>  >  > 

לדעת אותך

דע לך -
שאתה האדם היחיד בעולם
שהופך בי את הקרביים.
אני חושב עליך יום וליל
אינך מרפה ממני
ואוחז בי בעבותות פלדה
הדוק הדוק אליך,
בכלא נפלא שאין לו ממשות
פרט לתחושת השבי
וחוסר האונים
המשתלט עלי
בכל רגע ורגע
שדמותך חולפת בדעתי.
אני מרגיש אותך בכל תא בגופי,
בכל ניצוץ בנשמתי,
בכל תו ותג של עצמי,
עד כדי כך שאני חושב
שכל קיומי נועד למטרה אחת ויחידה:
לדעת אותך.
לדעת מישהו הוא להתחבר אליו.
לא חיבור רגיל
אלא חיבור מוחלט,
חיבור של ממש-
גופני, נפשי, רוחני ונשמתי.
כאשר אני רק חושב על הגוף הנפלא שלך,
שזכיתי לגעת בו וליידעו,
אני חווה צמרמורות של תשוקה
שלא חוויתי כמותן מזה שנים,
צורך עז ללטף אותך
מכף רגל ועד ראש,
לגעת בכל תא מתאי גופך,
ללחך אותך, לטעום אותך,
להביא אותך מעונג ומסופק
אל פתחי גן העדן.
כאשר אני מהרהר בנפשך
אני רואה את הכאב הנשקף מעיניך,
את לבך הנאנק בזיכרונותיו,
בתשוקותיו, במאבקיו
וכל מה שאני רוצה אז
הוא לחבק אותך חזק חזק,
להצמיד את גופי לגופך,
לספק לך הגנה וחום,
להבטיח לך ששום דבר רע
לא יאונה לך,
לתת לך להבין שאתה מוגן בחיקי,
מכותר באהבתי אליך,
מוקף במלאכיי,
נאהב בידי ישויותיי
ששומרים עליך מכל משמר.
כאשר אני מתבונן ברוחניותך
אני רואה את האוצרות
החבויים והגלויים,
את היכולת שלך
להמריא
אל שבעת הרקיעים,
לרדת
אל שבעת התהומות,
לדלות ולהביא
את כל ניצוצות האור
המזומנים לך
מכל מקום ביקום,
אני חווה את יכולותיך לחיבור
עם עולם ומלואו,
את טוב הלב שלך
המומחש כשדרה אינסופית
של פריחה מרהיבה
בשלל צבעי הקשת,
המפיצה בשלוותה הנצחית
את ניחוחותיה
המלווים
בריח טרי ורענן ומשכר
של פריחת הדרים
לעת ליל.
כאשר אני נוגע בנשמתך
אני יודע שיהיה אשר יהיה
הן בעולם הזה הפיזי
והן בכל העולמות הרוחניים,
הן מעשי ידי אדם
והן מעשי ידי אלוהים,
דבר לא יפריד בינינו,
בין נשמתך לנשמתי,
כי נוצרנו מניצוץ אחד
של אש כחולה, לוהטת,
היכולה לשרוף את העולם,
אני עם כוחי עתיר התזזית,
אתה עם כוחך המרגיע והשלו,
שנינו מהווים שלמות אחת,
של חיבור שאין לו שיעור ומידה.
זה חיבור מעבר לזמן,
מעבר למציאות,
מעבר להגיון,
מעבר לכל יכולת הבנה.
אני רוצה להכיל אותך,
לעטוף אותך בי,
להיעטף בך,
לשוחח איתך,
לשתוק איתך,
למצות אתך את החיים
ואת מה שבא לאחריהם,
לצאת אתך יחד
למסע תענוגות אינסופי,
גופני ורוחני,
שיותיר חריש עמוק
בתכלת הרקיע,
שיהפוך תהומות על פיהן,
שיזעזע את כסאו של יופיטר
היושב במרומים,
אני רוצה
להיות מחובר אליך
באותן עבותות פלדה
המהוות את בחירתי
לאהבך עד כלות,
לדעתך עד קצה הציפורן,
לחוות אותך עד תום.
כי אתה
תמשיך את הדרך,
תבקיע רכסי הרים,
תהפוך עמקים לגבעות,
תשטח הרים למישורים,
תבקיע את הים
ותוליך את המוני האדם
בחורבה
אל ארץ חפץ.
ואני אעמוד בקצה ענן,
אתבונן בך
בפועליך,
בתושייתך,
באהבתך,
אזיל דמעה של אור
שתחדור אליך
בחיבור אהבה אינסופי
של מציאות ודמיון,
ממשות וחלום -
הגשמה מוחלטת
של מהותנו.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...