>  >  > 

אפרודיטה

כשהיא יורדת אל שפתות המים
כל קצף הבשר
שוקד.

שפתותיה מסוכות
באבק נדודי העוברים ו
השבים
מאהבתה.

אלי,
אלי,

זמורות שירה ליפעתה,
אביב באחו שאינו נגמר,
מערות הסתר הכמוסות,
מקווה דמעות הטהרה.

הוא עולה כמו אפרודיטה,
מהמקווה,

וכולו אהבה.

תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...