>  >  > 

משביעו רעב ומרעיבו שבע

אריאל נולד למשפחה חרדית במרכז הארץ. אביו שהיה רב ידוע שלח אותו לישיבה בעלת שם מכובד בירושלים וכבר מגיל צעיר כשביקר עם אביו במקווה והביט בגברים העירומים, חש את משיכתו אליהם אך דאג להסתיר זאת היטב, עד גיל 16 לא העז אפילו לאונן על מנת שלא לחטוא בחטא של ''לא תשליך זרעך לשווא''. את אברו הזקור חיכך מדי לילה במזרן אך לא העז לאפשר לו לפלוט. לא פעם התעורר בבהלה בבוקר וגילה כתם זרע בתחתוניו ורגשות ומחשבות חטא איומים ליוו אותו למחרת היום בשל כך.

את דודי הכיר בישיבה וזה בניגוד אליו דיבר על סקס בחופשיות. הוא נהג לשפשף את אברו במקלחות לעיניו המשתאות של אריאל וסימן לו להתקרב, לגעת ולעשות כמוהו. אריאל ההמום שהביט מהופנט בגופו העירום של חברו חש את אברו מזדקר מבלי שהייתה לו שליטה על כך. דודי הבחין בכך מייד והעלה על פניו חיוך ערמומי, מה שגרם לאריאל לברוח משם בבהלה כשהוא פולט לעברו בלחישת תיעוב: ''אתה חוטא''.

את אותו הלילה לא ישכח לעולם, השעה הייתה שלוש לפנות בוקר כשהתעורר ומצא את דודי עירום גוהר מעליו כשאברו הזקור משתפשף בזה שלו. הוא ניסה להימלט אך דודי הצמיד אותו למיטה, אחז בכוח בידיו ולחש: ''שתוק, אתה תעיר את כולם''. אריאל ההמום עצם את עיניו במבוכה. ברגע של חטא מתוק התמסר לחברו, תחושה של עונג עילאי הציפה את גופו. בלבו לא רצה שזה יסתיים לעולם. שפתיו של דודי נצמדו לאלו שלו וניסו לנשקו ולמרות שרצה בכך מאוד, מוחו סירב להרשות זאת והוא הסב את פניו. דודי לא נכנע ולחש: ''אתה מת שאזיין אותך, אל תעשה הצגות, אני מרגיש שאתה נהנה''.
אריאל אסף את שאריות כבודו האבוד וענה בגמגום: ''אתה חוטא, תעזוב אותי, לך מכאן''.

דודי התרומם בפתאומיות כיוון את אברו אל פיו הפעור מתדהמה של אריאל ופלט לתוכו את זרעו. ''בסדר... עכשיו אני הולך, תוכל ללקק ולבלוע את זה כשאני לא אראה. אני יודע שאתה הומו וחרמן לזין שלי, אני גם בטוח שלא תעיז לספר על זה לאיש''. הזרע נותר בפיו. דודי נכנס למיטתו, הפנה לו את גבו ונראה שנרדם. החרמנות השתלטה עליו לחלוטין, דקות ארוכות שיחק בנוזל שבפיו ואז בבת אחת בלע אותו.

בבוקר רץ ראשון למקלחת ושטף את כתם הזרע מתחתוניו. אברו שוב היה זקור ומחורמן. הוא סיבן ושפשף את גופו בחוזקה כמו מנסה להסיר מעליו את חטא ליל אמש. דודי הפתיע אותו ונצמד אליו מאחור שעה שחפף את ראשו. לבו החל דופק בחוזקה, השמפו חדר לעיניו וצרב אותן, ידו של דודי נגעה באברו ושפשפה אותו כשהוא משתמש בשמפו כחומר סיכה. הזין הקשה החליק בקלות בידו של דודי שלחש לו: ''אתה חרמן אש, תן לי להביא לך ביד, אתה תהנה''. אריאל המבוהל ניסה להתנגד ולברוח אך החליק ונפל על ברכיו. דודי מיהר לנצל זאת והתמקם מאחוריו, כיוון את אברו הזקור לפתחו של החור הבתול וניסה להחדירו פנימה.
קולו של אריאל רעד כשהתחנן: ''די... דודי, עזוב אותי, השתגעת?! מישהו עלול להיכנס''.
דודי גיחך ופלט בקול שקט: ''טוב... אני אוותר לך עכשיו... אבל הלילה אני אזיין אותך במיטה ושלא תעז לשחק איתי משחקים''.

כל אותו יום נותר אברו של אריאל זקור. הוא התבייש לקום וניסה להתרכז בלימודי ''שקלה וטרייה'' ובתפילה בתקווה שזו תעזור לו להתגבר על יצרו. מבלי שרצה, מצא עצמו פוזל כל מס דקות אל הבליטה במכנסיו של דודי שהתיישב לצידו ללמוד ''בחברותא''. כשזה הבחין בכך נגע בידו בבליטה ליקק את שפתיו וחייך אליו. אריאל האדים, הניח את הגמרה ויצא במהירות מבית המדרש. מוחו סירב לקבל את העובדה שגופו כמהה למגעו הגברי של חברו. הוא שטף את פניו ושיערו תחת המים הקרים בכיור השירותים וניסה להירגע. דמותו של דודי הופיעה בפתח ועל פניו עמד חיוך משונה כשאמר: ''לא יעזור לך, אתה חרמן אש, תן לי לעזור לך ותהנה''. לבו הגביר את פעימותיו, ידו של דודי נגעה בכתפו והובילה אותו אל אחד התאים. הוא חש שאין בו הכוח להתנגד עוד, גם הבליטה במכנסיו הסגירה אותו. דודי המנוסה הבין מייד שחברו עורג למגעו ויעשה כרצונו.

דודי נעל את דלת התא והושיב אותו על האסלה. ידו שלפה את אברו הזקור מול פניו ההמומים של אריאל. ''תפתח את הפה ותמצוץ לי אותו''. אריאל ניסה להתנגד, הזין הזקור לחץ על שפתיו אך הוא סירב לפתוח אותן, דודי שלח את ידו לחץ בכוח על לחייו ובקול שקט ציווה: ''נו, קדימה, תזדרז. שלא יכנס מישהו וישמע אותנו''. אריאל פתח את פיו כדי למחות אך הזין היה זריז ממנו והחל את מסעו אל גרונו, זאת הייתה הפעם הראשונה בחייו שחש אבר זכרי בפיו ולא ממש ידע מה מצופה ממנו. לדודי זה לא שינה. בתנועות דפיקה קטנות נכנס ויצא משתמש בפה הבתול כחור לח לשפשף את אברו המיוחם.

אריאל חש את ידיו של דודי אוחזות בכוח בעורפו ומצמידות אותו אליו. תנועות הדפיקה הפכו מהירות יותר, קולות ההנאה החרישיות שהשמיע הלכו וגברו: ''כן... תמצוץ לי.. אתה מרגיש את הזין הענק שלי בגרון שלך? אתה מת לבלוע את השפיך החם שלי, נכון??'' זרם חם נפלט אל פיו של אריאל, הזין נותר תקוע עמוק בתוכו פולט שם את טיפותיו האחרונות. דודי לחש לו משועשע: ''נו, בלי הצגות, תבלע את זה, אני יודע שבלעת את הזרע שלי באותו לילה. לא שמעתי אותך קם לירוק אותו, רק עשיתי את עצמי ישן''. אריאל חש את הזרע מחליק אל גרונו, תחושת חוסר אונים וייחום השתלטה עליו. גופו ונשמתו היו בידיו של דודי ולמרות התנגדות מוחו חש זאת היטב.

אברהם היה האחראי על המקווה. אריאל הכיר אותו היטב וחיבב אותו. לא פעם סייע בידו למלא את המקוואות ולנקות. לא עלה בו כל חשד כשפגש בו בשעה מוקדמת בבוקר שבת וכשזה הציע לו להצטרף אליו ולטבול נענה ברצון. המקווה היה ריק לחלוטין ואריאל השתכשך במים להנאתו. מרחוק שמע את אברהם מזמזם שירי שבת ולפתע הופיע דודי משום מקום וקפץ למים. בידו נפנף במפתח המקווה וחייך. ''לקחתי מאברהם את המפתח ועכשיו אנחנו פה לבד''. הוא נצמד אליו מאחור וחיכך בישבנו את אברו הזקור.
אריאל ההמום פלט בלחש: ''לא, דודי... עזוב... אני פוחד... אני... לא רוצה, די... אתה יודע שזה אסור''.
דודי לא ויתר וידו החלה מטיילת לאורך החזה החשוף של חברו וירדה לאט לאברו. לשונו ליקקה את אוזנו והוא לחש בחרמנות: ''רק נגעתי לך בזין והוא התחיל לעמוד, אז אל תעשה הצגות. אתה מת להזדיין איתי''. אריאל חש את גופו נמס למגע חברו באברו הזקור ושוב לא מצא כוח להתנגד והניח לו להוביל אותו אל ספסלי המלתחות. בקול מלא בטחון פקד: ''שב. תמצוץ ותעמיד לי אותו''. האבר חדר אל פיו של אריאל בקלות. דודי לא נע ורק הורה בקולו השקט: ''תמצוץ כמו סוכרייה, תרגיש כמה זה טעים''. אריאל חש את הזין מתנפח בפיו. דודי ליטף את שערות ראשו ועודד אותו: ''כן, ככה... כן... תמצוץ... תעמיד לי אותו חזק''. לפתע שלף את אברו והשעין את אריאל על הספסל, אברו טייל לאורך החריץ החלק והבתולי והוא מלמל בחרמנות תוך שהוא דוחף את אצבעו לפיו של אריאל: ''תלקק ותרטיב אותה, אני אכין את החור שלא יכאב לך''.

ראשו של הזין הזקור עמד בפתחו של החור הבתולי ואט פילס את דרכו פנימה. ''אל תתנגד, תן לו להיכנס לתוכך, אתה תהנה''. אריאל נאנח. הזין העבה פתח אותו באיטיות וחדר אליו ס''מ אחר ס''מ. ידו של דודי שפשפה את אברו המיוחם של אריאל וגירתה אותו שעה שלחץ ודחף אל תוכו את אברו עד סופו. ''זהו... פתחתי אותך. מעכשיו אתה הזונה שלי''. אברו החל במלאכת הקדיחה ונע במהירות פנימה והחוצה כשהוא משמיע נהמות הנאה. ''כמה זמן רציתי לפתוח לך את התחת. ידעתי שאתה מת לקבל ממני ולהיות זונה שלי''. מילותיו גירו את אריאל. ידו של דודי לא הרפתה מאברו המיוחם ושפשפה אותו בכוח. הוא חש כי לא יוכל להחזיק מעמד זמן רב, דודי כמו קרא את מחשבותיו ולחש לו בקול מיוחם: ''תגמור... נו, אל תחזיק את זה... תן לזרע שלך לצאת, תתפרק, אתה תהנה, זונה שלי''. אריאל חש את הזרע שלו עולה בצינור הזין ולפתע איבד שליטה בגופו. רעד פורקן אחז בו ואברו החל יורה סילוני זרע על הספסל. אברו של דודי נתקע באחוריו בכוח והחל פולט אל תוכו את מטענו כשהוא משמיע אנחת פורקן: ''וואוו, זה היה טוב. נכון שנהנית, זונה שלי?'' הזין נשלף מתוכו. אריאל התרומם והביט בחברו. זה הצביע לכוון הדלת ובקול שקט ציווה: ''עכשיו רד על הברכיים ותמצוץ לאברהם אם לא בא לך שכולם ידעו שאתה הומו וזונה''. אריאל הפנה את מבטו לדלת. אברהם העירום עמד שם והביט במחזה כשהוא מלטף זין עבה ושחום. כל הדם אזל מפניו רעד אחז ברגליו והוא חש כי הוא עומד להתעלף.

זרם מים קרים הרטיב את ראשו ועורר אותו, קולו של דודי נשמע מבודח: ''די, אל תיקח את זה קשה כל כך. זאת לא הפעם הראשונה שאני פותח מישהו ליד אברהם. תספק אותו והכול יהיה בסדר''. אברו השחום של אברהם עמד זקור מול עיניו. אריאל חש כי עולמו חרב עליו. דמותו של אביו הרב עלתה מולו.
קולו המלגלג של אברהם האיץ בו: ''תתחיל למצוץ, קדימה. אין לנו את כל היום, בקרוב יגיעו אנשים למקווה ואני חייב לפתוח את הדלת, אלא אם אתה רוצה למצוץ לי מול כולם''. אריאל עצם את עיניו עת שהזין הזקור חדר אל פיו. בתנועות מכניות מצץ אותו ובלבו התפלל שזה יבוא על פורקנו במהירות. אברהם המיוחם לא אכזב ואברו יצא ונכנס במהירות ולאחר מספר שניות פרק את הנוזל הסמיך בגרונו של אריאל.

בימים הבאים עשה בו דודי כרצונו. אריאל לא העז להתנגד לו יותר. לסימן קטן שלו היה יוצא מבית המדרש וממתין על ברכיו בשירותים. זה דרש שישתחווה לפניו בכל פעם, ילקק את נעליו ויתחנן למצוץ את אברו המלכותי. בלילה דרש מאריאל לחכות לו עירום, משומן ומפוסק במיטתו ובכל שעה שהתחשק לו היה נכנס אליה ובועל אותו. רק כשבא על פורקנו היה מתיר לאריאל המיוחם לאונן ולהביא את עצמו לפורקן. אט אט הפך אותו דודי לשפחת מין צייתנית לסיפוק יצריו המיניים.

סוף השבוע התקרב ומכיוון שהייתה זו ''שבת חופשה'', החל אריאל לארגן את בגדיו ולהתכונן לנסיעה הביתה. דודי נכנס לחדר, סגר את הדלת וחסם אותה בעזרת מקל המטאטא. ''מה אתה עושה, שרמוטה שלי?''
אריאל מיהר לרדת על ברכיו להשתחוות וללקק את נעליי אדונו כשענה: ''אני נוסע הביתה להורים, אדוני''.
דודי שתק דקה ארוכה לפני שזרק לעברו: ''אתה אולי לא יודע אבל לי אין ממש לאן לצאת, אתה הזונה שלי ולכן גם אתה תישאר פה''. אריאל הביט בזין הזקור ששחרר דודי מול עיניו. ככלב מאולף נטל אותו אל פיו והחל מוצץ אותו. קולו של דודי נשמע מרוצה: ''אני מרשה לך להוציא את הזין העלוב שלך ולאונן כשאתה מוצץ לי''. דודי שלף את אברו בפתאומיות ירה את מטען הזרע שלו אל רצפת החדר ופקד: ''רד תלקק את זה עם הלשון. אני מתכוון לאלף אותך בסוף השבוע הקרוב ולעשות ממך עבד מין מיומן''.

רק בודדים נותרו בישיבה בסוף אותו שבוע, דודי חש חופשי לעשות כרצונו. מייד כשנכנסה השבת הורה לאריאל להתפשט ולשכב על רצפת החדר, התיישב על פניו והורה: ''תלקק לי את החור של התחת''. לשונו של אריאל טיילה על החריץ החלק של חברו והחלה את מסעה אל תוך החור הקטן. דודי נאנח בהנאה: ''כן... תלקק טוב... תנקה לי את כל החרא... תבלע את זה... תרגיש כמה זה טעים... זה כבוד גדול בשבילך ללקק לי וכדאי שתלמד להעריך את זה''.

הכול השתנה כשלחדר שובץ משה, נער בלונדיני יפהפה ותמים. תשומת לבו של דודי עברה אליו מייד ובשבוע שלאחר מכן התעלם מאריאל המיוחם לגמרי. הוא התיישב ליד משה בבית המדרש ללימוד ''בחברותא'' והעניק לו את מלוא תשומת הלב. אריאל המאולף המתין לשווא לסימן כלשהו ממנו. לילה אחר לילה הכין את גופו והמתין לו ער ועירום במיטתו בתקווה לזכות במעט תשומת לב שלא באה. באחד הלילות הבחין אריאל בדודי היוצא בשקט ממיטתו ונע לעבר מיטתו של משה. ידו משכה מעליו את הסדין הדק ודקות ארוכות עמד והביט בגוף החלק של הנער הבלונדיני כשהוא משפשף את אברו, לפתע נשכב עליו בידו האחת אטם את פיו והחל גוהר עליו בחרמנות.

אריאל חש את אברו מזדקר מתחת הסדין והחל משפשף אותו. מנסה שלא לעורר תשומת לב, הביט במחזה. הנער האומלל התעורר בבהלה אך לא יכול היה להוציא מילה מפיו. דודי ריתק אותו בכוח אל המיטה ולחש לו: ''תהיה בשקט, אתה תעיר את כולם''. בתחילה ניסה הצעיר להתנגד ולמחות אך לאחר מספר דקות נראה שהבין את מצבו הנחות והניח לדודי להמשיך במלאכתו. זה הרים את רגליו של הנער הבתול על כתפיו וכיוון את אברו לתוכו. הנער נאנק תחתיו. אריאל הקשיב לחריקות המיטה ולקולו המיוחם של דודי שלחש שוב ושוב: ''זהו... נגמר... פתחתי אותך... מעכשיו את זונה שלי''.

אריאל הופתע מהחיוך שזרק לעברו דודי למחרת כשנותרו לבדם בחדר. הוא מיהר לרדת על ברכיו ולהשתחוות כשהוא מקשיב לאדונו הזורק בציניות: ''אני יודע ששמעת וראית הכול. ככה אני אוהב. לפתוח אותם בתולים, לאלף ולזרוק''. במבט משועשע הביט במפשעתו של אריאל ובזין הזקור מתחתיה. ''אתה חרמן לזין, נכון? מזמן לא קיבלת ואתה מת שאני אזיין אותך ומוכן לעשות בשביל זה הכול, נכון, זונה?'' אריאל לא השיב והרכין את ראשו. דודי גרם לו להיות מיוחם 24 שעות ביממה. גופו המיוחם ערג למגעו. ''תוציא את הזין העלוב שלך ותאונן מולי, אפס''. אריאל מיהר לעשות כמצוותו. דודי הביט בזרע הנפלט מהאבר המיוחם, פנה אל הדלת והוסיף: ''אתה יודע, רבי יהודה אמר את המשפט כבר לפני הרבה שנים: 'אבר קטן יש באדם. משביעו רעב ומרעיבו שבע'. מעכשיו תצטרך את זה כל יום וגם אז לא תרגיש שבע''.


**תודה מיוחדת לחבריי הטובים יוסי ומשה שליוו אותי במהלך כתיבת הסיפור**

תגיות

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...