>  >  > 

צחוק הגורל

את יניב בן העשרים יכולתי לראות יוצא מידי יום מביתו מהחלון בחדרי, לא הייתי מכנה אותו כוסון אבל בהחלט צעיר חמוד ששידר סקס-אפיל ברמות. אודה באמת, הייתי מאוהב בו. תמיד ניראה מטופח והילוכו ולבושו שידרו סקסיות. מאז ומתמיד חשדתי בו שהוא בקטע אך לא הייתה לי כל הוכחה לכך ולכן גם לא העזתי לחשוף את רגשותיי בפניו.

באחד הימים פגשתי בו בפיצוציה לבוש בבוקסר שחור וחולצת בטן כחולה. כמו במקרה התחככתי בו וביקשתי סיגריות מהמוכר, הוא הסתובב לעברי ועיניו פגשו בעיניי, חייכתי וזרקתי באדישות מעושה, ''אתה סקסי.'' מבט שחצני עמד בעיניו כשפלט לעברי, ''אתה מנסה להתחיל איתי??'' תוך שהוא מסתובב ועוזב את המקום.

כל תדמית הנחמדות שבה הצטייר בעיניי נעלמה בבת אחת, עוד סנוב פלצן שמחזיק מעצמו כוסון-עולם, חשבתי לעצמי.

חזרתי הביתה כעוס וביצעתי מספר שיחות. הפעלתי את כל הקשרים שיכולתי על מנת לברר עליו פרטים. את מס הנייד שלו קיבלתי במהירות ויום למחרת כבר ידעתי את סדר יומו, מקומות הבילוי החביבים עליו ושמות של ידידיו, עכשיו כבר היה לי ברור, הסנוב הזה הומו.

''חייל מתוק בחובות מוכן לעשות הכול תמורת תמיכה''. לא הייתי מתעכב על המודעה אלמלא מס הנייד נראה לי מוכר, כחצי שעה לקח לי להבין שמדובר בשכן הסנוב שלי. חשתי התרוממות רוח. אז הוא בעצם זונה, הסנוב הקטן.
הייתי מוכן להשקיע הרבה בכדי להשביע את תאוות הנקמה שמילאה אותי ובראשי כבר התרוצצו רעיונות זדוניים למכביר.

התקשרתי לאופק, חברי הטוב, הזמנתי אותו לבירה וגוללתי בפניו את הסיפור. חיוך זדוני השתלט על פניו כשפלט לעברי: ''תשאיר לי לטפל בנושא, הסנוב הזה יהפוך אצלי לעבד מושפל ונרצע''. מכיוון שהכרתי את אופק שנים, ידעתי בוודאות כי הנושא בידיים טובות והרשיתי לעצמי לשכוח מהנושא.

שש בערב של יום חמישי, רצתי עירום ורטוב מהמקלחת לעבר הנייד שלי שלא הפסיק לצלצל, קולו של אופק היה מעברו השני. ''אתה מוזמן אליי לצפות בסנוב שלך הופך לאפס, כבר הכנתי לך את החדר הסמוך ומצלמת האינטרנט שלי תקרין בעבורך על מסך המחשב את מה שיעבור עליו בסלון. הוא חייל שהסתבך בחוב של 7000 ¤, הנושים כבר איימו עליו מס פעמים ובעזרת משכורתו הצבאית לא ראה כל אפשרות לפרוע את החוב ולכן פרסם את המודעה, בעבור מחצית הסכום הסכים בשמחה לבצע כל מה שארצה במהלך סוף השבוע הזה''.

כשהגעתי כבר היה הסנוב עירום על ברכיו, קולר קשור לצווארו ולשונו ליקקה בסגידה את אצבעות רגליו של אופק, זה אחז בשוט והצליף בגבו מידי פעם תוך כדי שהוא צופה במשחק כדורגל בטלוויזיה, לפתע נעמד ופתח את כפתורי מכנסי העור שלבש והורה ליניב להתקרב תוך שהוא שולף את הזרנוק השחום שלו. יכולתי לראות את פיו הפתוח של יניב מתמלא בנוזל שתן צהוב וזה מיהר לבלוע ולפנות מקום למנה הבאה. הוא הספיק להעביר אותו סדנת אילוף מהירה, חייכתי לעצמי. מייד כשסיים להשתין התיישב אופק והסנוב, ככלב מאולף, שב ללקק את כפות רגליו .

את הדפיקה בדלת לא יכולתי לשמוע, אך ראיתי את אופק מתרומם מהכורסה וניגש אליה, בפתח עמד חברו אילן כשחיוך על שפתיו. אוו.. ציינתי לעצמי בסיפוק. אופק מתכנן אורגיה על הסנוב הזה. הם התקרבו אל יניב וזה קלט את סימן היד של אופק ומיהר להשתחוות בפני אילן וללקק את נעלי הספורט שלו. אילן בחן את גופו החטוב והחלק של העבד ונראה מרוצה. הוא החל לפרום את כפתורי החולצה וחשף את גופו השרירי, כשהוא פוקד על העבד לפרום את שרוכי נעלי הספורט שלו רק בעזרת פיו וזה החל מייד בביצוע ההוראה, רגלו היחפה דרכה על גבו והצמידה את העבד לרצפה. בעודו על הרצפה המשיך ללקק את אצבעות רגליו, לפתע שלף את איברו העבה והחל להשתין על שערותיו של יניב, מוביל את הזרם הצהוב דרך גבו כשהוא נעצר בחריץ התחת החלק ופרק שם את יתרת מטענו.

יניב התבוסס בשלולית השתן, שערותיו נטפו נוזל צהוב מצחין, המבט בעיניו נראה מושפל ולא היה שם כל זכר לסנוביות שזכרתי מהפיצוציה. רחמיי נכמרו עליו וכבר עברו בי הרהורי חרטה על שפניתי לאופק עם כל הנושא, אם לכל הרוחות היה פחות שחצן הייתי מוכן לעזור לו ואף לפרק תוכנית חיסכון ולעזור לו לפרוע את החוב.

אופק משך ברצועת הקולר והוביל את יניב אל השולחן והורה לו לעמוד מכופף, בבת אחת וללא הכנה מוקדמת דחף את איברו הארוך אל תוכו, צריחת כאב נפלטה מפיו המופתע של יניב אך אופק אחז בכוח במותניו ולא אפשר לו לנוע,
''אני הולך לפרוק בתוכך את כל השתן שלי, שלא תעז לפלוט אותו החוצה עד שלא אתן לך אישור – מובן, זונה??'', יניב הנהן בראשו תוך שהוא נושך את שפתיו, על פניו של אופק עמדה הבעת פורקן וניראה כי הוא נהנה מאוד למלא את המעיים של העבד הצעיר בנוזל שלו.

כרבע שעה הניחו לו השניים להתפתל מבלי לאפשר לו לגשת לשירותים ולפרוק את הנוזל שאיים להיפלט החוצה, יניב שכב בשלולית השתן של אילן והתחנן שוב ושוב שיאפשרו לו לגשת למקלחת אך נראה שתחנוניו לא עשו עליהם כל רושם. אופק בקול קשוח ציווה: ''רק כשתסיים ללקק את הכול מהרצפה תפנה אליי אפס''.

''עכשיו גש לשירותים עבד ותפלוט הכול החוצה, קיבלת ממני חוקן חינם, תזדרז ותחזור אלי נקי, התחת שלך הולך לאכול את המנה העיקרית.'' יניב נע על ארבע ככלב לכיוון השירותים. כשחזר סימן לו אילן להישען על השולחן ודחף בכוח את איברו השחום אל גרונו, אופק מיהר להתמקם מאחריו ובלי כל התראה מוקדמת חדר אל תוכו באכזריות כשהוא משמיע גרגוריי הנאה. ''אוח, איזה חור צר, ממש כיף לטחון לך את התחת'', איברו של אילן שוב החל להזרים אל גרונו של יניב שתן חם תוך שהוא אוחז בשערותיו בכוח ולא מאפשר לו כל תזוזה. ''תשתה הכול, תלגום בהנאה את השמפניה הטבעית שאדונך מעניק לך, אפס.'' יניב בלע במהירות את הזרם החזק שלא פסק במשך דקות ארוכות, מיד כשסיים להשתין החל לנוע בתנועות דפיקה בפיו כשהוא מוסיף למלמל ברשעות. ''שלא תעז להוציא אותו. תמצוץ כמו שצריך, זבל! תרגיש זין אמיתי של גבר!'' איברו של אופק חפר בו עמוק מאחור והוא חש את שק הביצים מכה בו עם כל כניסה לתוכו.

אנקות הכאב שפלט הושתקו על ידי הזין של אילן שיצא ונכנס אל פיו טוחן בכוח עמוק בגרונו. אופק גנח והחל פולט בישבנו סילוני זרע חמים. הוא המשיך לאחוז במותניו עוד דקות ארוכות כשאיברו תקוע עמוק בחור הכואב כשהוא פולט ברשעות: ''מזמן לא פירקתי תחת חלק כמו של השרמוטה הזה'', אילן חייך והגביר את הקצב, דוחף את איברו בכוח לגרונו של יניב, ''כן... תבלע... תבלע הכול, תן להורמונים שלי להיספג בגוף שלך, זונה שלי''.

הם התמוטטו על הספה מסופקים, אילן פיסק את רגליו תוך שהוא מושך ברצועה הקשורה לצווארו של יניב, ''תתחיל ללקק לי את החור כלב, תכניס את הלשון שלך עמוק'', גוש החרא הראשון החל מבצבץ מחור התחת ואילן הצמיד את פיו הפתוח של יניב ולקול צחוקו של אופק ציווה, ''תכניס את כולו ותלעס בהנאה, אסלה שלי, תבלע את השוקולד המלכותי שאדונך מעניק לך''.

הבטתי ביניב האומלל שלעס גוש אחרי גוש, פניו נראו עתה מיוסרות ומבטו רחוק מאותו מבט סנובי שראיתי אז, ריחמתי עליו כל כך וכבר ביקשתי לדפוק על הדלת המפרידה בן החדרים ולבקש מאופק להפסיק.

זה כמו קרא את מחשבותיי וסימן ליניב לגשת להתקלח. ''הערב אני עורך מסיבה ואתה תשמש בה כמלצר, זונה ואסלה של האורחים, בתום המסיבה אם לא תפשל תקבל את הסכום שקבענו ותשוחרר- אני ברור, עבד??'', הבטתי ביניב המיוסר שהנהן בראשו וענה בקול חלוש, ''כן, אדוני, מובן.'' הוא יצא ככלב מאולף פוסע על ארבע לכיוון המקלחת שכקולו של אילן קרא לו לשוב, ''לא שכחת משהו, עבד?'', מבלי להוציא מילה חזר והשתחווה לרגליו וליקק בלשונו את אצבעותיו. ''כלב טוב... שלא תעז לשכוח להשתחוות ולהודות לאדונך בכל פעם, אחרת תיענש''.

אופק נכנס לחדר וחייך אליי, ''נו, אתה מרוצה מהאילוף שהסנוב עובר?'' הנהנתי בראשי, מתקשה להוציא מפי את המילים המתאימות. הייתי מעט המום, למרות שהכרתי את אופק הרבה שנים לא תיארתי לעצמי עד כמה הוא קרוב לנושא השליטה ועד כמה הוא מסוגל להיות מרושע. האמת הוא אפילו התחיל להפחיד אותי עכשיו. ''שמע, אתה טוב, אני מוכרח להודות, אבל אתה יודע, אחרי הכול אני קצת מרחם עליו.'' אופק חייך אלי ופלט: ''עזוב... לך תנוח, תבוא בערב, הולכת להיות פה אחלה מסיבה. כבר הזמנתי את האורחים שהם חברים טובים שלי מפורום עבדים אדונים ואין לי כוונה לאכזב אותם עכשיו''.

קצת לפני חצות חזרתי, הבטתי במסך המחשב שהעביר לי את התמונות מהסלון, פי נפער לרווחה, יניב לבוש בחצאית מיני קצרצרה, פלאג תקוע בישבנו הניע את גופו לקצב המוסיקה שהתנגנה בחדר. היו שם שישה זוגות. כל אדון הגיע עם העבד שלו. לאדונים סודרו מבעוד מועד כורסאות נוחות ועבדיהם רבצו לצידם על בירכיהם כשלצווארם קולר והביטו במחזה. שולחן ארוך ועליו כיבוד הוצב בצמוד לאחד הקירות והעבדים הגישו לאדוניהם את שחפצו.

אילן הפסיק את המוסיקה והורה ליניב לגשת ולחלק לאורחים פחיות בירה תוך שהוא מברך אותם מצביע על האומלל ומסביר שהשרמוטה נשכרה על מנת לשעשע ולשרת אותם, התקשתי לראות בבירור אך היה נדמה לי כי עמדו דמעות בעיניו של יניב. הוא חילק את הבירות ובכל פעם שהתכופף נחשף הפלאג והוא זכה לתפיחות על ישבנו מהאורחים.

שולחן צר הוכנס למרכז החדר. אופק עמעם את האורות, אילן כופף את יניב על השולחן וקשר בפיסוק את רגליו וידיו לארבע רגלי השולחן, הפלאג נשלף מישבנו והעבדים הצטוו לגשת ולהכין את העבד, השישה קמו, ניגשו אל יניב המפוסק ושלפו את אבריהם. שני החורים של יניב התמלאו בזרגים שהחלו לנוע בתוכו במהירות כשהאדונים, ממקום מושבם מביטים במחזה וזורקים הוראות לעברם. פניו של יניב נראו מיוסרות הוא ביצע את העבודה כמו רובוט, ונראה חסר ישע לחלוטין, קשור מפוסק ונתון לחסדיהם של שישה עבדים מאולפים. על פי הוראת האדונים התחלפו אלה בכל מספר דקות והשחילו אל פיו וישבנו את הזרגים הזקורים שלהם. האווירה בחדר התחממה, מטעני זרע נורו לפיו הפתוח של יניב שלא הצליח לבלוע במהירות הנכונה והחל משתעל, הזרע נפלט מקצוות פיו ומשם את רצפת החדר.

אחד האדונים שכעס למראה הזרע על הרצפה הורה לעבדו להצליף בעבד הסורר. מראה פניו המאדימים מכאב בכל פעם שהשוט חרץ סימנים בגבו העביר בי צמרמורת. זה הלך רחוק מדי. בסך הכול רציתי שיושפל קצת. הבטתי בהם דוחפים זין אחרי זין בתחת המעונה של יניב ופורקים את מטענם בתוכו, שלושה מהם עמדו מול פניו והתחלפו בניהם בטחינת פיו, שניים טחנו באכזריות את ישבנו במשמרות ואחד הצליף בו שוב ושוב וגרם לגופו לקפוץ מכאב עם כל הצלפה.

האדונים רוקנו פחיות בירה ושוחחו בניהם, אופק התרומם מכורסתו וניגש למרכז החדר ושיחרר את העבד תוך שהוא גורר אותו בקולר אל מקום מושבם של חבריו האדונים, אילן נכנס לחדר ובידו משפך גדול, ידיו של יניב נקשרו באזיקים אל אחרי גבו ואחד העבדים נקרא לאחוז במשפך שנדחף בכוח עמוק אל פיו של יניב, האדונים התרוממו כשהם מצחקקים שלפו את איברם והחלו לפרוק את מטען השתן שלהם בתוך המשפך משם ירד הנוזל ישירות לקיבתו של העבד האומלל, לא יכולתי להמשיך לצפות באדישות וחייגתי אל הנייד של אופק, זה ענה באדישות תוך שהוא מצחקק מידי פעם: ''טוב, אני כבר נותן לו הפסקה, אתה מוזמן להצטרף לבירה''.

ששת האדונים נשארו לעמוד, העבדים מיהרו לכרוע לפניהם השתחוו והחלו למצוץ, אופק פינה את המגש מפחיות הבירה והעמיד אותו על גבו של יניב שנצטווה שלא לזוז, האדונים טחנו את פיות עבדיהם באכזריות תוך שהם אוחזים בשערותיהם פנימה והחוצה במהירות, ראיתי את הראשון שולף את איברו ניגש אל המגש ופולט עליו את זרעו, עכשיו הבנתי לשם מה נועד המגש, ערמות שפיך הצטברו עליו עת שבאו כל האדונים אל פורקנם, האדונים התמוטטו אל תוך הכורסאות הנוחות מסופקים ונטלו לעצמם בירה, עבדיהם מיהרו לכרוע לרגליהם וללקק בסגידה את אצבעותיהם.

אילן ניגש אל יניב ושיחרר את ידיו הקשורות באזיקים, הוביל אותו אל פינת החדר והניח לפניו את מגש הזרע, רגלו דרכה בכוח על ראש העבד והוא ציווה, ''תלקק ותבלע הכול שרמוטה, אני רוצה את המגש הזה מבריק''.

לא יכולתי לצפות יותר ופניתי לעבר הדלת המפרידה בן החדרים, פניו של יניב האדימו כשהרים את ראשו להביט בי, הייתי המום מתגובתו, הוא התרומם בבת אחת ורץ לעבר הדלת כשרק חצאית המיני הקצרצרה לגופו, לקח לי מספר שניות לעכל. אותה תדהמה הייתה מרוחה גם על פניהם של שאר הנוכחים. מיהרתי לצאת מהדירה ורצתי אחריו, דמותו החלה להעלם במורד הרחוב, מיהרתי אל הרכב ודלקתי אחריו, כ-2 ק''מ משם התמוטט והתיישב בגינה ציבורית חשוכה, התקרבתי לעברו מביט ברחמים בדמותו המקופלת על הספסל. ''מה קרה?'', עיניו הביטו בי מלאות דמעות, הוא לא הצליח להוציא מילה, התיישבתי לצידו מחבק את כתפיו והצעתי לו לבוא אל האוטו, הוא החל למלמל בשקט בקול מקוטע מדמעות, ''אוי... אלוהים, למה..??, למה דווקא אתה, למה..??''.

''אני לא מבין, מה קרה לך, יניב?'' שוב פרץ בבכי, ''אתה לא תבין, הרסתי הכול, אתה בטח חושב עכשיו שאני זונה'', הבטתי בנער החמוד וניסיתי להשוות לקולי נימה מפויסת ורגועה, ''אני לא חושב עליך כלום, בטח לא דברים רעים, תירגע. בוא נשב באוטו.'' מבטו היה מופתע והוא הביט ישירות בעיניי מקרב את שפתיו אל שלי ופלט בלחש, ''אם היית יודע כמה זמן אני מאוהב בך, מאמי, אתה האחרון בעולם שהייתי רוצה שיראה אותי בסיטואציה המבישה הזאת, אבל עכשיו בטח לא תבין לעולם'', לבי החל לפעום בחוזקה,דמעות לא נשלטות הציפו את עיניי, שפתיו נצמדו לשלי ולשונו חפרה עמוק בפי. דמעותינו התערבבו, שנינו לא יכולנו להוציא מילה או להפסיק להתנשק.

''אוי... אלוהים.. באמת כמה מטומטם אני יכול להיות לפעמים''.

תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...