>  >  > 

ברצלונה - פרק י''ב

אזהרה - סיפור זה כולל תיאורי מין בשליטה. כל מי שסוג זה של סיפורים לא מדליק אותו, מוזמן לדלג לסיפור הבא באתר. כמו כן, בסיפור זה (על כל פרקיו) ישנו שימוש רב ב-Bareback, כלומר זיון ללא אמצעי הגנה. חשוב לנו לציין כי איננו מעודדים פעילות מינית לא מוגנת אך מבינים כי זאת פנטזיה שרבים נהנים ממנה. אנא, הקפידו על מין מוגן מחוץ לעולם הפנטזיות...

הרכב עצר ואור מסנוור היכה בעיניי. הבד שכיסה אותי הושלך על ראשי תוך נזיפה חמורה לשאר העבדים שהיו ברכב על כך שהסירו ממני אותו. לא היה לי כוח לומר כי לא בהם האשמה וגם חששתי לדבר. נישאתי מהרכב ולפי הטילטולים הנחתי שאנו יורדים במדרגות. הונחתי על משטח קשה וקר ונותרתי ללא תזוזה. אחרי פרק זמן (אינני יודע אם שניות או דקות) הוסר מעליי הכיסוי. באפילה ראיתי דמות מבעד לסורגים.
''לקראת הערב נחזור לקחת אותך, תהייה נקי ומוכן.'' אמר בקול נוקשה האלמוני. ''בינתיים אסור לך ליצור קשר עם איש, גם אם יבוא מישהו וינסה לדבר איתך. חובתך היא רק לציית להוראות אך בלי לדבר כלל. אנחנו מפקחים עליך ויכולים לזהות כל לחישה.'' אמר והלך.

סקרתי את המקום, הסורגים תחמו את מרחב התנועה שלי לשטח שרוחבו כמטר וחצי ואורכו כשני מטר וחצי. בצד המרוחק ממני היה ברז עם צינור גומי וליידי היה מזרון צר. הכלוב שלי היה במרכזו של חלל גדול שאת גודלו לא יכולתי להעריך מפאת החשיכה. שכחתי מהרצועות המגבילות את תנועתי וניסיתי לקום. כמובן שלא הצלחתי להתרומם מעבר לעמידה על ארבע. הייתי מותש וצמא אז זחלתי לברז לשתיתי עוד ועוד. תוך כדי שתיה חשבתי כי מוטב לי לרחוץ את גופי הדואב ולא, אני עלול להירדם ולא להיות מוכן. נשכבתי על הרצפה ליד הצינור ובמאמץ רב רחצתי את גופי מסיר את סכבת הזרע היבש שציפתה את אחוריי וסנטרי. החדרתי את הצינור למעמקי החור שלי והנחתי למיים לזרום כשאני שוכב על צידי. כנראה שנרדמתי לזמן לא ידוע בתנוחה הזאת. התעוררתי מלחץ אדיר בשלפוחית. רוקנתי אותה במקום ששכבתי וזחלתי למזרון. אור חזק בעיניי העיר אותי. לא זכרתי היכן אני נמצא ונותרתי המום וללא תזוזה.
''תחבוש את זה.'' שמעתי וראיתי יד שחצתה את אלומת האור והגישה לי מסיכת עור שחורה שהתלבשה על ראשי כמו כובע גרב עם חורים לאף ולפה בלבד. כיסוי הבד הוטל עליי ולאחריו שמעתי את הסורג נפתח. ידיים הרימו אותי ונשאו אותי שנית לרכב. הפעם, נשארתי מכוסה אך גם ללא הבד, היו עיניי מכוסות ולא ידעתי אם יש עמי עוד עבדים. כשנעצר הרכב, הורדתי ממנו. נשארתי שכוב על צידי, עטוף בכיסוי, כמו שהניחו אותי הידיים שנשאו אותי מתוך הרכב וחיכיתי לבאות. שמעתי רעש של מוזיקה ומדי פעם קולות מכוונים מיקרופונים ובאלאנס. הרגשתי שמישהו מתעסק עם הקולר שלי. הקליק בישר שמשהו חובר לקולר ואכן אחרי רגע הגיע משיכה והוראה לקום ולבוא אחרי הקול. נעמדתי על ארבע והתחלתי להתקדם לפי הנחיית הרצועה. שמעתי הערות סביבי ומדי פעם מישהו נגע בגופי.
''היום אנחנו רוצים להיכנס לפני המופע ולא אחריו.'' שמעתי קול. הגבר שהוביל אותי ענה כי היום הם יכולים להיכנס גם לפני וגם אחרי.
''יאללה, בואו נגמור עם הכיוון המזורגג הזה שנספיק לחגוג קצת לפני שההמונים מציפים את החור שלו.'' אמר קול אחר. הבנתי כי החבורה מהבוקר הייתה של פועלי הבמה שעתה ממהרים לסיים את עבודתם. 'ברוכים הבאים,' חשבתי בליבי, לפחות הם מזיינים ולא משתינים.
''היי, הארגז שלכם שם ממש מבאס, יש לך עוד זמן לארוז אותו שם, תביא אותו בינתיים לפה שנוכל להנות.'' קרא קול שנשמע כאילו הגיע ממקום גבוה מאיתנו.
''אתה יודע מה?'' זיהיתי את קולו של המוביל שלי. ''תרוויחו.''

הוא סובב אותי לאחור ואחרי כמה צעדים עלינו תשע מדרגות. אחר כך המשכנו ללכת על משטח עץ ששיערתי שהיה הבמה. הנחתי שאנחנו בדרך לאחורי הקלעים כי לא היה סביר בעיניי שפועלי הבמה יחשפו עצמם על הבמה. אחרי כמה פניות הוא עצר אותי והורה לי להתקדם לאט קדימה. מצחי נגע במשהו. מעלה על זה, הוא הורה לי. עליתי על מעיין שולחן ריבועי קטן בגובה של כחצי מטר ונעמדתי עליו על ארבע. כיפת זין רפוי הוצמדה לשפתיי ואני אספתי אותה במהרה לפי, ממהר להעניק טיפול החייאה לאיבר המעולף. עוד לפני שהספיק הזין שבפי להגיע לערנות מלאה, חדר חברו, נוקשה ומלא מרץ לאחוריי. שני האיברים יצאו ונכנסו לתוכי בו זמנית בקצב אחיד כשבכל כניסה הם לוחצים את גופי ביניהם.
''מזיינים בלי לקרוא לחבר'ה, אה?'' שמעתי קול ואחריו קולות נוספים עם הערות באותו כיוון. ניסיתי לזהות כמה הם אך כל רגע הצטרפו קולות נוספים.
''אני משאיר לכם אותו לשעה.'' אמר הקול של המוביל שלי. ''אחר כך אני חייב להכניס אותו לתא כי אנשים בטח יתחילו להגיע.''
''אל תדאג!'' ענו כמה קולות סביבי. ''אף אחד לא נכנס בלי שאנחנו נאשר כניסת קהל.''

ידעתי שהחבורה הזאת היא רק המתאבן שלי. מצד שני הם היו לפני לילה של עבודה שתכליתה לגרום הנאה לקהל. זאת הייתה גם מטרתי באותו רגע ועשיתי כל שביכולתי לתת להם טיפול מענג. לשוני עבדה במרץ וביסודיות, מחליקה על פני המבקרים שהתחלפו כל רגע. שריר הסוגר שלי מעולם לא כווץ כל כך הרבה פעמים בשעה אחת כמו שאותה שעה שבה ניסיתי לחבק בחום ובעוצמה מירבית כל זין שחדר את הפתח שלי. החבורה סביבי הייתה חרמנית ומשולהבת. את מנת הזרע הראשונה קיבלתי לפי, או נכון יותר עמוק לגרוני. בעל הזרע נקט יוזמה והודיע לכולם שכדי שלא אגיע לארגז נוטף זרע, על כולם לגמור בגרוני וכך אני יכול לבלוע ולא ללכלך. בזמן שנותר עד תום השעה ספרתי 19 מנות זרע שגלשו לגרוני. הם היו 19? היו כאלו שהעניקו לי יותר ממנה אחת? אולי יותר משתיים? את זאת לא אדע לעולם.

''סליחה, חברים.'' נשמע קולו של המוביל שלי. ''אני צריך לקחת אותו.'' תוך כדי שהוא מדבר פלט הזין שבפי את מנת זרעו ואילו לאחוריי חדר זין עבה וקצר שבעליו ביקש רק עוד רגע. הרגשתי את המוביל לוקח את הרצועה בידו העוד הזין מעבה מפמפם במהירות באחוריי. תוך שניות הוא הציף את מערתי בכמות זרע אדירה שמילאה את כולי. הזרע שהושאר קרוב לפתח החל מיד לנזול מבעד לחור הפתוח שלי וכך ירדתי והובלתי משם כשעל ירכיי זורם זרעו של האחרון. תוך כדי הליכה, הבנתי משיחתו של המוביל עם אדם נוסף שהלך לידו, כי הלילה התאים השתכללו ונוסף להם מתקן מטבעות. פתיחת הדלת תתאפשר על ידי שלשול שני מטבעות יורו למתקן. לרגע נעלבתי, עבור שני יורו קונים את הזכות לזיין אותי? כל זונה ברחוב מקבלת פי עשרים לזיון ועוד יותר למציצה. אבל אני לא זונה, הרגעתי את עצמי, אני עבד של האדון שלי ועליי לעשות מה שהוא רוצה בלי לבקר אותו. אדוני קבע מחיר וזה כלל לא ענייני. תוך כדי שהמחשבות מתגלגלות בראשי, התנתקתי מהשיחה וכששבתי לשמוע אותה אמר המוביל כי מפעילי הפסטיבל שראו את התור של אתמול, החליטו לקחת שכירות על השטח כמו מדוכני המשקאות ולהערכתו הסכום הזה עוד ישאיר קצת מזומנים בווילה. שכחתי מעניין התשלום באותו הרגע.

הגענו ליעדנו ושני הגברים הרימו אותי והניחו אותי בתנוחה המוכרת. את מקומן של ריתמות הראש מילאה המסיכה. נותרתי לבדי לזמן שנראה לי ארוך, זמן שניצלתי למנוחה לפני מתקפת הזקפות שלה ציפיתי לפי ניסיון הלילה שעבר. הציפייה לבאות חירמנה אותי. הזין שלי היה תלוי תחתיי רפוי ומותש מאז שהוצאתי מהארגז בבוקר. סדרת הזיונים המקדימה לא הצליחה לעורר אותו אך עתה, הוא התעורר לחיים והזדקף למלוא נוקשותו. התשלום בדלת לא שינה כלל את קצב המבקרים בגופי אך שלח את כל אילו שצריכים להשתין, לשירותים ולא לפה שלי. הלילה השני היה רצף של אברים נוקשים יותר או פחות שחדרו, פמפמו והשאירו בגופי גלוני זרע שגלשו במורד גרוני או במורד ירכיי בהתאם לחור שאליו חדרו בעליהם. דבר אחד מוזר קרה במהלך הלילה הזה. זיכרון המשמרת הקודמת הביא אותי לעשות כל מאמץ שלא לתת לאיש סיבה להפעיל את מועך הביצים. פחדתי מהכאב. לתדהמתי, המעיכה הראשונה שקיבלתי, גרמה לי לגמור מיידית. הייתי מרוכז בכאב ולא הצלחתי למנוע את זרעי מלזרום בשצף במעלה אברי, עד שהיה מאוחר מדי. זה קרה שוב במעיכה השנייה ואז החלטתי לנסות את העניין. שחררתי את שריר הסוגר שלי לגמרי משאיר את הזין הבא בתור לנוע בחלל החם בלי ניסיון ולוא קל לאחוז בו ולגרות אותו. במילים אחרות, גרמתי במתכוון לבא אחריו למעוך לי את הביצים. הזין שלי שהתרכך אחרי הגמירה, שב מיד והזדקף, מעיכה נוספת והוא היה נוקשה כמו אבן, מוכן לירות שוב. יותר לא פחדתי מהכאב. אמנם התאמצתי לגרום הנאה מירבית לחודרים מלפנים ומאחור, אך עתה המוטיבציה הייתה פשוט למלא את תפקידי ולא הפחד שהניע אותי אתמול.

מספר פעמים במהלך המשמרת שמעתי קול צלצול עליז של מטבעות בעת שרוקנו הקופות שעל הדלתות. זה המריץ אותי לנסות ולסחוט את הזרע מהאיברים הזקורים, כמה שיותר מהר כדי שזוג מטבעות נוסף ייפול לקופה. כשזיהיתי את החבורה הפותחת ידעתי שהגיע סוף המשמרת. כמו בבוקר הקודם, גם בבוקר הזה הסתיימה עבודתי באירוח קבוצתי של פועלי הבמה. כמו אתמול הם חדרו והתחלפו עד שבזה אחרי זה גמרו בתוכי. בבוקר הזה איש לא נשא אותי לעבר המכונית ונאלצתי לגרור את גופי המותש אחרי לילה של זיונים, בחזרה לרכב. עם כל תנועה הרגשתי את שכבת הזרע היבש שעל ירכיי נשברת ומתפוררת. רק אז שמתי לב שבניגוד למשמרת הראשונה, בשנייה לא נשטף גופי אף לא פעם אחת. רצף האיברים שחדרו היה צפוף כל כך שאפילו לא חשתי בכך ולזרע שנמרח על החור שלי לא הייתה הזדמנות להתייבש.

הוביל אותי בעל קול שונה מזה שהביא אותי לכאן. שמעתי אותם אומרים ששילמו 550 יורו למארגנים ונותרו בידיהם מאה ושלושים יורו. לפי החשבון הזה עברו דרך גופי 340 זרגים. לא נראה סביר... חישבתי שנית, 550 ועוד 130 זה 680. לחלק לשניים זה 340. כמה זמן הייתי סגור שם? בהנחה שבכל רגע נתון היו בתוכי שניים, זה 170 מכל צד. אם הממוצע לזיון מחדירה להשפרצה הוא שתי דקות ועוד כדקה בין אחד לשני הרי שהייתי שם לפחות תשע שעות. עוד דקה לממוצע והגעתי ליותר מ-11 שעות. המספרים לא הסתדרו לי בראש. לא יכולתי להאמין לזה. אבל, הרגשתי סיפוק אדיר שמילאתי את המטרה שהוצבה לי, שירתתי את אדוני ואף השארתי לו רווח. כשעצר הרכב, שיערתי שהגענו לווילה. הובלתי דרך שטח של דשא ליעד לא ידוע. הפעם לא ירדתי מדרגות אלא לאחר זחילה של כעשר דקות קיבלתי הוראה להמתין. כרעתי על מקומי. לא היה לי מושג היכן אני כי מאז הערב הקודם לא הוסרה המסכה מראשי. הרגשתי מזוהם מזרע וזיעה וחלמתי על מקלחת טובה. התעוררתי מזרם מים ששטף אותי. המים זרמו מתוך צינור שהוחדר לחור הפתוח שלי. הרגשתי כי היתה לו התרחבות כמו של פלאג שמנעה ממנו ליפול החוצה. התפלאתי שלא הרגשתי שחדר אליי, או אולי בעצם כן הרגשתי אבל רק חשבתי שאני חולם. זרם מים שני, בעוצמה חזקה, הצטרף לעבודה ועבר ביסודיות על כל חלקי גופי. הזרם היכה על ירכיי, שובר ומסיר את כל שהיה דבוק אליהן וכשהיכה ישירות על הביצים שלי, עבר ברק של כאב בגופי שלא כבה אלא התעצם ככל שהזרם החזק היכה וטלטל את השק התלוי בין רגליי. אברי הזדקף בהנאה גלויה מהכאב שנעלם כלעומת שבא ברגע שהוסט הזרם מאשכיי.

אחרי הרחצה הוכנסתי לכלוב שעמד בשטח פתוח. שמעתי רחשי תנועה סביבי אך איש לא דיבר ולא היה לי מושג מי סביבי ומה הם עושים. רוח חמימה נשבה ולפי הרחש מעליי הנחתי שאני בצילו של עץ. ניסיתי לנוע כדי לבחון את המרחב שעמד לרשותי ומהר מאוד גיליתי שאין לי לאן לנוע. סורגי הכלוב הגבילו אותי לשטח שאיפשר לי לעמוד על ארבע או לכרוע על מקומי. כרעתי במקום. הייתי מותש אחרי שעות של חדירות. לא היה אכפת לי דבר. רק רציתי לישון. הורדתי את ראשי, הנחתי אותו על ידיי וכך נרדמתי. תחושת אי נוחות העירה אותי. מוט גומי, משהו כמו אלה לפי התחושה, היה תקוע באחוריי ומשך אותי כלפי מעלה.
''זאת הפעם האחרונה שאני רואה אותך כך!'' נזף בי קול חמור. ''מרגע זה חובתך להיות ערני לצרכי אדוניך.''
''כן, אדוני.'' עניתי. האלה נשלפה מאחוריי והיכתה בעוצמה על הביצים שלי.
''זאת גם הפעם האחרונה שאתה מדבר. עד הודעה חדשה עליך לאשר כל הוראה בתנועת ראש בולטת. כל צליל מגרונך יגרור ענישה והפעם זאת הייתה דוגמא קלה. יש לי כאן כמה פראים שישמחו להעניק לך טיפול בלתי נשכח. כל מי שאתה רואה הוא אדון בשבילך. כל קול שאתה שומע הוא קול האל בשבילך. אתה רק מציית ונענה לבקשות. אסור לך להסתובב בשטח הבית, הכלוב הזה הוא ביתך. אתה יכול להיכנס לתחומי הבניין רק בהוראה מפורשת של אדון וגם אז לבצע את המוטל עליך ולצאת. חופש התנועה שלך מוגבל לחצר שבה אנחנו נמצאים. עליך לשמור על אחוריים נקיים ומוכנים לשרת את הסובבים אותך. עליך לעשות כל מאמץ לענג את המשתמשים בך לצורך מיני, אדישות או מאמץ לא מספק יגררו עונש כבד. עליך לעשות כל מאמץ כדי למלא את ההוראות המוטלות עליך באופן המהיר והיעיל ביותר. גם כאן רשלנות תגרור עונש. אסור לכפות רגליך לעמוד על האדמה. אסור לך להסיר מגופך כל חפץ שיולבש על ידי האדונים. אסור לך להביט בעיני האדונים. אסור לך לשפוך את זרעך ללא הוראה מפורשת. הדבר היחיד שמותר לך לעשות בלי רשות מפורשת הוא לשתות מים וזאת בתנאי שאין לך כל משימה אחרת.

בשלב מסויים התנתקו מחשבותיי וכבר לא שמעתי את שאמר. זכרתי שאמרתי לאילן שאני רוצה להיכנס לתחתית הסולם של העבדים אך לא ידעתי שאני נופל לתחתיתו של בור עמוק. חשבתי לרגע לקום ולומר 'די' אך לא היו לי כוחות לעשות כן. מכת אלה בביצים החזירה אותי למקום שבו הייתי.
''אתה לא שם לב למה שאני מדבר!'' נבח הקול. ''קשור ומתח אותם קצת, אולי הוא ילמד.'' אמר הקול. ידיים כרכו לולאת עור על הביצים שלי ואחרי שהודקה לקוטר שממנו לא יכלו הביצים להחליק החוצה, נמתחה הרצועה ואחריה נמשכו הביצים שלי לאחור. התחת שלי נתקע בסורגים ולא יכול היה להמשיך לנוע. הרצועה נמתחה חזק לאחור ויד עלומה היכתה עליה בקצב אחיד. הכאב היה חד וכל מכה על הרצועה שלחה הבזק של כאב חזק יותר. דמעות זלגו מעיניי מתחת למסיכה אך לא הוצאתי הגה מהפה. לפתע שוחרר הלחץ.
''זה העבד החדש שהבוס שלח לנו.'' שמעתי קול. ''בשלב ראשון הוא ישרת את העבדים ונשתמש בו למשימות מיוחדות. הוא נראה עמיד במיוחד, הוא הראשון ששרד לילה שלם בקבינה. לא אחד אלא שני לילות רצופים. אני מתכוון לשחרר את העבדים להשתמש בו בלי כל הגבלה ונראה מה יקרה.''
''מצויין!'' ענה קול אחר. ''תאסוף אותם לכאן.'' אני רוצה לראות את כולם. שריקות מקוטעות של משרוקית קרעו את אוזניי. בשקט שהשתרר אחריהן שמעתי רחשים מכל הכיוונים שהלכו והתרכזו מולי. יכולתי להבחין ברחשים שהעידו על קהל לא קטן, למרות שהדיבור היחיד ששמעתי היה של שני הקולות שעמדו בצמוד אליי.

''שימו לב!'' נשמע קול חדש. ''יש לנו כאן דייר חדש, שבשלב זה עוד לא הרוויח את הזכות לנוע בחופשיות. ייעודו לשרת את צרכיכם כשטווח השירות שלו יתרחב ככל שירכוש זכויות תנועה. יש לכם רשות להשתמש בו ככל העולה על דעתכם, כשהעדיפות היא לפי הדירוג. משעה חמש עד שש אחר הצהריים הוא יעמוד בלעדית לרשות העבדים הנמוכים לשיחרור לפני כניסתם למועדון. עד שתוסר המסיכה, רק עבדים אחראיים רשאים להוציאו מהכלוב ולהובילו למשימות. באחריות עבד תורן לכסות את הכלוב עם תום פעילויות הלילה על מנת להגן עליו מקרירות הבוקר. ברור לכם, הנושא?''
''כן אדוני!'' ענתה מקהלת גברים בקול אחד.
''משוחררים.''

עוד לא הבנתי את המונחים 'דירוג', 'עבדים נמוכים' ושאר תאורי ההיררכיה אך הייתי בטוח שאלמד מהר. חשתי בהתקהלות סביב הכלוב ושמתי לב שכולם מדברים בלחש. הסובבים אותי חיכו בקוצר רוח לשעה חמש. זה היה הרמז הראשון למקומי בזמן מאז שהוצאתי מהמלון. שקשוק סוגר הדלת בישר על התפתחות אפשרית. לרגע ארוך לא קרה דבר ואז אחזה יד בקולרי וגררה אותי אל מחוץ לכלוב. הושכבתי על גבי. כרית נוקשה נתחבה מתחת לראשי. רגליי שתנועתם הוגבלה על ידי הרצועות, נשארו מקופלות כלפי מעלה באוויר. שכבתי כך זמן שנראה לי כדקות ארוכות ואז עלה מישהו מעליי כשברכיו בצידי כתפיי. יכולתי לחוש את חום גופו מעל ראשי. תוך שנייה, היה זין זקור מונח על פי וברגע שפתחתי את שפתיי לקלוט אותו, הוא חדר ישירות לגרוני והחל לזיין אותי בתנועות ארוכות וקצובות. הוא כלל לא המתין ללשוני שתטפל בעינוגו אלא זיין ישירות את גרוני. זה היה זין ארוך מהממוצע ולפי עומק חדירתו הערכתי אותו ב-19 עד 21 ס''מ. הוא היה עבה מאוד וישר כמו מוט. על פי זווית החדירה והגוף שמעליי הסקתי כי ידיו מונחות על הרצפה מעל לראשי, כלומר הוא על ארבע. מישהו אחר התמקם בין רגליי. גם הוא היה על ארבע כשידיו בצידי מותניי. אברו נגע בזין שלי והוא הנמיך את אגנו כשקצה אברו הנוקשה תר אחר החור שלי. הוא חדר אליי בלי כל שהיות או הכנות והחל לזיין במהירות. אחרי שהתחלפו שלושה, וכולם זיינו אותי באותה התנוחה, הסקתי כי 'עבד נמוך' הוא עבד שהולך רק על ארבע. בשעה שבע בדיוק ניתנה הוראה, כנראה על ידי עבד מאחור ונאמרה בלחישה, ושני האיברים שהיו בתוכי יצאו למרות שלא הספיקו להתפרק.
''מחר,'' נלחשה נזיפה, ''תדאגו להזדרז קצת יותר ואז כולם יספיקו להשתחרר.''
''יש מאחוריך צינור, שטוף את עצמך ותתכונן לארוחת ערב.'' גיששתי לאחור ומצאתי את הצינור עם הגולה בקצה. החדרתי אותו לאחוריי, פתחתי את הברז והנחתי למים לזרום. הם ניקו את תעלתי אך גם ציננו את גופי וזאת הייתה תחושה נהדרת. אחרי כמה דקות שלפתי את הצינור ושטפתי את שאר גופי המיוזע. כשקירבתי את הצינור לפי.
נשמעה לחישה: ''אם אתה צמא, תשתה את זה.'' ומיד חדר זין רפוי לפי והחל למלאו הנוזל חם. ''זה תה טבעי...'' צחק הלוחש. מיד כשסיים להשקות אותי, החזיר אותי הלוחש לתוך הכלוב. ''יש לפניך צלחת אוכל. למזלך יש אירוע היום וכולנו נהיה עסוקים עד הבוקר, אז תנוח לקראת מחר. דרך אגב, אני פותח לך את החורים לרגליים ואשחרר לך את הרצועות כדי שתוכל ליישר אותן בלילה.'' תוך כדי דיבור הרגשתי אותו מתעסק ברצועות שלי. הוא סיים את דבריו ומשב רוח בישר על הכיסוי שהושלך על הכלוב. הבחנתי כי מזרון הוכנס לריפוד רצפת הכלוב. גיששתי ומצאתי כי יש בדופן הכלוב שני חורים, כל אחד לרגל. השחלתי את רגליי לחורים, נשכבתי על בטני ונרדמתי עוד לפני שחלפו הכאבים שנגרמו לי אחרי יישור הרגליים שהיו מקופלות זמן רב כל כך.

לפרק הקודם לפרק הבא 
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...