>  >  > 

מערב פרוע

''עצרי בצד ותניחי את שתי ידייך על ההגה!'' נשמע קול ציווי באנגלית מאחוריי, מלווה ב'אורות המסיבה' מעל הרכב המשטרתי.
האמריקאים האלה הם כאלה דרמתיים... גם באמצע המדבר בלילה הם מחפשים אקשן. הסתכלתי מסביבי דרך המראות, אף אחד לא יצא מהרכב המשטרתי, ניצלתי את הזמן לקחת שלוק מבקבוק המים שעמד בין רגליי.
''אל תזוזי! הניחי את ידייך על ההגה!'' נשמעה צעקה שהבהילה אותי וגרמה לי לשפוך את המים על חולצתי. מאיפה היא הגיעה לעזאזל? חיפשתי את מקור הצעקה דרך המראות, ראיתי אותה מתקרבת אליי מרחוק עם אקדח שנשלף, מדיה השחורים היו מהודקים לרגליה הארוכות ובסופם מגף משטרתי גברי, חולצתה נדחקה לתוך מכנסיה והדגישה את גזרתה החטובה.
יופי של התחלה חשבתי לעצמי וחזרתי להניח את ידיי על ההגה. דמותה התקרבה אליי במהירות ובצעדים נחושים וכל שנגלה לעיניי דרך הראי היה גופה- חזה ומטה. שדיה נראו גדולים למידת החולצה ולחצו על הכפתורים כמתוך כוונה להתפקע החוצה.
היא נעמדה מצידה השני של הדלת וציוותה עליי להביא לה את רישיון הנהיגה שלי בטון שאינו משתמע לשני פנים, ''אל תשאלי שאלה מיותרת.''
הוצאתי אותו בדממה מתוחה מהתיק שלידי והגשתי לה אותו, באותה ההזדמנות התכופפתי מעט בכדי לראות את הפנים מעל הגוף המושלם, שעומד רק מצידו השני של הדלת ובמרחק נגיעה אסורה. פניה היו צרובות מהשמש, כנראה משעות עבודה מרובות ומעט נמשים עיטרו את אפה. שיערה החלק אסוף בקוקו הדוק במרכז ראשה שהקנה לה מראה רציני, ולעיניה משקפיים עדינות שהחליקו מעט על אפה, כשהתרכזה ברישיון הנהיגה בצורה שנראתה לי חשודה מעט.
היא העיפה מבט מתלבט לכיוון הניידת והגישה לי בחזרה את רישיון הנהיגה. עדיין בשקט, עדיין במתח.
''את מודעת שנהגת מעל למהירות המותרת בחוק כאן?''
''לא, גברתי, אני בטוחה שנהגתי במהירות ה...''
''צאי בבקשה מהמכונית.'' היא קטעה את דבריי.
לעזאזל האמריקאים האלו, אם זה היה שוטר בארץ בטוח הייתי מצליחה לעגל פינה או שתיים עם החולצה הרטובה הזאת, אני מודעת לכוחן הלא קטן של פטמות זקורות מקור מקפיא או חיוך קטנטן.
יצאתי מהמכונית בזהירות, שופכת את שאריות המים ממני הלאה ומנסה לנער את החולצה הקפואה שנדבקה לחזי. זה פשוט סיום מושלם, אין כמו מקלחת שדה קפואה לאחר יום אימונים מפרך במכון.
''אל תזוזי!'' היא רטנה אליי בטון שונה.
''תסתובבי ותניחי את שתי ידייך בפישוק לפנים.'' אמרה, בעודה מכוונת אליי את האקדח ברגליים פשוקות במרחק ביטחון. וואו, איזו מהממת חשבתי לעצמי, נעצרתי במבט חודר לעיניה הירוקות ובהבזק של הרגע היא נראתה לי מוכרת, כיווצתי את מצחי ואימצתי את זכרוני ומבלי לשם לב המשכתי לנעוץ בה מבט, עוד חצי שנייה נוספת עד שהשפילה מבטה וציוותה עליי בשנית '' 'סתובבי!''
''כן, גברתי'' סיננתי בתסכול מבין שפתיי.
הסתובבתי לאט בעודי סוקרת כל חלק בגופה. היא גבוהה ממני בכמה סנטימטרים, כנראה בזכות עקבי המגף המשטרתי, רגליה ארוכות ומבלי לראות ידעתי שישבנה קטן ועגול. חולצתה בלטה מעט מצידי המכנסים על מותניה כשנעה מעט באי נוחות למבטיי, חזה הובלט לפניי כעת יותר מקודם, בודק את יכולות כפתורי חולצתה להשאירו בתלם ומבטה הירוק עדיין מושפל.
עמדתי עם גבי אליה, הנחתי את שתי ידיי בפישוק על גג המכונית, גם מבלי שתבקש פישקתי את רגליי והבלטתי את ישבני החוצה.
נשמעו קרקושים מאחורי גבי. סובבתי את מבטי מעבר לכתפי מעט וראיתי אותה מכניסה את האקדח לנרתיקו, ומתקדמת אליי בשני צעדים גדולים ומהירים שהצליחו להבהיל אותי מעט.
''פנים לכיוון הרכב, את פשוט לא יכולה להיות ממושמעת אה?'' סיננה מבין שיניה קרוב לאוזניי, בעודה מניחה את ידיה על מותניי ומבססת את יציבתה בצמוד אליי.

''סליחה גברתי'' הסבתי את מבטי שוב לכיוון המכונית כשחיוך ממזרי נמרח על פניי.
היא הרפתה במהירות מאחיזתה במותניי והרחיבה בעוצמה מפתיעה את הפישוק, ידיי הונחו על גג הרכב בעודה מצמידה את חזה לגבי, קדמת גופה נצמד לישבני ופתאום נפלטה לי אנחה קטנה.
''את באמת צריכה להצטער.'' לחשה שוב לאוזניי, אני כבר הרגשתי זרמי חשמל מעירים את גופי.
''אני בטוחה גברתי...'' הקנטתי אותה בתשובתי, בוחנת את גבולותיה ומטרותיה.
היא אחזה שוב בחוזקה במותניי ובעטה קלות מתחת לקרסול הימני שלי, שנייה אחר כך בעטה בשמאלי כדי להרחיב את הפישוק. ענן אבק עלה מן הקרקע החולית. היא ליפפה ידה סביב מותני והצמידה את ישבני בחוזקה אליה, האקדח שלה התמקם במיקום מצוין.
''אל תעני לי'' אמרה בקול בטוח ורגוע.
''טוב, גברתי.'' השבתי עם חיוך על שפתיי והשפלתי מבטי.
היא שלפה את ידי הימנית ממיקומה על הגג, עיקמה אותה מאחורי גבי כשלב ראשון לפני אזיקת ידיי, בעודה נצמדת אל צדי השמאלי ויורה את מילותיה לכיווני בחיוך ''אמרתי... אל!'' אז החזירה את ידי למיקומה הקודם על גג הרכב.
נשימותיי התגברו מהמאבק ומהמתח באוויר.
היא מיששה את ידיי לאט, מתעכבת ולוחצת קלות על זרועותיי, מגיעה לגבי ודוחפת אותי בעוצמה לכיוון הרכב. אז ממששת את גבי ואת מותניי, עושה בי כרצונה ומושכת את ישבני בחזרה לכיוונה ומחליקה ידיה על בטני, חזה שוב נצמד לגבי וצמרמורת של קור או התרגשות אחזה בי.
''קר לך?'' שאלה אותי שאלה שנשמעה ספק רטורית.
''לא, אני... פשוט...זו החולצה...'' גמגמתי כנתפסת בחולשתי.
''רטובה?''
''כן, גברתי.''
''מצוין'' השיבה בחיוך והחליקה ידיה בין רגליי, ממשיכה עם התנועה לכיוון פנים ירכיי.
שוב נאנחתי בקול כשהיא התכופפה וליטפה את פנים רגליי, למטה ושוב למעלה בחלקם החיצוני.
הקור התחלף במהירות בחום גוף בוער, כשידיה המשיכו את טיולם מעלה על גופי ומעכו את שני פלחי ישבני, ורגלה השמאלית התמקמה בין רגליי.
''את נושאת נשק?'' שאלה אותי מעט מאוחר משגרת התחקור.
''את בודקת, לא?'' הקנטתי אותה וציפיתי לתגובה ראויה.
היא הצמידה שפתיה לתנוך אוזני השמאלית ונשכה אותו קלות, ראשי נפל לאחור מהעונג המפתיע של הרגע.
''עוד לא גמרתי.'' היא הפצירה, ואני חייכתי בלבי שבעברית זה נשמע טוב יותר.
עיניה צרבו את צווארי וידיה לשו את שדיי בחיפוש אחר נשק אבוד. כל משקל גופי נשען עליה ונשימותיי התחילו להיות כבדות, הדופק בצווארי מאיץ ומקדים את שעומד להגיע. נשכתי את שפתיי והתמסרתי לרגע כשאני בוערת מתשוקה אצורה ורטיבות קלה מורגשת בין רגליי.
באחת היא נעצרה, צחקה בקול, והישירה מבט לעיניי שנפקחו בהפתעה מוחלטת למבטה המסופק ומחויך.
היא הרפתה מאחיזתה בגופי, התרחקה כחצי צעד ממני, שלפה פנקס גדול ועט קטן והחלה רושמת.
''נהגת שלושה-עשר מייל לשעה מעבר למהירות המותרת, זה קנס של לפחות מאה דולר לפי החוק המקומי.''
היא הרימה מבטה מהפנקס, תלשה את הדף והגישה לי אותו מקופל לשניים.
לקחתי את הדף ממנה ולא הצלחתי להתיק את מבטי המופתע כשהלכה לכיוון הניידת. לכשהגיעה, הבחנתי לראשונה בשותפתה לרכב נוגעת בכתפה, פותחת לה את דלת הניידת ומסתובבת להביט בי.
קרסתי על מושב הנהג מנסה לעכל את שקרה כאן בדקות האחרונות.
פתחתי את הדו''ח לבדוק מה מידת הנזק שנגרם.
היה משורבט שם בכתב יד מעוגל ומחובר : ''יום ראשון היה נהדר, אבל אפשר להפוך אותו ליותר מחד-פעמי אחרי שנפגשנו שוב. הפעם אני בטוחה שתצליחי לזכור אותי. ג'קי.'' ותוספת של מספר טלפון.

''כלבה!'' סיננתי כשחיוך גדול נמרח על שפתיי.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...