>  >  > 

ילד רחוב - פרק ב'

ידו השנייה כופפה בכוח את ידי לאחור, כאב חד פילח את כתפי וחשתי שהוא עומד לשבור אותה, מפשעתו נצמדה לפניי, אברו הזקור לחץ על שפתיי וקולו הקשוח ציווה: ''תכניס אותו לפה המזוין שלך ותתחיל למצוץ, הומו מזדיין''. הלחץ על ידי המכופפת גבר, צעקת כאב נפלטה מפי אך אברו העבה חנק אותה. ''כשאני אומר לך למצוץ אתה מיד מבצע, אני מובן?'' כשהצלחתי להרים את מבטי מעלה התחלף הפחד שבי בתדהמה. יובל הביט בי בעיניים קפואות והתייחס אליי כאל זר מוחלט. מעולם לא ראיתי הבעה קשוחה כזאת בפניו. קולו המוכר לי כל כך הפך מנוכר ואכזרי, אברו קדח בגרוני בגסות, מותניו נעו לקראתי מצמידות את ראשי בכוח לקיר הצריף וכשהוא מחדיר את הזין הקשה עמוק יותר לגרוני ציווה: ''תבלע את הזין, עבד הומו, נראה לך שלא ראיתי אותך מתגנב לכאן כל ערב מציץ ומאונן כמו זונה מיוחמת?''
תחושת קלון אפפה אותי, 'זהו, מעכשיו אני אבוד, יובל מסוג האנשים שמספר הכול לכולם'. המחשבה הכתה בי כפטיש רב עוצמה, זיעה קרה כיסתה את גופי וצמרמורת עברה בגבי.
כמו קרא את מחשבותיי הוסיף בלגלוג: ''אני מקווה שתפנים במהירות את המעמד החדש שלך, אפס. מעתה תשמש שפוט שלי ותמלא את כל רצונותיי''. האבר הקשה נתקע עוד פעמיים עמוק בגרוני ואז פלט לתוכו נוזל סמיך וחם. ''כן... תבלע הכול, תתרגל לטעם השפיך שלי, שפוטון עלוב שכמוך''.

ידו הכתה בכוח על קיר הצריף. חצי דקה לאחר מכן הופיעה דמותו של אילן, על פניו עמד חיוך משונה כשפנה ליובל. ''אז... זה הבחור המציצן שסיפרת לי עליו?''
יובל הנהן בראשו והוסיף מבודח: ''כן, אחי, זה הוא, אותו אני רוצה שתאלף. תעשה ממנו שפוט ושרמוטה כמו שעשית משחר. תמיד פנטזתי על איזה עבדון שישרת אותי''.
קולו השקט של אילן הפחיד אותי עד אימה: ''סבבה, אחי, אין בעיה, תכניס את הכלבלב פנימה לסדרת אילוף ראשונה.

רגליי רעדו, עמדתי במרכז החדר שאליו הצצתי בימים האחרונים. המראות המזעזעים שבהם צפיתי צפו ועלו בראשי, אילן קשר במיומנות את ידיי לקורות התקרה, קולו השקט גרם לי חלחלה: ''מרגע זה אני האדון ואתה העבד. כל הוראה שתקבל תבצע מיד. היסוס קל בביצוע יעלה לך ביוקר. אני ברור, עבד?''
בקול רועד הצלחתי לפלוט לעברו: ''כן, אדוני, ברור. אני אבצע הכול, אדוני. אני מתחנן, אדוני, רק תשחרר אותי, אני מתחייב שלא תראה אותי פה יותר לעולם''.

יובל התרווח בכורסה כשחיוך מרוצה מרוח על פניו, הדמעות בעיניי וגופי הרועד הבהירו לו היטב כי אני מת מפחד. ידיו של אילן פרמו את כפתורי מכנסיי וקולו ציווה: ''תתחיל להתנדנד, מצידי תרקוד, יש לך דקה בדיוק להוריד את המכנסים והתחתונים מעליך עבד''. רועד מפחד מיהרתי לחלוץ את נעליי ולהניע את גופי מתפתל ומתפלל שמכנסיי יפלו מטה ואוכל להסירם בעזרת רגליי. בקול מאיים הכריז על השניות שנותרו לי. הזעתי מפחד. בידו אחז שוט ארוך והצליף בו על רצפת החדר.
בשנייה האחרונה הצלחתי לעמוד במשימה וכשאני מתנשף הכרזתי בכניעה: ''אדוני, סיימתי''. ידיו אחזו בגסות בצווארון חולצתי וקרעו אותה מעליי, נותרתי עירום כביום היוולדי חשוף ומושפל מול עיניהם של שני האדונים והעבד.

אילן הושיט את השוט המפחיד ליובל. ''אתה מוזמן להעניק לעבדך החדש את מנת ההצלפות הראשונה. עליו ללמוד לכבד, לסגוד ולהעריץ אותך כאדונו. תגרום לו להתחנן בפניך להצליף בו ולשמש לך כעבד''.
חלחלה עברה בגופי. התחלתי לצרוח בהיסטריה. מכת השוט הראשונה הממה אותי לחלוטין. חשתי את השוט קורע את גופי לשניים. דמעות פרצו מעיניי וקולי התחנן: ''דיי אדוני המלך אני מתחנן לפניך, אל תכה אותי, אדוני אני אעשה מה שתרצה... בבקשה''. יובל לא עצר להקשיב. הוא היה נתון באקסטזה ועל פניו עמדה הבעה מפחידה. ידו אחזה בשוט והכתה בגופי העירום בכל הכוח. הייתי בטוח שבעוד שניות מספר אחזיר את נשמתי לבורא. צעקותיי הפכו חלשות יותר, גרוני יבש, הדמעות עמדו בו וגרמו לי הרגשת חנק. אפי גם הוא נסתם מהבכי ובקושי יכולתי לשאוף אוויר דרכו, תחושת עילפון השתלטה על גופי.

אילן סימן לו להפסיק. ''בוא נבדוק אם מנת ההצלפות שיפרה אצל העבד את הרצון לסגוד''. ידיי שוחררו וגופי נפל תשוש על רצפת הצריף.
יובל חזר לכורסה ובקול מפחיד ציווה: ''תזחל לכאן עבד, לקק את נעליי הספורט שלי, תחזיר אותן לצבען הלבן בעזרת לשונך המושפלת''. לא היססתי לשנייה, גררתי את גופי הדואב ומיקמתי את ראשי מול נעליו, לשוני ליחכה את נעליו ס''מ אחר ס''מ והסירה כל כתם לכלוך מהן. פחד המהול בכאב ההצלפות דרבן אותי לעשות את המלאכה על הצד הטוב ביותר, עכשיו הבנתי את שעבר שחר היטב. ''תחלוץ את נעליי, תסניף את גרביי המסריחות, כלבלב, תהנה מהריח שלהן, תלקק אותן, תראה לי כמה אתה נהנה ורוצה לטעום את אצבעותיי''.

מביט בביצועיי החליף חיוך עם אילן ופלט מרוצה. ''ואללה, אתה מקצוען, לא האמנתי שבזמן קצר כל כך אפשר להפוך מישהו לשפוט שמתחנן ללקק נעליים''.
אילן החזיר לו חיוך, הקליק באצבעותיו וסימן לשחר לזחול לכיוונו. העבד הצייתן התייצב במהירות לרגליי אדונו, השתחווה להן בסגידה ופלט בלחש: ''כן, מלכי, אני לשירותך מלכי''.
ידו של אילן צבטה את לחיו כשפלט: ''כלב, היום אתה מקבל ממני פרס, גש תתמקם אחרי העבד החדש ותפתח אותו''. שריקת השוט חתכה באוויר ושכנעה אותי שלא להעז להפסיק ללקק את רגליי אדוני החדש. גופו של שחר נשכב מעליי, אברו הזקור מצא בקלות את פתחו של החור הבתולי שלי, למזלי גילה התחשבות והחדיר אותו באיטיות פנימה מניח לי להתרגל לגודלו.
אילן החל מצליף בכוח על גבו החשוף וצרח בזעם: ''עבד, כשאני אומר לפתוח מישהו אני מתכוון לכך, האבר נתקע בי בכל עוצמתו פנימה. צרחתי בכל כוחי, ישבני נקרע לשניים.
רגלו של יובל דרכה על ראשי והצמידה אותו בכוח לרצפה. ''שתוק, זונה, תתרגל לאכול זין בתחת. אתה הולך לקבל ממני ומכמה חברים שלי כל יום מעכשיו''.

שחר קדח בי בכול כוחו, בכל פעם ששמע את שריקת השוט באוויר הגביר מהירות. שמעתי את אילן מצחקק ופולט ברשעות: ''מציצן מסריח, תרגיש את הזין של העבד שלי מפרק אותך. מהיום הוא יהיה הבכיר ביניכם ואתה תשמש כשוליה כנועה שלו. חירמן אותך להציץ, לאונן ולראות אותו מקבל ממני, עכשיו הגיע הרגע שתחוש זאת על בשרך, כלב''.
נוזל לוהט נפלט מביציו הטעונות של שחר והחל ממלא אותי, הוא גנח חרישית הרים מבט לאדונו ואמר בשקט: ''זהו, אדוני, פתחתי והזרעתי אותו''.
אילן התכופף וליטף את ראשו: ''יפה מאוד... כלב טוב, אני מקווה שהוא מוכן ורטוב מספיק לקבל את הזרנוק שלי''. הועמדתי על ארבע, בפי נתקע הזין של יובל וידו לחצה בכוח על עורפי. כובע האבר הענק של אילן עמד בפתחו של החור שלי ואז בבת אחת הושחל מלוא אורכו פנימה. הזין בפי מנע ממני כל אפשרות לצעוק, גופי התפתל בכאב, נתון לחסדם של שני הסדיסטים חשתי אומלל וחסר אונים לחלוטין.

נוזל חמצמץ וחם החל ממלא את פי וקולו של יובל ציווה: ''תתחיל לגמוע בהנאה, אסלה שלי, חסר לך שטיפה אחת תיזל על כורסת האדון''. הזרם היה עז בקושי הספקתי לבלוע את המנה הראשונה ומיד התמלא פי בשנית, אנחות חרישיות נפלטו מפיו: ''אחחח... כן תשתה את השתן... תבלע הכול, שרמוטה''.
אילן משך במותניי בכוח והרביע אותי במהירות, ידו הכתה בישבני הכואב שוב ושוב: ''זונה.. אתה פשוט חתיכת זונה... ספר לנו, איך התחושה לקבל זין בשני החורים?'' על ארבע, כשלצווארו הקולר, עמד שחר בפינת החדר וצפה במחזה בדממה. 'אלוהים', חשבתי לעצמי, 'איך הכנסתי את עצמי לצרה הזאת? כשצפיתי בו מושפל מהחרך הכול נראה לי מגרה כל כך'. אברו הענק של אילן נתקע עמוק בישבני, חשתי אותו חודר לתוך מעיי. ''זהו... כן... אני גומר, שרמוטה... אני מציף לך את המעיים בזרע המלכותי שלי, אני בטוח שבשבוע הקרוב תלך כמו זונה עם רגליים פתוחות וכל היום תחשוב על הזין שלי''. רק כשסיים לפלוט לתוכי את טיפותיו האחרונות סימן בראשו ליובל וזה שיחרר את אברו מפי.

במצוות אדונו נשלח שחר החוצה עירום לקטוף תפוזים. יובל קשר קולר לצווארי והוביל אותי לפינת החדר, בקערית הפלסטיק נותרו מעט מים והוא הורה לי ללקק אותם בלשוני ככלב. האדונים התיישבו בכורסאות הביטו בי זחוחים ומרוצים. כל משפט שפלטו חתך בי כסכין. ''אתה רואה איך תוך שעתיים הוא הפך לכלב מאולף, תשאיר לי אותו פה יומיים והוא ישכב בכניסה כשטיח ויתחנן שתנגב עליו את הנעליים''.
יובל צחקק כשענה, ''בקצב הזה נראה לי ששעתיים יספיקו לך בהחלט להביא אותו למצב הזה''.

שחר חזר מתנשף ובידו קערת קש מלאה תפוזים ניגש לאדונו השתחווה והניחה על ברכיו, ככלב מאולף קשר עצמו לטבעת הברזל ושב לעמוד על ארבע לצידי, אילן קילף את התפוז והשליך לעברו את הקליפות,המום הבטתי בשחר שמיהר ללעוס ולבלוע אותן, החיוך הזדוני שעלה על פניו של יובל הבהיר לי היטב לאן ישליך הוא את קליפותיו ומה מצופה ממני לעשות איתן.

''הגיעה השעה להוציא את הכלבים להשתין''. הבטתי בחלחלה בשחר מנסה לקרוא בפניו את שעתיד לקרות, למה התכוון אדונו, לכל הרוחות? פחדתי שזאת עוד אחת משיטות האילוף המוזרות והכואבות שלו. הובלנו עירומים על ארבע פוסעים לרגליי האדונים למחוץ לצריף, אוויר הלילה הצונן העיר את חושיי. ברכיי השתפשפו בחולות הפרדס והקשו עליי להתקדם. משיכה עזה ברצועה הבהירה לי היטב שעליי להגביר קצב. שעה ארוכה טיילו איתנו בין השבילים כשהם מעשנים להנאתם, משוחחים ומצחקקים,

''טוב זהו, נעצור פה, קדימה כלבים, להשתין''. הבטתי המום בשחר העומד על ארבע מפסק את רגליו ומשתין. כשסיים נע במהירות לנעליי אדונו ליקק אותן בלשונו ופלט: ''תודה, אדוני''. כעת הכול ניראה לי ברור יותר. העבד משמש אסלה לאדונו אך לו עצמו אסור להשתין ועליו להתאפק עד שאדונו יאפשר לו זאת. אילן זרק לעברי מבט מפחיד ועבר להביט ביובל. רעד עבר בגופי. ילד הרחוב הזה הפך בעיניי לאדון כל יכול, אבל עתה יובל ניראה לי פתאום סמכותי ומפחיד ממנו. פיסקתי את רגליי בצייתנות והשתנתי. יובל הביט בי וחיוך ניצחון על פניו: ''כלב טוב, תישאר לעמוד ככה מפוסק''.

ידו הכתה בישבניי ואצבעו חדרה לחור שנפער מולו. ''בא לי לטחון אותך, שרמוטה שלי''. אברו נשלף ונצמד לישבני, ידו נגעה באברי ולהפתעתי זה מיד התקשה למגעו. ''אתה מגורה, נכון? חרמן להרגיש אותי בתוכך? אתה מת שאפרק לך את התחת כמו זונה באמצע הפרדס, נכון?''
מילותיו גירו אותי. הייתי המום מעצמי. מוחי סירב לקבל את העובדה שהשליטה שלו בי חירמנה אותי. שמעתי את עצמי ממלמל בלחש: ''כן... כן, אדוני, אני רוצה. תזיין אותי, בבקשה, תעשה ממני זונה שלך''.

הזין החל את מסעו בתוכי, גופי נצמד אליו בחוזקה ותיאם את תנועותיי עם אלו שלו, שמעתי אותו גונח בהנאה. פתאום היה חשוב לי לגרום לו לסיפוק, ידיו משכו בכתפיי וסייעו לאברו לחדור עמוק יותר לתוכי. לפתע התכופף, נשק לאוזני ולחש: ''אתה באמת רוצה שאהפוך אותך לזונת מין קבועה שלי?'' פניי הפכו אדומים והעדפתי שלא לענות. התביישתי להודות באמת הפשוטה שרציתי בכך מאוד. ''נו, מה אתה מהסס? אל תתבייש, תענה לי''.
בהחלטה של רגע אזרתי אומץ ועניתי: ''כן, אדוני, אני מעוניין, אדוני''.
הזין הזקור שלו נע בתוכי, ידו שפשפה בעדינות את אברי המגורה. עוד לפני שהמשיך לדבר הרגשתי שתשובתי מצאה חן בעיניו. ''תקשיב, תמיד רציתי לטחון אותך, אבל רק כשראיתי ששליטה מגרה אותך הבנתי עד כמה תתאים לשמש כעבדי''. חשתי את נוזל החרמנות שהצטבר בתוכו מוזרם לתוכי במטחים עזים. קלטתי אותו ברצון, רעד מהנה אחז בגופי, אברי החל לפלוט את מטענו מטה לחולות הפרדס. מבטו עבר לאילן. ''אחי, תודה על הכול, נראה לי שאמשיך את האילוף לבד ואתאים אותו לצרכיי, משום מה יש לי תחושה שהעבד הפנים את ייעודו בחיים. אני משוכנע לחלוטין שישתף פעולה ולא יהיה צורך להחזירו לצריף לקבל חיזוקים''.

לפרק הקודם
תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...