר מידי, ומאז לא נפגשנו יותר ורק היינו מחליפים ברכות שלום מנומסות באטרף.
ניסיתי לשמור על קשר מיילים עם אמיר, אבל זה היה קשה. הוא המשיך הלאה בחייו וציפה שגם אני אעשה אותו דבר, ואחרי שהבחנתי שאני כותב לו שני מיילים ארוכים על כל מייל קצר ויבש שלו הבנתי את הרמז, קיצרתי את המיילים שלי, דחקתי את הגעגועים אליו לפינה נסתרת בנשמתי וחזרתי להשקיע זמן בחיפוש אחרי מישהו שיהווה לו תחליף.
זה לא היה קל, עכשיו כשכבר ידעתי מה אני רוצה הייתי בררן יותר, או כמו שאמר לי בחור אחד אחרי שאכזבתי אותו כי סירבתי להצעתו שיהיה הזיון הקבוע שלי בתמורה לעזרה בשכר דירה. ''אתה שם לב כמה אתה מקובע על האקס שלך? זה פתטי, הגיע הזמן שתוציא את הראש מהתחת ותבין שהוא עזב אותך.'' אמר וההבעה הנבזית שעלתה על פניו הנאים כיערה אותם, ''הוא לא פה יותר, הוא המשיך הלאה בלעדיך, תשלים עם זה ותן גז.'' הוסיף בבוז.
למרות ההלם שחטפתי מהשינוי המהיר שחל בצעיר שעד לרגע זה חשבתי שהוא דווקא נחמד אם כי קצת צעיר מידי בשבילי, ולא יותר מידי חכם, שמרתי על קור רוחי ועניתי לו ברשעות לא פחותה משלו שעדיף שימצא לו עבודה רצינית, ולא ינסה להשכיר את עצמו בתור פילגש למרבה במחיר. ''וחוץ מזה הוא לא עזב אותי, הוא נסע לשנתיים בגלל העבודה שלו, אנחנו עדיין בקשר ונחזור להיות יחד אחרי שהוא יחזור לארץ.'' הכרזתי, ויצאתי בראש זקוף מהחדר ומחייו של הטיפוס המאוס הזה שדווקא היטיב למצוץ, והיה בארון ככה שלא סיכן את חיי הנישואים שלי.

רק בלילה כששכבתי ער לצידה של אשתי הישנה ושחזרתי שוב את אירועי אותו יום הבנתי שמה שבאמת הרגיז אותי לא היה הניסיון שלו להפוך אותי למממן שלו, אלא ההערה שלו שאמיר עזב אותי. לא הייתי מתרגז כל כך אם הוא לא היה צודק הבנתי בהצתה מאוחרת, ואמיר לא היה עוזב אותי אם לא הייתי מתעקש לדבוק בחיי הנישואים שלי שהפכו, יש להודות על האמת, לקליפה ריקה מתוכן.
למרות הקור אזרתי עוז והתגנבתי מהמיטה, גרבתי גרביים והתעטפתי בחלוק, ואחר כך חמקתי חרש לחדר העבודה שלי והדלקתי את המחשב. בדקתי את המייל שלי ונוכחתי לדעת שמזה שבועיים לא קיבלתי אף אות חיים מאמיר, ושכל ההודעות שקיבלתי באטרף הם מאנשים מוכרים וידועים עד זרא.
נכון, חוץ ממני כולם החליפו ללא הרף ניקים ושינו את התמונות ולפעמים גם את גילם, אבל הם לא הצליחו להטעות אותי. הכרתי כמעט את כולם, יצא לי להתכתב עם רבים מהם, ועם חלק נכבד מהם גם נפגשתי, ואפילו נכנסתי למיטה. אחרי שנה ומשהו באטרף זיהיתי בלי בעיות את הקבועים שנמצאים שם מזה שנים, וגרוע מכך, הבנתי שלאט לאט אני הופך לאחד מהם. באמת, לא הגיע הזמן שארענן את הפרופיל שלי, אחליף תמונות, ואולי אקצץ כמה שנים מגילי? הרי בין כה וכה כולם אומרים לי שאני נראה צעיר מגילי.
נו, ומה אתה חושב שיקרה אם תפסיק להיות קובייה צהובה ותנסה לשווק את עצמך בצורה מפתה יותר? לעג לי קולו של אמיר שהמשיך להדהד בראשי גם אחרי לכתו, יהיו לך קצת יותר סטוצים, תראה עוד כמה גברים עצובים מתפשטים, זה מה שאתה רוצה, באמת? שאלתי את עצמי, וידעתי שלא, זה לא מה שאני רוצה.
יצאתי מאטרף וכתבתי לאמיר מייל ארוך, שופך לתוכו את ליבי ונשמתי. סיפרתי את האמת על החיים בלעדיו, על מה שאמר לי הבחור המאוס ההוא, ועד כמה אני מתגעגע אליו. לא רק לסקס, סקס יש לי בשפע לא התאפקתי והפגנתי מעט התפארות גברית מטופשת, אבל זה חסר טעם, זה רק סיפוק של יצר רגעי, זה גרוע יותר מאוננות מול סרט פורנו כי אחר כך אני צריך להתמודד עם בן אדם שאין לי שום רגש כלפיו, ועם הגועל שאני מרגיש מעצמי שהגעתי למצב כל כך אינטימי עם בן אדם סתמי שלא מעניין אותי. אני מתגעגע אליך אמיר, לשיחות שלנו, לחיבוקים ולבדיחות, ובעיקר ליחד שלנו. אני יודע שהוא היה קצר מידי ולא מספק, ושזו אשמתי שלא יצא לנו להיות יותר יחד ולישון מחובקים לילות שלמים, אני יודע שבגללי היו לך אחרים, אבל אני חושב שהייתי חשוב לך כמו שהיית חשוב לי, ואני נורא נורא מתגעגע ורוצה שתחזור אלי.
גמרתי לכתוב ושלחתי לאמיר את המייל מיד, בלי לקרוא שוב מה כתבתי ובלי למחוק משפטים רגשניים מידי, נחשפתי לפניו במערומי, בלי לעשות פוזה ובלי להכניס את הבטן, ושיעשה עם זה מה שהוא רוצה חשבתי. כיביתי את המחשב ועייף מאוד חזרתי למיטה.
''איפה היית?'' שאלה פתאום גילה בקול ערני עד להפתיע.
''אה... הלכתי להשתין.''
''לא נכון, הלכת למחשב, למה אתה משקר?''
''לא רציתי להדאיג אותך, יש לי קצת נדודי שינה לאחרונה, וגילית שגלישה במחשב מעייפת אותי ואני ישן טוב יותר אחרי שאני יושב קצת מולו.''
''גלישה? באיזה אתרים?'' הפתיעה אותי גילה.
''כל מיני, אני סתם משוטט פה ושם, את יודעת שאפשר לקרוא את רוב העיתונים ישר מהמחשב?''
''כן, אני יודעת, אני לא טיפשה כמו שאתה חושב.'' התיזה גילה בנבזות.
''אף פעם לא אמרתי שאת טיפשה.'' עניתי במתינות, וניסיתי לחבק אותה.
היא הדפה אותי מעליה, ''לא, אבל אתה מתנהג ככה, אני לא מומחית גדולה כמוך, אבל נרשמתי לקורס הדרכה בגלישה באינטרנט, ואני יודעת יותר ממה שנדמה לך.''
''יש קורס הדרכה לגלישה באינטרנט?'' הופתעתי, ''באמת?''
''כן, באמת, אתמול למדנו איך לפתוח דף בפייסבוק, ואני יודעת כבר איך להוריד סרטים, ואני גם יודעת שיש המון אתרים של סקס ופורנו.''
''אני לא חושב שתיהני מאתרי פורנו, אבל את מוזמנת לנסות, רק תזהירי אותי לפני שאת נכנסת לאתר כזה, בגילי אני עוד עלול לחטוף התקף לב אם אני אראה פתאום בחורה ערומה.'' גיחכתי.
את גילה זה לא הצחיק כלל, ''אתה רק בן ארבעים וחמש, זה ממש לא גיל מבוגר, ואל תשכח שאני צעירה עוד יותר. אנשים בגילנו שהילדים שלהם כבר עזבו את הבית יכולים לחזור ולהשקיע בזוגיות שלהם, לצאת לירח דבש, לפרוח שוב, אבל אתה...''
''מה אני?'' חזרתי וחיבקתי אותה, חש כלפיה רוך לא צפוי, ''אני מפריע לך לפרוח מחדש? נמאס לך כבר מהבעל הישן והמשעמם שלך שלא לוקח אותך לירח דבש שני?''
''בעצם ראשון, שכחת שלא היה לנו אף פעם ירח דבש?''
''כי התחתנו כשהיית כבר בחודש השלישי עם הגדולה, וכל הזמן היו לך בחילות, אפילו את העוגה של החתונה לא הצלחת לטעום.''
''כן, אני זוכרת.'' התרכך קולה ונעשה עמום ופחות חד וכועס, ''היא הייתה טעימה?''
''ממש לא, עוגה מגעילה, מלאה מרגרינה וצבעי מאכל, לא הפסדת כלום.'' חזרתי וניסיתי לחבק אותה, והפעם היא לא התנגדה, התרפקה עלי ונרדמה, מרוצה אחרי שהחמאתי לה שהיא רזתה ממש יפה, והיא נראית היום עוד יותר טוב מכפי שנראתה ביום חתונתנו.
לא שיקרתי לה הפעם, היא באמת נראתה טוב יותר כיום. אחרי שהילדים בגרו היא למדה להתלבש בצורה מוצלחת יותר, התחילה להתאפר, וסוף סוף מצאה ספר שעיצב לה תספורת הולמת, כמה חבל שלא ישן לצידה גבר שהיה מסוגל להעריך אותה כערכה, וליהנות מכל מה שהיה לה להציע.
להפתעתי הרבה אמיר ענה לי עוד באותו יום. הוא הודה לי על גילוי הלב, וסיפר שהמייל הספונטני שלי נגע לליבו ולראשונה הודה שגם הוא מתגעגע אלי מאוד וגם לארץ הוא מתגעגע. למרות שהחיים פה נוחים מאוד ויש כאן יחס טוב יותר להומואים מבוגרים. יש פה גם הרבה יותר הזדמנויות, לא רואים כל הזמן את אותם פרצופים מוכרים, ואנשים כאן הרבה יותר מנומסים, גם אם דוחים אותך זה תמיד נעשה בטוב טעם, ולהפתעתי יש הרבה גברים צעירים שמעוניינים דווקא באחד בגילי, ואני מדבר על צעירים ממש, צעירים מספיק להיות הילדים שלי שרוצים אותי לא רק בגלל שהם זקוקים למישהו שיממן אותם אלא כי זה הטעם שלהם. לצערי אני לא מצליח ליהנות מהביקוש המפתיע הזה. קשה לי ליצור קשר נפשי עם מישהו שלא מדבר עברית, וזה לא רק עניין של שפה, האנגלית שלי טובה, אבל יש הבדלים עצומים במנטליות, הם לא מבינים את חוש ההומור שלי, ולא את האסוציאציות שלי ועם אף אחד אני לא מרגיש כמו שהרגשתי אתך, אבל מצד שני אסי יקירי, אף אחד מהם לא מתסכל אותי כמוך. רק כשאני פה, רחוק ממך מרחק של אוקיאנוס שלם, אני מרשה לעצמי לגלות לך כמה סבלתי מהארוניות שלך, ומזה שהיית חוזר בסופו של דבר לישון עם אשתך. לפעמים קינאתי כל כך עד שהייתי מפנטז שאני מתקשר אליה ומגלה לה את האמת, תודה לאל שהצלחתי לעמוד בפיתוי הזה.
אם היית פנוי לא הייתי עוזב אותך ויוצא לגלות, אבל די, אין טעם לחשוב מה היה קורה אילו, לסבתא אין גלגלים ולך אין אומץ לחיות את חייך כמו שאתה באמת רוצה, או שאולי אתה לא באמת רוצה? אולי נוח לך להיות רגל פה ורגל שם?
עזבתי אותך כי לי זה לא היה נוח, סבלתי מהמצב ולכן הסתלקתי. נכון, גם לחיות בגולה לא נוח לי, למעשה חרא לי פה, קר ועצוב, ובודד למרות שלא חסרים לי זיונים, אבל ככה זה בחיים, אף פעם לא מקבלים מה שרוצים, ובגילי אני צריך להבין שזה פתטי לילל שאין לי אהבה. מכובד יותר להגיד תודה שאני עדיין בריא ומצליח להעמיד את הזין בלי ויאגרה, ולהסתפק בזה.
אני מבקש ממך אסי היקר, אל תכתוב לי יותר, זה רק מכאיב לי ופותח פצעים ישנים. עדיף לשחרר. שלום ולא להתראות קובייה צהובה ומתוקה שלי.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...