עוד בתרבות ובידור
 >  > 

רחוקה ממך, קרובה לעצמי - ראיון עם איה שויד

לכבוד הסינגל החדש של איה שויד, הלא היא איה והצעצועים, והקליפ המציג מערכת יחסים לסבית, שלחנו את דנה גולדרינג לדבר עם איה על השיר, יצירה, זוגיות והמופע החדש שלה ושל בת זוגתה

איה שויד, שאולי מוכרת לכם יותר כ"איה והצעצועים", היא מוזיקאית יוצרת בת 31. בגיל 24 יצאה מהארון בפני עצמה, ואז החלה בתהליך של הבנה עצמית. רק לאחר שהיתה בזוגיות משמעותית סיפרה להוריה. כשאיה יצאה בפני הוריה היא לא אמרה שהיא לסבית, אלא מאוהבת באישה. עד היום היא בוחרת להתעלם מההגדרות השגורות, המקטלגות. היא טוענת שהיא "אוהבת להשאיר דברים פתוחים" בחייה וכך גם בשיריה.

לאחרונה יצא קליפ חדש לסינגל השלישי של איה - "עיר זרה", המתאר סיטואציה של שתי נשים הנמצאות ב"מקום חדש", שהוא ספק טריטוריה גאוגרפית או רגשית חדשה, פרידה או קשר בשלט רחוק. לטעמי, השיר מאפשר פרשנות רחבה ויש בו מספר רבדים גדול אפילו ממה שהעליתי כאן.

בעוד שבשיר הפרשנות רחבה, הקליפ, לעומתו, מאוד ממקד ומכוון לרעיון של קשר בשלט רחוק. יתכן שבכך הוא אפילו חוטא לשיר במידה מסוימת. אולם החשיבות של הקליפ היא באופן הצגת הקשר בין שתי הנשים. כפי שאיה מציינת: "בניגוד לתעשיית המוזיקה שמלאה בקליפים עם מיניות ואירוטיקה אשר בדרך כלל מוכוונת לסטרייטים או סטיגמטית, פה היתה בחירה להביא זוג נשים ולהראות את ההוויה שלהן ולהשאיר משהו פתוח".

הלחן של השיר הוא עדין, כמו שיר ערש שמעביר את המאזין מהמקום הפיזי בו הוא נמצא בו למקום אחר, מרוחק יותר. המוזיקה מלווה את המאזין לעולם פנטסטי, נקי ותמים.



השבוע נפגשתי עם איה שויד ובת זוגתה יעל דוד בדירתן ביפו. זו לא הייתה סתם דירה, אלא מתחם אמנות בעל שתי קומות. עבודותיה של יעל תלויות בבית מאורך שנראה כמו מחסן שהוסב לסטודיו ביתי ונעים: חלומה הרטוב של כל יוצרת - בית עם מרחב ותחושה של עשייה.

ספרי קצת על השיר
השיר "עיר זרה" נכתב ממקום של אהבה לאישה והוא פתוח לפרשנויות בהתייחסות למקום ולטריטוריה חדשה, אבל סך הכל מדובר בסיפור אהבה. השיר נכתב על ההתאהבות הראשונה, בזמן טיול בהודו, ביחד עם חברה שפגשה בטיול. שתיהן היו בסיטואציה דומה - החברה התגעגעה לבת הזוג שלה ואיה היתה שבורת לב.

ספרי על תהליך היצירה
"אני אוהבת לחזור לשירים ולכתוב אותם מחדש, מזוויות חדשות".
לדוגמא בשיר "יום הולדת", שיר היציאה מהארון הלסבי, "הוספתי לו עוד בית אחד או שניים לפני שנה שלקחו את זה רחוק יותר מהלסביות". איה טוענת כי "כל עוד לא הוקלט השיר, הוא לא קיבל עדיין משהו סופי. הוא עדיין פתוח. יש משהו בהקלטה שנותנת איזשהו אופי מסוים, וגם אם הביצוע ישתנה אז עדיין יש התייחסות לשיר".

כמה זמן את יוצרת מוזיקה?
"שמונה שנים. עסקתי בכתיבה, צילום וציור, עד למוזיקה ששם הבנתי שהיא הדבר העיקרי ביצירה".

על אילו כלים את מנגנת?
"גיטרה, שירה, מחשב, קלידים ומשחקת עם כל השאר. כל המוזיקה הגיעה אליי בצורה אינטואיטיבית.
בהתחלה למדתי לנגן על גיטרה בגיל 22-23, תמיד היו לי שירים שלא ידעתי מה לעשות איתם. תמיד ידעתי שהשירים שלי הם משהו בין לבין שרוצים לחן.
לפני המוזיקה חשבתי להוציא ספר שירים אבל זה לא הרגיש לי נכון, אלו היו שירים שלא היו מוכנים. הלחן נותן לשירים חיים, נותן להם קונטקסט, סוג של נפח. אחרי שנכנסתי למוזיקה הבנתי שיכול להיות שהמוזיקה תוביל לשיר. הדרך הופכת להיות דו סיטרית".

מה את עושה כיום?
"בימים אלו אני מסיימת לימודי תרפיה במוסיקה ותנועה בלוינסקי. בעבר למדתי עבודה סוציאלית, בלי זה לא יכולתי ללמוד תרפיה ותנועה. כיום אני מתעסקת בתרפיה ואמנות".
לטענתה אמנות הינה בסיס של טיפול: "מבחינתי האמנות, היצירה, זה המקום של החיים, ואני רוצה להביא את המסר הזה לטיפול. אני לא מעוניינת להתעכב על הבעיה אלא על היצירה. בניגוד למגמה הרווחת בתחום הטיפול".
 "אמנות לא באה לידי ביטוי בגיטרה ומכחול אלא זה סטייט אוף מיינד. יכול להיות עו"ד או כל בעל מקצוע חופשי אחר והוא כן יעשה את זה מתוך סטייט אוף מיינד של אמן. לא נראה לי שאתה חייב להיות צייר או מוזיקאי כדי להיות אמן. הבעיה מתחילה כשאנשים מאבדים את היצירתיות שלהם. זה מתחיל כשמאבדים את הדרך".

עקב תקלה טכנית לא ניתן להציג את המשך הכתבה. עמכם הסליחה.

תגיות
כל הזכויות שמורות 1999-2017 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...