>  >  > 

החקלאי פרק ח' - (ואחרון)

גיל, מנותק מסביבתו, עיניו רואות שוב ושוב את חברתו במיטה עם גבר זר, הובל אל שפת הבריכה. אדם רצה להשליכו למים אך דני הורה לו להובילו בזהירות דרך המדרגות. כשהגיעו המים לגובה חזהו של גיל, דומה היה שהוא מתחיל להגיב. אדם חיבק אותו אך גיל לא הגיב. אדם לא ויתר, והובילו למים העמוקים יותר. כשהגיעו המים לחזהו, הביט בו גיל ורכן לחבק אותו הוא הניח את לחיו על ראשו של אדם והצמיד את גופו אליו. אדם ליטף את כתפיו וגבו של גיל והרגיש כיצד הגוף המתוח הולך ומשתחרר בזרועותיו. דני נכנס למים, ניגש אליו ושטף את פניו העצובות במים הקרירים, תוך שהוא מלטף את הפנים הגבריות שלו.
''מותר לך לבכות.'' אמר דני. ואז בא הבכי. תחילה כבוש מרעיד את הגוף, ואחר כך קולח ומשחרר. דני הרים ידו וליטף את ראשו של גיל לוחש לו דברי ניחומים. היה קול בתוכו, זה של דני, 'בסדר', ששאל איך ייתכן שגבר גדול כל כך וחזק כל כך וקצין כל כך בוכה כמו תינוק. אך מקהלת קולותיו של דני החדש השתיקה קול סורר וארכאי זה. הוא חיבק את שני הגברים ונועם הצטרף לחיבוק המשפחתי.

מתוך גוש הגברים נשמעה לפתע תמיהתו של גיל על נוכחותו העירומה של אביו. אדם מיהר וענה שמורכב ומסובך מדי להסביר לחייל מדוכא ומסטול ושעליו פשוט לזרום. גיל, שאכן היה מסטול, שאל אם במסגרת ה''לזרום'' יוכל גם להזרים את חרמנותו ולהרגיעה.
''אל תשאל,'' ענה אדם. ''תזרום.''

אדם, לא הסתפק עתה בליטוף גבו של אחיו אלא שלח יד אחת ללטף את ישבנו. נועם שהבחין בכך צרף יד משלו. אברו של גיל, שתחילה היה רפוי לגמרי ונמעך על בטנו של אדם, התחיל להתמלא ולהפריד ביניהם. ככל שנחלשו רעידות בכיו של גיל, כך גדל המרחק בין גופי הגברים החבוקים כשהצינור המתנפח ממלא את החלל. ידיו של גיל, שהיו כל הזמן מונחות על כתפיו של אדם, החלו לגלוש במורד גבו וללטף אותו. הן ירדו והגיעו לישבנו של ואחזו בו בחוזקה, כשעיניו עצומות. הידים שחררו את הישבן וירדו על ירכיו של אדם. בתנועה מהירה אחזו ידיו של גיל בירכיו של אדם ומשכו אותן למעלה תוך ניצול עזרת המים בנשיאת המשקל. אדם מצא עצמו רוכב על חזהו של גיל כשרגליו מוחזקות תחת זרועותיו של אחיו.

גיל אחז בפלחי ישבנו של אדם והחל להנמיך אותו במהירות במורד גופו תוך שידיו מפרידות את חלקי התחת וחושפות את החור. תוך שניות פגש ראש אברו הענק של גיל את חורו החשוף של אדם.
''מניאק, לא כאן, כואב במים.'' לחש אדם.
''כמה שיכאב לך התחת, זה לא יהיה כלום לעומת הכאב שבליבי.'' ענה גיל ובשתי ידיו דחף את גופו של אדם למטה ושיפד אותו על אברו. אדם הרגיש את הכיפה הענקית קורעת אותו לשנים וניסה להיאבק, אך גיל לא ויתר עד שהכניס את כל הצינור.
''מ-נ-י-א-קקק!!'' צרח אדם ויילל בקול, דני ונועם נבהלו. ''הוא קרע אותי.'' יילל אדם. נועם שלח ידו לאחוריו של אדם שהיו צמודים לביצים של גיל. אדם שהרגיש את אצבעותיו של נועם מתקרבות לחור צרח עליו שלא יעיז אפילו לנסות לדחוף ולו סיכה. גיל, שראה את פניו הדומעות של אחיו מולו, החזיק בו ללא תנועה. ''צא מהמים...'' התחנן אדם. גיל החל לנוע לעבר המדרגות נושא את אדם המשופד על אברו. הוא יצא כך מהבריכה מול מבטיהם המשתאים של כל הנוכחים. הוא צעד כאילו אינו נושא כל משקל והתיישב על אחת המיטות.
הוא נשכב לאחור ובקול סרקסטי אמר לאדם: ''תתחיל לנחם אותי ותתכונן כי אני צריך הרבה נחמה היום.''

נדמה היה לאדם שהכאב לא יגמר. גם כשחדר אליו גיל בעבר, אחרי עיסוי מעמיק עם קרם, הייתה זאת חדירה כואבת. לאט לאט התעמעם הכאב כשדפנות מערתו המורחבת של אדם הסתגלו לפולש. אדם החל לנוע מעלה ומטה. עיני כולם היו נעוצות בפליאה בענק שנגלה לעיניהם כשהתרומם אדם, אחר שב ונעלם במעמקי בטנו. נועם, שרצה בכל מאודו להשתתף בחגיגה, פישק את רגליו של גיל וזחל למטה ללקק את ביציו. עומר שהתחרמן מהמראה כופף את כרמי שעמד לידו והחל לזיין אותו בפראות. אדם קרא לדני שיקרב וסימן לו לעלות על המיטה. דני עלה כשרגליו לצידי גופו של גיל ואדם בלע את אברו.

השילוב של חור צר העוטף את הצינור, ולשון חמה המלקקת את הביצים, הביאו את גיל לגמירה ראשונה כעבור כעשר דקות. הוא הציף את מעיו של אדם בכמויות אדירות של זרע שנזלו ונמרחו על הביצים שלו ולוקקו מיידית על ידי לשונו של נועם שהייתה במקום. צליפות מטחי הזרע במעיו שחררו גם את מטענו של אדם שנחת על חזהו ובטנו של גיל.

אדם קם ממקום מושבו והתמוטט מותש על המיטה הסמוכה. כשקם, הייתה זאת הפעם הראשונה שכל השאר ראו את אברו של גיל בזקפה מלאה. כרמי ניתק עצמו מאברו של עומר ומיהר לקחת את סרט המידה. עוד לפני שגיל הבין מה הוא עושה הכתיב קולו של המודד. ''גיל שור - 28, אורך: 17.5, מבנה: קשתי למעלה, צבע: בסיס כהה מתבהר לקראת הקצה. זה לא זין אנושי,'' המשיך באותו טון. ''זה זרנוק של מכבי אש.'' ההערה ובעיקר הטון שנאמרה גרמה לכולם לפרץ צחוק שהדביק אפילו את גיל.
''מה זה היה?'' שאל כשנרגע הצחוק.
''רק אתה היית חסר ברישומים.'' ענה כרמי ברצינות.
''ומה הוא עושה פה עם זין עומד?'' שאל גיל את אדם בהצביעו על דני.
''גם הוא חרמן לפעמים.'' ענה אדם. והעביר לגיל את הבקבוק שחזר להסתובב. גיל שראשו כבר לא היה בפוקוס, שמע את תשובתו של אדם אך העדיף להתרכז בבקבוק ובעשן המתקתק העולה ממנו.

היחיד שלא השתתף בצחוקים ובבדיחות היה נועם שמרגע שקם אדם, היה עסוק בניקוי גופו של גיל. כשסיים ללקק את זרעם של שני אחיו החל לעבוד על הזרנוק שלא התרכך. הוא ליקק את הכיפה הענקית וניסה להכניסה לפיו אך לא הצליח. לשונו טיילת על המוט מעלה ומטה מקיפה אותו מכל הצדדים. כשחש שהוא מוכן, עלה והתיישב על גיל. הוא הניח את החור שלו על חוד הכיפה והחל ללחוץ למטה.
''אתה בטוח שאתה יודע מה אתה עושה?'' שאל גיל.
''קיבלתי כבר פיסט היום.'' ענה נועם וגלש מטה במורד הזין.
נועם הרגיש את הזרנוק מחליק לתוכו וגניחה אדירה בקעה ממעמקי גרונו. הוא התיישב לרגע ואחר החל עולה ויורד בגניחות קולניות. גניחותיו של גיל לוו בענני עשן שבקעו מפיו וחדרו לנחיריו של נועם.
''לדעתי יש מקום גם לזין שלי.'' אמר עומר והתמקם מאחורי נועם. אדם ניסה למנוע ממנו לחדור אך כשראה שנועם לא מוחה, עלה וסתם את פיו של נועם עם אברו. עומר התמקם מאחורי נועם וכשזה עלה עד קצה אברו של גיל, הצמיד עומר את הזין שלו לזרנוק של גיל. נועם החל גולש למטה וכשנגע אברו של עומר בשפתי חורו, צנח בבת אחת למטה.

עוד לפני שהשלים את גלישתו על שני האיברים במלואם, החל גופו לרעוד. אלמלא וואליד ועומר שכבר ראו אותו בסיטואציה כזאת, הייתה פורצת בהלה כללית. תחילה החל גופו של נועם לרעוד ללא שליטה, אחרי כמה שניות הוא החל לירות מטעני זרע שעברו מעל ראשו של גיל ונחתו על הדשא. גם לאחר שיבש, המשיך אברו לפעום ולקפץ בעוויתות גמירה. הוא החל עולה ויורד על שני הזרגים הנעוצים בו במהירות רבה כשהוא מתנשם ומתנשף בקול רם. עומר תמך בגופו של נועם מאחור מונע ממנו לצנוח לצדדים בהתקפי הרעד. חורו של נועם התכווץ והשתחרר בפעימות מהירות. גיל החל לגנוח ולמלמל שמעולם לא היה לו זיון כזה. אדם שנבהל כשפרצה האורגזמה של נועם, שלף את אברו אך נשאר על מקומו. נועם לקח את הזין חזרה לפיו וינק אותו בכוח רב. עומר וגיל גמרו ביחד וקולות האורגזמה שלהם הביאו גם את אדם להשקות את נועם. כרמי שהשתגע מהמראה, ניגש לוואליד שעמד בצד ואברו בידו והשחיל עצמו על אברו של הנער כשהוא צופה בזיון המרובע. שניות לאחר שגמרו הארבעה, התפוצצו אבריהם של וואליד, במעיו של כרמי, ושל כרמי כשהוא יורה את נוזליו על הרחבה. הרעידות החלו להחלש ופסקו בבת אחת. נועם התעלף. עומר מאחור ואדם מלפנים הרימו אותו והשכיבו אותו על המיטה הסמוכה.

עכשיו הגיע תורו של דני שהמראות סביבו הביאו אותו לסף גמירה. הוא נזכר כיצד הסית מבטו מאברו הזקור של גיל כשנפגשו במטבח באחד מלילות הזיונים של גיל. עתה לא מש מבטו מהאיבר העצום וכל שרצה היה להרגישו בתוכו. הוא טיפס והתיישב על אברו של גיל והחליק לכל אורכו למרות הכאב שצרב את אחוריו. דני החל לרכב על הזין שהרחיב את אחוריו. היה זה וואליד שעלה על המיטה וסתם את פיו של דני כדי שגניחותיו לא יעירו את כל המושב.

במעורפל שמע את גיל שואל שוב עליו ואת אדם נותן לו את ההרצאה המלאה של 'כל חיי... ציפיות... הדחקה' וכן הלאה. אדם גם סיפר לגיל על שני, החברה מהמושב השכן. גיל אמר שהוא מכיר את אילן היטב ושבהזדמנות ראשונה ילך לזיין אותו. שיראה מה זה זין אמיתי. תוך שהוא מתאר מה יעשה לאילן, החל גיל להניע את אגנו ולזיין בעוצמה את אחוריו של דני. שניהם גמרו ביחד, גיל מציף את מעיו של דני וזה מציף את בטנו של גיל בעודו בולע את זרעו של וואליד שזורם בגרונו.

סיבוב נוסף של הבקבוק חתם את הערב. החבורה השתרעה בערימה על הדשא. ואחר הזדחלו אחד אחד פנימה אל הבית. אדם כרמי וגיל ישנו יחד במיטתו של גיל. במהלך הלילה השחיל עצמו כרמי על הזין הענק והתעורר מפמפום שטלטל את גופו. אדם שחש בתנועה, מיקם את אברו מול פתחו האחורי של גיל שהופתע מהחדירה אך לא עצר את תנועתו. נועם עומר ודני חלקו את מיטתו של דני התעוררו כשדני נעוץ בעומר ובאחוריו אברו של נועם. כשהתכנסו כולם לארוחת הבוקר היה זה וואליד ששם לב כי אברו של דני תלוי לו ברפיון בין רגליו. הוא חייך אל דני אך לא אמר מילה.

כל אותה שבת נעה החבורה בין אורגיות מוטרפות דרך סיבובים בלתי פוסקים של הבאנג לשיחות משפחתיות שגרתיות כשרק העירום והאיברים הזקורים מבדילים בינם לבין אלפי משפחות שניהלו את אותן שיחות בטלות באותה שעה. היחיד שלא עישן כל היום היה דני. מהבוקר הוא סירב לבאנג ונראה היה מרחף גבוה מעל כולם. הוא התבונן סביבו כל היום, ראה את משפחתו ברגעיה ה'שגרתיים' וברגעיה המוטרפים. הוא אהב גם את אלו וגם את אלו. הוא אהב לראות איך החבורה עוברת ממצב למצב כאילו שכך זה מאז ומתמיד. הוא נהנה מהמחשבה כי גידל ילדים חופשיים ונאמנים לעצמם הרואים גם בשיחת החולין וגם בסקס המוטרף, חלק אינטגרלי של חייהם, למרות שבירת אי אילו מוסכמות בדרך.

לקראת ערב החלו אדם, כרמי וגיל לארוז את תיקיהם כדי לחזור לצבא. נועם נכנס לחדרו והתכונן ללימודים. עומר הלך הביתה וואליד טיפל בשיקום הבית. דני לקח לעצמו את קופסת הקסס ואת הבאנג. התיישב מול הבריכה ולא עצר עד שגמר את כל התערובת. בשש וחצי בבוקר יום ראשון צלצל השעון. דני קם, לבש את בגדי העבודה ויצא לקבל את הפועלים בחממה. עד יום חמישי הוא יחזור להיות החקלאי. ביום חמישי אחרי ארוחת הצהרים ייפשוט את בגדיו ויעביר את סוף השבוע בזיונים ועישונים.

לפרק הקודם

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...