>  >  > 

מבחן גורלי

המורה למתמטיקה היה באמת אחלה. למחרת אמור היה להיערך המבחן הגורלי ובאוויר אפשר היה לחוש את הלחץ שבו אנחנו נתונים. כשחיוך מרגיע על פניו נכנס לכיתה כשבידו עותק של המבחן, עבר איתנו על החומר ואפילו רמז אילו שאלות עלולות להופיע בו.

אדם היה אחד מאלה שדגרו על החומר כל השנה והיה ברור שאינו חושש כלל. הבטנו בו כשענה למורה ופתר בקלות כל תרגיל כשהוא מחייך לעצמו בסיפוק. אני הייתי בין החבר'ה הבודדים שהיה עימו בקשר, הוא אמנם לא היה אהוד במיוחד אך בעניי מצאו חן העדינות שבו ומראהו הסקסי. כמעט כולם ובמיוחד שלושת חבריי הטובים פשוט סלדו ממנו, מעולם לא הזמינו אותו למסיבות ולא החליפו איתו מילה, היה לנו ברור שישועה לא תצמח ממנו בשעה קשה כזאת.

כבר עמדתי ליד מדרגות ביתי כשהנייד צלצל. בן היה על הקו ובקול מתנשף פלט: ''בוא לגינה ליד הסופר, זה דחוף.'' השיחה נותקה, עמדתי דקה או שתיים מהסס ופניתי לעבר המקום. אייל ואורי ישבו שם על אחד הספסלים ונופפו לי מרחוק. בן לא ניראה באזור. מייד הבנתי שגם הם קיבלו את אותה הודעה. הדלקנו סיגריות והמתנו לו. לאחר כרבע שעה הגיע כשהוא רטוב מזיעה. ''אני חייב את העזרה שלכם, מצאתי דרך להשיג עותק של המבחן.'' הוא פרש את תוכניתו במהירות וגייס את כולנו למשימה. חזרנו לבית הספר בשעת לילה. בן טיפס בעזרתנו ונכנס דרך אחד החלונות. כעבור עשר דקות כבר היה בידינו המבחן הנכסף.

בסך הכול שלושים שאלות בשיטה האמריקאית. אם לא היינו שורפים את השנה בהברזות ומשקיעים קצת, בטוח שהיינו עונים עליהן בקלות. לאחר דיונים מעמיקים הלך והסתמן רק פתרון אחד. את ''התיק'' הפילו עליי בתואנה שאני היחיד שיכול לגייס למשימה את אדם החרשן. כל מחאותיי לא הועילו ומצאתי את עצמי מתקשר אליו. קבענו אצלו, הוא קיבל את פניי בחיוך ונטל את עותק המבחן. ''גנבתם אותו?''
לא עניתי. הבטתי בגבו וברגליו הארוכות והחלקות, ביני לבין עצמי הייתי מוכרח להודות שמאוד נמשכתי אליו. הוא נטל עט וסימן במהירות את התשובות, מבטנו נפגשו למס שניות, מבטו כמו ביקש לשדר לי משהו, למען האמת באותו רגע לא התעכבתי לחשוב על כך יותר מידיי, נטלתי מידיו את הטופס מפטיר לעברו בקול חלוש: ''אחלה, תודה, אדם.'' חמש דקות לאחר מכן כבר הייתי בספסל בגינה.

תוצאות המבחן פורסמו לאחר ארבעה ימים. אדם כהרגלו קיבל 100, ארבעתנו קיבלנו ציון נכשל. הבטנו זה בזה. לא היה צורך במילים. מייד בתום יום הלימודים פסענו זועמים אל הספסל שלנו. היה ברור לנו שאדם הולך לשלם ביוקר על מעשהו הנפשע. בן, כהרגלו, כבר רקם במוחו תוכנית פעולה ולנו נותר רק להקשיב.

בדיוק ב-21:30 יצא אדם מהספרייה העירונית וחצה את הגינה הציבורית לכוון ביתו. אייל ואני קפצנו עליו מאחור והלבשנו שק על ראשו. אורי שנהג בטרקטורון שלו התקרב במהירות. דחפנו אותו פנימה ואורי הוביל אותנו בנסיעה מטורפת אל החורשה בקצה השכונה. אדם המבוהל השמיע קולות חנק מתחת לשק היוטה, מה שדרבן את אייל לבעוט בו באכזריות. ''תהיה בשקט... תיחנק, חתיכת כלב בוגד, אתה עומד לשלם עכשיו על מה שעשית''.

כשאורי כיבה את אורות הטרקטורון קפצנו ממנו במהירות וגררנו אותו אל אחד העצים, בן כבר המתין שם מצויד בחבל עבה והחל לקשור אותו בגבו אל העץ כשהוא על ברכיו. עמדתי בצד צופה בהם בועטים בשנאה ומכלים בו זעמם, ריחמתי עליו אך התרגיל המסריח שעשה לנו גבר על רגשות הרחמים ועמעם אותם.

בן משך מעליו את שק היוטה. פניו של אדם היו אדומות ונפוחות. פיו היה פעור והוא גמע דרכו אוויר במהירות. אורי התקרב אליו ושלף את איברו. הבטתי בו מופתע. זרם שתן צהוב עשה את דרכו אל פיו הפתוח של אדם ההמום. ''תבלע הכול, זבל. אני אעשה ממך אסלה, זה מה שאתה שווה חתיכת כלב.'' בן פרץ בצחוק וניראה שהרעיון מצא חן בעיניו מאוד. מבטו נפגש עם זה של אייל ולפי החיוכים שהחליפו היה לי ברור שלאדם מצפות עוד שתי מנות שתן. אדם סגר את פיו אך הסטירה שחטף מבן הבהירה לו שכדאי שימשיך לגמוע את הנוזלים בדממה. פניו ושערו כבר היו רטובים כשהם החלו לטייל עם זרם השתן שלהם על בגדיו מתעכבים על אזור חלציו ופורצים בצחוק רם.
בין לגימה ללגימה הצליח אדם לפלוט בקול מתחנן: ''מה אתם רוצים ממני? מה עשיתי לכם? תעזבו אותי.''
בן בעט בו בכוח והוא צרח מכאב: ''שתוק, חתיכת זבל! מה חשבת, שזה יעבור לך בשקט? עוד מעט אאכיל אותך את החרא שלי שתבין איזה מסריח ומגעיל אתה''.

אורי שלף סכין יפנית וקרע את חולצתו של אדם. ''איכס! אתה רטוב ומסריח, אבל אתה ככה כל החיים שלך, אז אתה בטח רגיל.''
אדם לא העז להוציא מילה, גבו הערום השתפשף בגזע העץ, עיניו היו נעוצות בסכין ומבט מבוהל עמד בהן. להב הסכין טייל סביב פטמותיו. קולו של בן שהביט במחזה חתך את הדממה: ''בוא נחתוך לו פיטמה.''
אדם החל לייבב בבכי ולהתחנן על נפשו: ''אני אעשה מה שתרצו, בבקשה, אל תחתכו אותי''.

אייל היה האחרון שהייתי מצפה ממנו למעשה מסוג זה. הוא התקרב אל אדם המייבב, סטר לו בכוח ופלט: ''אתה בוכה כמו נקבה מזדיינת עכשיו.''
האמת הוא גרם לכולנו לעמוד המומים ולהביט בו שעה שפתח את כפתורי הג'ינס המשופשף שלו ושלף משם את איברו הארוך. ''קדימה, נקבה, תתחילי למצוץ.'' אדם ההמום עמד בפה פעור מניח לזין לחדור לגרונו. העץ אחריו מנע ממנו את האפשרות לזוז ואייל נע בתנועות דפיקה חזקות בתוך פיו. קולות חנק נפלטו מגרונו ונראה שעמד להקיא.
ראשון התעשת בן ופלט ברשעות: ''הוא מוצץ כמו שרמוטה מיומנת. תן לו אותו עמוק בגרון, תאכיל אותו שפיך, את הזבל הזה.''
אייל ניראה מנותק. עיניו היו עצומות וכל כולו היה נתון במעין אקסטאזה, קולות ההנאה החרישיים שנפלטו מגרונו הלכו והתחזקו. לפתע אחז בכוח באוזניו של אדם והחל יורה זרע אל גרונו כשהוא מגרגר בהנאה: ''אחח... כן... אני... גומר... תבלע את זה, יא מניאק!''

אורי שהביט במחזה ליטף את הבליטה במכנסיו, היה ברור כי התחרמן מאוד ממה שראה. בן זרק לעברו: ''יאללה, אחי. לך תאכיל גם את הנקבה השרמוטה הזה.'' הוא לא היה צריך עידוד נוסף. איברו הזקור פרץ החוצה והוא מיהר לתפוס את מקומו של אייל מול פיו המיוסר של אדם ובתנועה אחת חדר אל גרונו. איברו העבה פמפם את חור הפה. יצא ונכנס לתוכו במהירות, כול כולו נתון בלהביא את עצמו לפורקן, בן התקרב אליו ושלף אף הוא את איברו, מנסה לדחוף אותו לצד זה של אורי אך התנוחה שבה עמדו הקשתה עליו והוא מיהר לוותר והחל לעודד את אורי המחורמן לפרוק את מטענו ולפנות לו את הפה. אורי הגביר מהירות, ידיו חבקו את העץ ואיברו נתקע עמוק בגרונו של אדם. תנועות הדפיקה שלו הפכו קצרות ועמוקות יותר, ברור היה שהוא עומד לפרוק את השפיך החם שלו ישירות בגרון. פניו של אדם האדימו יותר ויותר וניראה כאחד שעומד לאבד את הכרתו. אורי החל גונח בהנאה והזרים את מטען החרמנות שהצטברה אצלו בביצים, משך שניות ארוכות לא נע כשאיברו תקוע עמוק ופרק את מטענו עד הטיפה האחרונה.

בן התיר את החבל שקשר את אדם האומלל נשען על הטרקטורון וציווה: ''תזחל לפה, זונה, רד על הברכיים ותמצוץ לי.'' אדם היסס לשנייה, אורי בעט בישבנו בכוח ונפנף בסכין. זה שכנע את אדם סופית והוא החל פוסע על ארבע לכיוונו של אדם וככלב מאולף הכניס את הזין הזקור והארוך אל פיו והחל למצוץ.
אורי פרץ בצחוק מתגלגל. ''אילפנו את הכלב הזה כמו שצריך.''
הסכין טיילה לאורך חריץ התחת של אדם המוצץ וביצעה במכנסיו חריץ שהלך וגדל חושף את ישבנו החלק. אצבעותיו החלו חופרות באכזריות בחור התחת. ''איזה חור של זונה יש לו, למניאק. בא לי לדחוף לו מקל של מטאטא פנימה.'' מילותיו של אורי ומראה הישבן החלק והחור הפעור של אדם גרמו לאיברי להזדקר בבת אחת.
בן החל לגנוח: ''כן... אני משפריץ... תבלע את השפיך שלי, שרמוטה... תרגיש את טעם הזרע המלכותי שלי בגרון שלך, כלב.''

שלושתם נשענו על הטרקטורון ונראו סחוטים. בן עוד העביר את איברו על פרצופו של אדם מנגב על לחיו את שאריות השפיך. מבטם עבר אליי כשסימן שאלה על פניהם. ''בוא תפרוק בו גם.'' זרק בן לעברי. נקרעתי בין החרמנות לרחמים. ידעתי שהם הבחינו שלא השתתפתי באלימות ובהשפלות איתם וחששתי שיחשדו במשהו. העליתי על פניי חיוך מרושע ופלטתי לעברו של אדם: ''החור שלך מוכן לטחינה?''
פניו הופנו לעברי והוא תקע בי מבט המום ומלמל: ''דן? אתה הולך ל...''
הוא לא הצליח לסיים את המשפט. כרעתי מאחוריו מביט בחור התחת שנותר פעור. האצבעות של אורי עשו עבודה טובה והכינו אותו בעבורי. איברי איים לקרוע את מכנסיי. ירקתי אל החור הבתול ובאצבעותיי שימנתי לי את המסלול פנימה. הזין מצא את הנתיב אל תוכו בקלות. חשתי את החור של אדם מתכווץ עליו וידיי עיסו את פלחי התחת החלק והמגרה שלו גורמות לו לחזור לרפיונו, למרבה פליאתי אדם לא צייץ וחשתי כי הוא משתף איתי פעולה, הוא התאים את תנועותיו לאלו שלי ונתן לי את התחושה שרצה מאוד שאחדור ואטחן אותו. איברי קדח עמוק בתוכו. כל כך הרבה זמן פנטזתי לבעול את התחת שלו ועכשיו כשהייתי בתוכו וחשתי שהוא רוצה בי. התקשיתי לעצור את הזרם שעלה לאורך הזין שלי ואיים להציף אותו. ניסיתי להשהותו ככל יכולתי ולהתענג עוד כמה דקות על החור הנפלא. זרם אדיר של נוזל חם פרץ מתוכי ומטחי הזרע נורו עמוק לתוך מעיו של אדם. גניחות פורקן בלתי נשלטות פרצו מגרוני. איברי נע בתוכו עוד מספר שניות פולט את טיפותיו האחרונות עד שהפך רך ומסופק.

הם עמדו סביבי ומחאו כפיים. הייתי שקוע כל כך בזיון החלומי עם אדם שלרגע שכחתי שהם צופים בנו מזדווגים בהנאה. חשתי מבוכה נוראית כי חששתי שיבחינו עד כמה נהניתי ועד כמה זכיתי לשיתוף פעולה מצידו של אדם ויחשדו שיש לי משיכה אמיתית לבנים ולאדם במיוחד. מיהרתי להפטיר בקול מרושע: ''יש לו חור דורש, לזונה הזאת, טחנתי לו את הצורה, למזדיין''.

אדם נותר עומד על ארבע ובן התקרב אליו. ''עכשיו אתה מבין מה קורה לאחד שמזיין את החברים שלו?''
אדם הניד בראשו בחיוב וענה חרישית: ''אני לא מבין מה עשיתי לכם.''
אורי איבד את השליטה ובעט בצלעותיו. ''מה אתה לא מבין, בן זונה, מה? נתת לנו תשובות לא נכונות והכשלת אותנו במבחן בכוונה, חתיכת זבל!''
אדם פער את פיו ונותר המום למספר שניות טרם הצליח להוציא מילה, גופו התרומם והוא עמד על ברכיו והביט ישר בעיניי. בקול שקט אך חד משמעי זרק לעברי: ''דן, אתה יודע שאני מחבב אותך ולא הייתי עושה לך דבר כזה בחיים. חשבתי שאתה מספיק חכם להבחין שסדר השאלות במבחן שהוגש לנו בסופו של דבר היה שונה מזה שביקשת ממני למלא בעבורך.'' החלפנו בינינו מבטים מטומטמים. פתאום נפל לנו האסימון והתחלנו לעכל כמה טיפשים היינו שרק רשמנו לעצמנו לפי סדר רץ את מספר התשובה מבלי להתייחס לתוכנה.

ניגשתי אל אדם והושטתי לו יד, הוא נעמד בקושי על רגליו, ידי חבקה את כתפו והתחלנו לצעוד לכיוון ביתו. מרחוק שמעתי את נהמת הטרקטורון של אורי. הם התרחקו מהמקום במהירות מבלי להוציא מילה. אדם נעצר ונעץ מבט ישיר בעיניי: ''רצית אותי, נכון?''
גופו החצי עירום נצמד לשלי. חשתי את הזין הזקור שלו מתחכך בשלי, שפתיי סירבו להישמע לי ונצמדו על דעת עצמן לשלו, לשוני חפרה עמוק בפיו, תמכתי בו עת שהשכבתי אותו בגבו על החול הרך, רגליו המפושקות הונחו על כתפיי ואיברי מצא את דרכו עמוק אל תוכו, בעלתי אותו שוב בתשוקה, משוחרר לחלוטין הפעם. פי לא הרפה מפיו. הוא גנח בהנאה אך לא אפשרתי לו להוציא מילה, תנועותינו היו מתואמות כל כך וחשתי שאנחנו גוף אחד. הכול נראה לי פתאום כל כך לא חשוב. לא רציתי שזה ייגמר לעולם. ידיו של אדם חבקו את גבי בחוזקה מצמידות אותי אליו עת שאיברי החל למלא אותו שוב בזרע חם.
הבטתי בפניו מבחין בעיניו הדומעות. הוא לחש שוב ושוב: ''דן, אני אוהב אותך.''
לשוני ליקקה את דמעותיו המלוחות כשעניתי: ''גם אני אוהב אותך, אדם''.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...