>  >  > 

מים שקטים, סקס ירושלמי עם סוף טוב

אצלנו במשפחה נוהגים לומר, שאחותי ''הקטנה'' לבנה, היא לא חכמה גדולה אבל גם לא טיפשה קטנה. הורי ירושלמים, סמך- טטי''ם כבדים ושמרנים. מגיל קטן הם הצמידו אותי אליה, על מנת לשמור על תומתה. היה עלי לגרור אותה עימי לכל מקום, וזה לא היה נוח לשנינו. לכן התרגלנו לחיפוי הדדי מול הורינו הקשוחים. לבנה התחילה להתפתח בגיל צעיר - צעיר מדי, וזה גרם להורי להחמיר את הסייגים עוד יותר. מחזרים רבים שלה נוטרלו כך. עד שנכנס יניב לתמונה. יניב הוא הבן של ויקטור דואנייס, הבוס של אבי. זה היה היתרון הראשון שלו על המחזרים הקודמים. היתרון השני שהיה לו הוא, אופנוע הסי בי אר שלו. ויש לו עוד יתרון בולט, בדמות המראה הקולי שלו. מאז שהוא החל לחזר אחרי לבנה, הפכו חיי לגיהינום. אבי לא העז לעמוד בדרכו בגלוי, כי פחד מדואנייס האב. לכן הוא שלח אותי להתעלק על בני הזוג, משימה לא פשוטה כלל וכלל.
מהרגע הראשון להיכרותנו, יניב התעלם מקיומי לחלוטין. הוא לא דיבר איתי מטוב ועד רע. עם לבנה הוא התלחש מעט, ואל הורי הוא פנה בכבוד רב. ניסיתי לפתוח איתו בשיחה על נושאים שונים, אבל הוא לא התייחס אלי. זה היה מביך, במיוחד לאור העובדה שהורי דרשו שהוא יישן בחדרי, ואני הייתי אמור להיות כלב השמירה, שירחיק אותו מתומתה של לבנה.
הייתי אז תלמיד י''ב, ויניב- חייל בסדיר. למרות שהוא בריא כמו שור הבר, הוא הצליח לסדר לעצמו קל''ב, ושרץ בביתנו ללא הרף. העובדה שהוא התעלם מקיומי הכבידה עלי מאוד. זאת ועוד, ליניב היה חם תמיד. הוא הסתובב בביתנו רק בתחתוני בוקסר, ובחדרנו המשותף הוא נהג להסיר אותם, ולהתעמל בעירום בנוכחותי. זה היה מעליב ומטריד. השתדלתי לא להביט בו, אבל זה היה קשה. ליניב יש רגליים עבות ושעירות של כדורגלן. השיער הולך ומתדלדל לכיוון מעלה, וירכיו וישבנו השריריים חלקים משיער. החלק העליון של גופו דומה לזה של פסל יווני. בניגוד לפסלים היווניים, חלציו מפותחים להפליא, פניו נאות וקשוחות והוא מקפיד על זיפים בני יומיים לפי צו האופנה. גופו ופניו שזופים תמיד בגוון ברונזה אחיד. בדרך כלל אדם עירום אינו מרגיש בנוח ליד מישהו לבוש. כאן התהפכו היוצרות. אני הייתי נבוך, ואילו יניב היה שלוו ורגוע. ניסיתי לעסוק בענייניי, אבל פזלתי לכיוונו ללא הרף. קינאתי בגבריות הבטוחה שלו. הוא נהג לעשות שכיבות סמיכה, ושריריו נמתחו באופן מרהיב. חלציו נתלו תחתיו בחופשיות, והישבן החטוב שלו בלט במלוא יופיו. כשעשה מולי כפיפות בטן, לא יכולתי להסיר מבט מהחבילה הנאה שהטלטלה בין ירכיו השריריות. לעיתים הוא ביצע עמידת ראש ונראה משגע מכל כיוון. נראה שנוכחותי לא ריגשה את יניב כלל וכלל, אבל אני קיבלתי זקפה אדירה, והתקשיתי להסתיר אותה מעיניו הנוקבות. ניסיתי להימלט מהחדר, לא פעם, אך הוא עצר אותי בתנועת יד. היה משהו משליט טרור בשתיקה הרועמת שלו.

על בני הזוג נאסר להתבודד בחדר של לבנה. בסלון ישבו הורי, לכן הם בילו זמן רב בחדרי, כשאני אמור לפקוח עין עליהם. הורי סמכו עלי, ולא ערכו לנו ביקורות פתע. ערב אחד הייתי שרוע על מיטתי מנסה לקרוא. על המיטה ממול התכרבלו להם אחותי, ויניב. הם התלחשו ביניהם ואני התייאשתי מהקריאה, מכסה את פני בשמיכה - מנסה להירדם. נראה שישנתי קצת, כי כשפקחתי את עיניי, החדר היה חשוך. מנורת לילה מכוסה בצעיף האירה אותו עמומות. יניב שלח את ידיו אל החזה של לבנה, והיא ניסתה להתנגד לו בנחישות סמלית, תוך שהיא מצביעה לכיווני. יניב התעלם מהתנגדותה, והמשיך בשלו. כאן הייתי אני, האח הגדול, צריך להיכנס לתמונה, אבל אודה על האמת, פחדתי מיניב. הסתפקתי בהצצה עליהם, מתוך תקווה שלא יבחינו שאני ער. יניב הצליח להסיר את החולצה והחזייה של אחותי, ושדיה הגדולים והלבנים בהקו. הוא ליטף אותם בקצות אצבעותיו, ולבנה גנחה חרש. יניב הסיר את הבוקסר והשכיב את לבנה מעליו, כששדיה התלויים נראים עצומים בגודלם, ומתחככים באיבר מינו. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו זקוף, ויחסית לשלי הוא נראה מפחיד בגודלו. לא ידעתי מה חרמן אותי יותר - שדיה החשופים של אחותי או עירומו הסקסי של יניב. אולי היה זה הצירוף של שני הדברים. יניב הפך את לבנה כך שהיא שכבה על גבה, עלה עליה והתחיל לחכך את חלציו בין שדיה. בהתחלה בעדינות ואחר כך בכוח, עד שנמעכו תחת כובד משקלו. שמעתי את ההתנשפויות שלהם. לפתע נרעד גופו המחוטב של יניב. ישבנו עלה וירד במהירות. לבנה לחשה: ''לא, ניבו, בבקשה לא,'' אבל הוא גמר באון בין שדיה. אחרי שנח קצת, הוא שלח ידו אל חולצת בית הספר שלי, שהייתה תלויה על הכיסא, התנגב בה. אחרי כן ניגב בה את לבנה. לאחר זמן מה התלבשה אחותי, נשקה ליניב ועזבה את החדר.
שכבתי משותק מתחת לשמיכה. יניב לבש את הבוקסר, הלך להשתין, חזר אל החדר והתפשט. הרגשתי שהוא מתבונן בי. לפתע הוא נכנס למיטתי, ונצמד אלי מתחת לשמיכה. שמעתי את פעימות לבי כמו תופי טם-טם. גופו השרירי של יניב הקרין חום עז. פתאום הוא דיבר אלי. ''הצצת, איז'ו.'' לא עניתי. יניב התחיל ללטף את גופי בביטחון, לא פחות משגילה כלפי לבנה. הייתי בדילמה. מה עלי לעשות כעת? 'להתעורר' לפתע? להתנגד לו? להמשיך לשחק את הישן, אולי הוא יפסיק? בחרתי באפשרות האחרונה. יניב החדיר את ידיו בחופשיות מתחת לתחתונים ולטי-שרט שלי. ברוב טמטומי המשכתי לשחק את הישן, עד שהוא התחיל להפשיט אותי. כשניסיתי להתנגד, זה היה מאוחר מדי. הייתי עירום כביום היוולדי, ויניב נצמד אל גופי והתחכך בי בכוח. הזין שלו התעורר, ולבושתי גם שלי. גופו של יניב גברי וקשוח. הגוף שלי היה עדיין נערי, רך וחלק. אומנם הזין והביצים שלי התפתחו לאחרונה, אבל היו רחוקים בגודלם מאלו של שכני למיטה. יניב לא בזבז זמן. הוא ערך מבצע היכרות עם גופי. ניסיתי להתנגד לו, אבל הוא היה חזק ממני. פחדתי לצעוק לעזרה. לא רציתי שיראו אותי במצבי המשפיל. הורי הלכו כבר לישון, ורק פגיעה של טיל בליסטי בביתנו תעיר אותם. גם לבנה ישנה כמו אבן. שכבתי על הבטן מנסה להסתיר את הזין העומד והנוטף שלי. זה התגלה כטעות קריטית. יניב עלה עלי, והתחיל להחדיר את הזין שלו בין הישבנים שלי. ניסיתי להתנגד, אבל הוא השחיל את ידו אל מתחת לגופי, תפס לי את הביצים ולחץ עליהן קלות. הרמז הובן. יניב דואנייס, החבר של אחותי לבנה, זיין אותי בתחת ללא התנגדות מצידי. הוא לא מיהר לשום מקום, וחדר אלי בתנועות איטיות וקצובות. ככל שהזין שלו נכנס עמוק יותר לתוכי גברו כאביי, והתחלתי להיאנק בקול. יניב חסם את פי בידו, ולחש לי: ''שששששש, קבל אותו, ותגיד תודה.'' הרגשתי שקצה הזין הזקוף שלו רטוב. זה הקל על החדירה. מעבר לנקודה מסוימת התחילה להתלוות לכאב תחושה של עונג לא רגיל. שמעתי את עצמי נאנק למרות ידו של יניב שחסמה את פי. קפיצי המיטה חרקו בקול מעיר מתים, אבל זה לא השפיע על בני משפחתי. אחרי כמה דקות הוא התחיל להתנשם, גופו נמתח, והרגשתי את הזין שלו פולט לתוך גופי מטחים חמים וסמיכים. יניב סילק את ידו מהביצים שלי ברגע האחרון וגם אני השפרצתי בגדול, כשאני משתדל להחניק את אנחות ההנאה שלי.
אחרי זה התנגבנו בחולצת הטריקו האומללה שלי, והלכנו לישון איש איש במיטתו. חשבתי שיניב יתחיל לדבר איתי אחרי שהוא ביתק את בתולי, וקראתי לו בלחש. הוא לא ענה. גם למחרת הוא המשיך להתעלם ממני, כאילו לא אירע בינינו דבר. אבל בלילות הוא נכנס למיטתי דרך קבע, ודפק אותי שוב ושוב. גם בהזדמנויות אלו הוא המעיט בדיבור, וכיוון אותי בשפת הגוף בעיקר. כך למדתי לקבל את הזין שלו מלפנים כשרגלי על כתפיו. מאחור, בתנוחת צד. בפעמים שהיינו לבד בבית, הוא אהב לזיין אותי על השיש במטבח או במרפסת הפתוחה. הסיכוי שהשכנים יראו אותנו, חרמן אותי יותר משהפחיד. מדי פעם שאלתי אותו מדוע אינו מדבר אלי. במקום תשובה, יניב מילא את פי בזין התפוח שלו, ולימד אותי לשתוק בעזרת זרמים שופעים של זרעו החם והדביק. מדי פעם הוא נענה לבקשתי, ולקח אותי על האופנוע לחיק הטבע או לדירה הריקה של אחיו הגדול. מבחינתו לא היה בזה שינוי, אבל אני נהניתי הרבה יותר במקומות אלה, כי הייתי משוחרר מהחשש להיתפס על ידי בני משפחתי, ויכולתי להיאנק ולצרוח חופשי מרוב עונג וכאב.

יניב השתחרר מצה''ל, ואני התגייסתי. אחרי הטירונות הוצבתי בבסיס סגור במדור המחשבים. יניב התגלה כקומבינטור לא קטן. מדי כמה ימים שמעתי את טרטור האופנוע שלו. הוא היה מופיע עם אישור ממפקדי, מוציא אותי מהבסיס לכמה שעות בהן הוא שיגל אותי באון במלון הסמוך.
ימים מספר אחרי שחרורי מצה''ל, יניב והאופנוע שלו נעלמו ללא הודעה מוקדמת. לבנה הייתה היסטרית, הורי כעסו. וועדת החקירה שהתכנסה בחדרם, הייתה מהירה מזו של ווינוגרד והרבה יותר פרסונלית במסקנותיה: אני הייתי אשם בהיעלמו של יניב כי, לא נתתי לו פנים.
החורף הזה קר במיוחד בירושלים. בביתנו נשבה לכיווני צינה עזה, ולילות הבדידות במיטתי היו ארוכים ועצובים. הייתי נואש. אבל ישועת השם כהרף עין. יום אחד חזר אבי הביתה נרגש שלא כדרכו. ויקטור דואנייס הזמין אותו ללשכתו ואמר לו כהיי לישנא: ''שב נא מר אלחדיף היקר. ניבו בני הצעיר, הבנימין שלי שיחיה, דורש בשלומה הטוב של בתך הכבודה לבנה, ומבקש למסור לה את התנצלותו הכנה על שהסתלק ללא ברכת פרידה. הסניף שלנו בקנדה נקלע פתאום לקשיים, והיה עליו להחיש פעמיו לשם במהירות על מנת להציל את המצב. הוא התרשם עד מאוד מכישוריו של איז'ו בכורך, בקומפיוטר, ומבקש להזמינו לקנדה על מנת שישמש כיד ימינו בניהול הסניף. הרי לך אלף ומאאאאאאתיים דולר קנדי קאש מני על החשבון, וכרטיס פתוח במחלקת העסקים של אייר קנדה למונטריאול. עזה תקוותי שבנך לא יכזיב את תוחלתנו.''

בדירת פאר המשקיפה אל נהר סיינט לורנס שבמונטריאול, יושב מנכ''ל הסניף של דואנייס ובניו עירום על כורסת מעצבים. על הזין עתיר המידות שלו משופד הסמנכ''ל לענייני מחשבים. אם התנוחה גורמת לו סבל, הוא מסתיר זאת בהצלחה לא מבוטלת. המנכ''ל מדבר אליו בטון מתרה המזכיר במקצת את זה של ויקטור דואנייס: ''תקשיב טוב מר איז'ו אלחדיף הנכבד. אם עוד פעם אחת תתנפל על הקולו ו/או על הגואבוס שלי כשאני עושה התעמלות לא כול כך לבוש, אני מעלה אותך ישר על הארופלאן הראשון לירושלים עיר קודשנו תיבנה ותכונן במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון, ראה, הוזהרת!''

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...