עוד בחדשות ודעות
 >  > 

ארבעה הומואים התאבדו בחודש האחרון

פעילים בקהילה עוקבים בדריכות אחר מספר מקרי ההתאבדויות שארעו לאחרונה בישראל. כעת, מתארגנת פעילות להפגנת סולידריות קהילתית והגברת מאמצי הסיוע הנפשי לגייז

לפחות ארבעה מקרי התאבדות של הומואים אירעו בתקופה האחרונה בישראל, וכעת נערכים פעילים וארגונים בקהילה להגברת מאמצי הסיוע והעזרה הנפשיים הניתנים ללהט"בים. באחד מארגוני הקהילה מספרים כי כפי הנראה היה מקרה נוסף, שטרם פורסם באמצעי התקשורת, לבקשת המשפחה.

אחד המקרים שזעזעו רבים בקרב קהילת הגייז התל-אביבית היה התאבדותו של יניב פרדו, יחצ"ן ליין ה-Glam-Ou-Rama. לפני שהתאבד ביקש פרדו מחבריו שיערכו מסיבת "ליידי גאגא" לזכרו, וצוות הליין החליט להפוך את מסיבת ההנצחה לפרדו לאירוע של סולידריות קהילתית. בין היתר, משתפים פעולה בפרויקט אגודת הלהט"ב ומספר ליינים ובהם הדרעק, ADD, דונה מרטין, קלבסה, פאג, אריסה, ביג בויז ועוד רבים אחרים.

נדיר לראות איחוד כוחות מרשים כל כך בקרב סצינת הלילה הגאה, ומפעילי הליינים - שלא פעם מואשמים בניתוק מסוגיות חברתיות ופעילות למען הקהילה - הוכיחו שהאחריות הקהילתית אינה רק עניין פוליטי אלא נושא שכל אחד ואחת מחברי וחברות הקהילה הגאה יכול לקחת בו חלק. 

האירוע הראשון יהיה המסיבה לזיכרו של פרדו, שתיערך בליין שבו עבד, והכנסותיה ייתרמו למשפחתו ולמטרות הנצחה. בהמשך ייערכו מסיבות נוספות שבהן יגוייס כסף לעידוד פעילויות הסברה ותמיכה להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, והליינים ישלבו את מספר הטלפון של "יש עם מי לדבר", קו התמיכה של האגודה, בפרסומיהם השונים.

מספר ההתאבדויות בקרב להט"בים אינו ידוע, ובישראל לא בוצע עד היום מחקר מקיף של התופעה וזאת למרות שמספר פעילים קהילתיים ופסיכולוגים פנו למשרד הבריאות בבקשה לערוך בדיקה כזו ולהיעזר בתוצאותיה כדי להפחית במספר מקרי ההתאבדות וניסיונות ההתאבדות בקרב להט"בים. "על-אף קיומו של גוף מחקר גדל והולך בעולם, מאז סוף שנות השמונים של המאה הקודמת שנוגע לתופעת האובדנות בקרב צעירים הומואים ולסביות (Bell and Weinberg, 1978), בישראל תופעה זו טרם נחקרה כלל במחקר כמותי", נכתב במסמך רקע בנושא נוער הומו-לסבי בסיכון שכתב ג'רי לווינסון לוועדה מיוחדת במשרד הבריאות. יצויין כי חרף הסקירה המקיפה והמקצועית של לווינסון, במשרד הבריאות בחרו להתעלם מהמסקנות העולות מהמחקרים שהציג כבר ב-2005.

לפי הערכות מספר המתאבדים גבוה בהרבה מכפי שמפורסם, בין היתר בשל הצנעת הנושא על ידי בני משפחות המתאבדים, חוסר עניין של אמצעי התקשורת וכן שיוך מקרי המוות לתאונות. במחקר ראשון מסוגו שפורסם ב-2002 התברר כי 12% מבין ההומוסקסואלים ניסו לבצע נסיון התאבדות בחייהם, לעומת 1.5-3% בלבד אצל הטרוסקסואלים. מחקרים שנערכו לאחר מכן, העלו בדרך כלל תוצאות דומות אם כי בשיעורים משתנים. 

במחקרים רבים עלה שהומואים ולסביות נמצאים בסיכון למחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית, כאשר אחד הגורמים המשמעותיים בהתאבדות של להט"בים בגיל ההתבגרות בעיקר הוא איומים והטרדות שחווים המתאבדים בבתי- הספר ובקהילה שבה הם חיים. בין יתר הסיבות לשיעור ההתאבדויות וניסיונות ההתאבדות בקרב להט"בים ניתן למנות גם בדידות, ניכור חברתי, חוסר תקווה, דיכאון, הפחד מדחייה ו/או חוסר תמיכה מהמשפחה והסביבה הקרובה, נורמות חברתיות, הערכה עצמית נמוכה, חוסר ביטחון עצמי והיעדר קבלה עצמית.

זווית אחרת לעניין קושרת באופן ישיר את תגובת ההורים למצבו הנפשי של הילד או הילדה. במחקר שפורסם ב-2008 נתגלה קשר בין תגובת ההורים לתופעות של דיכאון, שימוש בסמים, חרדה והתאבדות: בקרב בני נוער שהוריהם הגיבו בצורה לא טובה על היותם הומוסקסואלים או לסביות, קיים סיכוי גבוה פי 8 לניסיונות התאבדות, פי 6 לדיכאון ופי 3 שימוש בסמים. אחד הממצאים מגלה כי איסור על בן הנוער להיפגש עם גייז אחרים כמוהו כשימוש באלימות, פיזית או מילולית, מצד ההורים כלפיו, בעוד שקבלה חיובית יותר מצד ההורים תשפר משמעותית את סיכויי הילד/ה להשתלב בחברה ומקטינה את הסיכויים להופעת דיכאון, מחשבות אובדניות או ניסיון התאבדות.

כל הזכויות שמורות 1999-2020 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...