>  >  > 

דיקטטור

לכאורה אני אדם מן הישוב,
נראה לא רע, גם נחשב לנחמד,
מחייך אל הבריות, טופח על שכמי אנשים,
מחבק ומלטף,
צוחק אל תינוקות,
מחבב את אמותיהם ועוצר לפטפט עמן,
אוהב את משפחתי ואת אהובי,
איני שונא איש
ואני מקווה שאיש אינו שונא אותי,
אבל יש מישהו הנמצא בי,
השולט עליי,
שעל פיו אני מנהל את חיי ואת מהלכיי
והוא רודה בי ביד רמה,
בזרוע נטויה,
הוא אכזר ונורא
ואינו נותן לי מנוח,
מזכיר לי את קיומו בכל דקה כמעט,
בכל שעות היום והלילה
ואינו יודע להרפות לעולם:
הזין שלי.

הוא דיקטטור צמא דם וחלב
שאינו יודע להירגע,
שמעולם לא בא אל פיו טעם המעדן ''פסק זמן'',
(זה שקר גס אבל לא נעסוק בקטנות...)
שכל תוחלתו היא אך לחדור למקומות אפלים.
הוא משסה בי את כל הכלבים הפנימיים שלי,
קושר אותי לגלגל העינויים
ומותח אותי עד להתפקע,
עד שאני חש שאם לא אמלא אחר רצונותיו
לא יוותר ממני איבר על איבר.
לו תמיד יש את המילה הראשונה
גם את האחרונה
ולומר את האמת המרה –
גם את כל המילים באמצע.
על פיו אני הולך לישון בלילה
ועל פיו אני מתעורר בבקר.
הוא אינו יודע רחם
וכאשר אני חושב רק על קצה ציפורן אצבעו של אהובי
הוא מתפרץ, מאיים להתפוצץ
ורוצה את העוגה כולה, מיד, מוחלט ועד הסוף.

מה אעשה לזין שכזה? כיצד אתמודד אתו?
הסבריי שימי הרודנות כבר פסו מין העולם,
שהאופנה השתנתה,
נופלים על אוזניים ערלות.
אפילו איום שאשסה בו פלפל חריף אינו מזיז לו
פרט לתזוזות למעלה ולמטה
כנדנדה בגן שעשועים
ובאדיקות -
כאילו היה חסיד ירא שמים,
אבל אל תניחו לו להטעות אתכם –
הוא אינו מאמין בדבר פרט לעצמו,
למילוי רצונותיו לחפור יותר ויותר
לעומקם של דברים.
ואני נכנע לו בכל פעם מחדש,
פועם עם פעימותיו,
נאנק עם התכווצויותיו,
מתגרה עד כלות עם תשוקותיו
והוא אינו מרפה עד הימלאו,
עד התפוצצותו, עד הגיעו לסיפוקו
וגם אז הוא נח רק לדקות ספורות
ותאוות שלטונו מתעוררת,
מזדקרת לה מחדש כדגל רענן.
והיכן דגל העצמאות שלי?

בקשתי להערים עליו
כי כמה אפשר כבר לסבול?
כמה תחנונים אפשר לשפוך באוזניו?
באוזני ההוא המולך בקוסמוס?
פתיתי אותו בבגדי מלכות,
סכתי בשרו בבשמים ובשמנים,
ליטפתי אותו וחיבקתי,
השמעתי באוזניו דברי שבח וקלס,
היללתי את יופיו, גודלו, צחותו, רכותו, קשיותו,
הבטחתי לו חפירות למכביר
ובלבד שיירגע וייתן לי מעט מנוח,
אך הוא בשלו ואינו מוותר,
פורש את כנפי הנשר אשר לו וממריא
אל מטרותיו, אל כיבושיו, אל תכליתו.
ניסיתי לגייס את אהובי לעזרה
אך לשווא -
הוא חיבקני בחום,
חייך אלי בחיוכו המתוק מדבש
עם האור בעיניו
ואז שח לי וסיפר
על ברית דיקטטורים
בין שני מספרי השבע,
הזין שלו והזין שלי
שאינם יודעים שובע,
שמרגע היפגשם
אפילו אלוהים אינו יכול להפריד ביניהם.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...