>  > 

דירת סטודיו חדשה - ה

השעה הייתה 10:00 בבוקר כשהטלפון צלצל, על הקו מנהל העבודה שלי.
''מה כל כך חשוב ודחוף שאתה מתקשר אליי אחרי משמרת לילה?'', התלוננתי.
''אפשר לחשוב מה אתה כבר עושה בלילה?!'', הוא עקץ אותי.
''לך תזדיין, אני לפחות לא כל היום במשרד עם פקידה שעושה את הכול עם מזגן מחשב, אינטרנט ועיתון כל יום'', לא יצאתי פראייר.

לא, אני לא בדרך ללשכת התעסוקה, אני והמנהל שלי סחבקים, שיחה כזאת מתנהלת מספר פעמים בשבוע.

''טוב, תפסיק לזיין בשכל ותקשיב. ערן סיים את המועדפת שלו וכבר מצאתי מחליף שיעבוד איתך בלילה''.
''נו, ומה אתה רוצה ממני? יבוא הבחור נסביר לו את העבודה ושלום על ישראל, למה להתעלל בי ולהעיר אותי כל כך מוקדם?''
''הבחור היה כאן אצלי, ומהתרשמות שלי אתה תאמלל לו את החיים''.
''למה שאני אאמלל לו את החיים?'', התפלאתי.
''הוא מסוג האנשים שאתה אוהב להתעלל בהם, הוא מנומס בצורה מעצבנת אפילו, הייתי אומר, הוא נחמד מדי ואתה עם הציניות שלך ועם היחס שלך לאנשים תאמלל אותו''.
''חחח, אתה מביא לי צפונבון שיעביר לי את הלילה בכיף?!''
''אתה רואה? אל תתחיל איתי, מה ביקשתי ממך, להיות נחמד אליו?!''
''בסדר, בסדר, תירגע. מבטיח להיות מנומס נחמד ומתחשב''.
''חסר לך שלא''.
''למה, מה תעשה?''
''יאללה יש לי דברים אחרים על הראש, תחזור לישון ואל תשכח מה שהבטחת''.

קצת על מקום העבודה שלי, אבא שלי עם הקומבינות שלו סידר לי אחרי הצבא לעבוד כאחראי משמרת ב''מנטה'', חנות הנוחות של ''דלק דרגון''. לא עושה כלום ויש לי קצת יותר משעתיים בכל משמרת בהם אני יכול להכין שיעורים וללמוד למבחנים.

חזרתי לישון. יש לי עוד שעתיים עד לשעה שבה הייתי צריך לקום, אני לומד רק ב13:00. היום היה שגרתי מאוד, לימודים, חזרה על המבחן, היה לי סידורים אחרי הלימודים וכשחזרתי ב-19:00 הביתה, היו לי עוד 3 שעות בערך עד העבודה.
החלטתי לשבת קצת על האינטרנט, לצ'וטט עם חברים ושאר המשועממים ברשת. הזמן עובר מהר באינטרנט, למזלי שמתי לב לשעה, עוד 3/4 שעה אני צריך להיות בעבודה. התקלחתי זריז התלבשתי זריז ויצאתי...

הגעתי לעבודה וחוץ מאחראי המשמרת שהייתי צריך להחליף לא היה שם אף אחד.
''מה המצב נשמה? כבר הוצאת דוחות ועשית יציאה? אני יכול להיכנס למשמרת?''
''כן, אתה יכול. אני חייב לעוף, מחר אני מחליף אותך בבוקר ואם אני לא ישן לפחות 5 שעות אני לא אתעורר''.
''חסר לך שאתה לא מתעורר, מחר אני מתחיל ללמוד ב-10:00''.
''בסדר אני אתעורר, פעם איחרתי לך?''
''הלוואי ורק פעם'', עקצתי אותו.

נשארתי לבד, הצפונבון עוד לא הגיע, אז התחלתי לבצע ספירה. לא חסר מה לספור, מקסימום את שאר הדברים הוא יראה איך אני סופר ומה אני רושם.
אחרי כמה דקות נכנס לתחנה נער שלא הייתי נותן לו יותר מ-15, בכניסה לתחנה הוא ירד מהאופניים והתקרב לכיוון שלי.
''בטח עוד אחד שמחפש את המשאבה של האוויר'', חשבתי לעצמי.
''איך אני יכול לעזור לך, אחי?''
''אני בן, המנהל אמר לי לפנות לאחד בשם מתן, באתי לעבודה'', הוא אמר.

''הא בנצ'ו, נעים מאוד אני מתן, אתה יכול לשים את האופניים מאחור, אחר כך תכנס פנימה, שתה מים קרים ותחזור. אני אסביר לך הכל''
הוא הלך לשים את האופניים מאוחר ואני בדקה וחצי-שתיים שהוא לא היה חשבתי לעצמי.
'הוא (המנהל) בטח צוחק עליי. הוא הביא לכאן ילד בן 15 שאני לעבוד איתי? על מה אני כבר יכול לדבר עם ילד בן 15? וממתי מביאים ילד בן 15 למשמרת לילה? הבית זונות שהמנהל הזה עושה כאן זה פשוט בזיון'.
''חזרתי, אני לא מפריע נכון?'', הוא שאל בחיוך מקסים (כאן כנראה נפל אצלי האסימון הראשון)
''לא אתה לא מפריע, בוא, אני אסביר לך בדיוק מה עושים, אנחנו עושים ספירה, עוברים על כל מה שיש בוויטרינות בחוץ וסופרים, זה נועד למנוע חוסרים ודברים כאלה''.
ספרנו ביחד כמה דברים קטנים, ואז אמרתי לו, ''תספור את השאר בעצמך, ואז אני אעבור איתך על הרשימה שוב ונבדוק הכול ביחד בסדר?''

נכנסתי פנימה והדלקתי את הטלוויזיה על MTV. השעות הראשונות לא הכי רגועות שיש, אנשים מגיעים לתדלק או לשתות משהו.
''מה המצב אחי? אתה יכול לפרוט לי שטר של 50 למכונה של הסיגריות? היא מחזירה עודף במטבעות ואין לי כוח להסתובב עם כסף קטן בארנק''.
''95 מלא, אשראי''.
ו-''תכין לי אספרסו על בסיס חלב'', הם משפטים השגרתיים בתחנה.

אחרי כ-10 דקות צעקתי לעובד החדש, ''אתה מסתדר? או שאני אעזור לך?''
''אני מסתדר, אני עוד מעט מסיים עוד כמה דברים אחרונים''
''שוב הביאו לך מתלמד חדש?'', שאל אחד הלקוחות הקבועים שמכיר אותי.
''מה אני אעשה, הם מתחלפים כמו גרביים, הבחור החדש ילמד כל מה שצריך ואז גם אותו יחליפו והכול מחדש''.

אחרי שהלקוח האחרון יצא מהחנות ומהתחנה יצאתי החוצה לעזור לעובד החדש.
''בדיוק סיימתי''.
''סבבה אנחנו נעבור על הכול ואם הכול בסדר נכנס פנימה ואני אסביר לך כל מה שאתה צריך לדעת''.
''בסדר, רק לפני זה אני יכול ללכת בבקשה לשירותים? אני צריך להתפנות''.
המעידה הראשונה שלי כמעט הגיעה, אבל אמרתי לעצמי שהבטחתי לא לעקוץ אותו אז החזקתי מעמד.
''כן, אתה יכול, ואתה לא צריך לבקש אם אתה צריך לשירותים, בטח לא בצורה כזאת כאילו ללכת לשירותים זאת עברה על החוק''.
''בסדר, אז אני הולך לשירותים, בדיוק שתי דקות, מצטער אבל אני חייב להתפנות, אני מתאפק כבר דקות ארוכות''.
'הוא עושה לי בכוונה?', שאלתי את עצמי.

כשהוא יצא מהשירותים עברנו על הרשימה, והכול היה בסדר.
''עכשיו כמה נהלים וכמה דברים שאתה צריך לדעת בעבודה הזאת, בסדר?''
''בסדר גמור, אני מבטיח לתפוס כמה שיותר מהר, אם לא, אני מצטער, אני פשוט עובד פעם ראשונה''.
''זה בסדר, זה בסדר.
א) אם אתה רוצה לדבר איתי כשאתה בחוץ ואני בפנים או להפך, אתה לא צריך להיכנס וגם לא לצעוק, יש אינטרקום בכל אחת מהמשאבות. אתה לוחץ עליו ואני עונה לך וככה אנחנו מדברים, אלא כמובן אם אין מה לעשות בחוץ ואתה בפנים
ב) את הדוח שעשית היום, צריך לעשות בסוף כל משמרת.
ג) צריך לשטוף את התחנה בכל משמרת לילה ולהשאיר אותה נקייה לבוקר, כולל השירותים.
ד) רק אני מכין שתייה ללקוחות עד הודעה חדשה, גם חריפה וגם חמה.
זהו כרגע, כשאני אזכר בעוד משהו אני אגיד לך''

''אני יוצא לנקות את התחנה והשירותים, אתה נשאר בפנים ואם אתה לא מסתדר תקרא לי''.
הלילה הראשון עבר בצורה חלקה, הבחור לומד מהר. הוא נחמד ומנומס בצורה מוגזמת זה נכון, אבל הרבה יותר מעניין לדבר איתו ממה שחשבתי בהתחלה, הרבה יותר מעניין מכל עובד אחר שהגיע לכאן.

קצת על בן, משיחה עמוקה יותר איתו גילתי שהוא בכלל עוד מעט בן 17 ולא בן 15 כמו שחשבתי (אני חייב להפסיק עם הדעה המוקדמת שלי על אנשים). הגובה שלו הוא 1.70, בלונדיני עם עיניים חומות וחיוך שקצת קשה להסביר. כשהוא מחייך השניים הלבנות שלו מבריקות, הלחיים שלו מבליטות גומה מקסימה והעיניים שלו משדרות 'אני בכלל מלאך אני לא יודע למה אלוהים שלך אותי לכדור הארץ'.
אני לא אומר את זה סתם, הילד פשוט טהור, הוא מנומס בצורה מוגזמת, הוא עדין בצורה מדהימה, ו''שיט נפל לי'' זה הדבר הכי גס ששמעתי ממנו, אין ספק שאני מאוהב!

עוד משמרת ועוד משמרת, המשמרות מאז שהוא הגיע הפכו לנעימות הרבה יותר.
אני עם הזמן התחלתי לקרוא לו בשמות חיבה, כאשר אל הכינוי הראשון שהדבקתי לו ''בנצו'' התווספו עוד שלל כינוים כמו ''נסיך'' ''ניניו'' (ילד בספרדית) וכו'.
מיום ליום התאהבתי בו יותר, עד שהחלטתי שאני לא יכול יותר.
את המטלות של משמרת הלילה מסיימים בערך בשעה 00:40, ואז התנועה בתחנה הרבה יותר דלילה ואפילו כמעט לא קיימת, החלטתי שאני הולך על זה, אין לי מה להפסיד.

הינו שנינו מאחורי הדלפק, תפסתי אותו בשתי הלחיים אחרי עוד משפט מנומס, ואמרתי לו, ''כבר אמרתי לך שאני מאוהב בך ושאני רוצה שתעשה לי ילד?''
הוא לא עשה הרבה חוץ מלחייך, הוא לא לקח אותי ברצינות, הרבה פעמים עשיתי את זה בעבר, הוא כבר התרגל.
הוא חייך אבל לזה הוא לא ציפה. החיוך שהיה על הפנים שלי במקרים האלה נעלם, הוא המשיך עוד מספר שניות לחייך ואני קרבתי אותו לדלפק והתקרבתי אליו. כשהתקרבתי ממש הוא הפסיק לחייך לגמרי, הוא לא היה מסוגל להגיד כלום ו''השתתק'', ואז עשיתי את זה. התקרבתי אליו ונשקתי אותו בפה, נשיקה אחת בלבד, ואז הרפיתי, הוא פתח את עיניו ולא אמר מילה, רק התבונן בי במבט מופתע.
אחרי מספר שניות הוא אמר, ''השולחנות לא נקיים, אני אנקה אותם לפני שאיזה לקוח יבוא, לא נעים''.
הוא יצא מהדלפק, לקח את מנקה החלונות ונייר מגבת והתחיל לנקות את השולחנות.
לא דיברנו בנינו בכלל מאז, לפחות שעתיים, וגם אחרי זה דיברנו רק בנושא עבודה.
אחרי שעוד לקוח יצא ועשה רושם שאף אחד אחר לא נכנס, שאלתי אותו, ''אתה כועס עליי?''
''אני לא יודע מה אני, ואני לא רוצה לדבר על זה, יכלו לראות אותנו לקוחות ואז מה הייתי עושה אם היו מפטרים אותי?''
''אני מצטער''.
''אתה לא צריך להצטער, אבל אתה גם לא יכול לכפות ככה את עצמך עליי בגלל שאתה יודע גדול או בגלל שאתה אחראי משמרת''.
''אבל אני אוהב אותך ואתה מוצא חן בעיניי''.
''אז מה? אם מישהו מוצא חן בעיניי אני יכול לנשק אותו בלי שהוא רוצה?'', הוא השתמש בגוף זכר בלי להרגיש.
''אז מה שאתה בעצם אומר זה שאני בסך הכול צריך לבקש? אני מאוהב בך ממבט ראשון''.
ניגשתי אליו ותפסתי את ידו בשתי ידיי, ''אתה מקסים ואני אוהב אותך''.
הרבה הוא לא אמר, ניסתי שוב את מזלי, התקרבתי אליו שוב לנשיקה, אבל אז מישהו לחץ על האינטרקום, רצתי מהר לאינטרקום, ''לילה טוב אדוני איך אני יכול לעזור לך?''
''סולר מלא אשראי''
''אתה יכול לתדלק''
''אתה רואה מה אתה עושה?! כמעט ראו אותנו''
''מצטער, לא יכול לשלוט בעצמי כשאני מאוהב''
זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא חייך מאז שנישקתי אותו.
חייכתי בחזרה וחשבתי לעצמי שאולי מצאתי את נער חלומותיי.
סוף המשמרת הגיעה, אמרתי לו שהוא יכול ללכת לפני שהמחליף שלו יבוא ושאני מסתדר, הוא יכול להוציא דוחות לסגור משמרת וללכת. כשהוא הלך תפסתי אותו והבאתי לו נשיקה רטובה על חצי לחי חצי פה.

למחרת היה משהו לא בסדר, הוא לא הגיע ואני חשבתי שזה בגלל אמש, אין מצב שהוא מאחר, הוא אף פעם לא איחר, הוא אפילו מקדים ברבע שעה כמעט כל ערב.
לא היה לי חשק לעשות דוחות ולא כלום.
אבל אז הוא הגיע, ראיתי אותו מהחלון ועלה לי חיוך על הפנים, הוא נכנס כולו מתנשף.
''מצטער שאיחרתי'', הוא נכנס לדלפק והביא לי נשיקה קטנה בפה.
הייתי בהלם, ''מה זה צריך להיות?'', שאלתי.
''מצטער, נרדמתי בטעות, אמא שלי העירה אותי רק חמש דקות לפני 22:00, מצטער, זה לא יקרה שוב''.
''אני בכלל לא מדבר על זה, רק אתמול אתה אמרת שבן אדם לא יכול לכפות את עצמו על מישהו אחר ואתה בא ומביא לי נשיקה על הפה? שאלת אותי בכלל אם אני רוצה שתנשק אותי?''.
''תפסיק לשחק אותה'', הוא אמר והביא לי אגרוף חלש בכתף, ''עשיתי לך את הערב'', הוא אמר בחיוך המקסים והמהפנט שלו.
חייכתי בחזרה והתקרבתי אליו.
''לא אל תחשוב על זה אפילו, אתה תמיד תהיה מבסוט מנשיקה, ממני אתה תצטרך לבקש'', הוא אמר שנייה לפני שנכנס רכב לתחנה.


מצטער אם המתנתם לקצת יותר רומנטיקה וארוטיקה בסיפור.
הסיפור כאן הוא רק התחלה של קשר מיוחד עם נער מהעבודה, המשך הסיפור יגיע בקרוב.

לפרק הקודם

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...