>  >  > 

דמדומים

בזריזות של טירונות אתה מסיים להתגלח (משום מה תמיד אהבת להתגלח בערבים), מוריד את המגבת שלכם שכרוכה לה סביב המתניים ולובש זוג לבנים משובצות. תודה לאל שהוא כבר מכיר את כל התחתונים שלך.

אתה עומד מול המראה באמבטיה ומסתכל בגבר שמולך. מבעד לקצף הגילוח אפשר לראות קימורים קלים של חיוך אבל צריך למחוק אותו ולהמשיך במלאכת הגילוח כי שם, בחוץ, הוא מחכה...

לפתע נפתחת הדלת ושתי זרועות, כאלה שטובעים בהן, לופתות אותך בחיבוק רצחני שכזה. ''די כבר, קרציה'', אתה מפטיר ומורח לו קצת ג'ילט על האף. ''אני כבר בא''.
ביגון קודר הלפיתה נחלשת ולפני שהוא יוצא הוא לוחש לך ש''כדאי שתמהר או שאתחיל בלעדיך...''

- עם תמריצים שכאלה גם האפיפיור היה מתגייר...-

בזריזות של טירונות אתה מסיים להתגלח (משום מה תמיד אהבת להתגלח בערבים), מוריד את המגבת שלכם שכרוכה לה סביב המתניים ולובש זוג לבנים משובצות. תודה לאל שהוא כבר מכיר את כל התחתונים שלך.
אתה מסדר קצת את האמבטיה ויוצא אל חדר השינה שלכם שעדיין מריח מהצבע הטרי. לרגע אתה נזכר כמה נהנית לשפץ את הדירה הזאת לבד- רק אתה והוא - ולראות אותה נבנית סביבכם, אבל אין זמן לזה עכשיו.

אתה מצטרף אליו במטבח ואחרי נשיקונת קצרה הוא שם עליך סינר מגוחך ואומר לך להתחיל לעבוד, כי ''בזיעת אפיך תאכל לחם'' והוא גם ככה מכין סלט (כי הוא יודע שאתה שונא לחתוך ירקות). מתחילים לשלוף מצרכים מכל פינות המטבח ולאט לאט, תוך כדי לגימת כוס יין לבן תוצרת הארץ (כמובן שביקשת תוצרת חוץ אבל כבודו מתעקש...) המחבת מתמלאת בפסטה ריחנית ומעוררת תיאבון.
''אתה יודע להכין משהו חוץ מפסטה?'', הוא שואל בחיוך מתגרה. ''כן, אבל אני שומר את זה לאנשים חשובים'', אתה עונה ושניכם צוחקים.

כעבור חמש דקות אתם יושבים זה לצד זה ליד השולחן (ובל נשכח את בקבוק היין שעומד להיפרד מהעולם) ואוכלים בהנאה. ''השתפרת'', הוא אומר וחוטף סטירה קלה מהמגבת שהייתה לידך.
אתם מתחילים לספר אחד לשני את מאורעות היום, הטובים יותר ופחות (בעיקר פחות - אבל זה לא ממש משנה עכשיו) וממשיכים לתכנן את המשך השבוע. ''אמא שלי רוצה שנבוא ביום שישי'', אתה נזכר תוך כדי פינוי השולחן והוא מעיר שאם לא תשתפר בבישולים, ספק אם הוא יוכל להגיע.

ואז מגיע הרגע שאתה לוקח אותו ביד לעבר המיטה הגדולה שקניתם באיקאה. אתה מושיב אותו בידיך הגדולות על המיטה, מלטף את הפנים הלא מגולחות שלו ומשם עוברים לנשיקה, כזאת שאפשר לחיות עם הזכרון שלה עד גיל שמונים. ותוך כדי מעשה האהבה אתה לוחש לו בציניות באוזן שאתה ''בכלל'' לא אוהב אותו והוא רק מביט עליך בעיניו הגדולות ושני הכוכבים שמאירים מהן אומרים לך עד כמה גם הוא אוהב אותך.
חיי המין שלך מעולם לא היו טובים יותר כי אין אדם בעולם שמכיר את כל הנקודות הרגישות אצלך כמוהו. וחוץ מזה, יש לך גם עוד כמה שפנים בכובע...

וכששניכם מותשים כבר והוא נרדם כשראשו על החזה שלך, אתה רק משחק לו בשיער ולוחש לו ''לילה טוב מתוק שלי''. אתה מביט בו ומבין שכל הסבתות הפולניות שאומרות ש''צריך מדי פעם להסתכל מסביב ולראות כמה שטוב לך'' התכוונו לרגע שכזה, סתם עוד רגע אחד. ואתה שוקע בשינה רגועה עמוסת חלומות, עליו.

אולי יום אחד ''אתה'' יהפוך ל''אני''. עודני מצפה.

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...