עוד בחדשות ודעות
 >  > 

"הקן" פותחים שנה

לקראת ארוע הפתיחה של "הקן", התארגנות נשים חדשה, יצאתי לדבר עם יו"ר "הקן" וסגניתה על הקבוצה, קהילת הנשים, ואילו ארועים הן מתכננות לנו לתקופה הקרובה

לפני מספר חודשים, בשקט בשקט וכמעט ללא תמיכה של הארגונים הקהילתיים החלה לצמוח לה קבוצת נשים שמאסו בהיעדרן של קבוצות ופעילויות הפונות לנשים שבקהילה - לסביות, ביסקסואליות וטרנסג'נדריות כאחד. ארגוני נשים, כזכור, לא קמו מאז סגירתה של קל"ף, והארגונים הקהילתיים הכלליים, כגון האגודה ואיג"י, אינם מפעילים קבוצות ייעודיות לנשים.

חמושות בשם מפוצץ, "הקן", התמקמו הבנות במרכז הגאה בתל אביב וארגנו מספר פעילויות בנושאים שונים ומגוונים - בדס"מ, תזונה ואפילו תנ"ך. לקראת ארוע הפתיחה החגיגי שצפוי להתקיים מחר, יצאתי לדבר עם יו"ר הקן הילה לב וסגניתה ושלי בלוך על הצרכים שהובילו אותן להקמת הארגון ומה הן מתכננות לנו לתקופה הקרובה.

כיצד התגבשה ההתארגנות והקבוצה?
שלי: הקבוצה היא יוזמה של מיכל יוגב, זוגתי. כשעברנו מחיפה "לעיר הגדולה" ציפינו למצוא קהילה לסבית אבל להפתעתנו הסתבר שאין ממש "קהילה", אלא יותר נשים, זוגות וקבוצות של חברות. אז מיכל פרסמה בפורום של GoGay הזמנה למפגש הראשון ומשם איכשהו התגלגלנו לתהליך המדהים שיצר את "הקן". בהתחלה היינו "קבוצת חשיבה" והיום צמח ממנה כל המערך של הנשים הפעילות ב"קן". יש למעלה משלושים כאלו, ולשמחתי הן עושות באהבה ובהתנדבות את כל מה שהן יכולות כדי להפוך את "הקן" לקן, גם עבורכן.

אתן מגדירות את עצמכן כקבוצה הפונה ללט"ביות בוגרות, מדוע?
הילה: אנחנו פונות לקהל הלהט"ביות הבוגרות מסיבה מאוד פשוטה: מעבר ל"בית השואבה" ולמסיבות למינהן אין כיום מענה אמיתי לצרכיהם של נשים בוגרות בקהילה הגאה. איגי מציע שלל פעילויות וקבוצות לבני נוער וצעירים עד גיל 23, אבל מהגיל הזה והלאה אין כמעט מקומות מפגש חברתיים לנשים שלא כוללים מוסיקה רועשת ועשן סיגריות.
שלי: חוצמזה, אני חושבת שלדבר במושגים של "קהילה" לטב"ית, נשים גאות, זה יפה וטוב, רק שעד היום כל הדיבורים היו "על הנייר". עכשיו הגיע זמן שמאחורי המילים יהיו גם מעשים, ולכן הקמנו את "הקן".
הילה: נכון. מסיבות זה חשוב וכיפי מאוד אבל צריך מקום שבו אפשר יהיה באמת להכיר, ליצור חברויות וקשרים בין נשים שהן, מצד אחד, בעלות אותה זהות מינית או מגדרית כמונו, ומצד שני גם בעלות תחומי עניין דומים לשלנו.

התארגנויות קהילתיות של נשים לט"ביות, ולא רק, קמו ונפלו במרוצת השנים ורק בודדות החזיקו מעמד. איך אתן שונות מאותן קבוצות?
הילה: ההבדל העיקרי בינינו לבין קבוצות אחרות הוא שמהר מאוד עזבנו את תקופת החשיבה ועברנו גם למעשים. הנשים ששלי הזכירה קודם הן רציניות ופעלתניות מאוד. חלקנו עושות עבורנו משהו שהוא כמעט בגדר עבודה שניה. מדובר בימים ולילות של חשיבה, תכנון, תיאום, גיוס משאבים, טלפונים וכל מה שרק צריך בשביל שההתארגנות הזו תצמח.
כבר מהיום הראשון השתדלנו לא ליפול לתוך המלכודות הקבועות: אנחנו א-פוליטיות ואפילו לא מגדירות את הקן כקבוצה פמניסטית, אלא בעיקר כקבוצה שמטרתה היא להעצים נשים. אם זה בידע, בתרבות, בחברה נעימה ובמקום חם (או יותר נכון, לוהט) להיות בו.
שלי: אגב, אני מאמינה שזה סוד הקסם - מטרה ואג'נדות מאוד ברורות. פעילויות עבור נשים. לא פחות, וכרגע גם לא יותר.  ולכן גם ההיענות והתמיכה שאנחנו מקבלות מהקהילה מדהימה. מהרגע שאני פותחת את הפה ומציגה את "הקן" יש תגובות מקיר לקיר על "עד כמה זה דבר שהיה חסר פה". כך שכשמדובר במשהו שהוא בגדר "המכנה המשותף" הבסיסי ביותר, אפשר בהחלט להגיע להסכמה במקום לפוליטיקה קטנה ומלוכלכת.

אז אתן לא חוששות שהקן יפול על אותם מאבקים פוליטיים פנימיים ופנים-קהילתיים?
הילה: בשלב זה אני יכולה להגיד בבטחה ש"הקן" לא יפול. "הקן" הרבה יותר גדול מכל מאבק פוליטי וסכסוך אישי. "בגרעין", קבוצת החשיבה שלנו, אנחנו רואות שבשביל להצליח צריך לשים את האגו בצד, לעבוד בשיתוף פעולה, עם חלוקת תפקידים מסודרת ושקיפות. כשהמוטיבציה היא להוות דוגמא לבניה של קהילה אז האינטרסים נשארים בדרך כלל בצד. וכן, כשצריך לדבר – נדבר. נשים, אחרי הכל. כי עד שלא הוכח אחרת "הקן" משגשג ומצליח רק בזכות הרצון המשותף שלנו.

עקב תקלה טכנית לא ניתן להציג את המשך הכתבה. עמכם הסליחה.

כל הזכויות שמורות 1999-2021 הקמת אתרים ניהול תוכן
נא להמתין... נא להמתין...