בדיד. '' 'להפך' אמרה 'מעולם לא חשתי כל כך בטוב.' ''
גבריאל גארסיה מארקס, מאה שנים של בדידות.
הכמיהה הנוגה המקננת קבע
ב רחמי כ
מפל כנפי ריבוא פרפרים, מעלה.
מיתמרים אל משחקי מחבואים. מעלה,
בלהט יצועי ארגמן , דמי שועט מעלה,
ומפעפע תחת הינומת שתיקה.
מערבולת תאוות סדיניי אברותיי סוערים לבן ואדום,
נפרשים אל רקיעים ספוני רז,
ושוכחים אל דוק השעות.
האביר האפל
בסיפור הקצר ש
אני
מכונן עט עטור ורדים צמאי עסיס ו
מסתער למפלת הנצח
שבין האיש שערג לך בדמו,
לזמיר האילם שעכשיו.
זה תלוי בעונה.
ניחוח הזיכרון שותת פרא ומסנוור,
מוזג את סיבוב הראש והעת.