>  >  > 

אהבה קצרה בסימסטר א'

תחילת הלימודים, התחלה חדשה, אהבה וסופה.

תחילת הלימודים נראה כמו סתם עוד יום. אנשים מסביבי נורא התרגשו, אבל אני הייתי אדיש. לא מזמן השתחררתי מהצבא, ומכיוון שלא רציתי לעבוד או להיזרק בהודו, החלטתי ללכת ללמוד.

כשנכנסתי לאוניברסיטה הרמתי טלפון לחבר מהיחידה שגם מתחיל ללמוד, והוא הסביר לי איך להגיע לאולם ההרצאות. פגשתי אותו מחוץ לאולם, פיטפטנו ובמקביל סרקתי בעיניים לראות עם מי אני לומד.
כמו שחשבתי, הרוב היו בנות, וגם הבנים שראיתי לא התלהבתי. היה אחד חמוד אבל נראה גברי מדיי לטעמי. כשנכנסנו, קלטתי חבורה יושבת בצד. אחרי שהתיישבנו, הבטתי באחד מהם שמצא חן בעיניי. במשך היום יצא לי להסתכל עליו כמה פעמים ומההתנהגות שלו הסקתי שהוא שקט, ביישן, ועם פנים של ילד שלא ראה הרבה בחיים שלו.

ביום יומיים לאחר מכן לא ממש התיחסתי אליו כי הייתי טרוד בלהבין מי נגד מי ולמה, עד שבהפסקת צהריים טסתי לכיוון השרותים, ובאחד הסיבובים של הבניין כמעט ונכנסתי בו. התנצלתי במין חיוך ביישני והמשכתי בדרכי. בדרך כולי הייתי מחשבות על שהייתי צריך להגיד לו משהו.
בימים שלאחר מכן התחלתי להתקרב אליו ולדבר איתו כי ממש רציתי להכיר אותו. הסתבר שצדקתי ושהוא בן 18, אבל הוא בארץ לבד כי ההורים שלו העדיפו להישאר בארץ המוצא שלו. הוא התחיל לתת לי נאום ציוני ואני בחיוך עצרתי אותו ואמרתי לו שהוא לא צריך לשכנע אותי.

למחרת, ממש התחשק לי לגעת בו אבל כמובן שלא יכולתי כי היינו בכיתה מלאה, וחוץ מזה לא ביררתי איפה הוא עומד. אז באתי אליו בחיוך הרגיל שלי, ושמתי לו יד על הכתף והתחלתי לעשות תנועות סיבוביות. הוא בתגובה עצם את העיניים ואמר שזה נורא כיף לו. המשכתי ככה עוד כמה שניות והפסקתי כדי שלא למשוך אלינו תשומת לב מהחבר'ה בכיתה.
הוא האדם הראשון שיש לי איתו חילוקי דעות רציניים בנושאים שונים, אבל זה לא הפריע לי כי הכל אצלו כל-כך תמים וכל-כך פשוט, שזה פשוט הקסים אותי.

יום אחד הוא סיפר לי שהוא קנה מחשב, והוא ידע שאני מכיר מחשבים אז הוא ביקש ממני לעזור לו בהתקנת המחשב. ואני, נשמה טהורה שכמוני, ברור שהסכמתי. קבענו להיפגש בשבוע שאחרי, ביום החופשי שלנו.
באותו בוקר, עמדתי שעה מול הארון כדי לבחור מה ללבוש. בסוף, כשנגמר לי הזמן תפסתי חולצה צמודה וג'ינס שאני אוהב ונסעתי אליו.
כשאמרתי לו שסיימנו עם ההתקנה, הוא חייך אליי ואמר לי תודה. בתגובה שמתי לו יד על הכתף, והתחלתי לעסות אותה כמו שכמה פעמים עשיתי לו והוא לא התנגד. לאט לאט עשיתי תנועות יותר גדולות, עד שלבסוף שאלתי אותו עם הוא רוצה שאני אמשיך לכיוון הגב. הוא הנהן וביקשתי ממנו לשכב כי ככה הוא יהנה יותר. אחרי בירור קצר, הוא הביא שמן תינוקות מהאמבטייה ואני התחלתי לעבוד לו על הגב. זה היה כל-כך כיפי כי הוא היה כל-כך חלק. אחרי זה עברתי לו על הרגליים (הוא היה עם מכנסיים קצרות) וכל פעם עליתי טיפה יותר לראות איך הוא מגיב, והוא מצידו לא אמר כלום. בשלב מסויים הערתי שעדיף לו להוריד את המכנסיים. הוא הסתכל בי במין מבט ארוך, והוריד את המכנסיים והתחתונים שגילו זקפה רצינית, ואיתם העניינים התקדמו לכיוון שרציתי בהתחלה. נהניתי מאוד ללמד אותו, ולהרגיש אותו בתוכי עם ההתלהבות כמו של ילד שקיבל צעצוע חדש ורוצה לשחק בו.

התקופה לאחר מכן היתה נורא נחמדה, הלימודים לא היו לי לחוצים מדיי, גם שנינו היינו קרובים, עזרנו אחד לשני בספרייה ואחרי זה אצלו היינו ''לומדים''.
ככה נמשכה לה תקופה יפה עד שהתחילו מבחני הסוף, וכולם היו עם חושך בעיניים, וגם אני התחלתי להרגיש את הלחץ של העבודות והלימודים.

יום אחד אחרי מבחן קשה במיוחד הלכתי ודיברתי איתו כאשר הוא במשפט מסוים אמר משהו שקשור ל''חברה שלו'' כדבריו. עד אותו רגע הקשבתי לו בריפרוף כי הייתי גמור מהמבחן אבל פתאום נהייתי מאוד ערני לדבריו. השיחה הלכה ככה:

''איזה חברה?''
''מישהי שגרה איתי בבניין''
''ממתי אתם חברים?''
''מאתמול. אבל זה לא משנה כלום בינינו נכון?''
''ולמה אתה חושב ככה?''
''כי איתך אני נהנה אבל אני אוהב בנות ורוצה מישהי להתחתן איתה''

נוצרה שתיקה מעיקה של כמה שניות. הוא המשיך לדבר ואני כבר הפסקתי להקשיב לשטויות שלו, ואמרתי לו שמזמן עברנו את השלב של סתם סקס, ושאני רוצה חבר. הוא התנצל ואמר שהוא לא יכול לתת לי את מה שאני רוצה. באותו רגע אמרתי לו ''להתראות''. אני אף פעם לא אומר את זה אלא אם אני מתכווון לזה שאני לא רוצה לראות את אותו בנאדם יותר בחיים.
לאחר מכן, היו לי כמה ימים שכאב לי, וראיתי אותו מסתכל עליי, מנסה למשוך את המבט שלי ושנחייך אחד לשני כמו פעם. כמובן שלא נעתרתי ואחרי כמה ימים הוא ויתר.

יכול להיות שהייתי צריך להמשיך איתו, להתעלם מזה שהיתה לו חברה ולהנות מכל מה שעשינו יחד. אבל פשוט לא יכולתי.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...