>  >  > 

מוריס מורדרו

הערת המחבר: היו אלי בקשות רבות להמשך בעקבות הסיפור ''רוץ בן סוסי''. לדעתי, הנושא מיצה את עצמו. אני מקווה שהסיפור המצורף יהווה פיצוי נאות.

שלושת השנים של השירות הסדיר נמתחו כמו מסטיק. השנה הראשונה לאחר השחרור חלפה ביעף, וזומנתי לשירות מילואים. הבסיס שוכן בתחנת משטרה בריטית ישנה אי שם בצפון. ההירארכיה הייתה ברורה: רס''ר הבסיס אוחנה, סגנו, רוני ועובד הרס''ר מוריס. כל היום הדהדו צעקותיו של רוני בחיפושיו הנואשים אחרי עובד הרס''ר החמקן. תהיתי לאן הוא נעלם כל הזמן, אבל גיליתי זאת מהר מאוד, ובדרך הקשה.
אני עבדתי במשמרות במקצוע הצבאי שלי, ובשאר הזמן הייתי פנוי לנפשי. כיוון שלא הכרתי אף אחד, הסתובבתי בבסיס משועמם. לכאורה היה לי יותר מזל מאשר לרוני. נתקלתי במוריס ללא הרף. בפגישה הראשונה הוא הבטיח לי שהוא מחבב אותי, וליווה את הצהרתו בהוכחה חותכת. הוא נצמד אל גופי, ולא הניח לי דקות ארוכות. מאז ביליתי את זמני בניסיונות להתחמק ממנו, אבל כנראה שהיה לו קשר אמיץ עם רוחו של מהנדס הבסיס, הארור צ'ארלס טיגארט, שתכנן את הבסיס. מוריס הצליח להפתיע אותי בכל מיני פינות נידחות. במפגש השני הוא נצמד אלי מאחור, תפס לי את הזין והביצים ושאל אותי מה מספרי האישי. גמגמתי אותו תוך ניסיונות להתחמק, אבל אז הוא רצה שאדקלם את המספר בסדר הפוך. משום מה לא הצלחתי לשנן אותו. כול אותו הזמן הזין הזקוף שלו נדחק לי בין הישבנים, ידו מועכת לי בכוח את הזין והביצים. מעולם לא התעסקתי עם גברים בחיי, והייתה לי חברה חמודה, אבל עלי להודות שהמעיכה הממושכת העמידה לי את הזין. ניסיונות ההתחמקות שלי גירו את שנינו, ואחרי כמה דקות הרגשתי רטט חשוד בחלציו של שימי, ואני השפכתי לתוך התחתונים. מוריס הרגיש את הרטיבות, ואמר לי שהוא קרא ב''לאישה'' שחשוב שבני זוג יגמרו יחד. הוא שחרר אותי בטפיחה קולנית על ישבני, תוך הבטחה שזו רק ההתחלה.

מוריס אולי חיבב אותי, אבל שנא להתקלח. הקליקה הרומנית בבסיס כינתה אותו מוריס מורדרו (המלוכלך). זה לא פגע בביטחון העצמי שלו. פעם או פעמיים ביום הוא הצליח ללכוד אותי, למרות שנזהרתי לא לפגוש בו. פתאום הייתי מריח את ריח הזיעה העז שלו, אלא שזה היה מאוחר מדי. הוא תמיד הצליח לדחוק אותי לאיזו פינה אפלה ומבודדת, ולבצע בי את זממו. חיכוך הזין שלו באחורי השפיל אותי, ולא היה לי נעים להסתובב כל היום בתחתונים דביקים. בהיותי חייל בודד בבסיס חששתי להתלונן, וכך ביליתי זמן איכות עם מוריס מורדרו, כשאני מקווה לצאת הביתה בסוף השבוע, ואחר כך- אלוהים גדול. בינתיים שיננתי את המספר האישי שלי ישר והפוך, אבל במבחני האמת נכשלתי תמיד.
לאכזבתי, נגזר עלי להישאר שבת למרות תחנוני. רס''ר אוחנה שידע לזהות פראייר, הטיל עלי תורנות מטבח, והציב אותי תחת פיקודו של ... מוריס שנשאר שבת בחדווה. ביום חמישי בשעות הצהריים התרוקן הבסיס, ורס''ר אוחנה הורה לי לעבור לחדרו של עובד הרס''ר. מעניין מי נטע רעיון זה במוחו. הלילה הראשון עבר בשלום. עסקתי במקצוע שלי הרחק מידיו ושאר אבריו של מוריס התאוותן. יום שישי עבר גם הוא ללא אירועים מיוחדים עד שעות אחר הצהריים, והתחלתי להירגע. לבקשתו של מוריס, עזרתי לו לשטוף את החדר, ואחר כך הלכנו למטבח לקחת מצרכים. גם לשק''מ הגענו, כדי לקנות פיצוחים.
לחדרו של מוריס היו צמודים מקלחת ושירותים. התקלחתי בחשש, אבל דבר לא קרה. אחר כך נכנס מוריס להתקלח גם הוא! כשראה את מבטי הנדהם, הוא הבטיח לי חגיגית שהוא מקפיד להתקלח מדי ערב שבת אם צריך וגם אם לא. מוריס הנקי עדכן אותי שהוא פתר אותי מעבודות המטבח, ושאם לא תפרוץ מלחמה, נבלה סוף שבוע בכיף. ארוחת הערב הייתה טעימה. ככל ששתיתי יותר מהיין הצה''לי, נראו לי מוריס ושלושת חבריו הנהגים חביבים להפליא. דאגותיי נעלמו ביחד עם געגועיי לטלי חברתי. בסיום הארוחה נאלץ מוריס לגרור אותי אל חדרנו, כשאני שר בקולי קולות. הוא השכיב אותי במיטה, והפשיט אותי, אבל נהג בדיסקרטיות ולא הסיר את תחתוני. אני זוכר שאמרתי לו בקול מעובה: אתה אחלה חבר מוריס, פחדתי שאתה רוצה לדפוק אותי, זה לא בסדר שקוראים לך מורדרו.
שקעתי בשינה עמוקה. התעוררתי תחת גופו של מוריס, שנינו היינו ערומים. במראי אני דומה לליאו דקפריו בצעירותו, אם כי איני יפה כמוהו. מוריס דומה במקצת לברק אובמה, אבל נמוך ממנו. הזין העבה שלו עומד כמעט תמיד, וגם גרביו למרבה הצער. הייתי מבולבל ושאלתי את מוריס מה הוא עושה במיטתי. כן, אני יודע שזו שאלה אידיוטית אבל היין הצה''לי... מוריס שב והצהיר שהוא מחבב אותי, וחיזק את אמירתו בתפיסת חלציי והיצמדות לאחורי. הפעם לא חצץ בינינו דבר. אברו הזקוף התחיל לחדור אלי מאחור, ולבושתי, הזין שלי נעמד בתוך ידו. ניסיתי להתגונן, זה היה מאוחר מדי. מוריס התקדם לתוכי בחדירות איטיות אך עקביות, והזין שלי סתר לחלוטין את דברי המחאה המגומגמים שלי. ככה בילינו עד הבוקר. מוריס הצליח לחדור לתוכי בשלמות, ולהזריע אותי ארבע פעמים. גם אני השפרצתי בתיאום שהיה גורם סיפוק רב לבעלת הטור ב''לאישה''. אחר כך נמנמנו קצת, ובעשר מוריס העיר אותי לזיון נוסף. לקראת הצהריים הגיעו שלושת חבריו. פחדתי שהוא ידרוש ממני לענג גם אותם, אבל זה לא קרה לשמחתי. נראה שהיה ברור להם באיזה אופן בילינו את הלילה, אבל הם קבלו זאת באופן טבעי, דיברו על המשחק הצפוי בבלומפילד, ושתו בנחת את הקפה שמוריס הורה לי להכין להם. אחר כך הוא משך אותי כך שישבתי על ברכיו. חששותיי מתגובתם התעוררו מחדש, אבל כשהוא הסיר את הבוקסר שלבשתי והתחיל לשפד אותי בלי בושה, הם הביטו בהערכה בגופי החלק ועזבו את החדר בטקט. מוריס התענג עלי עד יום ראשון לפני הצהריים. הוא הלך למשימותיו ואני לשלי בפיסוק קל.

נראה שמוריס היה מותש לא שמעתי ממנו עד יום שני בצהריים. אז הוא קרא לי בכריזה למשרדו של הרס''ר. מה יכולתי לעשות? הלכתי כשאני בועט באבנים בדרכי מרוב עצבים. לפי הבעות פניהם של החיילים שעברו על פני, הבנתי שיחסיי עם מוריס אינם סוד. כשנכנסתי למשרד, הורה לי מוריס לנעול את הדלת והבטיח לי בשמחה שיש לנו שעה. כול הדברים הבוטים שתכננתי להטיח בפניו נעלמו, למעט גמגום נבוך על כאבים וצריבות בפי הטבעת שלי. מוריס הבטיח לי חגיגית שזה לא חשוב, ושהעיקר לא לקלקל את הסחורה. הוא השכיב אותי על מיטת השדה שניצבה בפינת החדר, ונשכב כך שחלציו נמעכו אל פני. הוא התחיל להתחכך בי, ועל פי הריח הבנתי שהתרחקנו כבר כברת דרך מהמקלחת של ערב שבת. אחר כך פתח מוריס את מכנסיו, גל ריח קשה פרץ מנבכי חלציו. הוא הצמיד לפני זוג ביצים שעירות ומזיעות ואת אברו המרשים. ניסיתי להתחמק, אבל מוריס המנוסה תפס באפי, וכשפתחתי את פי לנשום, הוא תחב לתוכו את הזין שלו והתחיל להתנועע במרץ קדימה ואחורה. אחרי כמה דקות הוא גמר לי בפה, ולא הניח לי עד שבלעתי את הזירמה השופעת שלו. כך בילינו את הימים הבאים, כשאני מתלבט קשות מה יותר גרוע, הכאבים באחוריי, או הטעם המבחיל של זרעו והריח החמצמץ של חלציו. לא עלה בדעתי שבעצם חובותיי הצבאיות אינן כוללות את סיפוקו המתמיד של עובד הרס''ר רב האון. מוריס דרש ממני להסתובב בבסיס ללא תחתונים, כי הוא אוהב את המחשבה שהביצים שלי חופשיות. כך הייתה לו גישה מהירה ונוחה יותר אל גופי. צייתי לו בכול מתוך מחשבה על חופשת השבת הקרבה. הוא התענג עלי באופן אינטנסיבי עד יום שישי בצהריים, ואז שחרר אותי לביתי.
טלי חברתי שמחה לקראתי מאוד, והכינה מטעמים לארוחת הערב. חוסר התיאבון המפתיע שלי למזון ולסקס אכזב אותה, אבל תירצתי זאת בעייפות, והיא קיבלה זאת בהבנה.
ישנתי רוב הזמן. בשבת בצהריים הגיע מוריס בטרנזיט של הרס''ר, והתנצל באדיבות בפני טלי על כך שעלינו לחזור לבסיס. טלי ארזה לי את ארוחת השבת, ומוריס הסב את פניו בטקט כשהתנשקנו לפרידה. בדרך הוא אמר שהיא נראית נחמדה, ובקולו היה תימהון על הקלות הבלתי נסבלת בה נכנעתי לו. תאבונו של מוריס היה במיטבו מכל הבחינות. הוא הכריח אותי למצוץ לו בדרך תוך הבטחה חגיגית שהוא התרחץ בבית, ואחר כך אכל בתיאבון את בישוליה של טלי. כשהגענו לבסיס, הוא התנפל עלי כאילו התנזר ממין חודשיים. הזכרתי לו את הכאבים באחורי, אבל הוא הפשיט וזיין אותי בתחת בקול תרועה ש: ''צריך לתחזק את החור הצר שלי''.

ימי המילואים חלפו להם לאט תוך כדי מילוי חובתי לצה''ל ולמוריס. האחרון נהג לומר לי שאני הזיון הכי טוב שהיה לו בחיים, והציע לי לחתום קבע בבסיס. בגלל המבוכה שנגרמה לי עם טלי, נשארתי בבסיס בסופי השבוע שנותרו עד לשחרור. לתחתונים הרי במילא לא הייתי זקוק. הקליקה הרומנית הבחינה ביחסיי עם מוריס, וכדרכם בקודש המציאו גם לי שם לא מחמיא במיוחד: קורבע מסקולינע. שלושת הנהגים, חבריו של מוריס, פרשו עלי את חסותם וסתמו לרומנים את הפה. ערב אחד מוריס נעלם כדרכו, וישבנו ארבעתנו בשק''מ. הם אמרו לי ששמעו ממוריס שיש לי חברה כוסית לאללה, ושאלו אותי אם שכבתי עם גברים בעבר. השבתי בשלילה, ואז הם שאלו למה התמסרתי למוריס ללא התנגדות. הסברתי להם איך התרחשו הדברים. למען האמת, הסיפור לא נשמע משכנע. הם שאלו מה מוריס ואני עושים, אם זה כואב, מה הטעם של שפיך. שאלותיהם הביכו אותי מאוד, והעמידו אותי מול האמת הלא מחמיאה לגבי עצמי. עניתי להם בגילוי לב כמיטב יכולתי. תוך כדי השיחה חלה התרוממות מרשימה בקדמת מכנסינו. השלושה התחילו ליילל שהם חרמנים המחץ ולהתחנן לפני שאמצוץ להם. מוריס אמר שאני מוצץ מעולה. קשה לי להסביר איך התגלגלו הדברים. אחרי מספר דקות מצאתי את עצמי בחדרם, מוצץ להם לפי התור ובולע את השפיך. חששתי שהם יבקשו פינוקים נוספים, אבל הם הודו לי ונתנו לי ללכת. מאז מצצתי להם לעיתים קרובות. דווקא הצעיר שבהם, מימון ( MIMOבמלעיל) תפס אהבה, ונדבק אלי בכול הזדמנות. הוא היה נהג בוס. ערב אחד הוא הזמין אותי לסיבוב בבלייזר שלו. הסכמתי בתנאי שהסיבוב לא יכלול שירותים מיניים. נמאס לי לספק את מוריס וחבריו כל הזמן. מימון החנה את הבלייזר בחורשה מבודדת והתנהלה בינינו השיחה הבאה: ''אתה יודע ירון, בפעם הראשונה שראיתי איך אתה יושב על מוריס ערום והוא משחיל אותך, התחרפנתי לאללה. איך נתת לו? אתה יפה כמו השחקן הזה, החבר של בר רפאלי, ומוריס מכוער ומסריח. אנחנו חברים שלו אבל בחיים לא ניתן לו להתקרב אלינו.''
''אני לא יודע מה לענות לך. הוא כנראה תפס אותי ברגע של חולשה.''
''תגיד, אתה הומו?''
''לא, מה פתאום.''
''אני רוצה לזיין אותך.''
''השתגעת, מימון? סיכמנו בלי סקס.''
''תקשיב, אתה כזה יפה, בהיר, עסיסי וחלק. מתי בחיים תהיה לי הזדמנות לדפוק אחד כמוך? מוריס כבר פתח אותך ואין לך מה להפסיד, אבל אני ארוויח בגדול, וגם לא אספר לאף אחד. מה אתה אומר?'' הייתי צריך לנפנף אותו, אבל היה לי כנראה צורך להשפיל את עצמי עוד יותר. למימון, בניגוד למוריס, יש גם ריח משכר. התחלתי להתפשט באיטיות הפגנתית מול עיניו הפעורות. הוא לא האמין למזלו הטוב. תוך חמש דקות התחיל הבלייזר להתנדנד בפראות, כשמימון הקטן חוגג עלי בכיף. אחרי משגל סוער, נחנו קצת מחובקים. הוא אמר שהוא מתפלא איך החור שלי צר כול כך, אחרי התקיעות הרבות של הזין האדיר של מוריס. הרגעתי אותו שלמרות שהוא קטן, גם לו לא חסר. ביקשתי ממנו שימצוץ לי או שייתן לי לחדור אל התחת הקטן והעגלגל שלו, אבל הוא דחה זאת בוז, ופקד עלי לצאת החוצה. בחוץ היה ירח מלא. מימון הורה לי להתיישב בפיסוק על מכסה המנוע ולאחוז בידי במגן הרוח. צייתי. השתלטנות של הנהג הגמד עוררה אותי. הוא תפס את הישבנים שלי, ונעץ את הזין שלו ביניהם בבת אחת. ''איי, מימון, זה כואב!''
''חאלס לבכות, גם אצל מוריס אתה צועק?''
התנוחה החדשה אפשרה למימון לחדור עמוק יותר והוא ניצל זאת היטב. כשגמר, הוא נאנק בהנאה והוציא את הזין שלו כשהוא משאיר את המנהרה שלי נוטפת זרע חם דביק. בפוזה הזאת הביצים שלי נתלו חסרות הגנה. מימון תפס אותן והתחיל לסחוט. ''רצית לגמור, אז תתחיל להביא ביד. הבוס שלי לא אוהב כתמים על הריפוד.''
''מימון!'' הוא הידק את הלחץ על הביצים המסכנות שלי ואני שפשפתי את הזין מולו. זו הייתה חוויה חדשה, ומשפילה. אחרי חצי דקה מקסימום, מימון זז בתבונה, ואני השפרצתי לכל הכיוונים.
''עוד פעם!''
''בחייך מימון.''
''לא צריך, תסתובב.'' הסתובבת ושכבתי על הבטן, כשהישבן שלי מובלט. מימון הפליק עליו כמה פעמים בידו הפרושה. ייללתי, ומימון צרח עלי: ''שתווווק, יא מתרומם, אוכל ברוורס, נושך כריות, נאחז בדוש, מפליץ קוטג', קוקסינל, אוכל בתחת.'' כל כינוי לווה בהצלפה עזה. יכולתי לקפוץ על מימון ולמעוך אותו, אבל המשכתי לשכב, לספוג וליילל. הישבנים שלי בערו, והביצים שלי נמעכו על מכסה המנוע החם. פתאום מימון עלה עליי, ותקע לי את הזין שלו במכה. צרחתי מעונג ומייסורים. ניסיתי לתת לו קונטרות, אבל הוא מעך את גופי על מכסה המנוע, ודפק אותי כשאני פסיבי לחלוטין. זה כאב, זה השפיל, זה ארך נצח נצחים, אבל זה היה גם הזיון הכי טוב שהיה לי בחיים. הפעם גמרנו יחד. לפקודתו של מימון, ניקיתי את מכסה המנוע. הדרך חזרה לבסיס עברה עלינו בשתיקה. אחרי אותו לילה, היו לי עוד מספר מפגשים לוהטים עם מימון, שלא ידע שובעה. אם הדבר נודע למוריס, הוא לא נתן לכך ביטוי. מי יודע, אולי היה הסכם עודפים ג'נטלמני בינו לבין שלושת הנהגים. קשה לי להסביר למה הייתי כל כך קל להשגה. אולי הרגשתי שבאמת אין לי מה להפסיד אחרי שמוריס פתח אותי, ושעדיף לי למצות את משיכתי לגברים בבסיס לפני שובי לחיי הסטרייטים בעיר. ליל הפרידה הגיע, והיה סוער במיוחד. מוריס זיין אותי בפה ובתחת שוב ושוב, על מנת שלא אמהר לשכוח אותו כדבריו. עד הצהריים לא ראיתי אותו. אחרי שיצאתי מהבסיס, לא הבטתי לאחור.

חזרתי הביתה בשמחה, אבל יחסי עם טלי עלו על שירטון. התחמקתי מיחסי מין איתה בתירוצים שונים. אחרי כמה שבועות נמאס לה והיא עזבה את הדירה. נותרתי לבד. יום אחד נשברתי והתקשרתי אל הפלאפון של מוריס. הוא פלט את ה''הא'' המפורסם שלו, ואז שמעתי אותו אומר למישהו: ''אתה לא יודע, מימון, כמה אני מחבב אותך. לך חכה לי במשרד.''

תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...