>  >  > 

ציפור האש

כשהשתחררתי מצה''ל התחלתי לעבוד בבית ספר לאמנויות אי שם בארץ. בהתחלה עבדתי כאיש אחזקה, אבל תוך זמן קצר התקדמתי לדרגת אב הבית. מגמת הבלט משכה את עיני מההתחלה, במיוחד הבנים. הם נראו מפתים בטייץ הצמודים שלהם, ורובם התנהגו כמו פרגיות שלא ראו תרנגול רציני הרבה זמן. בלט בחבורה מנואל דה-שליט. גבוה, חטוב אבל בעיקר מתנשא. הייתה לי גישה לתיקים האישיים במשרד, והתעניינתי ברישומים אודותיו. שמו היה עמנואל גורביץ' בן תשע-עשרה. עלה ארצה מרוסיה בגיל שבע. הוא לא שירת בצה''ל, כי ''תורתו אמנותו,'' ושינה את שמו למנואל דה-שליט בשנה האחרונה. שנאה עזה התעוררה בי כלפיו. גם משתמט מהצבא וגם מתנשא, זה כבר יותר מדי. צריך ללמד אותו לקח. יום אחד ראיתי את ז'יל המורה לתנועה תופס לו את הישבנים, מנואל הסמיק אבל לא ניסה להתחמק. זה הגביר את הבוז והתשוקה שחשתי כלפיו.
במסגרת עבודתי הייתה לי כניסה חופשית למקלחות, וניצלתי אותה בעיקר כשחברי הלהקה נכנסו להתקלח. אני בן עשרים ושש, די נמוך אבל מוצק. עורי שחום ושיערי שחור ומקורזל סטייל חיים משה. הרקדנים התעלמו מקיומי, אבל אני בחנתי אותם בעניין רב מהפינה בה טיפלתי כביכול בצנרת. לפעמים אתה רואה ישבן מושך, ונדלק. רק כשמאוחר מדי לסגת, אתה מגלה שהוא שעיר ומחוצ'קן. לזכותו של מנואל ייאמר שהאימונים הממושכים עיצבו לו ישבן מוצק ושרירי. בחינה מקרוב גילתה שהוא גם חלק לחלוטין משיער ומשאר מרעין בישין. כשמנואל הבחין במבטי, הוא הביט בי בהתנשאות ושאל למה אני נמצא במקלחות דווקא כשהרקדנים מתקלחים. עניתי לו שזה תפקידי, ושאם הוא היה בטוח במיניות שלו, הוא לא היה מוטרד מזה. הוא הסמיק ושתק. החלטתי שהגיע הזמן להכיר קצת יותר מקרוב את הרקדן החצוף. לזכותו ייאמר שהוא היה בעל מוטיבציה גבוהה, ונשאר להתאמן זמן רב אחרי שחבריו הלכו. ערב קיצי אחד עזבו כולם את בית הספר בשעה מוקדמת יחסית. מנואל נשאר להתאמן. הוא קפץ, מתח את איבריו ועשה תנועות כאלה ואחרות. שאלתי אותו כמה זמן הוא מתכוון להישאר, והוא ענה לי שהוא יסיים כאשר הוא - יסיים. חצוף. ישבתי להתבונן בו. הוא הרגיש במבטיי, ותנועותיו נעשו מלאכותיות. הוא ביקש ממני להניח לו להתאמן לבדו, אבל אני שתקתי והמשכתי לשבת ולהתבונן בו. המתח באוויר גאה. פתאום קמתי ממקומי בבת אחת, הסרתי את החולצה וזרקתי אותה בתנועה חדה לקצה החדר. מנואל נרעד. הוא היה לבוש רק בטייץ' וקצת הזיע. התקדמתי לעברו לאט, נעמדתי מולו ואמרתי לו: ''תוריד את הטייץ.''
''מה?!''
''תוריד את הטייץ עכשיו!''
''מי אתה שתחלק לי פקודות.''
''פעם אחרונה, תוריד את הטייץ!'' מנואל עמד במקומו, משותק. ניגשתי אליו, פרשתי את אצבעות ידי הימנית, ותפסתי לו את החבילה היפה שבלטה לו מקדימה. התחלתי להפעיל עליה לחץ הולך וגובר, ואמרתי לו שאם הוא לא יוריד את הטייץ מיד, אני אעשה לו מקושקשת מהביצים. מנואל התחיל להתחנן על נפשו, אבל אני הידקתי את הלחץ לאט לאט. זה היה מהנה לאללה. הזין שלו הזדקף וניכר בו שהסיטואציה חרמנה אותו בניגוד לרצונו. עוד קצת לחץ, ומנואל משך את הטייץ כלפי מטה עד שהתחת היפה שלו נגלה במלוא גודלו. שחררתי לו את הביצים, תפסתי לו בישבן הימני ביד אחת, הוא היה חלק ומוצק. בידי השנייה משכתי את הטייץ עד לקרסוליו של הרקדן ההמום. הפלתי אותו על המזרון, והתחלתי למזמז אותו. זה היה כיף. מנואל התפתל מתחת לגופי וניסה להתחמק, אבל הזין הזקוף והנוטף שלו גילה שהוא אינו אדיש למעשי. ''מנואל, אני הולך לזיין אותך בתחת עכשיו.''
''לא, בחייך, אני אשלם לך כמה שתרצה, רק תשחרר אותי ונשכח מכול הסיפור.'' לא בזבזתי זמן, הפכתי אותו על בטנו, פיסקתי את רגליו, פתחתי את רוכסן מכנסי ושלפתי את הזין שלי. למראהו האימתני התחיל מנואל לגמגם: ''לא, לא בבקשה לא.'' אבל אני הייתי חם עליו. אחזתי בכוח בישבנים המלאים שלו, והתחלתי להחדיר את הזין שלי ביניהם. נתקלתי בחומת שרירים בצורה. ''בחייך עמנואל גורביץ', שנינו יודעים שאכלת כבר הרבה זין כמו כל רקדני הבלט, אז יאללה, תפסיק להדק את השרירים ותן זכות קדימה.'' התחלתי להצליף לו על הישבנים. הם התחממו והאדימו. ניסיון החדירה הבא היה מוצלח יותר. לאט לאט התקדמתי לתוכו, כשאני גורם לו להיכנע לי בשילוב אמצעים מגוון של עלבונות לגבריותו, הצלפות בישבן ומעיכות בביצים. אחרי כמה דקות החדירה התחילה להיות קלה יותר. מנואל התחיל להיאנק ולשתף פעולה בקונטרות מעולות. צחקתי ושאלתי אותו איפה הוא למד להזדיין כמו שרמוטה מקצועית. הוא לא ענה. בכלל, נראה שרמת השחצנות שלו ירדה לאפס. בסוף לא הצלחתי יותר להתאפק והשפרצתי לתוכו את כמויות הזרע השופעות שצברתי למענו בשבועות האחרונים. מנואל גנח וגופו רטט כשהרגיש איך אני ממלא אותו. ''קח, קח מותק,'' לחשתי לו. ''כל זה בשבילך.'' נחתי קצת בתוכו, ושאלתי אותו איזה ציון הוא נותן לי יחסית לכול מורי המחול שזיינו אותו לפניי. מנואל ענה בשקט: ''אף אחד עוד לא זיין אותי. אתה הראשון.''
הייתי המום, ושאלתי מה עם ז'יל. מנואל ענה שהמורה לתנועה מחזר אחריו זמן רב, וסיפר לו שכול רקדני הבלט הגדולים כמו ניז'ינסקי ונורייב, התמסרו למורים שלהם, וגם לו כדאי. מנואל הסכים להתמסר לז'יל אחרי שיסדר לו תפקיד טוב בהפקה הקרובה של ציפור האש, ובינתיים הניח לו למזמז אותו קצת כמקדמה. ז'יל הפשיט אותו פעמים מספר בתירוץ של ''בדיקה גופנית,'' ומזמז אותו, אבל מנואל השאפתן לא הניח לו להגיע להישגים מעמיקים יותר. המצפון התחיל לייסר אותי ואמרתי: ''עכשיו אני קטפתי לך את הדובדבן, אבל אם תתקשר לשני האשכנזים האלה, ניז'י והשני... הם ישר יודו שהראשון שפתח אותם היה פועל במה חרמן.'' מנואל חייך בעצב ואמר שניז'ינסקי ונורייב מתו מזמן. הבטחתי לו שאם הוא יתנהג יפה, הזיון שלנו יישאר בינינו, וכשיגיע תורו של ז'יל, שישתמש בתרגילי השרירים שניסה להפעיל עלי קודם. הזקן החרמן לא ירגיש, בטח בקושי עומד לו. הזין שלי על כול פנים, התרשם מהסיפור והזדקף מחדש. הזיון השני היה ממושך ומעודן בהרבה מקודמו. המנהרה של מנואל הייתה משומנת טוב טוב, והוא שיתף פעולה והתפתל מתחתי כמו פנתר. כשהוא קם, ראיתי על המזרון שלולית מרשימה של זרע. מנואל הבחין במבטי, הסמיק ואסף אותה בידיו. אחר כך הלכנו למקלחת. הפעם הוא התקלח בראש מושפל, ולא העיר לי כשהתבוננתי בגופו. היינו שנינו נקיים ונוטפי מים. לקחתי אותו שוב אל המזרונים. מזמזתי אותו קצת לחימום, החלקתי על ירכיו השרירות, העברתי אצבע על החריץ וטיילתי בקצות אצבעותיי על הביצים החלקות שלו. מנואל גרגר כמו חתולה. ואז אחזתי בשיערו המתולתל ומשכתי את ראשו לכיוון הזין שלי. הוא פתח את פיו והתחיל ללקק לי את הזין ואחר כך למצוץ אותו במרץ הולך וגובר. אחרי שמלאתי לו את הפה והגרון, ראיתי שנעמד לו שוב. ציוויתי עליו לבצע לעיני תרגילי בלט בעירום. בהתחלה הוא היה נבוך והתנועע באופן מגושם. אחר כך הוא השתחרר וביצע מופע מרשים ביותר שלא היה מבייש אף סרט כחול. דרשתי ממנו לאונן לעיני תוך כדי מחול, פניו הסמיקו. הישבן המלכותי שלו ענטז, הביצים היפות שלו קיפצו עד שהוא השפריץ והתמוטט על המזרון. אז הנחתי לו להתלבש וללכת. לפני שהלך, הוא לחש בביישנות: לילה טוב, ציון.

שבועות חלפו. מנואל חיכה לי מדי ערב, והתמסר לי בהתלהבות על המזרונים בחדר האימונים. יום אחד הוא קרא לי לצד, וסיפר לי שברגע של חולשה הוא נכנע ללחציו של ז'יל והתמסר לו. מאז התרחקתי ממנו למרות תחנוניו. את התפקיד בציפור האש הוא לא קיבל כמובן. לאחר מספר ימים הוא נעלם. כיום הוא מככב באחת הלהקות המובילות ברוסיה. וז'יל ואני? מחפשים כישרונות צעירים.

תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...