>  >  > 

נדב ונמרוד - פרק ז'

התעוררתי בבהלה והסתכלתי בשעון.
''תומר, תתעורר, כבר ארבע וחצי!'' הוא קפץ במקום, מעיף את נמרוד ואותי לצדדים. ''אנחנו חייבים לעוף מפה.''
''מה קרה?'' שאל נמרוד.
''האימון שלנו מתחיל בדיוק עכשיו, ויש לנו מאמן חדש, נאצי, שונא שמאחרים לו.''

לבשנו מהר את מדי הקבוצה ורצנו לאולם. עד שהגענו כבר נהיה רבע לחמש. הקבוצה הייתה עסוקה במתיחות. אמיר, המאמן, קלט אותנו, אבל בינתיים לא אמר כלום.
כשהם סיימו את התרגיל הוא פנה אלינו ואמר: ''אני אטפל בכם אחר כך. בינתיים תצטרפו לשאר הקבוצה.'' האימון התנהל כרגיל, בלי אירועים מיוחדים. בשש וחצי אמיר שרק במשרוקית שלו, וכולנו התאספנו סביבו. ''יש לנו פה שני כוכבים בקבוצה. כוכבים כאלה גדולים שאפילו מכבי קטנה עליהם. מינימום אן בי איי. כל כך גדולים, הם חושבים שהם יכולים לבוא לאימונים מתי שבא להם. אז יש לי חדשות בשבילכם. זה שאתה קלע השלשות הכי טוב בליגה,'' הוא הסתכל על תומר. ''ואתה קיבלת MVP 3 פעמים,'' הוא הסתכל עליי. ''לא שווה כלום אם אין לכם טיפת מחויבות לקבוצה שלכם. וכדי להגדיל את המחויבות שלכם ואת תחושת השייכות שלכם למקום, החברים שלכם ילכו עכשיו הביתה, ואתם תישארו לקרצף פה את האולם, ככה שבשבוע הבא עירוני ד' לא יוכלו לקלוע פה סל כי הם יסתנוורו מהפרקט. נתראה מחר.'' אמר הקבוצה התחילה להתפזר לכיוון חדר ההלבשה, מחלקת לנו בדרך צ'פחות תנחומים.

''בואו איתי.'' אמר אמיר, ופנה לכיוון חדר השרת. הוא הוציא משם שני מגבים, סמרטוטים ודליים, והושיט לנו אותם. ''אני צריך ללכת עכשיו. יכול להיות שאבוא לבדוק את העבודה שלכם אחר כך, ויכול להיות שאבוא רק בבוקר. אם תנקו כמו ששיחקתם היום, אני אהיה מרוצה.'' אמר והלך.
''טוב, כל אחד חצי מגרש?'' אמר תומר, והניח את הגופייה שלו על הספסל. משכתי בכתפיי, והנחתי את הגופייה שלי ליד שלו. לקח לנו שעה, עד שהתייצבנו שנינו, בתזמון מושלם, ליד קו החצי.
''נראה לך בסדר?'' שאלתי אותו.
''לא אכפת לי. אני מת להתקלח ולעוף מפה.''
''כן, אתה נורא מסריח.''
''שתוק, אידיוט...'' אמר, והצליף בי עם הגופייה שלו. הצלפתי בו חזרה, וכך ניהלנו מלחמה קטנה עד שהגענו למקלחות.

היו שם רק שלושה תאים, מה שבדרך כלל יצר מריבות על מי ייכנס קודם אחרי אימונים ומשחקים. עד שאמיר התחיל לאמן אותנו. הוא החליט שהוא יקבע את הסדר, לפי איך ששיחקנו. תומר ואני היינו מאוד מרוצים מהסידור הזה, כי כמעט תמיד היינו בשלישיה הראשונה, מקסימום בשנייה. עכשיו, בכל מקרה, לא הייתה בעיה כזאת. תומר התפשט ראשון, ונכנס למקלחת האמצעית. התפשטתי גם אני, ובאופן טבעי הצטרפתי אליו.
''אני צריך שתסבן לי את הגב.'' אמרתי, והושטתי לו ספוג ספוג בסבון. הוא חייך אליי והתחיל לקרצף את גבי. אחר כך סובב אותי וקרצף היטב את החזה השעיר שלי, את בתי השחי שלי ואת זרועותיי. לקחתי ממנו את הספוג והתחלתי לקרצף אותו – את זרועותיו, את בתי השחי שלו, את גופו השרירי. סובבתי אותו וקרצפתי את גבו. כשהתקרבתי לתחת שלו שאלתי ''תגיד, לא כאב לך?''
''מה לא כאב לי?''
''זה.'' אמרתי, והעברתי אצבע לאורך החריץ שלו.
''אה, זה. כן, זה כאב, אבל כאב מהול בתענוג שלא יאמן בכלל. זאת תחושה פשוט מדהימה, אי אפשר לתאר אותה במילים.'' ירדתי למטה והתחלתי לקרצף את רגליו.

עד שקמתי למעלה, שני האיברים שלנו כבר היו זקורים. עמדנו זה מול זה, והתחלנו לגעת אחד בשני. הוא ליטף את חזי השעיר ואני את שרירי ידיו המפותחים. הוא צבט בפטמתי, ואני רפרפתי באצבעותיי על ישבנו. הוא שרטט באצבעו את שפתיי ואני מיששתי את הריבועים של הבטן שלו. זה דגדג אותו והוא צחק. בכל הזמן הזה האיברים שלנו עמדו זקורים והתנגשו זה בזה כמו בקרב סיף.
''אני עדיין לא יודע אם אני אי פעם אעשה את זה. זה עדיין קצת מפחיד אותי.'' אמרתי. ''אבל אם זה יקרה, אני רוצה שזה תהיה אתה.'' תומר חייך אליי, הניח את זרועותיו החסונות על כתפיי קירב את ראשו אל ראשי ונישק אותי. אחזתי בישבנו המוצק ודחפתי את לשוני לפיו. לא רציתי שהרגע הזה ייגמר לעולם. אבל הוא נגמר. מחיאות כף נשמעו פתאום בחדר ההלבשה. זה היה אמיר.
''כל הכבוד. לא רק שאתם מאחרים, אתם גם כוסיות. זרקו על עצמכם מגבות ותחזרו אליי למשרד מהר!'' אמר ויצא.

לא נראה לי שאי פעם בחיים שלי הייתי כל כך נבוך, וגם לא תומר. כרכנו את המגבות סביב מותניו, והאיברים שלנו, שכנראה היו קצת מנותקים ממה שקרה, המשיכו לעמוד ולבלוט דרכן. אמיר ישב על הכיסא שלו והניח את הרגליים על השולחן. הוא בן 25, ופעם היה הקפטן של נבחרת ביה''ס (הוא עדיין מחזיק בשיא הנקודות למשחק). אלא שבגובה 1.80, מה שטוב לליגת התיכונים לא מספיק לליגת העל, וכך מצא את עצמו אמיר נודד בין קבוצות בליגה השנייה, ומוציא את תסכוליו כמאמן קבוצות בתיכון. ואין דבר שהרגיז אותו יותר מצעירים כמוני וכמו תומר, שיש להם סיכוי להגיע לליגת העל למרות שכמו שטרח להגיד מפעם לפעם, 'אנחנו לא מגיעים לקרסוליים שלוי.
''אז מה נעשה אתכן, הא, בנות?'' שתקנו. הוא קם והסתובב סביבנו. ''אתן אוהבות זין, אה? אז תיכף ניתן לכן אחד. אבל למי ניתן? לך?'' הוא פנה אליי. ''גברת 'שלושה-איבודי-כדור-למשחק'? או אולי לך?'' הוא הסתובב לתומר. ''גברת '50% מהעונשין'?''
''אתה לא יכול לעשות לנו כלום.'' אמרתי לו. ''לא עשינו שום דבר רע.''
''אני דווקא כן יכול.'' קירב את פרצופו לפניי. ''אני יכול להעיף אתכם מהקבוצה וספר לכולם למה העפתי אתכם מהקבוצה.''

הסתכלתי עליו. אם הוא לא היה כזה חרא הייתי עושה מה שהוא רוצה מרצוני החופשי. הוא היה בלונדיני, שזוף כמו אילתי, ומאחר שהוא הוציא חלק מהתסכולים המקצועיים שלו בחדר כושר, היה לו גוף בנוי לתלפיות. הוא היה שרירי יותר מתומר, אבל קטן יותר, 1.80 מ'.
הוא נעמד בין שנינו, ודחף בו זמנית את ראשינו למטה, כך שהיינו צריכים להיאחז בשולחן כדי לא ליפול.
''תישארו ככה.'' אמר, צעד צעד אחד לאחור ומשך בבת אחת את המגבות שלנו. הרגשתי נורא חשוף. כבר לא עמד לי, וראיתי שגם לתומר לא. ''פששש… יפה, יפה. כמעט כמו כוס.'' פתאום הוא הנחית כאפה מצלצלת על התחת שלי, וצליל דומה נשמע גם מכיוונו של תומר. ''ממש קשה לבחור...'' אמר, והמשיך להצליף בנו לסירוגים. פתאום הוא נעמד בין שנינו. הרגשתי אותו מלטף לי את החור, ואז הוא החדיר לי אצבע לתחת. קפצתי במקום. מהקפיצה של תומר הבנתי שגם הוא זכה לאותו טיפול. ''חשבתי שזה יעזור לי להחליט, אבל רק נהיה יותר קשה. מצד אחד יש לי טוסיק שחור, חלק ומושלם, שרק מחכה שיחללו אותו, ומצד שני יש חור הרבה יותר צר, שדורש הרחבה דחופה.''
''אם אין ברירה, אז תיקח אותי.'' אמר פתאום תומר.
''יפה! אני אוהב רוח התנדבות.'' הוא שלף את אצבעו מהתחת שלי, העיף אותי הצידה, והזיז את תומר למרכז השולחן.
''אתה תשב בצד ותסתכל.'' הוא פנה אליי. ''זה יעזור לך להבין שאולי אתה הקפטן, אבל לקבוצה הזאת יש רק בעל בית אחד.''

הוא המשיך לשחק באצבעותיו בחור של תומר, ואז הוריד את החולצה. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו בלי חולצה. כמו שחשבתי, היה לו גוף שרירי במיוחד, עם שרירי חזה שאפשר לשבת ולהזיל עליהם ריר במשך יום שלם. שתי פטמות ענקיות, ורודות וזקורות עיטרו את חזהו, שהיה חלק לגמרי משיער. פס שיער זהוב ירד מטבורו לעבר שיפולי בטנו, בקושי נראה לעין על עורו השזוף. הוא הפשיל את מכנסיו, ואיברו הזקור התנוסס באוויר. היה לו זין בגודל ממוצע, בטח 16 ס''מ , ובסיסו מעוטר בשיער זהוב. פלומה דקה, כמעט בלתי נראית, כיסתה גם את אשכיו. הוא ניסה להחדיר את איברו בבת אחת, אבל קצת פספס את החור. חייכתי לעצמי. בסוף הוא הצליח להיכנס, והתחיל לזיין את תומר. מצד אחד, נורא שמחתי שתומר התנדב לעשות את זה. זה הייתי יכול להיות אני. מצד שני, ריחמתי עליו, שהוא במצב כזה עם אמיר החרא הזה. מצד שלישי, הוא לא נראה כל כך סובל… אבל אני סובל, פתאום שמתי לב. רק היום זכיתי ליהנות ממנעמי התחת של תומר, ולא רציתי שאחרים יהנו ממנו גם. בטח לא אמיר. ניסיתי לחשוב על דרך לשים לזה סוף. פתאום שמתי לב שעל המדף לידי עומד טייפ. הפעלתי אותו.
''אז מה אמיר, אתה נהנה?''
''אני לא עושה את זה בשביל ההנאה, זה עונש חינוכי.'' אמר, תוך כדי שהוא טוחן את תומר.
''איך זה בדיוק חינוכי?'' שאלתי.
''יש לי רפיוטיישן, ולא מהיום, שמי שיש לו בעיות משמעת – אני פותח לו ת'תחת. אז הנה אני פותח לתומר ת'תחת. ואתה יודע מה, הוא גם נהנה מזה. נכון, תומר? נכון שאתה נהנה לקבל את הזין שלי?''
''נכון.''
''נכון, מה?''
''נכון, אני נהנה לקבל את הזין שלך.''
''נראה לי שהמנהל מאוד ישמח לשמוע על מה שקורה כאן עכשיו.'' אמרתי.
''עוד פעם אתה מתחיל עם השטויות שלך? מילה שלי מול מילה שלכם, חבל לכם על הזמן.''
''אתה טועה, זאת מילה שלך מול הקלטת.'' אמרתי בשלווה.
''איזו קלטת?'' הוא נעצר.
''זאת.'' אמרתי, והצבעתי על הטייפ.
''תעצור את זה!'' הוא צעק בבהלה, ויצא מתומר. הזין שלו התקפל במהירות. הוצאתי את הקסטה מהטייפ, וזרקתי אותה החוצה מהחלון, אל בין השיחים.
''יש לך עכשיו שתי ברירות.'' אמרתי. ''או שאנחנו יוצאים מכאן עכשיו ובדרך אוספים את הקסטה, או שאנחנו מענישים אותך בחזרה, משאירים לך את הקסטה, ומשתווים.''
''לדעתי, יש לו רק ברירה אחת.'' אמר תומר וקרץ לי.

''שמעת מה הוא אמר.'' אמרתי לאמיר ההמום, ודחפתי אותו על השולחן. הוא היה כל כך בשוק שהוא לא אמר כלום. תומר התקרב אליו, סידר אותו כך ששכב על גבו לאורך השולחן, תפס את רגליו והניף אותן באוויר. הוא חלץ את נעליו של אמיר, העיף אותן, ואז משך את מכנסיו ותחתוניו של אמיר, שהיו עד אז כרוכים סביב רגליו, והעיף גם אותם הצידה. הוא הניח את רגליו של אמיר על כתפיו ואמר: ''תזכור, תנועה אחת לא במקום, ונדב רץ להביא את הקסטה. ואל תדאג,'' הוא חייך את החיוך הממזרי שלו. ''אני אהיה עדין בדיוק כמוך''. אמיר עצם את עיניו, וחיכה לגרוע מכל. תומר התחיל לאונן קצת, ואחר כך חיכך את איברו בישבנו ובירכיו של אמיר, עד שעמד לו לגמרי. הוא התחיל להחדיר את ישבנו הארוך לישבנו של אמיר, שלהפתעתי היה שזוף כמו שאר גופו. ראיתי מבט קל של הפתעה על פניו של תומר, כשהזין שלו נכנס בקלות יחסית, אבל הוא לא אמר כלום. אהבתי לראות את שרירי הבטן של תומר בפעולה בזמן שהוא מזיין, אז נעמדתי מולו והסתכלתי. הוא חייך אליי. הרגליים של אמיר קצת הסתירו לי את הנוף, אז תפסתי אותן ומשכתי אותן לכיווני, כך שהיו מעל לכתפיו. תומר שהשתחרר מהצורך לאחוז ברגליו של אמיר, הניח את ידיו מאחורי ראשו, ובתי השחי השחורים שלו ריצדו מולי בזמן שזיין את אמיר בתנועות אגן קצובות.

התנועה הגלית של שרירי הבטן שלו בזמן שהוא טחן את אמיר הטריפה אותי, והתחיל לעמוד לי. תומר שם לב.
''לא חסר לו משהו בפה, לדעתך?'' אמר. חייכתי. עזבתי את רגליו של אמיר, ותומר חזר להחזיק אותן. הוא סובב את אמיר לרוחב השולחן, כשאיברו עדיין נעוץ בתוכו, וראשו של אמיר נשמט לאחור. מיהרתי להחדיר את איברי הזקור לתוך פיו.
''דירבאלאק אתה נושך.'' אמרתי לו. ''תזכור שיש קלטת מפלילה בחוץ.'' מה שהדהים הוא שכל הזמן הזה אמיר היה בכזה הלם שהוא שתק ושיתף פעולה בקלות. לא רק זה, אלא שהוא אפילו הגדיל ראש ומישש לי את הביצים בזמן שהוא מצץ לי. אני מוכרח להודות שכשהסתכלתי על הגוף השרירי, השזוף והחלק שלו, חלפה בי מחשבה להושיט יד ולאונן לו, או לפחות לשחק בפטמות הגדולות והזקורות שלו, אבל התאפקתי. הוא בעונש עכשיו. אסור לו ליהנות. שמעתי את קצב נשימותיו של תומר הולך ומתגבר. הוא שלף את איברו מהתחת של אמיר, ומילא אותו בזרע חם. המראה הזה גירה אותי, הוצאתי את איברי מפיו ומילאתי את פניו בזרע. התנשמנו והתנשפנו כמה שניות.
''מה אתה אומר, הוא יכול לקחת את הקסטה?'' שאלתי.
''כן, נראה לי שהוא הסדיר את החוב שלו.'' אמר תומר, והשליך את הבגדים של אמיר מאותו חלון ששימש אותי קודם. התעטפנו במגבות ויצאנו חזרה לחדרי ההלבשה.
''תודה שהתנדבת.'' אמרתי לו בזמן שהתלבשנו.
''הרי אמרת שאם תיתן למישהו לזיין אותך זה קודם כל יהיה אני. בסך הכול שמרתי על זכויותיי.'' חייך. ''חוץ מזה, כמו שאמרתי לך קודם, ובזה אמיר דווקא צדק - אני נהנה מזה. מדהים איך רק היום בצהריים הייתי בתול, שלא מוכן שאפילו הזין הקטן של אחיך יתקרב אליי, והנה אחרי כמה שעות אני כמו איזה נימפומנית - עברו עליי כבר שלושה, ואני מוכן לקבל עוד.''
''אם לא אכפת לך,'' אמרתי לו. ''אשמח אם בשלב הזה תסתפק רק בי.''
''האמת שמבין השלושה, אני אשמח להסתפק בך.'' אמר, וחיבק אותי.

נישקתי אותו נשיקה ארוכה, ואז יצאנו מהבניין. מרחוק ראינו את הצללית של אמיר, עטוף במשהו שנראה כמו עיתון, מחפש בהיסטריה את הבגדים שלו ואת הקסטה.
''אז באיזה שלב התחלת להקליט?'' שאל תומר.
''בשום שלב. זה בכלל לא היה מחובר לחשמל.'' עניתי, ושנינו פרצנו בצחוק. אמיר לא העז להתעסק איתנו עד סוף העונה.

לפרק הקודם לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...