>  >  > 

והיית לי לאהבת אמת

הדבר האחרון שרציתי עכשיו זה ללכת משם, להשאיר אותו לבד עם המופקרת הקטנה הזאת.

''יאללה מותק נתראה מחר'' אמרתי ונתתי בו מבט אחרון וכואב לפני שאני יוצא מהדלת ומשאיר אותו לבד עם הטורפת גברים הזאת שתבצע בו את זממה.

כל הדרך הביתה רק יכולתי לדמיין את הגוף המדהים שלו, את הבטן החטובה והשחומה שלו נצמדת אליה, את השפתיים הבשרניות שלו מנשקות אותה בתאווה, הוא שוכב על המיטה והיא עליו מתנשפת וגונחת והוא נהנה, מחבק אותה ונוגע בה וזז איתה לפי הקצב שהיא מכתיבה, עד ששניהם גומרים והולכים לישון כשהם מחובקים.
התמונה הזאת שלהם ביחד לא עזבה אותי, הייתי נותן הכול להיות במקומה.

אני מכיר אותו מאז שאנחנו ילדים, גדלנו ביחד מגיל 5 בערך, מאז שעברתי לשכונה.
מאז ומתמיד היינו אלעד ושחר, הזוג האולטימטיבי.
חברים הכי טובים, הולכים לכל מקום יחד, עושים הכול יחד, לא היינו פותחים קופסת שימורים בלי שהשני היה יודע על כך, הבעיה היחידה שזה היה אפלטוני כמובן.

בגיל 15 גיליתי שאני נמשך לבנים ובגיל 17 זה היה כבר רשמי מבחינתי, אחרי שהכרתי את אריאל, רק שאף פעם לא יצאתי מהארון. חוץ מאחותי הגדולה אף אחד בעולם לא ידע.
תראו אירוניה. כל חיי אני מכיר את אלעד, הכול הוא יודע עלי, אבל לא על הנטיות המיניות שלי, הוא מעולם לא חשד.
הוא היה בעצם זה שגרם לי להבין שאני הומו, הוא ואריאל, איזה אחד שהכרתי פעם באטרף דייטינג.
נפגשנו איזה פעם פעמיים בתל אביב, בעזריאלי.
התנשקנו קצת, התחרמנו וכאן נגמר כל הניסיון שלי עם גברים, זה נגמר כשהודעתי לו שזה לא יימשך כי יש לי מישהו בלב ובראש כבר הרבה זמן, אלעד.
הוא המשיך לנסות ושימש לי כחבר טוב עד שהבנתי שאני סתם מכאיב לו ומשגע אותו אז החלטתי שניפרד סופית.

בערב,אלעד התקשר ושאל אותי אם בא לי לצאת איתו ועם עדי לאיזה פאב.
היינו יוצאים הרבה שלושתנו, היא דווקא בחורה נחמדה העדי הזאת וגם יפה נורא. בלונדינית, רזה, עיניים ירוקות, יופי מתוק כזה יש לה.
באמת שהייתי מפרגן אם לא הייתי רוצה שהיא תעיף את הידיים המלוכלכות שלה מהגבר שלי!
לא היה לי הרבה מה להפסיד והייתי יותר ממאושר ללכת לדפוק ת'ראש עם כמה שוטים ולשכוח מהאהבה הדפוקה שלי אליו אז הסכמתי.

''שחר אתה לוקח את האוטו?'' מור שאלה צעקה מהחדר שלה.
''כן'' נכנסתי אליה לחדר.
''היי מאמוש, אתה נראה ממש טוב'' הוא חייכה.
''מורינה אני רוצה לדבר'' התיישבתי על המיטה שלה והבטתי בה במבט עצוב.
''מה קרה שחר?'' היא חיבקה אותי.
אני ואחותי היינו בקשר הכי טוב שאפשר להיות.
''מור, אני לא יכול לראות אותו עם עדי יותר, אני ממש אוהב אותו וזה מבאס אותי כל פעם מחדש''
''דובון אני לא חושבת שיש לך מה לעשות, זה יכול להרוס את הקשר שלכם וכל עוד לא יצאת מהארון עדיין זה לא הכי חכם. אם הוא סטרייט זה רק יכול להרחיק אותו ממך אתה יודע'' היא אמרה בקול אימהי ורך וידעתי שצדקה.
מזל שיש לי אותה לבכות, אחרת הייתי באמת לבד.

הגעתי לאסימוב וראיתי אותו יושב על הבר, ג'ינס של ''לי קופר'' וחולצה מכופתרת חצי פתוחה, רציתי לבלוע אותו.
התיישבתי לידו והבטתי בחזה החלק שלו שמבצבץ מבעד לחולצה.

''היי אחי, איפה עדי?'' שאלתי והבטתי בו.

השיער החום המתולתל שלו שנפל על צווארו, העיניים הכחולות שאותם ראיתי אפילו בחושך, החיוך המתוק.

''רבנו'' הוא לא היה נראה מבואס מזה.
''מה קרה?'' שאלתי והזמנתי צ'ייסר של רד לייבל.
''אנ'לא יודע אחי, זה כבר לא כמו שהיה בינינו, אנחנו רבים המון''
''אתה עוד אוהב אותה?'' שתיתי שלוק מהגולסטאר שלו והזמנתי גם אחת.
''אנ'לא חושב'' הלב שלי קפץ!
''אני פשוט לא חושב שזה אותו דבר, אני צריך חופש'' הוא אמר ושתה מהבירה שלו.

שתקתי, אמנם הייתי מאושר אבל לא רציתי שהוא יסבול, או שיכאב לו.
את הערב גמרנו אצלו בבית כשאני חצי שתוי משני צ'ייסרים ושלוש בירות.

ששכבנו אצלו במיטה, שנינו בבוקסר, הבטתי בפנים היפות שלו ובתמונה שלהם מתנשקים שהייתה תלויה על המראה שלו ונזכרתי במה שאחותי אמרה לי, עדיף לי לרדת מהעניין או שאאבד אותו לנצח, ולחיות בלעדיו אני לא מוכן!

''אחי דפקת ת'ראש כמו שצריך'' הוא לחש והביט בי.
''כן'' הלב שלי דפק כמו מטורף, זאת לא פעם ראשונה שאני ישן אצלו אבל זאת בהחלט פעם ראשונה שאני לא מסוגל להתאפק יותר, אני פשוט מוכן לדפוק לו את הנשיקה שמגיעה לו ויהיה מה שיהיה.
''אלעד... חשבת פעם על... אתה יודע...?'' הידיים שלי רעדו וגלי חום הציפו אותי בכל הגוף, לא היה לי שום מושג מה אני עושה ולמה.
''על מה?''
''על לנסות להיות עם גבר?''
הוא הביט בי במבט תוהה, ''לא, למה?''
''סתם'' בלעתי את הרוק וכמעט שנחנקתי.
''ואתה?''
''לא, מה פתאום!'' שיקרתי במצח נחושה.
''אתה יודע שאני בנאדם פתוח וליברלי ואין לי שום בעיה עם הומואים אבל, אני לא'' הוא אמר.

הבטתי בשפתיים שלו, בפנים שלו, לא יכולתי להוריד ממנו ת'עיניים, רציתי לשכב מעליו, לנשק אותו בכל חלק וחלק בגוף המדהים שלו, לאהוב אותו כל הלילה ולהוריד לי מהלב את האבן שיושבת לי שם כבר כמה שנים טובות.

''לילה טוב'' הא אמר, הסתובב לצד שלי ונרדם.

כל הלילה הסתכלתי עליו, לא יכולתי לעצום עין.
מגיל 5 אני מכיר אותו ומגיל 15 אני אוהב אותו אהבה אמיתית, כל הזמן הזה אני יושב ורואה אותו מזיין בחורות אחרות, יוצא עם בחורות אחרות ומתאהב בהן, כמו שאהב את עדי.
אף פעם לא יכלתי להגיד לו, פחדתי שיתרחק, פחדתי שזה ייגמר בינינו שהוא ישנא אותי אבל לא יכולתי יותר, אני חי בסבל בלתי יתואר, לראות את הגבר שאתה אוהב עם כל מיני זונות אחרות שמורידות ממנו את הבגדים.
פחדתי שהוא יתעורר ויתפוס אותי בוהה בו, אבל כבר לא היה לי אכפת עד שלא יכולתי להחזיק את עצמי יותר ונרדמתי, בערך בשלוש בבוקר.

''בוקר טוב'' הוא אמר לי כשהתעוררתי.
''בוקר טוב, פקחתי את עיניי וקמתי מהמיטה, הוא אחז בזרועי בחוזקה והביט בי במבט רציני.
''מה קרה?'' שאלתי.
''אתה רוצה לספר לי משהו?'' הלב שלי דפק, לא על הבוקר, בבקשה לא.
''אנ... אני?'' התחלתי לגמגם.
''ראיתי אותך שבהית בי כל הלילה, אתה חושב שלא הרגשתי? וכל פעם שאתה בוהה בתמונות שלי ללא הפסקה, וכשנכנסתי לחדר שלשום ותפסתי אותך מריח את החולצה שלי'' הוא בהחלט נשמע רציני.

שתקתי, רציתי למות! התפללתי שהאדמה תפער את פיה ותבלע אותי חי, כאן ועכשיו.
''אני לא מפגר שחר, אני יודע שאתה הומו, ראיתי אצלך במחשב תמונות של גברים, ראיתי איך אתה מסתכל על מאור כל הפסקה וראיתי איך אתה מגיב כשאתה רואה סרט של ג'וני דפ, ובמיוחד את החיוכים המפגרים לברמן של האסימוב.
''למה לא סיפרת לי על זה?''
''אנ'לא יודע.. חיכיתי שתהיה מוכן, בגלל זה לא אמרתי מילה, אבל למה אתה בוהה בי?''
לבשתי את החולצה מאתמול ואת הג'ינס ולא אמרתי מילה רציתי למות פה במקום.
''אני מכיר אותך כבר כמעט 14שנה, למה לא אמרת לי כלום?'' הוא דיבר בטון רך ושקט, הוא לא נשמע כועס, רק לא מבין.

התיישבתי לידו, הבטתי שוב בעיניים הגדולות שלו, בפנים המתוקות שלו, אפילו על הבוקר הוא נראה טוב. לקחתי נשימה ענקית ויריתי לעברו
''אני אוהב אותך אידיוט.
מגיל 15, מאז שגיליתי על עצמי אני אוהב אותך, אני יושב מהצד ורואה אותך עם בחורות אחרות, עם דקלה, עם שמרית ועם עדי ואני משתגע, אני אוהב אותך על אמת, אני רוצה להיות איתך ופחדתי להגיד לך כי ידעתי שאתה תתרחק ממני שאתה לעולם לא תהיה שלי, פחדתי לאבד אותך אז שתקתי, סתמתי, אבל אני לא יכול יותר, זה בוער אצלי כבר הרבה זמן'' הדמעות הארורות האלה הציפו את פני, הוא היה בשוק טוטאלי, הוא לא ראה את זה בא, הוא הביט בי ולא ידע מה לעשות.
''כל מה שרציתי כל חיי זה לאהוב אותך ולנשק אותך, אבל מה הטעם? אתה בחיים לא תחזיר לי אהבה''

המילים יצאו ממני כמו אוטוסטראדה, איזה עולם דפוק!!!

''אז תנשק'' הוא הצליח להוציא מילה מהפה.
''מה?''
''תנשק אותי''

בלי להסס בכלל התקרבתי אליו וטרפתי לו את השפתיים כמו שתמיד רציתי לעשות, כמו שבחיים לא העזתי לעשות, נישקתי אותו ולא רציתי לעזוב ואלוהים הוא מנשק מעולה.

''אתה... גם?'' שאלתי כשהתרחקתי ממנו כשפני רטובות מדמעות.
''לא. אבל מימשתי לך פנטזיה'' הוא ליטף את פני ברוך.

קמתי משם והלכתי הביתה, לא יכולתי להסתכל עליו עכשיו, הבנתי בדיוק למה עשה את מה שעשה, לרצות אותי, לגרום לי להיות מאושר למרות שלא נמשך אלי ולא אהב אותי באותה צורה שאני אהבתי אותו, ידעתי שהוא לעולם, אבל לעולם לא יהיה שלי.

''מור'' נכנסתי לחדר שלה כשפניי רטובות מדמעות שלא פסקו כל הדרך הביתה והלב שלי קרוע.
היא לא אמרה כלום, פשוט קיבלה אותי בחיבוק ענק כמו כל פעם, ליטפה אותי ונתנה לי לבכות על כתפה עד שנרדמתי כמו ילד קטן.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...