>  >  > 

עוד מעולמה המתהפך של אליס

עוד שנה אני לא ארצה להיות איפה שאני היום. בקשה לגיטימית, אבל לפעמים קשה לראות את הצעדים בדרך, וכול מה שנותר זו הרגשה של עמידה במקום. בגדול, יום אחד לא שונה מקודמו. השעות התהפכו לי, מה שמותיר אותי ערה עד שאור הבוקר יוצא ומודיע שהגיע הזמן לישון. אם הייתי גרה בעיר הייתי מריחה את ריח המאפיות שתמיד אהבתי להריח כשחזרתי מהים או מתל אביב על הבוקר. יש לי חברה, אבל אני מרגישה כאילו היא המאהבת שלי. מתגנבת אליה בכול רגע בלילות, בעודה מלמדת אותי את האנטומיה של גוף האישה. היא הראשונה שנגעתי בה. נגעתי באמת. בשפת הלסביות- הראשונה ששכבתי איתה. ובעודה עליי ואנחנו מתנשפות אני מרגישה כאילו הלב שלה ושלי הם אחד ואני יכולה לחיות מתחתיה לנצח. אבל אז, כמה דקות אחרי זה, אנחנו רבות. לא משנה למה. אנחנו נמצא סיבה. זה המזגן, זו התנוחה, זה הסיגריה שאחרי שבא לי עליה ואני מוכנה לחתוך בשבילה. זה לא משנה. הריב יגיע. לרוב זה כי אמרתי את שמה של ''הקודמת''. זו שלא יוצאת לי מהראש, זו שלעולם לא תהיה שלי. זו שנכנסת לי לחלומות בעוד אני מחובקת עם המאהבת הנוכחית שלי, ומנשקת אותי בסתר, מוקדם בבוקר. אפילו בחלום זה מתוך התגנבות וגחמה שלה. ואני קמה עם מחשבה שאם היא תיתן לי ולו עוד נשיקה אחת אולי זה יספיק בשבילי להמשיך הלאה.
אומרים שעדיף ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ. ובכן, הציפורים שלי שעל העץ עושות לי זיכרונות שקשה לי להמשיך הלאה איתם.
פתחתי קלף יומי בוואלה אסטרולוגיה כמו שכול בחורה במצוקה תעשה. זו הגזירה:
5 גביעים- קשה לכם להיפרד מאנשים או מצבים שהיה לכם טוב איתם. אתם רואים רק את מה שאתם מפסידים. ולא את מה שאתם מרוויחים. הייאוש הוא רגש חזק שמשתלט, זכותכם להיות מיואשים אז מספיק, הרימו את הראש ותראו את חצי הכוס המלאה.

מתי הפסקתי לראות את חצי הכוס המלאה? נראה לי שאיפשהו תמיד הרגשתי שיש משהו ריק, משהו רקוב בי, רק שאני לא יודעת איך לשנות את ההרגשה. כבר שנתיים הכרתי את החברה שגרמה לי להבין שאני אוהבת בנות. כמו שאהבתי אותה. אבל מעולם לא נגעתי בה, והיא מעולם לא ראתה אותי בשל מי שאני. לפחות היא גרמה לי לקבל את עצמי. לא בפני אחרים, אי שם בחוץ, אבל בפניי עצמי אני כנה. כנראה שלא אתחתן עם גבר, יום יבוא ואמצא את אשת חלומותיי, ואחיה איתה. אני מניחה שבשלב הזה אני אצטרך להיות כנה עם הסביבה שלי. אפילו לחברות הכי טובות שלי ולאחי לא אמרתי דבר. עד אז הדרך ארוכה. בינתיים אני מנהלת מערכת יחסים אמיתית עם בחורה שחשובה לי ואוהבת בחזרה. זה כבר קידמה. למרות שמשום מה אנחנו בזוגיות נסתרת. אפילו החברים לא יודעים שהיא שלי. וכול יום שעובר היא יותר ויותר חשובה לי ואני יותר מרגישה רגשות, אז למה החלקים לא מסתדרים. בקרוב אני נוסעת רחוק מפה לחופשה. כבר שנתיים שלא נסעתי ואני יותר ויותר מייחלת לדיילת שתעשה לי פנטומימה של שעת התרסקות. ובינתיים הלילות הולכים ונהיים ריקים. עוד בהייה בטלוויזיה, עוד בהייה במחשב, שוב געגועים למשהו שמעולם לא היה שלי ולא יהיה. הקידמה הטכנולוגית רק מגבירה את המרחק. ובסך הכול מה רע. לפעמים זה מרגיש חזק ממני.
רגשות. רגש. קשרים. שקרים. הכול מתקשר.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...