>  >  > 

מרחבים

תגובות הגולשים כתבו תגובה

    לילה גשום כיסה את היום השישי בשבוע, בקיבוץ מרחבים שבנגב. העננים סחטו עצמם על האדמה. ארוחת הערב בחדר האוכל הסתיימה וכולם אצו למועדון-לחבר, לשתות ספל קפה חם, בזמן שהילדים מתרוצצים בין הרגליים.

    לא היה דבר שניר אהב יותר, מאשר לחזור הביתה מהבסיס לסוף השבוע ולצפות בכל הילדים משחקים על המדרגות של המועדון לחבר את המשחק ''דג מלוח'', שאותו היה נוהג לשחק עם חבריו וחברותיו לשכבה בגיל הרבה יותר צעיר.

    ניר הוא קצין קרבי, חוזר מהבסיס לביתו אחת לשבועיים. הוא נולד בקיבוץ מרחבים ומאוהב במקום כאילו היה קדוש. מאין קדושת נעורים מלאת זיכרונות נעימים. הנשיקה הראשונה עם חברתו הראשונה, על הגבעה שלצד הלול, כשרוחות המדבר החמימות לוטפות את שפתותיהם הצמודות, ניחוח החורף לאחר היורה, אשר הציף את כל חולות הנגב באוויר נקי מאבק... כל אותם זיכרונות ורבים אחרים אינם נקברים מתחת לדיונות הנגב, הם עוטפים אותן.

    בשעה 23:00 בליל יום שישי גשום, בקיבוץ מרחבים, נפתח הפאב לכל קיבוצי הנגב והסביבה. כל פעם אותם האנשים, מדי פעם מצטרפים עוד אנשים. המקום מתמלא תמיד ב-500 מבלים. הכניסה היא בחינם כמובן, השתייה מוזלת, מאין מסיבה שנועדה למטרת הנאה בלבד ולא למטרת רווחים - זה מה שעשה את המסיבות במרחבים למיוחדות ומהנות כל כך. כולם חברים, כולם רוקדים, כולם נהנים ומחייכים.

    ניר הגיע עם חבורתו לפאב, בסביבות 23:30 - הם פתחו את הערב עם הרמת כוס בירה, לכבוד ההנאה.
    ''לכבוד הזקפה התמידית!'' צעק ניב, הבלונדיני הרעשן.
    ''אויש נו, די כבר עם השטויות שלך!'' צעקה אליו חזרה מיה, בת שכבתו.
    ''מתנצל, מיה, מתנצל! אז אם ככה נשתה לחיי... לחיי...''
    ''לחיי מרחבים ושתוק כבר!'' קטע אותו ניר תוך כדי קריצה וחצי חיוך. כוסות הבירה נקשו זו בזו ולגימות אחוזות טירוף גמרו את כל כוסות הבירה בתוך כמה שניות, כמנהג המסורת.

    הפאב התמלא כל-טוב, צלילי המוסיקה התחברו אל המדבר כמו שהגשם התחבר אל האדמה, וכל אחת מטיפות המים הקרים שירדו מן השמיים התמלאה בתווים על גבי תווים שיצאו מתוך הרמקולים אל מחוץ לפאב.

    ''את נהנית?'' שאל ניר את אחת הבחורות היפות שישבו לצד הבר, בחורה שלא ראה לפני כן במרחבים.
    ''כן, אחלה מסיבה''.
    ''זה מה שקורה כשלא מערבבים כסף בהנאה!'' השיב ניר בגאווה.
    ''אני מסכימה איתך, איך קוראים לך?''
    ''ניר'' השיב הקצין הנבוך. ''מה שמך?''
    ''סיוון''. ענתה הבחורה העדינה בחיוך סקסי.

    הערב זרם כמו הבירה אל הכוסות וניר מצא עצמו סגור בחדרו עם סיוון, מתנשקים עם כל התשוקה ועם כל הלשון. אך ניר היה בחור שגופו לא היטיב עם אלכוהול מרובה ובשלב מסוים נרדם ניר על מיטתו. סיוון לא נעלבה. היא יצאה מהחדר וחזרה למסיבה.

    למחרת בצהרי יום שבת, התעורר ניר ב-14:00. על הדלת חיכה לו פתק ועליו כתוב בכתב עדין: ''נהניתי אתמול מאוד, זה הטלפון שלי, תתקשר, סיוון''. ניר הביט על מספר הטלפון ומיד ניגש אל המכשיר הסלולרי שלו וחייג.
    ''הלו?'' נשמע קולה של סיוון מבעד לקו.
    ''אהלן סיוון, מדבר ניר, מאתמול... מהמסיבה...''
    ''היי!! נהניתי אתמול מאוד''.
    ''אני ממש מצטער שנרדמתי, סיוון, האלכוהול לא עשה לי טוב''. אמר תוך כדי חיוך נבוך.
    סיוון צחקקה וענתה: ''זה בסדר, אז מה העניינים?''
    ''הכול בסדר עכשיו. בא לך אולי להיפגש מחר בבאר שבע? איפה את גרה בכלל?''
    ''בבאר שבע! ניחוש יפה!''
    ''אני אחכה לך במקדונלדס בתחנה המרכזית ב-15:00?''
    ''אני אחכה לך שם!''
    ''אחלה, אז להתראות.''
    ''להתראות, ניר, ביי.''

    - ניתוק -

    ניר התרגש מאוד, כי מהמעט שזכור לו מערב האתמול, סיוון בחורה יפהפייה.

    ***

    יום ראשון הגיע, ואיתו שעת צהריים גשומה בתחנה המרכזית בבאר שבע. ניר נכנס למקדונלדס, שם התפלא לראות שסיוון הקדימה וחיכתה לו כפי שהבטיחה. לאחר נשיקה על הלחי ולאחר שהתיישבו, שוחחו מעט, תוך כדי שתיית מיץ ענבים.

    הזמן חלף, חודשים על גבי חודשים, הם נפגשו עוד הרבה, ניר הצליח להתאהב בסיוון מעל כל הראש, סיוון התאהבה בניר מעל כל הראש, אך מעולם לא הגיעו השניים למיטה. ניר, ככל גבר ממוצע, הרגיש שהוא מתפוצץ מבפנים.

    הם ישבו על הגבעה שלצד הלול בקיבוץ מרחבים ושתקו. לפתע אמר ניר בקול סמכותי וקצת מבהיל: ''סיוון, אני רוצה שתבואי איתי לחדר, יש לי הפתעה בשבילך''.
    סיוון הרימה גבה בפליאה ובחשד מעורבבים כאחד ושאלה ''מה העניין? אני לא אוהבת הפתעות''.
    ''תבואי, אני מבטיח לך שתאהבי את ההפתעה שהכנתי לך''. הפעם דיבר ברכות. השניים פסעו להם לאט לחדרו של ניר. היא אוחזת בישבן של ניר וניר אוחז בישבן של סיוון. מנעול החדר הסתובב ונפתחה הדלת. חשוך בחדר, ורק נר אחד דולק, לצידו של החלון. ''סיוון, אני אוהב אותך מאוד, התאהבתי בך ואני מוכן לתת לך אהבה שלמה ללא תנאים וללא מגבלות, אני ארצה להתקדם איתך שלב ולתת לך גם מהצד האינטימי שלי''.

    ***

    עשר דקות עברו מאז שהזוג הצעיר נכנס לחדר ולפתע נפתחה הדלת במהירות ונטרקה בחוזקה, כאשר סיוון רצה מכיוון החדר בסערת רוחות ובבכי תמרורים. ניר נשאר בחדר, מסתכל בראי ולא מאמין איך לא ראה ולא שם לב.

    ***

    חמישה ימים עברו מאז אותו מקרה, והשניים מנותקים זה מזו, אך מבפנים, סיוון מרגישה אכולת אימה. היא התאבלה, היא בכתה, בעטה בכרית ליד מיטתה, בקושי אכלה, בקושי נשמה בין פרוץ בכי אחד לפרוץ בכי שני. הדירה שלה חשוכה, התריסים מוגפים, היא לא רוצה לראות אור יום. הטלפון שלה מצלצל. על צג הסלולרי רשום באופן ברור ''נירוש'', אך סיוון ראתה כי כתוב ''גאולה'' בדמיונה. מחתה את אפה במהירות וענתה לצלצול: ''ה...הלו..?'' קולו הרך והמתוק של ניר מצידו השני של הקו אמר לה שהוא רוצה להיפגש איתה במקדונלדס בעירה. ''טוב...''

    השנים נפגשו.

    ''סיוון, אני לא הומו. אני אוהב נשים בלבד. אין לך מושג מה עובר עליי עכשיו''.
    ''ניר, רצית להיפגש איתי כדי להתעלל בי? מספיק היה לי בחיים, אני עדיין מאוהבת בך, אבל אם אתה רוצה לנתק איתי את הקשר, אז תאמין לי שבשלב מסוים אני אתגבר על זה. חטפתי מכות בחיים שלי. ירקו עליי, אכלתי חרא בהרבה יותר ממה שאתה חושב, אבל אל תנסה להתעלל בי מילולית...''
    ניר השתיק את סיוון כאשר לקח את ידה, שהייתה מונחת על השולחן והצמידה אל החזה שלו. ''סיוון, אני לא מסוגל לראות את עצמי עם גבר בחיים שלי, אבל הראש שלי התאוורר בימים האחרונים. אני אוהב אותך. את בשבילי יותר אישה מכל אישה אחרת. יהיה לי קשה להיכנס איתך למיטה ישר, אבל את תיאלצי להבין אותי. זה יגיע בסוף. אני לא רוצה לחיות בלעדיך.''

    חודשיים חלפו מאז אותה שיחה, חודשיים שבהם ניר וסיוון נפגשו רבות, התנשקו רבות. חודשיים בהם ניר הכין את עצמו פיזית לעצימת עיניים בזמן שהוא מוריד לה את הג'ינס. הכין את עצמו נפשית למחיקת המושג גבר ממנה, הכין את עצמו באופן הכי יסודי שיש. חודשיים בהם גם סיוון כבר החלה לחוש תשוקה עזה לגופו של ניר. התחושות התבטאו על ידי מבטים חושניים, נגיעות רכות, חיוכי מבוכה נעימים, מבטים לעבר האזורים שאינם רואים אור יום במשך רוב שעות היממה.

    היה זה ערב סתווי, ערב יום שישי. סיוון כבר מכירה את ההורים של ניר, גם את החברים מהשכבה. היא מרגישה כמו בת-בית. בפאב האלכוהול זרם בעורקי הצעירים הרוקדים, ופנים מחייכות הופכות לצחוק פרוע, ריקוד שקט וסגור הופך לריקוד של התפרעות וניעור כל סבל קיים, נשיקה רכה בלחייה של סיוון הופכת לנשיקה צרפתית לוהטת מהולה בטעמי אלכוהול מומתקים בחום הגוף. הוא נושא אותה לחדרו, תוך כדי צחקוק של שכרות, הם נכנסים לחדר והשקט משתלט על האווירה הפרועה. הם יושבים זה לצד זה על קצה המיטה. הוא עם ידו על לחיה, היא עם ידה על חזהו. נשיקה רכה על שפתיה הרפויות. ולפתע הוא קם בסערה. ''אני רק רגע בבית השימוש, טוב חמודה?''
    ''בסדר, נירוש''.

    הוא יושב על האסלה וחושב. הוא קם ומסתכל על הראי. מרטיב קצת את הפנים, מתקרר. מסתכל בעיניו המשתקפות שיכורות בראי. 'אני אוהב אותה, ואת הגוף שלה', חושב בליבו. 'אז אין לה ציצים, ויש לה איברים שדומים לשלי. היא יכולה לספק אותי ואני אותה. היא עדיין אישה, רק עם גוף שדומה לשלי'. ניר ממשיך להרהר לעצמו בראשו. 'אולי אתפשט? אולי אפתיע אותה בגופי העירום?' לפתע קטעו את מחשבותיו מוזיקת רוק שקטה הבוקעת מהרדיו שהפעילה סיוון. הוריד הוא חיש מהר את בגדיו, עוד לפני שיתחלף השיר 'על החיים ועל המוות' חשב לעצמו ופתח את הדלת, עירום כביום היוולדו. על המיטה הייתה סיוון, עירומה גם היא כביום היוולדה, כל גופה חלק, מכף רגל ועד ירך, חזה שטוח, חלק ועדין לאור הנרות שהיו דלוקים בחדר מבעוד מועד. 'איזו יפה', הוא חשב לעצמו תוך כדי שכרות. הוא נשכב מעליה ולחש באזנה: ''בחיים שלי לא ראיתי מישהי יפה כמוך... במלוא הכנות''. חייך ונשק לה על שפתיה.

    כל הזכויות שמורות 1999-2014 הקמת אתרים ניהול תוכן
    נא להמתין... נא להמתין...