>  >  > 

נדב ונמרוד - פרק י''א

לקראת הקיץ תומר ואני התחלנו להתאמן עם נבחרת הנוער, לקראת אליפות אירופה בצרפת. זומנו לשם עוד ארבעה מהקבוצה של התיכון, בעיקר בגלל שאמיר היה עוזר המאמן, אבל לסגל הסופי נשארנו, כצפוי, רק שנינו. בשבוע שלפני הנסיעה נמרוד היה ממש מבואס מזה שאנחנו נוסעים לשבועיים וחצי. דאגתי לפנק אותו כמה שיותר, וכל דקה שהיינו רק שנינו (ולצערי לא היו יותר מדי זמנים כאלה, ההורים היו די נאג'סים לקראת הנסיעה) עשיתי כל מה שאני יכול כדי לענג אותו. לא, לא זיינתי אותו. לא זה מה שהוא רצה. רוב הזמן הזה סתם שכבנו יחד חבוקים, מתלטפים ומתנשקים, חוקרים זה את גופו של זה באצבעותינו ובלשונותינו, מופתעים כל פעם מחדש לגלות מקומות שלא הכרנו זה אצל זה. אני גיליתי את הוורידים שהלכו והתעבו לאורך זרועותיו הענוגות של נמרוד, והעצימו את הניגוד בין הילד שהוא היה לבין הגבר שהוא הולך להיות. נמרוד גילה פתאום כמה הוא אוהב לתחוב את לשונו לטבורי. אני מצאתי את טעמם המתוק של תנוכי אוזניו. הוא מצא נקודת חן שהתחבאה בסבך של בית השחי שלי.
''אני אתגעגע אליך.'' אמר לי בלילה האחרון לפני הנסיעה.
''גם אני, מתוק.'' נישקתי אותו.
''זה לא פייר, שאתה ותומר תזדיינו לכם כל היום, ואני אשאר כאן לבד עם יד ימין.''
''קודם כל, זאת אחלה יד.'' נישקתי אותה. ''וחוץ מזה, נראה לך שאנחנו הולכים להזדיין כל היום? יש לנו כלל שאנחנו לא מזדיינים לפני משחק, וכמעט כל יום יהיה לנו משחק.''
''לא נראה לי שתחזיקו מעמד…'' צבטתי לו את הפטמה.
''אתה לא חייב לחכות לי, אתה יודע. אולי תמצא לך איזה מישהו מהצד בזמן שאני לא פה.'' הרשיתי לעצמי להגיד את זה, כי ידעתי שאין מצב שזה יקרה. הוא יותר מדי ביישן וחסר ביטחון, הוא לא יתחיל עם אף אחד.
''ממש...'' אמר.
''אין אף אחד בשכבה שלך?''
''גם אם היה, לא נראה לי שמישהו מהם מזיין כמוך.'' חייכתי. המשכנו לשכב חבוקים, בלי לומר מילה, עד ששמענו את אבא חוזר מהעבודה, ונפרדנו בצער רב.

***

תומר ואני דווקא החזקנו מעמד לא רע. זה ראוי לציון במיוחד בגלל שהצרפתים הדבילים נתנו לנו חדרים עם מיטות זוגיות. כולם כמובן קיטרו על זה, וגם אני ותומר, בפומבי, התרעמנו. כשהיינו שנינו לבד מאוד שמחנו, אבל כמו שאמרתי, לא עשינו עם זה יותר מדי. נאלצנו להסתפק בלישון חבוקים, ובנשיקת לילה טוב חפוזה, שהתאמצנו מאוד לא להאריך בה, פן נידרדר ליותר מזה.

הטורניר נפתח טוב, ניצחנו את לטביה ב-17 הפרש. אחר כך הגיע משחק קשה ומתסכל שבו הפסדנו לספרד ב-5. נשאר רק המשחק מול איטליה, שהיה למעשה המשחק על העלייה לרבע הגמר. בגלל שהיינו באותו מלון עם האיטלקים, המאמנים אסרו עלינו לצאת מהחדרים, כדי שלא יתחילו במלחמה פסיכולוגית אם נפגוש אותם. זה היה יום די משעמם, עד שבערב סוף סוף נסענו לאולם. ההגנה של האיטלקים הייתה אגרסיבית ואלימה. במיוחד מס' 8 שלהם, סטפאנו ג'ילארדי, שדחף לי לא מעט מרפקים, והשופטים המניאקים בקושי שרקו לו. טוב, גרמנים, מה אפשר לצפות. האיטלקים הובילו בהפרשים קטנים כל המחצית הראשונה. בתחילת הרבע השלישי ג'ילארדי הזה העיף אותי לרצפה. הוא אמנם קיבל עבירה בלתי ספורטיבית, אבל אני קיבלתי מכה כזאת חזקה שלא יכולתי לחזור לשחק. בלעדיי ההפרש עלה, ובסיום הרבע הם כבר הובילו ב-10 הפרש. בתחילת הרבע הרביעי ביקשתי מהמאמן לחזור לשחק. הוא הסתכל על אמיר, אמיר הסתכל עליי, והנהן לכיוונו. ההפרש הצטמק, אבל כל פעם הם הצליחו להגדיל אותו. ארבע שניות לסיום, התוצאה הייתה 67-66 לטובתם. ג'ילארדי נעמד מולי לחסימה. הסתכלתי לו לתוך העיניים, ומסרתי חזק ימינה, בלי שראיתי לאן. אבל ידעתי, פשוט הרגשתי, שתומר שם. הוא קלט את הכדור וקלע שלשה. המשחק נגמר, ניצחנו 69-67, ואני צנחתי באפיסת כוחות על הרצפה.

למחרת היה לנו יום חופשי. רבע הגמר מול צרפת היה רק יומיים מאוחר יותר, וסוף סוף יכולנו קצת לנוח. ישבתי עם תומר על הכורסאות בלובי של המלון, כשלפתע הגיע ג'ילארדי, לבוש בסווטשרט של נבחרת איטליה, מכנסיים קצרים וכפכפים.
''תראה מי הגיע.'' אמרתי לתומר באנגלית. ''מוחמד עלי.''
ג'ילארדי התקרב אלינו ואמר ''אני מקווה שאתה בסדר.''
''היום קצת יותר טוב.'' עניתי.
''לא התכוונתי להיות אלים כל כך, אלה ההוראות שקיבלתי מהמאמנים. אבל בכל מקרה, ניצחתם, אז כנראה שהגיע לכם לנצח. כפיצוי על אתמול, אשמח להזמין אותך לבירה.''
''אני אשמח.'' אמרתי, והוא הלך לכיוון הבר.
''אתה חם על התחת שלו, אה?'' אמר לי תומר.
''זה עד כדי כך בולט?''
''בחייך, אני מכיר אותך. אני מזהה את המבט שלך כשאתה חרמן. כבר כשעלינו על המגרש ראיתי ששמת עליו עין.''
הוא צדק. בדקה הראשונה איבדתי כדור כי הייתי מהופנט מהעיניים הכחולות שלו ומהרגליים שלו - שחומות, שריריות, ומכוסה בפלומה דקה של שיער, בדיוק במידה - הרבה פחות ממני והרבה יותר מתומר. בהמשך לא נתתי לזה להשתלט על זה.
''לך על זה, גבר.'' אמר.
''נראה לך שיש מצב?''
''תגשש, אף פעם אי אפשר לדעת. אם לא היית מגשש אצלי, גם לא היינו יודעים בחיים.''

ג'ילארדי חזר בינתיים עם שלושה בקבוקים ביד.
''תודה, אבל אני יוצא לרוץ קצת.'' אמר תומר. ''חוץ מזה נראה לי שעדיף שתעלו לחדר, לא נראה לי שכדאי שהמאמנים יראו אתכם עם בירות.''
''הוא צודק.'' אמר ג'ילארדי.
''בוא, ג'ילארדי, נעלה אליי.'' אמרתי, ונכנסנו למעלית.
''תקרא לי סטפאנו.'' אמר.
''צודק. אני נדב.'' תמיד זיהינו את השחקנים היריבים לפי שמות המשפחה שלהם.
''גם אתם קיבלתם מיטות זוגיות?'' הוא שאל כשפתחתי את הדלת.
''הצרפתים הדפוקים האלה.'' אמרתי. ''אבל לי ולתומר לא אכפת, אנחנו כמו אחים.'' הוא, כמובן, לא ידע מה המשמעות של ''כמו אחים'' במקרה שלי.
''יש לכם מזל, אני בחדר ביחד עם מרקו.''
''מרקו?'' שאלתי.
''מרקו ויצ'נצה. מספר 13.''
''לא נכון!'' יש לך מקום בכלל?'' מרקו ויצ'נצה היה ענק - 2.14 מ' גובה ורוחב. הסנטרים שלנו התקשו מאוד לעצור אותו, אבל מצד שני הוא היה נורא איטי ומסורבל.
''אתמול הוא העיף אותי מהמיטה על השטיח ואפילו לא התעורר מזה. הוא בחור נחמד, אבל אם הייתי יודע שאצטרך לחלוק איתו מיטה הייתי בוחר שותף אחר.''
''אתה תמיד יכול לבוא לכאן.'' ניסיתי לגשש, כמו שתומר אמר. ''נראה לי שלשלושתנו בחדר יהיה פחות צפוף מאשר לך ולמרקו.'' הוא חייך. אי אפשר להסיק מזה מסקנות.

דיברנו די הרבה. הוא סיפר לי שהוא קיבל הצעה לשחק ברומא בעונה הבאה, ושיש לו גם אפשרות לשחק בליגה השנייה, בקבוצה שהוא בוודאות יהיה הרכז הפותח שלה, אז כרגע הוא מתלבט. סיפרתי לו שאני עדיין לא יודע מה יהיה איתי, כי עוד לא קיבלתי ספורטאי מצטיין. הוא די הופתע מכל הקטע הזה של הצבא. השיחה נמשכה די הרבה, והוא עשה רושם של אחלה גבר. אבל שום דבר בשיחה לא נתן לי אינדיקציה אם יש מצב או לא. לא הייתה ברירה אלא לנקוט יוזמה. פתחתי את בקבוק הבירה השלישי, זה שיועד לתומר.
''חצי חצי?'' שאלתי. הוא הושיט לי את הבקבוק שלו, ואני התחלתי למזוג לתוכו, מקפיד שזה יהיה מעליו. מהר מאוד נשפכה קצת בירה על הסווטשרט שלו. ''יואו, אני מצטער.'' אמרתי, בזמן שהוא ניסה לנגב את הסווטשרט. לשמחתי, הוא התייאש והוריד אותו. הגוף שנגלה לפניי היה מדהים. לא שרירי כמו של תומר, אבל פשוט גוף מעוצב ויפהפה. הופתעתי לגלות אזור קטן של שיער, בגודל כף יד, בדיוק במרכז החזה שלו. לא ראיתי את זה כשהוא לבש גופיה במשחק. אין מה לומר, הבחור היה סקסי בטירוף. נאלצתי לצאת לידי חובה ולשאול אם הוא רוצה שאני אביא לו חולצה אחרת בינתיים.
''לא, במילא חם פה.'' אמר.
''אתה צודק.'' אמרתי, ופשטתי גם אני את חולצתי. ''שלא תרגיש לבד.'' התיישבתי לידו ולקחתי שלוק מהבקבוק.
''אתה בטוח שאתה בגיל המתאים לנבחרת הנוער?'' שאל.
''מה זאת אומרת?''
''בחיים שלי לא ראיתי מישהו בגילנו עם כל כך הרבה שיער על החזה. כל הישראלים ככה?'' חייכתי.
''לא כולם.'' האמת שהיו בשכבה שלי בנים עם רעמות מפוארות משלי. אולי באיטליה זה אחרת. החלטתי לקחת את הגישושים צעד אחד קדימה.
כמו שלא כל האיטלקים יפים כמוך.'' צבטתי את לחיו בעדינות.
''נראה לי שדווקא כן כולם. בעצם חוץ ממרקו.'' אמר בחיוך. צחקתי. עיניו הכחולות ננעצו בעיניי החומות. לא יכולתי להתאפק יותר, ונישקתי אותו.
''תהיתי כמה זמן אני אצטרך לקשקש לפני שתעשה משהו.'' הוא אמר פתאום.
''אז למה אתה לא עשית כלום?''
''נהניתי לראות אותך מביט בי בחרמנות.''
''לא חשבתי שהייתי כזה ברור.'' הסמקתי והשפלתי את ראשי.
הוא אחז בסנטרי והפנה את פניי אליו. ''זה מסוג המבטים שקולטים רק אם מחפשים אותם. אני חיפשתי את המבט הזה מהרגע שראיתי אותך עולה על המגרש. ומצאתי אותו בשנייה שהסתכלת עליי.'' חייכתי ונישקתי אותו שוב.

הנחתי את ידי על ירכו, ומיששתי את רגלו המושלמת. כל כך שריריות. כל כך ארוכות. כל כך בצבע מוקה עדין. כל כך נעימות למגע. הורדתי את מכנסיו וטמנתי את ראשי בין ירכיו, מעסה בשפתיי, בלשוני וקצת בשיניי את חלקן הפנימי של הירכיים המדהימות שלו ואת איבר המין דרך התחתונים. נשפתי עליו קלות דרך התחתונים, ואז תפסתי אותם בשיניים ומשכתי אותן למטה, נעזר מעט בידיים. הייתי צריך לצפות שזה מה שאני אמצא שם, אבל בכל זאת זה היה קצת מפתיע. אף פעם עוד לא ראיתי זין לא נימול, ועוד כל כך מקרוב.
''הכול בסדר?'' הוא שאל.
קמתי והורדתי את המכנסיים והתחתונים. ''יש בינינו קצת הבדלים.'' הוא הושיט יד לעבר הזין שלי ומישש בסקרנות. חזרתי לשבת לידו, בכיוון מנוגד לו, וגם אני התחלתי לחקור את הפלא החדש, מזיז את עורלתו למעלה ולמטה, מחדיר אצבעות בינה ובין הכיפה, מגלה את הכיפה ואחר כך מסתיר אותה.
''זה ממש מוזר.'' הוא אמר בזמן שמישש את הזין שלי ותחב אצבעות לשיער הערווה הסבוך שלי.
''אצלנו כולם ככה.'' אמרתי, ותחבתי את לשוני למרווח הצר שבין העורלה לבין הזין, שצנח במהירות עד שלא ניתן היה עוד לשחק במשחק הזה. התחלתי למצוץ לו, והוא גמל לי בהתאם.

שלחתי יד וליטפתי את הפלומה הקטנה שעל חזהו. היא הייתה נעימה למגע. אף פעם לא נגעתי בשיער גוף של מישהו אחר. נמרוד, תומר ואמיר הרי ממש חלקים. הוא, מצידו, ליטף את רגליי ואת ישבני, והחדיר לי אצבע. חששתי שהוא ירצה לחדור אליי, ולכן התהפכתי כך שהייתי שכוב על הגב, איברו נעוץ בפי ואיברי מזדקר לתוך פיו. גופו נצמד לגופי השעיר. הרמתי יד וליטפתי את ירכיו ואת ישבנו. כשהחדרתי אצבע לפי הטבעת שלו, גם הוא התגלגל, כך שעכשיו הוא היה על המיטה ואני מעליו. בשלב הזה שנינו הבנו שחדירות כבר לא יהיו לנו היום, והתמקדנו בעבודת הלשון והשפתיים. התחלתי לזיין את שפתיו הענוגות, דוחף את הזין יותר ויותר עמוק. הוא הסתדר יפה עם הגודל, והיה מוכן לקבל כל שינוי בקצב וכל דחיפה. כשגמרתי בתוך הגרון שלו הוא שתה הכול בתאווה, וליקק את כל מה שנשאר. המשכתי למצוץ לו, תוך שאני משחק באשכיו, כשלפתע הוא הפך אותי על גבי, הוציא את איברו מפי, והתחיל לחכך אותו בחזי השעיר. הנחתי את כף ידי על החזה וקימרתי אותה מעט, כך שעכשיו הזין שלו נע בין חזי השעיר לכף ידי החמה. ביד השנייה שיחקתי בפטמותיו. מהר מאוד הרגשתי זרם חם על חזי ועל ידי. צבטתי בחוזקה בפטמתו כדי להגביר את הנאתו. איברו התכווץ באיטיות, ואני ניקיתי את ידי. הוא ניגב את חזי, די בחוסר הצלחה, וכמה קווצות שערות נשארו דבוקות זו לזו. הוא הניח את ראשו על חזי, ונשארנו לשכב כך זמן רב. כשנשמע מפתח בדלת הוא קפץ בבהלה, וקצת הופתע שאני נשארתי רגוע.
''זה בסדר.'' חייכתי אליו. ''תומר משלנו.''

לפרק הקודם

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...