>  >  > 

777

זה התחיל ממש כרגע. היא קראה את הרשומה הנוכחית, השאירה תגובה חביבה ובשקיקה גלשה לה, תרתי-משמע, לשאר הרשומות בבלוג. היא לא ממש יכולה הייתה להסביר למה, אבל היא הרגישה שהיא חייבת לשוחח. זה מה שהיא הקלידה, כאשר היא צצה לה במסנג`ר שלי, מיד לאחר שהציגה עצמה.מסתבר שגם היא משתוקקת לקשר רציני ויציב. אבל קצת אחר. קצת יותר עמוק. יותר חושני ומלא תשוקה. קירבה אדירה, בין אם פיזית ובין אם מנטלית. רוב הבחורים שיצאה איתם היו ממש נחמדים, אבל קירבה שכזו קצת הרתיעה אותם. מה גם שהם חשו תמיד שהם נאלצים לשחק איזה תפקיד. לגלם את תפקיד ה''גבר.'' להשאיר דברים מסוימים בבטן. להיות ברזל. היא רצתה פתיחות מרבית. ''למען האמת אני דיי מזדהה עם הסיטואציה,'' אמרתי. היא ביקשה שארחיב. אז עניתי: ''קודם כל, לא מעט פעמים הייתה לי ההרגשה שזאת שלצדי נפתחת, אך בעירבון מוגבל. שנית מניסיון, כאשר אני בעצמי נפתחתי, הקשר אט אט הגיע לקצו. בין אם זה משום שנשים אוהבות את המסתורין, ובין אם זה משום שהאמת...מה לעשות... היא לא הוליווד''. לאחר כדקה של הקלדה היא שלחה את תגובתה, ולמען האמת דיי אהבתי את התגובה. היא טענה שהיא ממש לא מחפשת מסתורין. לא מחפשת קשר הוליוודי. הוליווד זה בסרטים. היא לא מחפשת גבר שרירי ולא שחקן. היא פשוט רוצה לחיות את החיים, עם כל הקשיים שמתלווים אליהם. היא לא מחפשת שיאכילו אותה עם כפית לפה. לא מעניין אותה אם אותו גבר מרוויח שלושים אלף או שלושת אלפים. לא מעניין אותה באיזו מכונית הוא נוהג אם בכלל. לא מעניין אותה אם הוא גר בארמון או בדירת חדר. מה שמעניין אותה זה האדם עצמו. כל שנותר לי הוא להסכים. ''החברה שלנו מודדת אדם לפי כל הסיבות הלא נכונות,'' אמרתי. ''אני מודה שלפעמים גם אני קצת חוטא בדבר. כל אדם והשאיפות שלו בחיים. יש ששואפים לעושר חומרי, לכסף, למכונית יקרה, לפנטהאוס. יש ששואפים לעושר רגשי ורוחני. לא שאתנגד לקצת 'דינארוס,' אבל גם אם הייתי זוכה בלוטו (לא שמילאתי אי-פעם טופס) לא הייתי מרבה ברכוש,'' הקלדתי. השיחה גלשה וגלשה לה, והרגשנו צורך לעבור למדיום קצת יותר ריאליסטי ופחות קר. החלפנו תמונות, ומייד לאחר מכן עברנו לטלפון.

היה בה איזה מן מזוכיזם כזה. משהו מעבר למזוכיזם הפיזי. היא סיפרה שהיא תמיד חיפשה מישהו כמוני. מישהו שמצד אחד עדין ורגיש, אך מצד שני יודע גם להיות שתלטן, ביקורתי ועקשן. היא אהבה לקבל ביקורת על מעשיה. לקבל פידבק שתדע כיצד לתקן את מעשיה, ולרצות את בן זוגה. עד כה הבחורים שהיא יצאה איתם היו או לגמרי עדינים או לגמרי מניאקים השילוב המנוגד, שמצאה בי קסם לה. לא שוחחנו יותר מידי על בדס''מ, וגם מעט הבדס''מ שדובר השתלב בטבעיות בשיחה. עבורנו זה היה חלק אינטגרלי מקשר זוגי התברר. היא סיפרה שהיא אוהבת מאד לראות את מבטו המסופק של בן זוגה. ללא כל קשר למין. ניצלתי את הרגע ובאמת הדגשתי שתמיד כאשר אומרים לאנשים בדס''מ הם מקשרים את זה לסקס. זה לא קשור בהכרח לסקס. סקס זה משחק. אני מאד אוהב לשחק בסקס בכל מיני משחקים, ובכל מיני תפקידים ללא הגבלה. אבל דבר ראשון יש הבדל בין אלמנטים בדסמ''יים במין, לבין אלמנטים בדסמ''יים שמשולבים בחיי היום יום, בזוגיות עצמה. זה הוביל אותי לדבר על הדבר השני, על אותן הנשים שפונות אלי בקטע מיני נטו. לא שאני מתנגד לקשר מיני נטו או בדס''מ נטו, אבל זה לא משהו שמתקבל בשמחה גדולה. זה חביב, כן. אבל ממש לא יותר. השאיפה היא לקשר רציני המשלב אלמנטים בדסמ''יים. ''זו בדיוק השאיפה שלי,'' היא אמרה בשמחה ובטון שאינו משתמע לשני פנים. ''אני מתה להכיר גבר כזה. מישהו שמצד אחד יקיים איתי זוגיות, ומצד שני ימשול בי, יקבע לי דברים.'' חייכתי קלות ושאלתי אותה: ''מהיכן לדעתך זה נובע?'' היא ציטטה לי מספר דברים שכתבתי בבלוג ובמספר מקומות אחרים, וסיכמה שהיא אכן כזו. אשה חזקה שעומדת בזכות עצמה. שמצד אחד מאד כמהה לספק, לרצות ולדאוג לבן זוגה בכל דרך שרק יחפוץ. כאם, כאחות רחמנייה. מצד שני כמהה שאותו בן זוג יקבע לה. כאב המחנך את ביתו. היא הדגישה שזה אומנם נשמע כמו סטייה, מה שלא מעט אנשים אכן מקשרים ישירות לסקס. שהיא כלל לא כיוונה לכיוון הזה. שמחתי. היתה לי הרגשה טובה. קבענו להיפגש למחרת.

נפגשנו באחד הפארקים באיזור המרכז. מקום ציבורי ובטוח, אך עם זאת לא צפוף והמוני. בדיוק איך שאני אוהב. היא אמרה לי, שאני באמת כפי שתיארתי את עצמי. בהתחלה שקט שכזה, אך עם הפרטנרית המתאימה אני נפתח. ''יפה לך להחמיא לעצמך,'' קרצתי. ''כן, כזה אני. כבר היו לא מעט סאביות ושפחות שאמרו לי שאני חמוד, שאני ממש עדין. לא מכחיש. כלפי חוץ ובעיקר בהתחלה אני שקט, אדיש. יש שיאמרו אסטרונאוט. כל אחד וההתרשמות שלו, אך הכיוון זהה. אולי בגלל זה בקשר הזוגי אני מוציא את כל כולי, לטוב ולרע. אולי חלק מזה גם קשור לעובדה שאני זקוק לקשר זוגי כה סוחף, כה חזק. כה פתוח ומועצם. קשר על סטרואידים בדסמ''יים. כל אחד והסמים שלו חייכתי. אני לא עושה לא סמים, לא אלכוהול ולא ניקוטין. זו ההתמכרות שלי. את. הבחורה הנכונה בזמן הנכון עם האופי הנכון והלוק הנכון''. היא הסמיקה קלות.
''אז... כתבת משהו על סוויצ`ית בבלוג,'' היא אמרה. ''איך זה מתקשר לזה שאתה מעונין בבת זוג סאבית?''
''אני לא אוהב להגביל את עצמי,'' אמרתי. ''לא חובה שתהיי מתחלפת, אבל זה בהחלט יכול להוות פלוס פלוסון. גם בי-סקסואליות זה פלוס חביב. ובכלל - ציינתי גם שאני בגדול נגד הגדרות. הן אף פעם לא קולעות למטרה זו אחת הסיבות לערפול הקל. אני למשל אוהב מאד-מאד מגע. אוהב לחוש כל חלק וחלק בבת זוגתי. יצא לי לצאת עם סאבית מתחילה פעם, ותוך כדי הפגישה, בין ספאנק לנשיקה, נגעתי בכפות רגליה. זה סוג של אינטימיות. יש לא מעט שולטים שעוטים מסיכה מסוימת ומנסים להתאים עצמם לשבלונה של ''שולט''. לדעתי האישית הם משתעבדים להגדרה, במקום שההגדרה תשרת אותך אתה מתחיל להיות עבד להגדרה עצמה.'' הפגישה זרמה לה בנינוחות. התקרבנו זה לזו והתחבקנו כך עד לסופה של הפגישה. לקראת סופה, בין נשיקה לצביטת פיטמה, סיפרתי לה על רעיון שרקחתי. תוכנית. היא מאד הסתקרנה וביקשה לשמוע. ''אני קורא לתוכנית הזו 777,'' חייכתי, והסברתי. ''אנו מתחייבים לתת את כל כולנו בשלבים. ברגע שמתחילים שלב בקשר מתחייבים להמשיך עד סופו, לתת את כל כולנו, ולהתגבר על כל קושי. בשלב הראשון נפגשים למשך 7 דייטים, כאשר בין דייט לדייט לא עוברים יותר מיומיים. לא משנה מה, מנסים להתגבר על כל קושי שצץ לו בדרך. את מנסה להיות הכי את שאת רק יכולה. בת זוג ושפחה, כפי ששנינו אוהבים.'' היא חייכה לה. ''בשלב השני, לאחר אותה תקופה, נפגשים לדייט שמיני שהוא מעין מיני האני-מון. בדייט הזה מסכמים את אותו שלב ראשון ומחליטים ביחד האם להמשיך לשלב השני. האם להמשיך בקשר לתקופה של 7 שבועות, כאשר בין דייט לדייט לא עוברים יותר מיומיים - גג שלושה. במהלך אותו שלב ביניים, כמו בשלב הראשון, את מתחייבת כאשה, כבת זוגתי וכשפחתי לתת 110% מעצמך לי, לעצמך ולקשר. כמו כן מתחילים לחשוב גם על מגורים משותפים. לאחר אותו שלב ביניים נפגשים שוב למיני האני-מון ומדברים על אותה תקופה שעברנו ביחד. על הקשיים ועל הזמנים הטובים, ומחליטים ביחד האם ממשיכים לשלב השלישי - מגורים משותפים לתקופה של 7 חודשים.'' היא חייכה ועיניה זרחו. היא אוהבת אתגרים. היא ביקשה לחשוב על אותה תוכנית לפני שתתחייב, אך בגדול היא אכן מעונינת. מאד שמחתי. החיבור בינינו היה מדהים. אפילו אם שתקנו היה לנו נעים. פשוט להיות זה לצד זו. הרגשנו שמצאנו את ה''סוטה'' המשלים שלנו.

נפגשנו לא מעט. זו היתה אחת התקופות היותר יפות שלי, ואני בהחלט סבור שגם שלה. בהחלט הייתי מכור אליה. ידעתי שכך יהיה כאשר אפגוש את האישה של חיי. הסנפנו זה את זו. אהבנו. חינו יחדיו. איש ואישה. עדיין לא ''אישתו,'' אך בהחלט שלו.
היא מאד אהבה לשמוע כל פרט שקשור לחיי. ולאט לאט כאשר היא רכשה את אמוני המלא, התחלתי להיפתח לגמרי. לא חששתי לספר לה כלום. גם דברים ואירועים שציירו אותי, כ''חלש'' כביכול. היא אהבה את הפתיחות הזו ותמכה כמה שרק יכלה. היא מאד אהבה לעמוד לרשותי, להיות שם בשבילי. תמיד. שוביניזם פמיניזם או כל טרנד חולף אחר לא ממש שיחקו שם תפקיד. 'עזר כנגדו.'
לא יעזור כלום, היא פשוט הרגישה בשיא נשיותה כך. הערצתי אותה על כך. הייתי כ''כ מכור לאחות הרחמנייה שלי, עד שהגיע שלב שפשוט הוריתי לה שכל סופשבוע היא צמודה אלי. היא שומרת נגיעה. היא חייבת להיות במגע כלשהו איתי כל סוף שבוע, קבוע. זה בהחלט היה אתגר, אך היא הצליחה לכבוש את הפסגה.
מן הסתם התעוררו חילוקי דעות לעיתים. אך היא היתה בעלת שליטה עצמית גבוהה. היא לא נפגעה מהציניות ומהביקורת שלי. היא ידעה להתפשר שצריך. וגם אם לא הושגה פשרה, היא ידעה לחכות, עד עבור זעם, והעלתה את הנושא אשר במחלוקת, כאשר היינו יותר נינוחים. היא ידעה שבכוח לא משיגים איתי דבר, זה נגרר למבוי סתום. ביום-יום, בעבודה ועם חברותיה היא היתה בעלת אגו לא קטן. אך ידעה ואהבה לשמור את האגו בצד, כאשר היתה לצידי.
אהבתי את החיים אז. שנינו נהננו מכל רגע יחדיו. אהבנו לאהוב ביחד. אהבנו לטייל ביחד. אהבנו לישון ביחד. לקנות ביחד. לבכות ביחד. כן, גם כאשר הייאוש לעיתים הגיע, הוא בהחלט נראה יותר נוח. אהבנו לחיות ביחד. הסקס היה לא מהעולם הזה. לא אתיימר לומר תמיד. אך בהחלט לרוב. היא אהבה ממש הכל. אהבה לכאוב את כאבי. לספוג את השפלתי. לקבל את מרותי. ולהתענג על חיבוקיי ונשיקותיי. היא אהבה את כל מה שהיה לי לתת, ולעיתים אף ביקשה בנימוס רב והתחננויות לא מעטות תוספת.
ה''סטיות'' עברו אט אט כל רף אפשרי לדעתי. היא אהבה לראות איך לבחור כה עדין יש מוח נאמר פעלתן. כך למשל כאשר התאמנה לה בשעת הכושר היומית שלה, נאלצה לבצע כפיפות בטן בצורה קצת אחרת. היא נשכבה על גבה, התרוממה עם ראשה לעבר ברכיה, ושם נאלצה למצוץ את איברי שחיכה לה. בשלבים יותר מאוחרים היא נאלצה להתרומם עד הסוף ובעצם להחדיר לעצמה תוך כדי את איברי עד לסוף גרונה. זה בהחלט היה מאתגר. מה שכן, בסוף האימון היא זכתה ל''משקה חלבונים.'' אכן שכר נאה.
במקרה אחר, תוך כדי ארוחת הבוקר שלנו עלה במוחי רעיון. אני מאד אוהב כל מיני סוגים שונים של גבינות. חשבתי לעצמי שזה לא בסדר שיש לנו בבית גבינת עיזים אך אין לנו גבינת נשים. היא בהחלט הסכימה איתי. עד מהרה היא מצאה עצמה נחלבת על בסיס קבוע. מן הסתם היו דברים שהיו גבול אדום עבורה. אומנם לא היו הרבה דברים כאלו, אך היו כמה. לא לחצתי. אהבתי גם את היוזמה שלה. את הראש הגדול. היא יזמה לא מעט דברים. היא ידעה שאחד מתפקידיה הגדולים זה לפנק אותי. היא הקפידה להפתיע כל פעם בפינוק אחר. ותמיד במיטה ליטפה וחיבקה עד אשר נרדמנו שנינו. היא אהבה לראות כיצד אני נהנה מהמגע שלה. היא אהבה ללטף אותי בחזה. לנשק כל חלק וחלק בגופי. דבר שגרם לצמרמורות נעימות ולתזוזות ''דאון טאון.'' היא מאד אהבה להרגיש את דפיקות הלב שלי שם למטה. ואני אהבתי להרגיש את ידיה העדינות חופנות ומענגות.
אותם 7 חודשים עברו להם חיש הרף. שנינו התרגשנו. הרגשנו שזה זה. הגענו לסופו של השלב השלישי. כהרגלנו בקודש יצאנו להאני-מון השלישי שלנו. החלטנו להמשיך הלאה. ללא הגבלה. ללא שלבים וגבולות. שנינו ידענו מה זה אומר: קילור.
יום למחרת קילרתי אותה. היא בכתה מאושר. היה לנו מאד טוב ביחד. הרגשנו שזכינו בכל הקופה, והכל מתחיל שאת, כן, את שקוראת את הרשומה הזו כרגע, מקליקה כאן למטה על, תגובה.

נכתב ע''י dr jekyll and MASTER hyde
http://blog.tapuz.co.il/drmr
אייסיקיו 303994022

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...