>  >  > 

מדרגות החרדה של שלוש לפנות בוקר.

מדרגות החרדה של שלוש לפנות בוקר.
אני שם את העולם על כתפיי ויורד
במדרגות חסרות רחמים אל
ספסלים ציבוריים לשעבר
במסלולי רימות לולייניות של תחתית ים
מסוך אהבת שילייות בראשיתיות
ומתנה לך אהבים עד אובדן חושים.

הטוהר שוכח את נעילת המנעול במעופו
ממני
ומאהבתנו.

הכול נשאר קשה שכחה,
להטמעה רבה של מה שלא
ואני עד לאד מזכרת ארוכה מכמיהה מעונבת
ב זיקי זכרון מזוקקים עד כאב
שכולם אתה.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...