>  >  > 

שמיים וארץ

ארץ, זה התרגיל בכתיבה שביקשת ממני...


התקבלה הודעה חדשה: ''היי זרבוב''
שליחה: ''מה המצב גרביל?''

כך הם כינו אחד את השני, זרבוב וגרביל, מהיום הראשון בו החלו בפלרטוטם הווירטואלי שנמשך בערך שבוע. כמו רבים, השניים חטאו בתקשורת הSMS, האופיינית לנו כל-כך היום. הם גלשו לשיחות טלפוניות ליליות ארוכות, אולי ארוכות מידי? אך בוודאי למשך זמן רב מידי.

השניים הם: שמיים וארץ, ארץ ושמיים. שני בחורים באמצע שנות העשרים לחייהם, בונים את עצמם, משתגעים, יוצרים, חולמים, עובדים, מחפשים אהבה ובעיקר חיים! חיים בעולם הזה. לפעמים נדמה שהוא קצת הזוי העולם הזה.
הם שונים, הרי כל אחד מאיתנו שונה. כל אחד מהם מונע מכוחות שונים, ארץ מונע מהסקרנות והאהבה והוא בודק ויודע לשאול את שמיים, הוא גם יודע להקשיב.
שמיים מונע מהרגש וקשה לו לשאול שאלות. הוא בעיקר מרגיש, מרגיש את ארץ ומאזין לו, חש באינטונציות בקולו מתי ארץ מתרגש, חולם, עצוב או סתם ציני.
הם נסחפים במהירות הבזק למערבולת הזו של שיחות טלפוניות, מגששים לא מגששים אחרי פוטנציאל שאולי יתממש. זה נוח לדבר בטלפון. הם חושפים את עצמם לאט לאט, קליפה אחר קליפה, מגלים על הנאות החיים המיוחדות לכל אחד מהם.

ארץ משקיען, יש לו סטנדרטים גבוהים. הוא מבשל ונהנה לארח, מנהל צוות. יש לו טעם מאוד מסוים, הוא כותב נפלא ויכול להמיס במלים. הוא מעדיף בילויים שקטים, איש של חורף.
שמיים, הוא בשמיים. ארץ צוחק מספר פעמים על היכולת הזו של שמיים להישמע בהיי במשך רוב שעות היממה, גם בלי עזרת כימיקלים. הוא רכז בפר''ח, מטפל בעיסוי ועובד עם ילדים. הוא נהנתן, חולה על מוזיקה ואוהב לרקוד. הוא ממש גרוע בבקרים.

התקבלה הודעה חדשה: ''זרבוב איזה קטע, יושב לידי באוטובוס עוד רכז של פר''ח''
שליחה: ''וואלה, אני מקווה שהוא לא מבייש את הפירמה''
התקבלה הודעה חדשה: ''כשאין משהו טוב להגיד שותקים, דממה''
שמיים נקרע מצחוק ובלילה ארץ מסביר שהבחור מהאוטובוס נראה ממש לא טוב, אבל יש לו תיאור ממש דומה לזה של שמיים. הם ממשיכים ללהג ויודעים שהמפגש קרב, הם מרגישים קרובים ויש בשיחות שלהם פן מאוד אינטימי. שמיים כמעט משתף את ארץ בדבר שכואב לו יותר מכל, שהשפיע עליו יותר מכל, אבל רק כמעט.

אם הם לא היו נפגשים באחד מאתרי ההיכרויות הקשר ביניהם יכול היה באותה קלות ללכת לכל מיני כיוונים. הם יכלו להיות גם סתם חברים. לכל אחד מהם יש מספיק חברים, הם מחפשים את הניצוץ. ארץ חייב את הניצוץ הזה, הוא יודע שבלעדיו כלום לא יקרה. הוא מוריד אותם אל הקרקע פעם אחר פעם.

התקבלה הודעה חדשה: ''אני יכול להיות חרא של בן אדם''
שליחה: ''למה אתה כותב לי את זה עכשיו?''
התקבלה הודעה חדשה: ''שני דליים של מציאות קרה לשנינו, אני מפחד להתלהב יותר מידי''
מעניין, ארץ חושב על שניהם...

השעה 3:00 בלילה, הם לא כל-כך הספיקו לדבר באותו יום.
ארץ שואל שאלה היפותטית את שמיים, ''אולי ניפגש עכשיו?'' שמיים, הוא הרי חיית לילה, הוא מהסס, אבל עונה בחיוב, השאלה כבר לא היפותטית. האדרנלין זורם. שמיים נוסע כרבע שעה. דקות ספורות שהפרידו בינו לבין ארץ, למה באמת לא נפגשו עד היום? טוב, הם אנשים עסוקים.
הם נפגשו סוף סוף אחרי כמעט שבוע של דיבורים. הרבה כימיה פיזית לא הייתה שם ושניהם ידעו את זה, מהרגע שהביטו זה בזה בפתח דירתו של ארץ. שמיים מצא עצמו מלהג על העבודה שלו במשך כשעה, עונה לשאלותיו של ארץ, שלא חש בטוב והרבה להשתעל. הם נפרדים בחיוך כבר לפנות בוקר.

כשפוגשים מישהו לסטוץ, וזה לא זה, אנחנו לא נוטים להתעכב במחשבות על מה שהיה, כי גם ככה זה חסר עתיד. סקס ואפילו סקס מעולה, לא ממש בעיה למצוא. שמיים וארץ דיברו. אהבה בטח שלא הייתה שם, אבל היה עניין, הייתה מחשבה ובסוף סוג של אכזבה. יום למחרת הם ממש לא מדברים הרי אין על מה, אבל ארץ הרי השתעל, ומכוח ההרגל לאחר יומיים מתעניין שמיים בשלומו ב-SMS כמובן.

התקבלה הודעה חדשה: ''אוף אני עדיין משתעל''
טוב אין הרבה על מה לדבר, אבל לאחר מספר דקות מקבל שמיים לתדהמתו את ההודעה הבאה.
התקבלה הודעה חדשה: ''אתה היית הבחור מהאוטובוס ואתה יודע את זה''

שמיים, כנראה בפעם הראשונה בחייו, ירד אל הקרקע...

תגובות הגולשים

הגיבו בפייסבוק

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...