>  >  > 

נדב ונמרוד - פרק א'

הסתכלתי במראה והייתי מרוצה ממה שראיתי. זה לא עניין של מה בכך. רק לפני שנתיים, בכיתה י', הייתי בקושי 1.60 מ', שחיף עם קול צפצפני, שכולם היו בטוחים שהוא בכיתה ח'. תהליך ההתבגרות שלי בא בבום: תוך שנתיים צמחתי לגובה של 1.85 מ', הקול שלי נהיה נמוך על סף הרפי רשף, והחזה שלי התעבה והתחיל לצמח שיער; סמיך במרכז ודליל יותר באזור הפטמות, עם פס שחור וסמיך שיורד, דרך הטבור, למקום שכולו טוב. וכן, גם בגזרה הזאת נרשמה התקדמות משמעותית, ואם בטיול השנתי של כיתה י' לא התקלחתי מהבושה, בטיול השנתי הקרוב אני חושב שלרוב הבנים בשכבה תהיה סיבה לקנא.

בדיוק כשסיימתי למרוח את קצף הגילוח, נפתחה הדלת ונמרוד, אחי הקטן, פרץ פנימה.
''אופס! לא שמתי לב שאתה כאן. תן לי רק שנייה לשטוף את היד, נשפך עליי דבק.'' זזתי הצידה והסתכלתי עליו דרך המראה. הוא נראה בדיוק כמו שאני נראיתי לפני שנה וחצי, כשהייתי בגילו. הוא התחיל לזנק בגובה, והיה קצת יותר מ-1.70, אבל עדיין לא התחיל להתגלח. הקול שלו בדיוק התחיל להתחלף, והיה נורא מצחיק. אם במראה החיצוני אנחנו דומים (חוץ מסימני ההתבגרות), באופי אנחנו שונים לגמרי. אני יותר סגור, מופנם ושקול, ונמרוד הוא כמו פצצת אנרגיה - כל היום מתרוצץ ומריץ דאחקות. ''בוא'נה נדב, לא סיפרת לי על הסוודר החדש,'' הוא הסתכל עליי דרך המראה. חייכתי. ''תביא סיבוב!'' הוא אמר, ובלי לשאול ליטף את האזור השעיר בחזה שלי. הרגשתי תנודה קלה מתחת למגבת שלי, אבל אז לא ייחסתי לזה חשיבות. פתאום הרגשתי כאב קל.
''בן זונה!'' צעקתי לעברו, כשהוא נמלט מחדר האמבטיה, אוחז בקצות אצבעותיו כמה שערות שתלש לי מהחזה.
''בלי לערב הורים.'' שמעתי אותו צועק מהסלון.

ליטפתי לעצמי את החזה וחייכתי. עדיין יש עוד הרבה.

***

בערב שכבתי במיטה וקראתי עיתון. בלי משים הכנסתי יד מתחת לחולצה וליטפתי את עצמי. לא ידעתי ממה אני נהנה יותר, ממגע היד בחזה, או מתחושתו הנעימה של החזה השעיר בידי. אבל לא התעמקתי בזה. פשוט נהניתי. גם קצת עמד לי. לא שמתי לב שנמרוד נכנס לחדר.
''אתה ממש מבסוט מעצמך, הא?!''
קפצתי מהמקום. ''מה נסגר איתך היום, לא שמעת על לדפוק בדלת?!''
הוא התעלם. ''האמת, אני מת שגם לי יצמח כבר איזה משהו. אני נראה כמו ילד. תראה!'' הוא אמר והצביע על הרגליים שלו, שמעט שערות עיטרו את חלקן התחתון, אבל השוקיים העליונות והירכיים היו חלקות לגמרי.
''נמרוד, אתה יודע שאצלנו במשפחה זה בא באיחור, אבל אל תדאג, אתה בכיוון הנכון''. הוא נשכב לידי במיטה, הצמיד את הרגל שלו לרגל שלי, והעביר יד לאורך שתיהן, כך שהזרת והקמיצה חרשו שבילים בין שערות רגליי, ואילו האצבע והאמה טיילו לאורך העור החשוף שלו. זה היה נעים.
''אני רוצה לראות שוב את הסוודר שלך.'' הוא אמר.
הסתכלתי עליו שנייה לתוך העיניים. אני לא יודע מה עבר לי בראש, אבל הסכמתי. ''דיר באלאק אתה לוקח מזכרות.'' אמרתי והורדתי את החולצה. בהתחלה הוא סתם בהה בחזה שלי, ואז הניח את ראשו על הכתף שלי והתחיל לטייל עם אצבעותיו – משחיל אותן מבעד לתלתלים איפה שסמיך, סורק את הפס השחור מהחזה לפופיק, ומדי פעם סתם מניח את היד. ככה, דקות ארוכות שכבנו בלי להגיד מילה. הוא היה הראשון שדיבר.
''עומד לך...''
''מה?! אה, כן, כנראה בגלל מורן אטיאס,'' אמרתי, והצבעתי על העיתון שהיה מונח לידי. ''דמיינתי שזאת היא שנוגעת בי ככה.''
''בוא'נה, אתה ממש מתפוצץ.''
''כן,'' אמרתי. ''אני חייב לרוקן אותו.''
''אז יאללה, אל תתבייש. תעשה מה שאתה צריך.''

הורדתי מייד את המכנסיים הקצרים, ואת תחתוני הטנגה שעמדו להתפקע, ו- 19 ס''מ עבים בטירוף, מעוטרים בכיפה אדומה, בשרנית ורטובה מפרי-קאם השתחררו לאוויר. הצצתי בזווית העין וראיתי שנמרוד פוער פה בתימהון. אבל הוא לא אמר כלום, וגם אני לא. התחלתי ללטף את הזין העומד שלי, ונמרוד חזר להישען על הכתף שלי וללטף לי את החזה. עצמתי את העיניים וניסיתי לדמיין שזאת מורן אטיאס. אבל התמונה היחידה שעלתה לי בראש היא של נמרוד מלטף לי את החזה. הרגשתי אותו משנה תנוחה ומניח את הראש שלו על החזה שלי, כשפטמה זקורה שלי תקועה לו בתנוך.
פתאום הוא תפס את היד המשפשפת שלי, אמר: ''זוז, תן למומחה.'' והתחיל לשפשף לי בעצמו. לא עברו עשר שניות והרגשתי את זה בא.
''אני עומד לגמור,'' לחשתי, והוא לא זז מילימטר, המשיך לשפשף לי במרץ, הראש שלו מונח על החזה שלי. נאנחתי אנחה משחררת, ושבעה מטחים רצופים של זרע נחתו בעיקר על הבטן שלי, אבל גם על הלחי ועל האף של נמרוד. אבל הוא לא זז. רק ניגב את היד על הבטן שלי, והמשיך לשכב שם, הראש שלו עולה ויורד בקצב הנשימות המוגבר שלי.

לא ידעתי מה להגיד. נמרוד הוא האיש של ההיחלצויות ממצבים מביכים. ונמרוד שתק. אז גם אני שתקתי.
אחרי דקה בערך הוא אמר ''אתה יודע, היום כשבאתי לשטוף ידיים מהדבק, אז זה לא בדיוק היה דבק. רציתי לטעום מהשפיך של עצמי, אבל לא היה לי טעים אז שטפתי. טעמת פעם?''
''בטח,'' שיקרתי. ''דווקא לא כזה נורא.''
''אז אולי לך יותר טעים משלי.'' הוא אמר, ניגב עם האצבע את הלחי שלו והכניס לפה.
''כן, ללא ספק. הרבה פחות מר משלי.'' שתקתי. מה אני אמור להגיד?! זאת מחמאה? מה קורה כאן? בשלב הזה הוא התחיל ללקק את הזרע שלי מהבטן, לא מפספס אף פינה. כשהלשון שלו נכנסה לתוך הפופיק שלי, הזין שלי שוב נעמד. הוא שם לב לזה, אבל לא עשה כלום. כשהבטן שלי הייתה נקייה הוא קם ואמר: ''טוב, אני הולך להתקלח.'' והשאיר אותי שם. נורא רציתי שינקה עם הלשון שלו גם את הזין שלי, שהתלכלך, אבל לא אמרתי כלום. במקום זה, שפשפתי בעצמי את הזין שלי. ולא חשבתי על מורן אטיאס. חשבתי על נמרוד מנקה עם הלשון את הזרע משיפולי הבטן שלי. הפעם יריתי רק שלושה מטחים, שנפלו באזור הפופיק. לקחתי את היד וטעמתי. 'באמת לא רע,' חשבתי לעצמי, והמשכתי להתנקות. בזווית העין ראיתי את נמרוד מציץ עליי מחוץ לחדר, אבל עשיתי את עצמי שאני לא רואה.

לפרק הבא 

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...