>  >  > 

הנסיך הקטן

שיערו המוזהב ועיניו הכחולות,
לי נגלו כנווה במדבר של חולות.
כך אותי הוא הפתיע ללא כל תוכנית,
תחת עץ בחצר של סמטה אלמונית.

אצייר לו כבשה אם זאת רק יבקש,
כי יצא למסע אל הכרך הרועש,
ושלושה הרי געש וגם שושנה,
הוא השאיר בביתו עת אלי הוא פנה.

אז אל רחש גלים ואל רוח של ים,
יצאנו כמו שני ילדים לבדם.
עת אחזנו ידיים ובתוך חשכה,
על חולות נעימים כף רגלינו דרכה.

עוד ידינו חמות וגופנו לוהט,
וברגע כזה אין הראש מתחבט,
שפתינו חוקרות מנסות טועמות,
כמו שתי נפשות בודדות תאומות.

כמו שועל מאולף יחיד ומיוחד,
וכמו פרח קטן שנשאר לו לבד,
הלב בלבד הוא רואה נכונה,
וזהו הסוד וזו התבונה.

מן העין סמוי הדבר החשוב,
אם יחזור לכוכב וילך לבלי שוב,
עת אביט לשמיים אראה כוכבים,
אך צחוקם ישמע בליבות אוהבים.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...