>  >  > 

ברצלונה - פרק ט''ז (ואחרון)

אזהרה - סיפור זה כולל תיאורי מין בשליטה. כל מי שסוג זה של סיפורים לא מדליק אותו, מוזמן לדלג לסיפור הבא באתר. כמו כן, בסיפור זה ישנו שימוש רב ב-Bareback, כלומר זיון ללא אמצעי הגנה. חשוב לנו לציין כי איננו מעודדים פעילות מינית לא מוגנת אך מבינים כי זאת פנטזיה שרבים נהנים ממנה. אנא, הקפידו על מין מוגן מחוץ לעולם הפנטזיות...

שוכב על המזרון, שרוי בעולמי, בעצמי כבר לא יודע אם אני ער או ישן. בעצם, הייתי בטוח שאני חולם או הוזה. צחוק רועם הידהד סביבי מלווה שיחה עליזה. במהרה זיהיתי ארבעה קולות שונים שריכלו על מכרים משותפים.
נראה שלא רק אני הופתעתי אלא גם המשגיח שלי שהחל להכות בי במקלו כדי שאקום. מרוב התרגשות לשמוע קולות אנושיים, לא שמתי לב תחילה למכות שהלכו וגברו.
''תירגע,'' אמר מישהו, כשהמקל שרק שוב. המכה לא פגעה בי הפעם אלא נבלמה באוויר.
''זה העבד החדש שכולם מדברים עליו?'' שאל קול. לא שמעתי תשובה.
''התערבתי עם החברים שלי שהוא יכול לקבל את כולנו ביחד.'' אמר קול אחר. המקל החל להקיש על גופי ואני נעתי בהתאם להכוונתו. כפי ששיערתי, הוא כיוון אותי לצינור. השחלתי את התחת שלי על הצינור והמטפל פתח את המים לשטיפה לקראת הרביעייה. אוזניי היו כרויות קולטות בשמחה את הקולות שנשמעו כה ערבים ונעימים אחרי זמן רב שלא שמעתי קול אנושי. אחרי דיון קצר בין הקולות, הוחלט על סידור הסצינה כך שתתאפשר חדירתם של ארבעתם ביחד. מהדיון הבנתי כי שניים מיועדים לאחוריי בעוד השניים האחרים יטופלו על ידי פי. יש כמובן מעט פוזות שמאפשרות חדירה המונית כזאת ושיערתי כי בזיון הזה תהיה לי עבודה רבה אך התכוונתי לעשות כל שביכולתי להאריך את שהייתם כדי לשמוע את קולותיהם. מבעד לקול זרימת המים שמעתי ארבעה רוכסנים נפתחים (עד אותו יום לא שמתי לב שרוכסן עושה כל כך הרבה רעש בפתיחתו) שמעתי בגדים גולשים וכשחזרתי בהכוונת המקל לעבר המזרון שלי כבר שכב עליו אחד האורחים. שב על הזין שלי, פקד קול שבקע בסמוך לראשי. זאת הייתי הפעם הראשונה שמישהו דיבר אליי מזה ימים רבים. הופתעתי מגל השמחה שגאה בי. לא שיערתי כי הדיבור חסר לי כל כך.

גיששתי בזהירות את דרכי מעליו, הנמכתי את ישבני לעבר מיקומו המשוער של הזין. איבר נוקשה מרוח בקרם קריר החליק בין פלחי ישבני הנעים מטה. כיוונתי כך שיגלוש ישירות אל פתח מערתי ונעצרתי כשהכיפה מונחת על שפתי החור. הרגשתי כבר במגע הראשוני כי מדובר בפטרייה בקוטר חריג. היא פישקה את פלחי אחוריי כמו אגרוף. ידיו של הגבר שמתחתיי הונחו על חזי והחלו ללטף את גופי. צמרמורות של עונג זרמו בי ממגע הידיים. התחלתי ללחוץ כלפי מטה. הכיפה הענקית הייתה משומנת היטב ופילסה את דרכה לתוכי כשהיא פותחת את החור שלי לממדים אדירים. ברגע שעבר סוגר החור את שולי הכיפה, הוא נסגר על זין שהיה משמעותית צר ממנה. התחושה הייתה כמו שהוחדר לאחוריי פלאג ענק. המשכתי וגלשתי לאורך הזין כשהכיפה מרחיבה את תעלות מעיי ומגרה את כל נקודות ההנאה שלי. כל כך אהבתי את זה עד שהאטתי את קצב הירידה כדי למשוך את ההנאה זמן רב ככל האפשר. גניחות שבקעו מתחתיי העידו כי גם ''שותפי'' האלמוני נהנה לפחות כמוני. ידיו לשו את חזי ונעו בינו לבין מותניי. זה אכן זין ענק, חשבתי לעצמי בעוד הכיפה חודרת למעמקים שאפילו אברו של קרלוס לא הגיע. כשנגעו אחוריי בירכיו של בעל הזין ששכב תחתיי, הרגשתי כי כל אבריי הפנימים זזו ממקומם לפנות מקום לאורח החדש. לא עצרתי למטה אלא שיניתי כיוון והתחלתי לעלות. כשהגיעו שפתי הכיפה לצידו הפנימי של הסוגר, עצרתי לשנייה והתחלתי לרדת. ידיים נוספות הונחו על כתפיי והיטו את גופי קדימה. אחרי כמה מילימטרים הרגשתי מעצור. כיפת זין נוספת נצמדה למוט שקצהו באחוריי. עצרתי כשהיא לחוצה אל החור שלי ושיחררתי ככל שיכולתי את הסוגר כדי לנסות ולקלוט גם אותה. כמו הזין הראשון, כך גם השני היה משומן היטב ואחרי לחץ לא רב הרגשתי את קצה הכיפה נדחק לחור שלי ומרחיב אותו עד קצה היכולת. אלמלא רכותה היחסית של הכיפה, הייתי חושד שמוט ברזל מוחדר לאחוריי. הזין השני היה נוקשה כל כך, וחדר בעיקשות תוך שהוא מועך את הענק שהיה נעוץ באחוריי, דוחק בכוח את שולי הפתח ודוהר פנימה.

השניים שחדרו לפי לא היו עבים אך אורכם הספיק לתמרון שנדרש כדי ששני איברים יתארחו בפה אחד. מקהלה של גניחות הקיפה אותי וידיים ליטפו אותי מכל עבר. אברי התחכך על בטנו של זה שמתחתיי ושערותיו הדלילות שבצבצו על בטנו הנוקשה דיגדגו וגירו את אברי. הרגשתי שלא אחזיק מעמד ואגמור עוד לפניהם. לא כל כך בגלל הגירוי הפיזי כמו מהעובדה שאחרי זמן רב כל כך שגופי שימש ככלי לפריקת זרע בלי כל יחס אליי, הרביעייה הזאת עשתה איתי אהבה. הם ליטפו אותי והתייחסו לגופי כשותף ולא ככלי. למזלי, הצפיפות בחור שלי פעלה כזרז ואחרי זמן קצר הרגשתי פעימות פליטה באחוריי. היה זה דווקא הזין השני שהגיע ראשון לשיאו וגרר אחריו את חברו לסדרה של מטחים שהוטחו אל מעמקיי בטני. גניחות השניים האיצו בחבריהם שמיהרו והציפו את גרוני בזרעם. עוד ליטוף או שניים והחבורה שנסוגה מגופי עזבה את המקום. השקט שהשתרר מילא אותי בבדידות כמוה לא ידעתי בכל התקופה מאז הוצאתי מהמלון. בימים הבאים, שאת מספרם לא אדע, שלט השקט הזה בכל הוויתי. תחילה התגעגעתי לידיים שליטפו אותי, אחרי זמן, כבר הייתי מוכן להתפשר עם הזרגים שפשוט חדרו אלי בלי כל הקדמה, אך אלה כמו אלה נעלמו מסדר יומי ונשאר בו רק המקל שמדי פעם היה מכוון את אחוריי אל צינור הרחצה. שעות עברו והשקט הלך ונהייה כבד יותר. התחלתי לשחזר בדמיוני את הזיון המרובע ואפילו פעם אחת בלי ששמתי לב התחלתי להניע את אגני ולזיין את המזרון עליו שכבתי. כמובן ששריקת המקל וסדרת מכות נמרצות על גבי ואחוריי הפסיקו את הפעילות האסורה. החושך והשקט גרמו לי לחפש כל פיסת מיידע או רמז למשהו שמתקרב. אוזניי היו כרויות לכל רחש ואת קערית הדייסה ששימשה כמזוני בתקופה האחרונה, הרחתי זמן רב לפני שהונחה בתחומי. התחלתי לשמוע את נשימותיו של המשגיח, את פריקות מפרקי גופו כשהיה זז. מה שלא הצליחה לעשות ההתעללות הגופנית שעברתי, כמעט והשיגה הבדידות. התחלתי לשקול ברצינות כניעה. בכל פעם החלטתי שאחרי הרחצה הבאה אקום ואצרח: דייייייייי... אבל כשהגיע הרחצה, חשבתי שאוכל להחזיק מעמד עד הרחצה הבאה וכך היה. והנה עברו עוד רחצות ואני עדיין כאן מתמודד עם החושך השקט והבדידות.

באחת הפעמים, אחרי הרחצה, נצטוותי, בנקישות המקל כמובן, לשכב על גבי. משקולות שרוול נקשרו לידיי וקרסוליי, להערכתי היו אילו משקולות של כשישה ק''ג על הידיים ועשרה על הרגליים. מכאן ואילך עסקתי שעות באימון גופני כשהמאמן שלי הוא המקל שמורה לי אילו תנועות לבצע בנקישות על אברי גופי. זה ממש שיעשע אותי לדמיין את עצמי כמו האריות בקרקס הנענים לתנועות מקלו של המאמן. פעם אחת כשניסיתי להתעמל ללא הוראת המקל, הוא כעס והיכה אותי. עלה במוחי כי בוודאי קרוב האימון קשור עם יום שחרורי, כי הרי אילן דיבר על תקופה מוגבלת, וכשאצא מכאן, יש לי עבודה רבה. יש חברת הפקות, צריך לצלם, לערוך ולשווק את הסרטים. התחלתי ''לכתוב'' בראשי תסריטים כשאני מלהק שחקנים מוכרים או מגדיר איפיונים של שחקנים לאיתור. חשבתי על האתר שבוודאי כבר זקוק לשינוי, על אילן שבוודאי דואג ועל איך אני אפצה אותו על העדרותי הארוכה. עם המחשבות והתכניות לעתיד נעלמה בדידותי. שכבתי שעות ארוכות על המזרון כשרק מוחי עובד וכל גופי רפוי ורגוע. לעיתים הסתובבתי בתחום המותר ולעיתים עמדתי במקומי על ארבע כמו פסל כשכל הזמן מתרקמות בראשי תכניות. את הארוחה האחרונה אני זוכר היטב. נדמה לי שיום שלם לא קיבלתי אוכל כי הרעב הציק לי שעות ארוכות. שלושה אימונים עברו מאז הארוחה האחרונה עד שהונחה שוב קערת האוכל בתחום המחייה שלי. היה לזה טעם מוזר, אך בלעתי הכול. כפי שהתברר לי מאוחר יותר, סם השינה הכריע אותי בתוך דקות. גופי עבר טיפול שעווה אחרון לפני שהונחתי בתוך ארגז שהיה כמעט קטן מדי בכדי להכיל את גופי המקופל. אני זוכר במעומעם, חשבתי שאני חולם, את גופי מקופל התנוחה עוברית במרחב צר ומחניק. סופר לי כי הארגז נשלח מהטירה לכתובת מסוימת ומשם נאסף אחר כך לסוויטה במלון, כדי שאנשי הווילה לא יזהו אותי.

התעוררתי בין סדינים לבנים, בחדר אפלולי. הסתכלתי סביב והכול היה מוכר, פתאום הבנתי שאני רואה. שלחתי יד לראשי ואכן כיסוי העיניים איננו. לקח לי זמן רב לשכנע עצמי בצביטות שאני לא חולם שעיניי אכן רואות, שאכן אילו החפצים שלי שמונחים בחדר ושאכן חזרתי לחדרי במלון. תחושה של חום הציפה אותי. שמחתי להיות חזרה בחוץ, שמחתי שלא נכנעתי ושלא הייתי אני זה שביקש לצאת, שמחתי שאראה שוב את אילן, אנטוניו קרלוס ושאר חבריי. מיששתי את גופי העירום שאחרי זמן ארוך כל כך היה ללא ריתמות וללא רצועות. הכול היה שלם וחלק לגמרי. נהנתי ללטף את גופי ורציתי להתבונן בו. ברוב שמחה ניסיתי לקום מהמיטה, ללכת למראה אך רגליי כשלו. אחרי זמן רב כל כך שלא עמדתי על כפות רגליי, למרות התרגול בימים האחרונים, לא הצלחתי להתייצב וצנחתי חזרה למיטה. תנועותיי הזעיקו לחדר את אנטוניו. הוא ניגש וחיבק אותי בעוצמה שכמעט שברה את צלעותיי. להפתעתי, הזין שלי הגיב בשמחה גדולה עוד יותר והתקשה מייד. אנטוניו פרץ בצחוק ושחרר אותי.
''איזה כיף שאתה כל כך שמח לראות אותי.'' אמר. ''חשבתי שאחרי מה שעברת אאלץ לחכות עוד חודש עד שאוכל להרגיש אותך. אבל עכשיו לאט לאט. ישנת כמעט יומיים, מה שלום העיניים שלך?'' הוא ניגש לחלון והסיט מעט את הווילון. האור היכה בעיניי והוא מיהר והסיט את הווילון בחזרה.
''בוא, שכב כאן לידי.'' ביקשתי ממנו.
''אסור,'' הוא ענה. ''אדון אילן לא מרשה.'' הוא רק סיים את המשפט ובדלת הופיע צללית.
''מה לדעתך עשית שם כל הימים הללו? ניסית להתאבד?'' זה היה קולו של אילן, כעוס מאוד. ''אתה יכול להסביר לי למה התעקשת? למה לא אמרת 'די'? אתה לא עבד, אתה פרד עקשן.'' הוא הסתובב, טרק את הדלת ונעלם. נשארתי המום מהמתקפה. כל כך הייתי גאה שעמדתי בכל המבחנים ולא נכנעתי ועתה נשארתי כמו בלון שנדקר בסכין. הרגשתי שהכול קורס בתוכי. כיווץ חד בבטני גרר את כל גופי לתנוחת עובר ומיד החל לרעוד בלי שליטה. הבכי פרץ בעוצמה שהפתיע והבהילה אותי. אנטוניו גהר וניסה לחבק אותי. העפתי אותו מעליי בכוח עד שהוטח אל הקיר. הוא יצא בריצה מהחדר ושמעתי אותו קורא לאילן לבוא. ''לא נורא, ענה אילן, מזל שלו שהוא עוד יכול לבכות בכלל.'' אנטוניו שב לחדר, סגר את הדלת ולמרות האיסור, נשכב לידי ועטף אותי בחיבוק גדול. זה לא הועיל, ככל שבכיתי יותר כך הרגשתי שאני צונח עמוק יותר פנימה לתוך חור שחור שהלך וגדל. תחילה כעסתי על אילן שלא העריך את מה שעשיתי למענו, אחר כך כעסתי על עצמי שכך אני מתפרק ממשפט אחד של אילן ואחר כך הנחתי למחשבות ופשוט נתתי לכל המתח שהצטבר בי לצאת.

כשהתעוררתי, הכול היה חשוך סביב. אנטוניו ישן כשהוא עדיין עוטף אותי בחיבוק חם ואברו הזקור מונח בין גופו לגופי. תימרנתי בזהירות את אחוריי והשחלתי את עצמי על הזין הענק שאני אוהב וכך שבתי ונרדמתי. התעוררתי מקולו הרועם של אילן שהשליך את אנטוניו מהמיטה, הודיע לי כי בהפרת המשמעת הבאה אני חוזר לישון על הריצפה וכי מרגע זה הוא אוסר על איש לגעת בי שלא בנוכחותו.
''כדי שלא תתפוצץ לי פה,'' אמר. ''מותר לך עד הודעה חדשה לאונן חופשי.'' הליך השיקום שלי היה אינטנסיבי וכלל תרגולים חוזרים על הליכון משוכלל שהוצב בחדרי. על פי הוראת אילן, היה עליי להיות מסוגל להשלים שעה של הליכה מהירה לפני שאני יכול לעזוב את חדרי. זה לקח כשבוע שבמהלכו גם התבררו לי דברים רבים על התקופה שעברתי בווילה. בתקופה הראשונה שלי שם הועבר דיווח מצולם תמציתי על הקורות אותי, אחת ליום, באתר שלנו, שבו זוהיתי כ''רכש חדש'', למרות שמספר לא מועט של גולשים טענו שהם מזהים אותי, טענה שהוכחשה על ידי מפעילי האתר. צפיתי בטיפול השעווה הראשון שקיבלתי ונדלקתי כמו אש. הצפייה בהקלטות של שעת אחר הצהריים כשהעבדים על ארבע סביבי פורקים בתוכי את מטעני זרעם, הביאה את אברי להשפריץ בלי שנגעתי בו כלל וההתרוצצות בסוויטה מיד לאחר שגמרתי העלתה בי את החשד שגם עכשיו אני מצולם, מה שהתברר לי כנכון. התברר לי שהגולשים שותפו בהחלטות כיצד אפשר לשבור אותי ואחד מהם הוא שהעלה את ההצעה שאחרי דיון באתר הביאה אותי לאותה הדגמה של מכשירי העינויים. צפיתי בצילום הסשן ההוא ואמרתי בקול רם לאנטוניו שהיה איתי ולמצלמות, שאשמח לחזור על כל התרגול הזה מחדש. אבל לא ממש הייתי צריך להגיד, הצופים בצילומים יכלו לראות שבמהלך הצפייה בסשן ידי לא הצליחה להתנתק מהזין שלי שעמד כמו קנה תותח מפלדה. מאז אותו סשן, הועברו קורותיי באתר בשידור חי כשפעם ביום הופקו תקצירים של ה'אקשן' היומי. ככל שעברו הימים, נרגע הלחץ שהפעיל עליי אילן, אני מצידי מילאתי באדיקות אחר הוראותיו מנסה לברר לעצמי כל פעם אם הבנתי באמת מה שהוא רוצה ממני. אני אוהב אותו ולא רציתי לעשות דבר שיכעיס אותו. כשכבר יכולתי לצאת מחדרי, לקח אותי אילן יום אחד לבית קפה קטן שאני אוהב.
''אתה צריך להחליט מה אתה רוצה לעשות מכאן ולהבא.'' אמר. ''כל האפשרויות פתוחות לפניך.'' הוסיף ופרש נייר שנראה כמו מצב חשבון בבנק. הסתכלתי ולא הבנתי. ''כן,'' הוא אמר. ''זה החשבון שלך. העברתי אליו את מלוא ההכנסות של האתר מהשידורים מהווילה. וזה ממשיך לזרום כי קצב הצפייה בתקצירים היומים לא נחלש אלא אף גובר. הסשן עם המצבטים לבדו הכניס כבר יותר מכל שאר פעילויות האתר מיום פתיחתו.''
''אני איתך ואני שלך.'' עניתי ללא היסוס. ''אם תורה לי לשבת כל היום בבית, אשב. אם תורה לי לחזור לווילה, אחזור. אתה יודע שאני מכור לסקס, אתה יודע שאני אוהב להצטלם, אני שם עצמי בידיך כמו שרציתי מהיום שראיתי אותך עולה מהמים בבריכה.''

חזרנו לדירה שהתרוקנה, להוראתו של אילן, בתוך שתי דקות. אילן חייך אליי ונכנס למקלחת. אני נשכבתי על הספה ואחרי דקה הוא הופיע עירום ורטוב, נוטף מים. כמעט כך ראיתי אותו אז בפעם הראשונה וגם היום נמלאתי תשוקה לגוף המדהים שלו. הוא ניגש אליי, אחז באברי הזקור ומשך אותו לעברו. קמתי, השכבתי אותו על הספה והתחלתי ללקק את הגוף החסון והחלק (טבעי) נשכתי קלות עם שיניי את פטמותיו בין ליקוק לליקוק סוחט ממנו גניחות הנאה. ירדתי דרך הטבור ומיד מתחתיו פגשתי את כיפה אברו שהייתה תלויה סנטימטרים בודדים מעל בטנו, מתנדנדת בקצב פעימות הדם הממלא את האיבר. המשכתי להחליק את לשוני על עור הבטן כשכיפת הזין מחליקה על לחיי ונתקעת באפרכסת אוזני. הגעתי עם לשוני לבסיס האיבר והמשכתי באותו קצב ההתקדמות, לעלות לאורכו. אילן גנח ובוודאי כבר חיכה שאקח את המוט הלוהט שלו לפי, אך החלטתי להאריך את ההקדמה. עברתי עם לשוני על קצה הכיפה וירדתי לאורך צינור הזרע הבולט שבצידו התחתון של הזין. הגעתי עד בסיס האיבר והמשכתי סביב שק הביצי ואחר הקפתי כל ביצה בפני עצמה. כשהגעתי לאיזות שבין הביצים לתחת, הניף אילן את רגליו לאוויר מסמן לי את הדרך לאחוריו. את ליקוק התחת שהענקתי לו באותו יום, לא הצלחתי לשחזר למרות שכבר ניסיתי פעמים רבות. לשוני התנפלה על החור בתאווה, ליקקה אותו מבחוץ ומבפנים נכנסת ויוצאת מבעד לפתח הצר עד שכיווצי הגמירה של אילן כמעט וקטעו את לשוני מפי. תוך כדי שליקקתי את הזרע שהיה מפוזר על פניו חזהו וביטנו, התקשח שנית אברו של אילן למרות שנראה היה שהוא התעלף מרוב עונג. לקחתי את האיבר המגורה הישר למעמקי גרוני באופן שהנגיעה הראשונה שלי בזין הנערץ, הייתה כששפתיי נכרכו סביב בסיס הזין. אילן הוציא גניחה ארוכה ועמוקה כל כך שנדמה היה שראותיו יוצאות ממקומן. ליקקתי ומצצתי את הזין שהיה בפי כמי שהוגשה לו ארוחת מלכים לאחר חודשים של צום. מצצתי את הפטריה וליקקתי אותה מכל הכיוונים, עברתי לצינור הנוקשה וירדתי עימו עד לבסיסו. לשוני התרוצצה ללא מנוח וכך גם גניחותיו של אילן לא שקטו. מיד אחרי שגמר בפעם השנייה, הרים אילן את רגליו והניחן על כתפיי. הסתכלתי עליו במבט שואל אך הוא בעיניים עצומות, אחז בירכיי ומשך אותן לכיוונו. אברי היה מגורה ומוכן ובמהרה פגשה כיפת הזין שלי את שפתי החור של אילן. פחדתי לחדור אליו כי היה לו חור צר כל כך שלא היה לי ספק שזה יכאב. אילן כלל לא היה במצב של לחשוב על כאב. הוא היה באקסטזה של הזיון ומשך אותי לתוכו. החדרתי את כיפת אברי אל בין שפתי החור ועצרתי לאפשר לו להסתגל. אילן היכה על ירכי בקוצר רוח. במכה אחת הטבעתי את כל אברי בגופו של אדוני שקלט אותו בצרחה, אך לא הייתה זאת צרחה של כאב אלא של הנאה. אילן החל להניע את אגנו במהירות משפד את אחוריו על אברי. הוא גמר פעמיים בלי שהניח לי לצאת עד שלא יכולתי עוד לשלוט בהר הגעש שלי והוא התפרץ בעוצמה רבה במעיו של אילן. גם עתה, לא הניח לי אילן לצאת וכך נרדמנו כשאברי נעוץ בגופו. אני עוד זוכר את אברי מתקשה שנית לפני שנרדמתי.

כשהתעוררתי לאחר שעה קלה, שלפתי את אברי מאחוריו של אילן, עברתי לצידו השני והחדרתי את אברו הזקור לאחוריי. הוא התעורר וחיבק אותי. התגלגלנו יחד לשכיבה על הבטן כשאני למטה לאילן שוכב מעליי אברו נעוץ באחוריי. תחילה הוא לא זז אך לאחר כמה דקות הוא החל להניע רק את אגנו בתנועות קטנות מעלה ומטה. זה היה הזיון הארוך ביותר שידענו עד היום. במשך יותר משעה פימפם אילן באיטיות את ישבני כשמדי פעם הוא עוצר לגמרי את תנועתו ואחר שב ומאיץ. לאורך כל אותו זיון לא הפסיק אילן ללטף את גופי ורוב הזמן היו שפתינו צמודות בנשיקה. במהלך הזיון השמיימי הזה, ענד אילן לצווארי קולר עשוי חוליות של כסף. אני, שכבר הייתי בעננים מהזיון, טסתי והתיישבתי על הירח. אף מילה לא הייתה מגדירה לי את יחסינו טוב יותר מהקולר החדש שקיבלתי. ידעתי עתה כי אילן קיבל אותי על מנת להישאר ולא היה מאושר ממני בעולם. עם הקליק האחרון של סוגר הקולר גמרתי בפעם הראשונה באותה הפוזה. חיכוך הזין באחוריי וחיכוך הזין שלי על סדיני המיטה סחטו ממני עוד שתי גמירות כשאילן עוצר בכל פעם ונהנה מכיווצי החור שלי על הזין שלו. רק כשחש אילן שלא יוכל למשוך עוד את הזיון, הוא הפך אותי בלי לצאת ממעיי וכך פנים אל פנים הוא החל להלום בחדירות מהירות וארוכות עד שגמרנו ביחד. נכון להיום אני עדיין עם אילן, הקולר לא הוסר מצווארי מאז שנענד עליו באותו זיון בלתי נשכח. עם השנים פחתה השתתפותי בסרטים מסחריים, קרלוס ואנטוניו עדיין תמיד בסביבה ומנצלים לעיתים קרובות את חיבתי לאבריהם, תחת עיניו הפקוחות של אילן. ארבעתנו, מרבים ליסוע ולטייל בעולם כשתיעוד מסעותינו והזיונים סביב הגלובוס ממנים את המשך המסעות.

לפרק הקודם
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...