>  >  > 

כמיהה

אף כי כבדו רגליי מצעוד,
ועייפו ידיי מאוד,
על אף תשישות ברכיי
וחולשת מה בזרועותיי,
לא כבו עדיין עיניי
מראותך אי פעם איתי.

הבה נסלח על מה שהיה,
הבה נמחל על מה שהפריד,
הבה נזכור-
כי האהבה,
חזקה מהכל,
והאהבה שבנינו-
חזקה מכל האהבות.

וביום שתחזור,
אחרי שתזכור,
נקשור את הקשר
שנפרם עם הזמן
ונהיה לאחד,
שיאהב ויצמח כאן לעד.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...