בדיד.                                                                                  '' 'להפך' אמרה 'מעולם לא חשתי כל כך בטוב.' ''

גבריאל גארסיה מארקס, מאה שנים של בדידות.

הכמיהה הנוגה המקננת קבע

ב      רחמי     כ

מפל כנפי ריבוא פרפרים,                                                                                                  מעלה.

מיתמרים אל משחקי מחבואים.                                                           מעלה,

בלהט יצועי ארגמן , דמי שועט                                 מעלה,            

ומפעפע תחת הינומת שתיקה.    

 

מערבולת תאוות סדיניי אברותיי סוערים לבן ואדום,

נפרשים אל רקיעים ספוני רז,                                                                                                               

ושוכחים אל דוק השעות.

 

האביר האפל

בסיפור הקצר ש

 

אני

 

מכונן עט עטור ורדים צמאי עסיס ו

מסתער למפלת                                                                                                                           הנצח

שבין האיש שערג לך בדמו,

לזמיר האילם שעכשיו.

 

זה תלוי בעונה.

ניחוח הזיכרון שותת פרא ומסנוור,

מוזג את סיבוב הראש והעת.