>  >  > 

רץ למרחקים

אתה מחייך אליי
בשני טורים
של שיניים צחורות.

''מה אתה מחייך?''
אני שואל
נעלב.

''סתם.
כי בא לי.
עלייך.''

אני מסמיק וכל הפנים שלי
אדומות כמו מי שרץ,
כמו רץ למרחקים
ארוכים.
ארוכים מאוד.

אחר-כך
אתה מלקט את הסבון
מהרצפה,
מתכופף ככה עם עכוזך ישר אליי.
אני מסמיק.

אבל
לא יכול להתאפק,
והיד מטיילת מעצמה לשם.

כשטור שינייך הצחורות
שוב נחשף אליי,
אני אחר.
גם אתה אדום עכשיו,

כמו רץ למרחקים
ארוכים.
ארוכים מאוד.

והסבון
הוא אחד שיודע
לשמור סודות.

הוא אחד
שביקר במקומות
בהם טרם דרכה
בינת - אדם.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...