> 

השם הוא שפרד, מתיו שפרד

היום לפני ארבע שנים נרצח מתיו שפרד בן ה-22. הוא הוכה בכל חלקי גופו, נקשר לגדר, וגסס למוות משך כ-18 שעות בקור מקפיא. רק בגלל שהוא היה הומו

כמה עובדות על מתיו שפרד: הוא היה בן 22. הוא למד מדעי המדינה. היו לו עיניים חומות ושיער חום. הוא אהב לאכול המבורגרים. הוא היה פעיל למען זכויות אדם. הוא טייל המון בעולם. הוא היה הומוסקסואל. והוא נרצח בגלל זה. היום בו נרצח מתיו שפרד, הפך לציון דרך עולמי בהיסטוריה העקובה מדם של פשעי השנאה. בשישי לאוקטובר 1998, ממש היום לפני 4 שנים, אהרון מק'יני וראסל א. הנדרסון נכנסו לבאר גאה בעיירה המנומנמת לאראמי שבוויומינג, ארצות הברית. השניים יצאו מן הבאר לאחר מכן, והם לא היו לבדם. הם היו מלווים ע"י מתיו שפרד, אותו הם נהגו לשדה פתוח בקרבת מקום. מתיו נקשר לגדר והוכה אנושות בעודו מתחנן על חייו. לאחר שסיימו מק'יני והנדרסון את מנת החבטות שלהם בבחור האומלל, הם הותירו אותו קשור לגדר ומדמם, בקור הלילה הנורא של וויומינג. כדי לטשטש את עקבותיהם, הם גנבו את ארנקו ונעליו. מתיו נשאר קשור לגדר במשך 18 שעות תמימות, בקור מקפיא שהגיע אל מתחת לאפס עד שנמצא, לגמרי במקרה, על ידי שני אופנוענים שעברו בשדה הפתוח וראו משהו מוזר קשור בצורה עקומה לגדר. מתיו הוטס במסוק לבית החולים הקרוב ואושפז במצב אנוש. חמישה ימים לאחר מכן, ביום שני, ה-12 לאוקטובר, בצהריי היום, מתיו שפרד נפטר. שפרד בן העשרים ושתיים היה סטודנט למדעי המדינה באוניברסיט וויומינג. את חייו, כמו את מותו, הקדיש למאבק בזכויות האדם. לפני שנרצח באופן נורא כל כך, הספיק מתיו להיות מעורב בעוד שני מקרים בהם הוכה עקב היותו הומוסקסואל. באחד מן המקרים נשברה לסתו. את מרבית שנות חייו בילה מתיו במסעות בעולם, בעיקר עקב שליחויות העבודה של אביו כמפקח ראשי על דליפות נפט. לאחר סיום לימודיו התיכוניים נחלקו חייו בין דנבר, קולורדו, בה עבד כמלצר ובין לימודיו בלאראמי, האוניברסיטה בה למד גם אביו לפניו. שלושה ימים לאחר הרצח עצרה המשטרה המקומית ארבעה מעורבים ברצח. אהרון מק'יני, ראסל הנדרסון, צ'סטיטי פייסלי (שגרה עם הנדרסון), וקריסטין פרייס - שתי האחרונות נעצרו בחשד לסיוע לרצח, מכיוון שעזרו להנדרסון ומק'יני לנקות את הדם מבגדיהם ולכסות את העקבות לרצח הנורא. מפקד המשטרה דייב אומיילי טען בתחילה כי הסיבה לפשע היא שוד, מכיוון שארנקו של מתיו נגנב, אולם הוא גם ציין שמתיו נבחר כקורבן עקב היותו נטייתו המינית. בעוד מתיו מנסה להיאבק על חייו בבית החולים, הפוליטיקה החלה לומר את שלה. הארגונים ההומו-לסבים דרשו תשומת לב מלאה לעובדה שהמקרה של מתיו שפרד מצביע על כך שדרושה חקיקה נרחבת בנושא הטיפול בפשעי שנאה, ומן הצד השני, קבוצות מתנגשות קמו בצעקה שחקיקה שכזו תוביל למתן זכויות מיוחדות להומואים ולסביות. שבוע אחד בלבד לפני הרצח הנורא הזה, החלו פעילים הומו-לסבים בקולורדו בהליך לתחיקה מקומית בנושא מניעת פשעי שנאה. מתיו שפרד היה ביניהם. המחשבה "מה היה קורה אילו החלה הפעילות הזו שבוע אחד מוקדם יותר" היא בלתי נמנעת.

תוצאות המעשה

בעוד בלשי משטרת וויומינג בונים את ה"תיק" שלהם כנגד ארבעת האנשים שנעצרו באשמת הכאתו למוות של מתיו, התקשורת סערה כמרקחה. סיפורים אודות מתיו עצמו, זכויות הומו-לסביות, מדיניות "אל תשאל, אל תאמר" של הצבא האמריקני ושאר נושאים הקשורים לקהילה ההומו-לסבית, כיכבו על פני המרקע. ברשת האינטרנט צצו אתרי זיכרון כפטריות אחרי הגשם וחבריו של מתיו לא התביישו בבכים ובקריאתם לחקיקה שתמנע את התרחשותם העתידית של אסונות שכאלו.

הרשות האמריקנית הלאומית למען בני הנוער הפיצה מסמך בשם "עובדות שונות אודות בני נוער גאים" שכלל בין השאר את העובדות הבאות:
80 אחוזים מבני הנוער הגאים דיווחו כי חוו פגיעות מילוליות בשל נטייתם.
44 אחוזים מבני הנוער הגאים דיווחו כי אוימו בהתקפה בשל נטייתם.
17 אחוזים מבני הנוער הגאים דווחו כי הותקפו בשל נטייתם.
66.7 אחוזים מבני הנוער הגאים הותקפו או אוימו בנשק כלשהו במהלך השנה האחרונה.
62.3 אחוזים מבני הנוער הגאים היו מעורבים בריב פיזי במהלך השנה האחרונה.

המרכז הלאומי נגד אלימות הפיץ אף הוא כמה דו"חות. רוב המסמכים שהופצו עסקו בסטטיסטיקות של פשעי שנאה שונים, ביניהם גם כאלו שהתבצעו נגד חברי הקהילה ההומו-לסבית, אולם צוין בהם בבירור כי המספרים המפורסמים אינם מדויקים, זאת עקב כך שהנתקפים על רקע זה אינם ממהרים להתלונן בצינורות הרשמיים. ראוי לציין כי לאחר מותו של מתיו עלה באופן דרסטי מספר המתלוננים על פשעי שנאה שהתבצעו על רקע הומופובי.

הארגונים הגאים יצאו בהפגנות סוערות הדורשות הכרה מלאה בזכויותיהם, מהולות בדמעות אין ספור על הרצחו של הפעיל האהוב. עצרות בהשתתפותם של אלן האנט, הלן דג'נרס ואמה בטי, אלטון ג'ון ועוד רבים התקיימו ברחבי ארצות הברית. לרצח הייתה השפעה גדולה כל כך (ובצדק), על הציבור האמריקני, שגם הנשיא דאז, ביל קלינטון, שחרר הצהרה רשמית בה אמר:

"אני מקווה שמכאן, מתוך האבל הכבד של משפחת שפרד והצעקה הגדולה שעולה ברחבי אמריקה, ילמדו כל האמריקנים להעלים את הפחד והכעס שיש בקרבם על אנשים השונים מהם. אני מקווה שהקונגרס יחוקק במהרה את החקיקה כנגד פשעי השנאה".

ההומופוביה לא נדמה גם במהלך הלוויתו של מתיו שנערכה ביום שישי, 16 באוקטובר. קבוצת מפגינים בראשות הכומר הבפטיסטי פרד פלפס התארגנה אל מחוץ לבית הקברות, בעוד אנשיה נושאים שלטים כגון "לא בוכים על הומואים", "ההומואים נפגשים בגיהינום" ו"אלוהים שונא הומואים". את מאמרי השטנה של הכומר המפוקפק, אגב, תוכלו לקרוא גם באתר האינטרנט שהקים לאחר הלוויתו של מתיו, www.godhatesfags.com.

מתיו שפרד נרצח וכבר לא יחזור אלינו, אך אל לנו לשכוח שהוא לא היחיד. אל לנו לשכוח שמדי יום ביומו, אי שם בעולם, מישהו מנסה להרוג מישהו רק כי הוא שונה ממנו. רק כי הוא אחר. רק כי הוא אוהב בנים. ואסור לנו לשכוח את מתיו, זה המעט שאנחנו יכולים לעשות כדי להילחם בהומופוביה הגואה. לזכור ולא לשכוח.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...