>  > 

את וההבטחות שלך - ה ואחרון

כל הזמן את וההבטחות שלך, כל הזמן המילים היפות שלך.
שתעזבי את הבית, שתלכי לשכירות, שתמצאי עוד עבודה, שתרוויחי יותר כסף. שתתחילי לצאת יותר, תתחילי לרקוד. שתטוסי לתאילנד ותלמדי לגלוש. את גם תלמדי לשחות אם כבר את שם? גם תתפסי צבע ותתחילי ללכת שוב עם חצאיות? ואל תשכחי שהבטחת שתצאי לשתות עם החברים החדשים שלך מהעבודה. שתלכי לחוג ותמצאי שם חברים חדשים. שתנתקי את הקשר עם החברים הנוכחיים שלך ותחפשי משהו טוב יותר. שבחיים לא תתפשרי יותר ותעשי רק מה שעושה לך טוב. שלא תתני לאף אחד לדרוך עלייך.
שתמצאי אהבה חדשה, תתני למישהי להתקרב. תהיי שונה.

איפה את עכשיו ואיפה כל המילים שלך?

מה עוזר שאת עומדת פה, על סף התהום שחפרת לעצמך, רק מחכה לרוח מספיק חזקה שתעיף אותך קיבינימט? את חושבת שאת עוזרת למישהו? שאת תורמת לעצמך? את הוזה. חיה באשליה.
אולי עכשיו היא תבוא? אה? היית מתה שזה יקרה, לא? אין דבר שאת אוהבת לכתוב יותר – מפגש של שתי בנות אחרי כל כך הרבה זמן שלא התראו, ואם יש אהבה דחוקה אי שם בתוך תאי הזיכרון – אדרבה.

מן הסתם היא תגיח מאחורייך, תתקרב בזהירות, בשקט. ואת שכל כך עסוקה בלבכות על מר מר גורלך, בכלל לא תשימי לב. עד שהיא כבר תעמוד ממש לידך, מצד ימין. תעמוד ותסתכל איתך אל עבר האופק הזה, שאליו את מאחלת לעצמך לקפוץ.
אולי היא תגיד משהו קטן, משהו יפה, נוגה.
''זה לא חייב להיות ככה.''
ואת רק תרצי למות יותר.
''אז איך זה יכול להיות? מה כבר נשאר, שירה?'' את כמעט תצעקי עליה, עצבנית שהיא בכלל מעיזה.
''אני ניסיתי לדבר איתך אבל כנראה שאי אפשר לדבר איתך כשאת נבהלת.''
''נבהלת?'' עכשיו את כבר תסתובבי ותפני אליה, לא אכפת לך שתראה שבכית. ''תנסי מעוצבנת.''
''ממה את מעוצבנת? את מתנהגת כאילו הולכתי אותך שולל חודשים על גבי חודשים ובסוף תקעתי לך ברז.''
''זה מה שעשית.''
''ממש לא.''

אבל את לא אוהבת לצעוק עליה, בעיקר כי היא אף פעם לא מרשה לך. את פשוט רוצה לחבק אותה ולתת לה לשפוך את כל מה שהיא רוצה להגיד. אבל את נשארת תקועה במקום. מעולם לא הייתה ביניכן כזו אינטימיות ממילא, את מתרצת לעצמך בראש.
היא מתיישבת על הסלע ואת עדיין תקועה במקומך.
''אמרתי לך שאני רוצה לנסות.'' היא לא מסתכלת עליך. ''אבל לא אמרתי לך שכבר ניסיתי.''
עכשיו את בהלם ומתיישבת. למרות שבא לך לברוח.
''לא סתם ניסיתי...'' היא מחייכת לעצמה, נזכרת בעצבות. ''אהבתי אותה.''
''ומה קרה?'' טון הקול שלך יתרכך, לאט את תכנעי שוב לקסמיה.
''הייתי נורא צעירה, לא ידעתי מה אני מחפשת בחיים שלי וזה היה בדיוק כשרבתי עם אמא שלי ועזבתי את הבית. לא ידעתי כלום.'' את רוצה להכניס פה שלפי דעתך היא עדיין לא יודעת כלום אבל את מחליטה דווקא לשתוק הפעם. ''אז היא עזבה אותי. ונתתי לה ללכת.''

עכשיו אתן שותקות, תני לכן כמה דקות להרגע, להפנים. את רוצה להגיד כל כך הרבה דברים אבל לא מצליחה להחליט עם מה להתחיל. היא זריזה יותר.

''תקשיבי,'' היא פונה אליך ואת רואה את הרטיבות בעיניים שלה. ''אני מצטערת על איך שהכל היה. על החלק שלי לפחות. נמשכתי אליך. באמת. רציתי אותך. אבל לא ידעתי מה לעשות עם זה.''
את לא מסוגלת להגיד מילה. והיא ממשיכה.
''הייתי צריכה פשוט להגיד לך, אני יודעת. רציתי להגיד לך אחרי הלילה ההוא....'' את עוצמת עיניים ולא מאמינה ששוב, הבאת את עצמך למצב נוראי. ''כשלא ענית לי פשוט וויתרתי. והתעצבנתי. אבל זה לא משנה עכשיו.''
''זה משנה.'' את אוחזת בידה וחשמל עובר ביניכן. את מתקרבת אליה ונושקת לשפתיה. וכל הכוכבים מסביב מחייכים אליכן וכל המכוניות עוצרות את נסיעתן וכל האנשים מוחאים כפיים וכל החיים עוצרים לשלושים שניות.
''רגע...'' היא קוטעת את היופי בלחישה. ''זה לא קל לי...'' ואולי פה קצת הגזמת, שירה היא לא בן אדם שמודה בחולשותיו, ועוד ברגעים קשים. ''אבל אני מאוד רוצה.'' ובטח לא נותן לך אח''כ עוד לגיטימציה להמשיך. אבל איך שאת רוצה – זו הפנטזיה שלך.

אז אחרי ההודאה הקטנה הזו את תחזרי לנשק אותה ועכשיו גם תחבקי אותה ותצמידי אותה אלייך. ותלחשי לה באוזן שאת רוצה שתעברו למכונית כי את לא מסוגלת לעמוד יותר.
ובמכונית תעשו סקס נפלא, ממש מקסים. את תפשיטי אותה לאט, כמו שאת אוהבת. גופה יהמם אותך ביופיו ואת תהממי אותו עם אצבעותיך. וקצת עם הלשון.
ואחרי כל זה, כשתתעוררי בבוקר, לבד במכונית, ותקלטי שלא היו דובים ובטח לא יער ולא שירה ולא אהבה וסקס גם כן לא איזה חודשיים בערך, אז אולי תביני סוף סוף.
תביני שלהבטיח לעצמך זה דבר אחד אבל לקיים זו החוכמה. ולשקר לעצמך את יכולה, אבל בשביל מה? ושאף אחד לא יקום ויעשה בשבילך מה שאת צריכה לעשות לבד.
ואולי גם יום אחד את תגלי שאפשר לאהוב את עצמך וזו – זו תהיה אהבת חייך הגדולה.

לפרק הקודם

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...