>  >  > 

אביב

ברגעי השפל הגדולים ביותר שלי
בעת אשפוז באיזו מחלקה מחורבנת
או בעת המתנה במרפאת השיניים לפני איבוד שיניי
בלילות לבנים כשאני בדד ולבד עם מכאוביי
אני שומע בנגן את השירים הישנים והעצובים
ואז אתה עימי ברוח ובלב
אתה נישאר בזיכרוני כפי שהיית אז
צעיר יפה ואוהב לנצח
ורק אני הולך ומזקין
הולך ומתפורר והוזה אותך
כמו ילד מפוחד ההוזה יד מרגיעה אוהבת ותומכת
ואני יודע שהמשכת הלאה ונטשת
אך ברגעים כאלה אני סולח לך
ומאשים רק את עצמי
והגעגועים והכיסופים הם רק עדות אילמת
לכמה חזקה הייתה האהבה כלפייך
ולכמה אתה חסר לי כעת
אתה אשר ידעת תמיד לומר את המילים הנכונות
והמרגיעות לתוך ליבי ונפשי
הכול הולך ונירקב סביבי ואף אני עצמי
אך אתה תישאר לנצח כמו שמך – כמו האביב.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...