>  >  > 

כלוב הזהב - פרק ב' (ואחרון.)

כך התנהלו להם חיי: בימים למדתי באוניברסיטה, אחר הצהריים ציון ניצל את השתתפותו של איתן באימונים, והעמיק את חדירותיו לתוכי בהדרגה, עד שהצלחתי לקבל את כול הזרנוק שלו. איתן השתעשע בי בלילות, ובשאר הזמן למדתי וכתבתי עבודות עד שסיימתי את התואר במשפטים בהצטיינות, לגאוות משפחתי המאמצת. ציון סידר לי סטאז' אצל עורך הדין שלו, ודרכי הייתה סלולה. אבל היו דברים שהדאיגו אותי בנוסף לאב ולבן החרמנים. גברים התחילו איתי ללא בושה וניצלו כול הזדמנות להיצמד אליי, לתפוס לי בישבנים, וללחוש הצעות מגונות. גם כשהמרתי את הג'ינסים בחליפות מחויטות, המשכתי למשוך גברים מהסוג הגרוע ביותר.
ערב אחד ירדתי לחניון אחרי העבודה. היתה לי תחושה שעוקבים אחרי. החניון היה חשוך וכמעט ריק לחלוטין. כשהגעתי למכונית שלי, שמעתי מישהו מתקרב, וניסיתי לפתוח מהר את הדלת, אבל כמו שקורה במקרים כאלו, המפתחות נפלו מידי הרועדת, כשהתכופפתי להרימם הוא זינק עליי ותפס בעורפי בכוח. ניסיתי להשתחרר ממנו, אבל הוא היה חזק ממני. ידו השניה הניפה סכין מול עיניי ופחדתי שהוא עומד לרצוח אותי. אבל הוא ''רק'' פקד עליי להתפשט, במבטא ערבי כבד. היססתי רגע אבל הוא הצמיד את הסכין לגרוני, וידעתי שהוא רציני. מקץ שתי דקות עמדתי לפניו עירום ויחף. הוא השעין אותי על הרכב כשידיי שעונות על גגו, ידיו תפסו את ישבנים שלי, מעכו ופיסקו אותם בכוח.
''אך יא ראב, איזה תחת.'' הוא לחש, וחדר אליי באבחה אחת. מרוב פחד, הייתי מכווץ, והחדירה הכאיבה לי למרות ניסיוני העשיר בתחום. ידיו אחזו במותניי וגופו נע קדימה ואחורה כשהוא חודר אליי בכול פעם עמוק יותר, עד שירה את מטענו לתוכי. הוא נשאר צמוד אליי עוד כמה דקות, מתנשם ומתנשף, ואז העביר את חוד הסכין באיטיות מעורפי דרך הגב והישבן עד שורש הביצים, ואסר עליי לזוז עד שאשמע שריקה. הוא הסתלק עם תחתוני המעצבים שלי, לא לפני שפקד עליי לחכות לו באותו המקום עירום ומוכן למחרת בערב. עבר נצח עד ששמעתי את השריקה הגואלת, התלבשתי והסתלקתי משם בוכה מתסכול. למזלי הטוב איתן היה בתקופת התנזרות שלפני משחק, ולציון הודעתי שאיני חש בטוב. למחרת התייצבתי באותו המקום. חיכיתי עירום ורועד בין מכוניתי לבין הקיר עד שהבחור הגיח מבין הצללים, קשר סמרטוט על עיניי, השכיב אותי על הרצפה המטונפת וליקק את גופי בלשונו המחוספסת כשהוא חולק לי מחמאות מפוקפקות, ומשווה אותי לבתולות המצפות לשאהידים בגן עדן. למרות הפחד, נעמד לי, הוא פלט צחוק גרוני וסחט לי את הביצים בכוח עד שגמרתי. הוא טחן אותי שלוש פעמים בלי רחמים כשהוא הופך אותי מצד לצד וממלא אותי בסילוני זרע. לפרידה הוא תפס בראשי ונישק אותי בכוח ארוכות כשהוא מחדיר את לשונו אל פי. הוא הסריח מסיגריות אבל היה בזה משהו מחרמן ומכניע. לפגישה השלישית הבאתי שמיכה. המתנתי לו עליה עירום והרגשתי שאני רועד יותר מתשוקה מאשר מפחד. הוא לא הגיע. בימים הבאים הסתכלתי כול הזמן מסביבי בחשש מהול בתקווה. העובד של הירקן, שוטף הכלים במסעדה, פועל הניקיון במשרד, כולם הזכירו לי אותו, וחשתי שהם שולחים אליי מבטים חשקניים. אחרי שבוע התברר שעובד התחזוקה של החניון נעצר בחשד לפח''ע. בינגו. הבנתי שהגיע הזמן לחולל שינוי חד בחיי לפני שאהפוך למזרן של העיר הגדולה.

ביאושי פניתי לפסיכולוג בעל שם שהאזין לסיפורי בעניין תוך שהוא רושם לעצמו הערות, ושואל שאלות מביכות. למרות הבושה, עניתי לו בכנות. לאחר כמה פגישות, הוא האיץ בי להשתחרר מציון ומאיתן, ולהתחיל בטיפול נפשי. לדבריו, ייתכן מאוד שאני סטרייט ושאלמלא המפגש איתם, הייתי כבר נשוי באושר ואב לילדים. הוא השווה את מצבי לזה של אסיר שנאנס בכלא למרות שאינו נמשך לגברים, אלא שאצלי ''המאסר'' הממושך ויחסי המין האלימים השפיעו על אישיותי וגרמו לי לשדר כניעות מינית שמשכה אליי גברים מסוג מסויים. הוא הזהיר אותי שלאחר שהתרגלתי לסקס אלים עם גברים, יהיה לי קשה להתגרות מנשים, ושאולי אזדקק ל''סיוע כימי קל'' בהתחלה. בסיום הפגישה, כשכבר הגעתי לדלת, הוא אמר לי בעדינות שאומנם איני שמן אבל אולי כדאי לי לרזות מעט, כי הישבן שלי קצת בולט מדי, ופירצה קוראת לגנב, כידוע. יצאתי ממנו סמוק מבושה אך נחוש בדעתי לנהוג על פי עצותיו.

הכסף הרב שקיבלתי מציון ומאיתן היה מושקע בתבונה, והניב רווחים יפים. הוצאות לא היו לי כמעט. ראשית, קניתי דירה וריהטתי אותה יפה לקראת ימי הדרור הנכספים. במקביל, המשכתי להזדיין עם ציון ואיתן (בנפרד כמובן) במסירות נלהבת על מנת שלא יחשדו בכוונותיי לנטוש אותם.
ערב אחד הייתי חופשי משני האדונים שלי. ישבתי בחדרי, וחיפשתי בפעם האלף דרך להשתחרר מכלוב הזהב שלי. ידעתי שלא אוכל לעזוב סתם כך. הרי היו בידיהם סרטים שהנציחו אותי מזדיין איתם בצייתנות בכול פוזה אפשרית. לפתע הבזיק במוחי רעיון להפוך את הלימון ללימונדה, ולהכין לעצמי ''תעודת ביטוח.'' מההקלטות של ציון בחרתי קטע בו איתן מצליף על הישבנים שלי באכזריות, ובהמשך חודר אליי באלימות כשזרועותיי משוכות לאחור. מראה פניי המיוסרות בסרט אומר הכול. העתקתי את הקטע לכונן נייד, וליתר ביטחון צירפתי אליו את הפעם הראשונה בה ציון הכריח אותי להתמסר לו. רק מראה השטרונגול האדיר שלו ננעץ בי היה מעורר את רחמי המרקיז דה סאד וג'ק המרטש גם יחד. לפתע שמתי לב לצג הטלוויזיה, הקריינים הציגו בו מוצר שעשוי להביא לי תועלת. הרמתי את הטלפון והזמנתי אותו. פרק ט''ז בספר שופטים הוא שסיפק לי את הרעיון.
עכשיו הגיע הזמן לנצל את היכרותי עם איתן ואת כישורי הגיישה המיומנת שרכשתי בשנותינו המשותפות. למרות הגועל שחשתי, השתדלתי להתמקד כמה שיותר ברימינג לישבנו השרירי. בכול פעם החדרתי את לשוני עמוק יותר תוך שאני עושה שימוש גם בידיי ובמשחות שהנעימו לו את החוויה. זה חירמן ושיגע את איתן. הוא שכב על ביטנו כמו תינוק ממושמע והניח לי לעשות בו כרצוני, כשהוא מתפתל ומשמיע יללות הנאה קולניות. התחלתי להתחנן בפניו שירשה לי לשחק שם עם הזין שלי. בהתחלה הוא הבהיר לי באופן שאינו משתמע לשני פנים מי הבוס, ואחרי הטיפול שלו, לא יכולתי לשבת שלושה ימים. לא אמרתי נואש והמשכתי לגרות ולפתות אותו תוך הבטחה שהוא יהנה כמו שלא נהנה בחיים, ואף אחד לא ידע כמובן. ברעד התחלתי להעביר את הזין שלי בין הישבנים השריריים שלו, כשאני מגוון באמצעות הלשון. איתן אהב את זה למרות שלא הודה בכך. בהמשך הנחתי כרית עבה מתחת לבטנו ''שיהיה לו יותר נוח,'' והוצאתי את הרכישה המיסתורית מערוץ הקניות. זו הייתה משחה חדשנית להסרת שיער. מרחתי אותה בעדינות על הישבנים המורמים של איתן וביניהם, המתנתי כמה דקות, והסרתי אותה באמצעות מגבת, וראו זה פלא - כול השערות נשרו וישבנו של איתן התגלה במלוא הדרו, חלק, שרירי ושחום. גיריתי אותו עם הלשון עד שבעליו התחיל להאנק ולהתפתל, ואז התחלתי לשחק עם הזין שלי בחריץ החלק שלו. זה היה רגע גורלי ומפחיד לאללה. ליתר ביטחון, בלעתי כדור ויאגרה שגנבתי מהמאגר הסודי של ציון, והזין שלי עמד כמו טיל בליסטי. לאט-לאט התחלתי להחדיר אותו אל בין הישבנים המוצקים. איתן המשיך להנות. ראיתי שסומק עז מציף את צווארו. הוא הבין שאני הולך לדפוק אותו, אבל העדיף לשחק אותה טמבל. פיסקתי בידיי את פלחי ישבנו והתחלתי לנוע קדימה ואחורה בקצב הולך וגובר, כשאני חודר אליו בכול פעם יותר עמוק. התחת שלו עלה וירד בתיאום, וממש ינק אותי לתוכו. אחרי כמה דקות, כשאני רק באמצע הדרך, לא החזקתי מעמד, וגמרתי לו בפנים.
''תיזהר, יא קוקסינל!'' איתן נהם עליי אבל לא שינה תנוחה. אחרי כמה שניות הזין שלי התעורר שוב, ובכמה תנועות חזקות, נעצתי אותו עד הסוף. גופו של איתן נרעד אבל הוא לא אמר דבר. גם המטח השני לא בייש את הפירמה. המשכתי לשכב על גופו הדומם של איתן עוד כמה דקות, מחבק אותו, מלקק את עורפו ומנסה לנחש כיצד יגיב. לפתע הוא התנער, נפנף אותי מעליו, ויצא מהחדר ברגליים פסוקות בלי להעיף מבט בי, וגם לא בשערות ובכתמי הזרע הגדולים שהשאיר על הסדין. לא היה לי זמן לבזבז. התנגבתי, התלבשתי, ניגשתי אל המצלמה הסודית של ציון, והעברתי אל הכונן הנייד שלי את הסרט המתאר אותי טוחן את איתן. כעת לא נותר לי אלא להמתין לבאות. מחדר האמבטיה של איתן נשמעו המים זורמים למעלה מחצי שעה. אחר כך שמעתי אותו מסתובב בחדר ומקלל, מעיף חפצים לכול עבר. מרוב מתח, בילתי את הלילה בכורסה.

בבוקר התארגנתי בזריזות והלכתי לעבודה. הסטאז' שלי הסתיים כבר, והמשכתי לעבוד באותו משרד. בדיוק כשתכננתי לצאת להפסקת צהריים, הגיע ציון למשרדי. הוא חייך אליי והיה חביב כתמיד אבל עיניו היו קודרות. הוא הודיע לי שהחליט בעצה אחת עם איתן לשחרר אותי. שנינו כבר הגענו לפרקנו, והגיע הזמן שנפסיק להתפרפר, ונקים משפחות בישראל, יהיה לו חבל כי אני הראשון שהצליח לקבל את כול הזין שלו, אבל אלה החיים. לא הגבתי. ציון הניח על השולחן צ'ק שעליו היה רשום סכום נכבד, לחץ את ידי בלבביות, העיף בי מבט אחרון והלך לדרכו.

הבגדים והחפצים שלי היו כבר בדירת הסטודיו שקניתי ליד קולנוע צפון, בכספים שהרווחתי בזיעת ישבני. בכספת שבבנק היה טמון הכונן המפליל, בין תכשיטי הזהב הרבים שאיתן הרעיף עליי - חאמסות, תליוני ח''י וגורמטים עבים.
סוף-סוף הגיע הזמן לזנוח את העבר המשפיל והכאוב ולפתוח דף חדש, לבלות, לנסוע לחו''ל, להכיר נשים, ומי יודע - אולי גם להקים משפחה בישראל, כדברי ציון.
כמו רומא, גם תדמית גברית ''נורמלית'' אינה נבנית ביום אחד. בלילות הראשונים התגלגלתי בין מצעי הסאטן החדשים כשאני מתגעגע למגע גופם של איתן וציון. ידי נשלחה לעיתים אל הטלפון ורק בכוח רצון עז נמנעתי מלהתקשר אליהם. געגועיי לאיתן נגוזו לאחר ששמעתי שהוא שלח שני נערי ליווי למיון. גברים עדיין התחילו איתי, אבל דחיתי אותם באסרטיביות שלא היתה בי קודם לכן. הסדנאות והטיפולים החלו להשפיע. ללא הבישולים של תמר, רזיתי קצת, והישבנים שלי כחשו בהתאם. לאט-לאט החלו הזאבים של תל אביב להניח לי לנפשי. נשים צעירות התחילו להגניב אליי מבטים ורמיזות, והעיקר - המטפל שלי טען שהגיע הזמן לדייט הסטרייטי הראשון שלי.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...