>  >  > 

ההתערבות - פרק א'

הכול החל ערב אחד, כשאימי שהתה באחת מטיסותיה לחו''ל שהן חלק בלתי נפרד מעבודתה בחברת התמרוקים הגדולה, כסמנכ''לית שיווק.
אדר, אחותי התאומה, הסבה אל שולחן האוכל והייתה שקועה בהכנת שיעורי-הבית במתמטיקה, אחותנו הצעירה, תום, עמדה ושטפה את הכלים שנותרו מארוחת-הערב ואני הייתי עסוקה, חציי בניסיון לשבור שיא חדש במשחק האלקטרוני וחציי בצפייה בפרק בסדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית ששודרה באותה השעה באחד הערוצים. אבא ישב על ספת שלושת-החלקים, במכנס קצר וחלק גופו העליון עירום, חושף גוף שרירי של גבר המקפיד על אימוני-כושר ופלומה עבת-שיער בהירה לגופו. מיותר לציין ששתי רגליו היחפות היו מונחות על גבי השולחן כמנהג רוב הגברים.
''ככל שאבא קרב אליי ככה ניסיתי לזוז הצידה. אני זזתי והוא התקרב, זזתי עוד קצת והוא התקרב עוד קצת עד שכבר לא היה לי לאן לזוז יותר, ואז אבא כרך את היד שלו על הכתף שלי והתכופף אליי ממש צמוד ורצה להתנשק איתי כמו בסרטים, ככה עם השפתיים וגם עם הלשון... זה הגעיל אותי ממש אז בהתחלה ככה רציתי להדוף אותו בהתנגדות כזאתי. אבל אבא הצמיד אותי לקצה הספה וכבר היה עם השפתיים שלו בשלי. בקשתי ממנו שיפסיק כי זה לא נעים לי, אבל הוא רק ניסה להרגיע אותי ואמר לי ככה דברים כאילו נעימים כאלה עם השם שלי וגם כמה אני יפה כאילו ומושכת אותו מבחינה מינית, כדי שאני לא אפחד ואשתף פעולה איתו.''
הגנבתי מבט מהיר אל אבא וכמעט נשפכתי מצחוק לנוכח הצבע שקיבלו לחייו פתאום. בחיים לא ראיתי אותו כל כך אדום קודם-לכן.
''איך? אלוהים אדירים... איך אפשר?''
''איך אפשר מה?'' שאלתי בתמימות, אבא הבחין שאני תוקעת בו מבט מעמיק והאדים עוד יותר, החיוך שלי ממש התרחב ונפלט לי פרץ צחוק כזה שגרם לי לחוש מעט לא נעים כלפיו.
''איך אפשר לעשות דברים כאלה בתוך המשפחה? איזה אנשים יש בעולם הזה... ותמחקי את החיוך הזה, באמת, סיוון, מה זה...?!''
''במדינה אתה מתכוון. הם לא שם מעבר לקשת בענן, אלא מעבר לכביש.'' אבא הנהן בהסכמה לנוכח דבריי. ''באמת לכי תדעי מי האנשים שגרים ממול או אפילו בבית מתחתינו.''
בעוד המשדר ממשיך והיא מפרטת לעומק את מעשי אביה, ובעודי עוקבת די משועשעת אחר התגובות הנבוכות מזה והסולדות מזה, של אבא, הבריק במוחי רעיון חולני לאללה.

''תגידי,'' שאלתי את אדר מאוחר יותר טרם נרדמנו. ''איך אבא היה מגיב אם היינו מציעות לו מציצה?''
שקט השתרר בחדרנו, ידעתי שהיא ערה ולכן השקט הזה התפרש בעיניי כרגעים בהם היא מעכלת את השאלה, אף על פי כן סבלנותי הייתה קצרה. ''אדר?''
''אין מצב.''
''למה? עוד לא קם הגבר שסרב למציצה.''
''אין מצב שאנחנו מציעות לו.'' וכעבור כמה שניות הוסיפה, ''וכדאי שתחזרי לקחת את הכדורים, ההפוגה עושה לך רע.''
''בואי נתערב.'' משחלף פרק זמן והיא לא הגיבה, אני, שלא יכולתי להשתלט ברוח היצירתיות, הדלקתי את מנורת הלילה ותגובתה הראשונה של אדר הייתה לכסות את פניה. ''אוי נו, מה נכנס בך? תני לישון.''
''לא, באמת... בואי נשים כסף על זה שאבא ייענה למציצה... מה איכפת לך? בשביל הספורט.''
אדר עברה לחצי ישיבה וחיוך נפרש על פניה, היא הבינה כמה אני רצינית.
''מאתיים חמישים שקל פלוס דיסק של 'ביונסה' אם את נכשלת.''
''גם את בעסק, שיהיה ברור.'' תיקנתי מייד.
''היית מתה...''
''מה איכפת לך לנסות? את עשויה ליהנות.'' את המילה האחרונה במשפט קטע צחוקי המתגלגל. כשסיימתי לצחוק הוספתי ''אם את בטוחה בעצמך ויודעת שאבא יעיף אותנו לעזאזל, אז את תצאי עשירה, עם 'ביונסה' ביד ואפילו תוכלי להפיל את הכול עליי.''
''או.קי... נניח שזה מצליח ואנחנו מוצצות לו?''
''נו?''
''מה זה דורש ממני? מה אני חייבת לך?''
''את זה אני משאירה לאחר כך.''
''מה פתאום, זה לא פייר, אני רוצה לדעת כמה אני אצטרך לשלם.''
''זאת אומרת שיש מצב למציצה...'' הכרזתי בניצחון ומייד הוספתי ''אל תדאגי, זה לא יהיה משהו חומרי...'' היא הסתכלה בי עמוקות וסיננה משהו ציני.
''או.קי, היות שממילא אין מצב בעולם שזה יצליח-אני מסכימה לתנאים.''
''יששש...'' התמוגגתי ומייד לקחתי עליי את הכנת השטח.

קבעתי את ביצוע ההתערבות ליום חמישי בערב.
ווידאתי עם אבא שאין לו תוכניות באמתלה שייתכן ונאכל בחוץ. עשיתי זאת על סמך העובדה שתום, אחותנו, הודיעה מוקדם יותר כי בכוונתה לישון אצל בת כיתתה בתאריך המיועד.

''תכיני את הארנק מותק, את הולכת להיפרד מכמה מאיות.'' כך אמרה לי אדר בשעות אחר הצהריים של יום חמישי, שעה ששתנו הקפדנו לסיים את כל שיעורי הבית שניתנו לנו. הסתכלתי בה בטוחה בעצמי וגיחכתי. ''תראי,'' היא המשיכה, ''אפשר להתחרט אם את רוצה, אין שום בושה בזה.''
''לא מתחרטת ולא נעליים... עכשיו תתמקדי בנעלמים ובסוף הערב נראה מי משתינו תצחק אחרונה.''

לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...