>  >  > 

חופש גדול באילת

עם תחילת החופש הגדול ירדתי לשבוע חופשה בעיר האדומה. מודעה בלוח המודעות בתחנה המרכזית הביאה אותי בהחלטה של רגע לשנות את תוכניותיי: ''דרושים נערים לפני גיוס לעבודות כלליות במלון'', מכיוון שהעבודה כללה מגורים, מזון ושכר מפתה מיהרתי להתקשר.

היינו שם שישה צעירים, רובם לפני גיוס. שון, בחור כבן 25 שימש אחראי משמרת במלון והיה ממונה עלינו, העבודה הייתה מגוונת והוא ניצח עליה ברודנות. לפעמים היה נדמה כי אינו יכול לראות אותנו נחים לרגע. בשעה חמש וחצי דרש שנתעורר ובשעה שש כבר חילק משימות: ניקיון כללי בחצר, סידור כיסאות בבריכה, הפעלת דוכן משקאות קלים לאורחים בבריכה, שטיפת מלתחות, שירותים וכדומה.

המגורים היו בקומת המרתף בשני חדרים קטנים שכללו מיטות וארוניות אישיות, חדר נוסף שימש מקלחת ושירותים. בצמוד, ביחידת דיור מרווחת ממוזגת ומאובזרת התגורר שון, יום עבודה אחד הספיק לי כדי להבין שהעבודה מחולקת על פי האינטרסים האישיים של שון. ברצונו ''צי'פר'' וברצונו ''קרע'' אותך, מה שיצר אצל חלק מהעובדים תחרות למצוא חן בעיניו או יותר מדויק ''ללקק לו''. עידו היה היחיד בחבורה שלא התאמץ כלל וזכה תמיד לעבודות קלות ונוחות. בדרך כלל ישב בבריכה בבגד ים סמוך לדוכן המשקאות הקלים כשהוא משמן את גופו המושלם ומשתזף להנאתו. מידי פעם דאג להשלים משקאות שאזלו אך מעבר לכך חש כאורח במלון וברור היה כי הוא זוכה ליחס מועדף מאוד מהאחראי שלנו.

''השרמוטה של שון'', כך כינו אותו כולם כשהיה נכנס לחדר המאובזר והממוזג, מתקלח ויושב בבוקסר הצמוד שלו מול המחשב הנייד של שון כשאנחנו ''מתבשלים'' בחדרים הקטנים והלוהטים מול המאוורר הישן.

איציק, בחור צפוני שהגיע למלון כחודשיים לפני ושנא אותו במיוחד סיפר לי תוך כדי כיסוח הדשא כי שון מפנק את עידו כיוון שזה משמש לו משרת אישי ונטחן איתו בלילות והיה חוזר באוזניי בציניות על המשפט: ''לא נורא, בקרוב הוא מתגייס, בצבא כבר יקרעו את המניאק המזדיין הזה''. איציק הבחין שאני מפקפק בדבריו וזרק לעברי ברוגז: ''שמע, הלילה אני אוכיח לך שכל מה שאמרתי נכון. סבבה?''

השעה הייתה שתיים לפנות בוקר כשהוא ניער את ידי וסימן לי לבוא אחריו, כשאני מטושטש ומנומנם הובלתי לדלת חדרו של שון ואיציק הורה לי לשבת לידה בשקט ולהאזין, מוסיקה שקטה התנגנה ברקע וקולו של שון נשמע היטב: ''כן, זונה, תלקק לאדון שלך את הרגליים, תסגוד לאצבעות רגליי המלכותיות, אפס!''
קולו המתרפס של עידו השיב לו: ''כן, מלכי.''
איציק הביט בעיניי ולחש: ''נו עכשיו אתה מאמין?''
הנהנתי בראשי ושבתי להאזין בסקרנות. ''אתה רוצה להרגיש את הזרנוק הענק שלי בגרון שלך, עבד?''
''כן מלכי תעניק לי אותו בבקשה!''
קולו הקשוח של שון הורה: ''תתחנן שרמוטה, תראה לי כמה אתה רוצה אותו!''
קולו המתחנחן של עידו השיב: ''אני משתחווה לפניך, אדוני ומתחנן לרגליך שתעניק לי את הזין המלכותי שלך.''

קולות חריקת המיטה נשמעו היטב כששון טחן את עידו. האחרון לא פסק למלמל: ''כן, אדוני, תטחן אותי, תעשה ממני זונה שלך, תפתח אותי, אדוני, תכניס אותי להריון, אני מתחנן, אדוני, תעשה לי ילד, בבקשה, אדוני...''

איציק נפנף לי בידו והחל פוסע חזרה לחדר, חשתי כמהופנט, לא יכולתי לזוז. איברי הזדקר והסקרנות לשמוע את המתחולל בחדר הותירה אותי נטוע מחורמן כשאוזני צמודה לדלת, שון השמיע גניחות רמות והכה בישבנו של עידו כשהוא ממלמל: ''כן, שרמוטה שלי, ככה אני אוהב אותך מיוחמת, מתה לקבל מהגבר שלה את הזין, הלילה תישן כשהזין שלי תקוע לך בתחת עד הבוקר זונה''.

איברי בלט מהבוקסר וידי עיסתה את הבליטה, שלפתי אותו החוצה וכשאני מוודא שאין איש מביט בי מהחדרים. אוננתי במהירות, קולות הטחינה פסקו ואוזני נצמדה בחוקה לדלת מנסה לקלוט את הנעשה בו פנימה.

הדלת נפתחה בבת אחת ומצאתי את עצמי נופל פנימה מבוהל, שון הביט בי במבט מופתע אך מפחיד, הוא המתין דקה ארוכה לפני שהוציא מילה. יכולתי לראות את עידו ששכב עירום מפוסק במיטה מושך את הסדין ומכסה את גופו. שון משך בידי, גרר אותי פנימה ונעל את הדלת. ''יש לך הסבר?'', לא הייתי מסוגל לענות, ידעתי שנתפסתי ''על חם'' ועוד עם הזין בחוץ. מה כבר יכולתי להגיד, לכל הרוחות? הכול היה ברור. איך שהוא לא יפרש את העניין, הכול יהיה לרעתי. היה לי ברור כי כבר למחרת אמצא את עצמי מפוטר. שון הביט ישר בעיניי. ''אתה מתכוון לענות לי?'' השפלתי את מבטי מנסה להכניס את הזין החצי זקור לתוך הבוקסר ושתקתי.

''תתפשט!''
הייתי מופתע מההוראה שניתנה בקול תקיף וסמכותי והצלחתי לגמגם: ''מי?, אני? להתפשט?''
נימת גיחוך הייתה בקולו כשענה: ''כן אתה, זונה מיוחמת, אלא מי? אתה רואה פה עוד מישהו שאינו עירום?'', ידו משכה מעליי את הבוקסר ועיניו סקרו את גופי בקפדנות, ''אולי יש לך פוטנציאל להחליף את הזונה שלי שמתגייסת בקרוב. תתחיל למצוץ ותעמיד לי אותו. הלילה אני אבדוק את התחת שלך ונראה מה אתה שווה.''
איברו נדחף בכוח אל פי הפעור מתדהמה והוא החל מחדיר אותו לגרוני בתנועות דפיקה חזקות. ''כן, תאכל אותו בגרון, ילד, תעשה למלך שלך טוב, קדימה.''

צלצול השעון המעורר שעל השידה הקפיץ את עידו מהמיטה. שון סימן לו להיכנס להתקלח וזה מיהר לציית. איברו שהמשיך לקדוח עמוק בגרוני הגביר מהירות, אנחות הנאה נפלטו מגרונו וידעתי שבקרוב יציף אותי בזרעו. לא יכולתי לזוז, ידיו משכו בשיערי בכוח והצמידו אותי אליו. ''תמצצי, שרמוטה מזדיינת, ישבת ליד הדלת ואוננת עליו, עכשיו תרגיש אותו במציאות ותקבל את החלב שלו בגרון המיוחם שלך.''
שפריץ ראשון של זרע נפלט מאיברו והוא מיהר להחדיר אותו עמוק לגרוני ולהזרים את יתרת מטענו ישירות לקיבתי מדלג על חלל הפה, איברו נשלף והוא החל מנגב אותו על פניי, ''זאת המנה הראשונה שלך, זונה. יותר מאוחר אתפנה לקדוח אותך אפס''.

שון הביט בגופו של עידו שיצא מהמקלחת והתנגב. ''תמרח עליך קרם גוף, עבד.'' ראיתי את עידו לובש את חלוק הרחצה, יורד על ברכיו ומשתחווה לאדונו שזרק לעברו: ''אתה עולה לחדר 304, מספק את האורח וחוזר אליי עם מאתיים דולר. אני ברור?'' עידו מיהר להשיב בצייתנות: ''כן אדוני.'' ויצא מהחדר.

התמונה החלה להתבהר. עד עכשיו לא הבנתי איך עידו מרשה לעצמו לרכוש בגדים ובשמים ממותגים יוקרתיים כל כך מהמשכורת של המלון. מבטי ההמום היה נעוץ באיברו של שון שלא התרכך ונותר זקור. ברבע שעה האחרונה הוא גמר פעמיים. הבחור הזה חיית מין!

בקול תקיף הורה לי לשכב על המיטה ולחכות לו מפוסק. ארבעה זוגות אזיקים נשלפו מהשידה, ידיי ורגליי נקשרו במיומנות לארבעת רגלי המיטה מותירות אותי מפוסק ונתון למרותו. אצבעו החלה מטיילת בחור התחת שלי והחלה לחדור אליו. זעקת כאב נפלטה מפי והוא קם בכעס ניגש לשידה שלף מזרק קטן והחל שואב לתוכו חומר סיכה מבקבוק ענק, החומר הוזרק עמוק בפי הטבעת שלי והוא שב ומילא את המזרק בשנית, חשתי את מנהרת התחת שלי הופכת שמנונית ואצבעותיו חדרו אליי בקלות. ''פתחו אותך כבר, ילד?''
שאלתו הפתיעה אותי, גמגמתי בהיסוס כשעניתי: ''ת'אמת, עדיין לא.'' ידו החלה מכה בכוח בישבני. ''אל מי אתה נראה לך שאתה מדבר, אפס? ככה עונים לאדון?''
מבלי לחשוב מיהרתי לענות לו: ''סליחה אדוני, לא פתחו אותי, אדוני.''
קולו נשמע מרוצה: ''מעולה,אני אוהב להיות הראשון שמבתק את העבדים שלי.''

איברו חדר אליי בבת אחת. ''זהו שרמוטה, פתחתי אותך, אתה לא בתול יותר.''
חשתי אותו בתוכי כשיפוד בוער תנועותיו היו חזקות ומהירות, ללא רחמים קדח בי, קולו המיוחם הדהד באוזני כל העת: ''תתחנן, זונה, תתחנן לקבל אותו עמוק, תבקש מהאדון שלך להרביע אותך ולהכניס אותך להריון מזרעו המלכותי, אפס.''
משיכה עזה בשערותיי הבהירה לי שכדאי שאדקלם בדיוק את המשפטים שרצה לשמוע. שמעתי את עצמי מתחנן שיטחן אותי עמוק ושיעניק לי את זרעו המלכותי. כל כך פחדתי ששאר העובדים ישמעו את צעקותיי, אך את שון זה לא עניין כלל. ידו הכתה בכוח בישבני והוא לא פסק מלצעוק: ''אתה זונה שלי מהיום, ברור?''
נאלצתי לענות לו בקול רם: ''כן, אדוני, ברור.''
איברו החל פולט לתוכי נחשולי לבה חמה וגופו החל מתפתל בהנאה. איברו נותר תקוע בתוכי ואלמלא נשמעה הדפיקה בדלת אין לי ספק כי היה מתחיל סיבוב נוסף.

עידו נכנס ומייד ירד על ברכיו והשתחווה לאדונו כשהוא מוסר לו שני שטרות בני מאה דולר כל אחד. ''עשית עבודה טובה זונה?''
עידו הרים את ראשו וענה בהכנעה: ''כן, אדוני, הייתי אצלו וסיפקתי אותו.''
ידו של שון ליטפה את שערות ראשו והוא הושיט לו שטר בן מאה דולר. ''קח, עבד, זה החצי שלך. תתכונן מחר בלילה יש הזמנה של שני אורחים. בשבועיים שנותרו לך תעשה הרבה כסף.'' עידו חייך לאדונו וזה פשט מעליו את החלוק והביט באיברו הזקור. ''יפה, עבד, אני רואה שאתה מאולף. תזכור שלעולם אסור לך לגמור ללא רשותי. עליך להישאר במתח מיני וחרמן. כזונה מיוחמת, תיתן שירות טוב יותר.''
עידו הנהן בראשו וענה: ''לא גמרתי כבר שלושה ימים, אדוני.''
שון פלט צחוק קצר ואמר: ''אתה כלב טוב ומאולף ומגיע לך פרס, גש תטחן את הזונה החדשה. תפרוק בתוכו את המטען שאגרת בשלושת הימים האחרונים.''

עידו התמקם בן רגליי המפוסקות וכיוון את איברו בן פלחי התחת הרטוב שלי. היה לו זין ארוך וצר וחשתי אותו כנחש החודר אל תוכי וסולל את דרכו אל מעיי. היה ברור לי שהוא מיוחם מאוד. שון ישב על הכורסא מביט במחזה ופקד עליי: ''תשתף איתו פעולה, זבל. תנוע לקראתו. תן לו ליהנות מהתחת הזנותי שלך.''
הנעתי את הישבן שלי כלפי עידו, מתאם את תנועותיי עם תנועותיו שלו. הוא גנח חרישית באוזני ולחש לי: ''כדאי לך לעשות מה שהוא אומר, אתה תעשה חיים פה תאמין לי.'' הזין הארוך שלו הזריע אותי בכל המטען שצבר בימים האחרונים הוא גרגר בהנאה חיבק אותי ונשק בלחיי: ''היית זיון טוב, תודה''.

השעה הייתה עשר בבוקר כשהתעוררתי בחדר הממוזג. דקה ארוכה בהיתי בתקרה לפני שהצלחתי להבין היכן אני. קפצתי בבהלה לעבר הדלת ומצאתי שהיא נעולה, לא ידעתי מה לחשוב, הסתובבתי ביחידת הדיור המפנקת של שון ונכנסתי להתקלח. כשיצאתי עמד מולי עידו מחייך ובידו מגש עם סנדוויצ'ים ושתייה. ''מה קורה אחי? ישנת טוב?''
מיהרתי להתלבש ושאלתי: ''תגיד עידו מה קורה פה? למה לא הערת אותי לעבודה?''
עידו פרץ בצחוק: ''עבודה? על איזה עבודה אתה מדבר, טמבל? עבדת כל הלילה, לא מספיק לך? אם עוד לא קלטת, העבודה שלך היא לשרת את שון. הוא דואג לכל השאר, מדי פעם תקבל איזה תפקיד קטן כדי שבהנהלה יראו שאתה חי. תשתדל ליהנות ולפנק את עצמך. הוא החליט לתת לך את התפקיד שלי אז מעכשיו תשכח מהמושג ''דאגה''. תשאיר לשון לטפל בכול''.

שון נכנס לחדר ועידו מיהר לרדת על ברכיו ולהשתחוות, המבט הקר בעניו הבהיר לי בדיוק מה הוא מצפה ממני. ירדתי על ברכיי לצד עידו, רגלו הושטה לעברי ומיהרתי ללקק אותה בלשוני. ''יפה, כלבלב, אני רואה שהבנת מה אני מצפה ממך.''
הנהנתי בראשי ופלטתי חרישית: ''כן אדוני.''
ידו ליטפה את שערותיי: ''רוצה למצוץ לאדונך, עבד?'' הושטתי את ידי ופתחתי את כפתורי הג'ינס שלבש שולף את הזין שרק אתמול ביתק את בתוליי וקלטתי אותו עמוק אל פי. ידיי ליטפו את הביצים הגדולות שלו ולשוני עברה על הזרג העבה, מנסה לגרום לו הנאה, שון פיסק מעט את רגליו והחל נע בתוכי. תחילה בתנועות קטנות ועדינות שלאט הגבירו את מהירותן ככל שהתחרמן. ''כן, זונה, תעשה לי טוב. ביוגורט שלי יש את כל הוויטמינים שאתה זקוק להם. תעבוד יפה, ותזכה ללגום מהם.'' חשתי את איברי מזדקר אך לא העזתי לגעת בו, החוקים היו ברורים. אסור לי לגמור ללא רשותו ואהיה מחורמן ככל שאהיה.

איציק זרק לעברי מבט מלא בוז כשיצאתי באותו ערב מחדר האוכל. ליבי דפק בפראות. חשתי מושפל כל כך ולא העזתי לומר מילה. חשתי שהוא פוסע אחריי, אך לא הפניתי את ראשי. מילותיו דקרו בי כסכין: ''אז... עכשיו גם אתה הפכת לשרמוטה שלו... אתה מגעיל אותי... באיזו מהירות למדת לזהות באיזה צד מרוחה החמאה. הגברתי את מהירות הליכתי מתעלם מדבריו ונכנסתי לחדרו של שון. היה לי ברור. מעתה יכנו גם אותי ''השרמוטה של שון''.

בדיוק בחצות הורה לנו שון להתקלח ולמרוח על גופנו קרם גוף ריחני. ''תעמדו על המיטה על ארבע, כלבלבים.'' הורה לנו ונטל את נוזל הסיכה והמזרק. שתי מנות מהחומר השמנוני הוזרק במהירות לכל אחד. איברו הזקור חדר אל ישבנו של עידו בכוח. במשך מספר דקות טחן אותו ואז עבר לחור שלי. ''זהו, אתם מוכנים שרמוטות שלי.'' עידו נשלח לחדר 108 לשרת את אחד האורחים הוותיקים. שון תדרך אותי במהירות: ''אתה עולה לחדר 243. יש שם בחור צרפתי. כבר בדלת אתה פושט את חלוק הרחצה והולך בצורה מגרה למיטה. תשכב עליה מפוסק ותן לאורח לעשות בגופך מה שיחפוץ, תתמסר ותענג אותו שיהיה מרוצה''.

פתח לי את הדלת בחור רזה כבן 30 והנהן בראשו. הוא לא ידע מילה בעברית ואני לא בצרפתית. פעלתי על פי ההוראות שקיבלתי. ידו עברה על גופי, איברו הזקור נצמד אל ישבני והתחכך בו כרבע שעה לפני שהשכיב אותי על גבי, הרים את רגליי על כתפיו ודחף את הזרנוק שלו לתוכי. נאנחתי קלות והוא חייך והחל לבעול אותי במהירות כשהוא ממלמל בצרפתית, איברי התחכך בבטנו אך זכרתי את האיסור המפורש לגמור והתאפקתי. הזין הארוך החל לפלוט אל תוכי נוזל חם, גניחות ההנאה שלו התחזקו והוא נפל על גופי כשאיברו נותר תקוע בי, חלפו מספר דקות לפני שהתרומם, פתח את ארנקו התפוח ומסר לידיי שני שטרות בני מאה דולר. חייכתי ופלטתי לעברו, ''מרסי'' ומיהרתי לחזור לחדרו של שון.

עידו כבר הקדים אותי ועמד על ברכיו כשנכנסתי. איברו הזקור של שון היה תקוע עמוק בגרונו ועמד להתפוצץ בפיו בכל רגע. ירדתי על ברכיי לצידו, השתחוויתי והמתנתי כשאני מביט במחזה המגרה. שון החל פולט את זרעו לגרונו של שותפי כשהוא גונח בקול. ידו הושטה לעברי ונטלה את שטרות הכסף. ''איך היה, זונה? עשית את העבודה כמו שצריך?''
הנהנתי בראשי ועניתי בלחש: ''כן, אדוני, סיפקתי את האורח.''
ידו עברה ללטף את שערותיי והוא הושיט לי שטר אחד. ''קח, עבד, חצי הסכום מגיע לך.'' פניי האדימו. קלטתי שהוא מביט באיברי הזקור מחרמנות. קולו היה משועשע כשפנה לעידו וציווה: ''זונה, לך תשכב על המיטה מפוסק ותענג את העבד החדש. מגיע לו, הוא היה כלבלב טוב.''
הייתי כל כך מיוחם כשהתמקמתי בן רגליו החלקות של עידו. ראיתי את החור הוורוד שלו וכיוונתי את איברי המגורה אל תוכו, בעלתי אותו במהירות חש איך הוא מתמסר לי ומתאם את תנועותיו עם אלו שלי תוך שהוא ממלמל: ''כן... תן לי אותו... תפרק לי את התחת!'' מילותיו הגבירו את חרמנותי והרגשתי את הזרע מתחיל לטפס במעלה איברי ונפלט עמוק בחור התחת שלו.
תוך כדי שאני ממלא אותו בזרעי לחשתי באוזנו: ''וואו... אתה אחלה... הביצים שלי כל כך כאבו אחרי יומיים של התאפקות''.

תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...